כלת פרס נובל הטרייה ממכון ויצמן הציגה את ממצאיה וממצאי קבוצת המחקר שלה בכנס בינלאומי שהתקיים בטכניון ואשר עסק בחידושים מחזית המחקר בתחום הביולוגיה לרגל 150 שנה לצאת ספרו של דארווין מוצא המינים
שבועיים בסך הכל לפני טקס הענקת פרס נובל לכימיה שיתקיים בשטוקהולם, התארחה פרופ' עדה יונת בכנס מדעי חשוב שהתקיים בטכניון במלאת 150 שנה לספרו של דארווין מוצא המינים. בכנס - מדארווין ל-EVO-DEVO הוצגו חידושים בחזית המדע בתחום הביולוגיה,
פרופ' יונת תיארה את מחקריה מהשנים האחרונות שעשויים להביא לתובנה אודות המעבר מחיים מבוססי רנ"א לחיים מבוססי ה-דנ"א כפי שאנו מכירים אותם כיום. להערכתה שרידת המתאימים והברירה הטבעית שיחקו תפקיד חשוב בעולם הפרה-ביוטי (כלומר בתקופה שקדמה להתפתחות החיים כפי שאנו מכירים אותם) אף כי התכונות הללו משויכות בעיקר לאבולוציה של המינים.
ההערכה הזו, שרק לפני שנתיים היתה בגדר טאבו, צוברת תאוצה לאור תגלית לפיה איזור קטן בתוך הריבוזום "בית החרושת" התוך תאי המתרגם את הצופן הגנטי לחלבונים הדרושים לתא לצורך הפעילויות הבסיסיות שלו.
פרופ' יונת, שפענוח המבנה המרחבי ופיצוח דרכי הפעולה של הריבוזום זיכו אותה בפרס נובל, טענה שהיא וחברי קבוצתה מניחים שגילו את המכונה הפרה-ביוטית, שהתפתחה אחר כך לריבוזום, שהייתה מסוגלת ליצור קשרים כימיים והתפתחה ליצירת פפטידים קצרים, מהם שרדו אלו שיכלו לזרז ריאקציות חשובות ביתר לרנ"א ביעילות העולה על הרנ"א עצמו או שידעו לייצב את המכונה שיצרה אותם. פפטידים אלו התפתחו לחלבונים קטנים (חלבונינים) והיות והיתה לחלבונים אלה דרישה, הם הביאו ליצירת קוד שייצר יותר מהם בהתחלה. יתכן שבתחילה הקוד הזה נכתב בשפת הרנ"א ואחר כך דנ"א שהפך בסופו של דבר לספר ההוראות לבניית אותם חלבונים.
לפני כשש שנים גילתה ד"ר אילנה אגמון שאז עבדה בקבוצתה של יונת כי חלק מסוים של ה-RNA המרכיב את הריבוזום – 23S RNA, מכיל שני רכיבים כמעט זהים המסודרים בצורה סימטרית סביב ציר דמיוני של סיבוב של 180 מעלות שנשמר לאורך כל האבולוציה בקרב כל המינים ולכן הגענו למסקנה שבתוך הריבוזום המורכב של היום מתחבא אותו רכיב שהיה הקדם ריבוזום (או פרוטו-ריבוזום).
פרופ' יונת גם התייחסה לעבודות שבוצעו במעבדות אחרות בעולם התומכות בתיאוריה שלה. היניהם הפרסום והתגובה של סטרלנד וג'ק שוסטק בנייצ'ר ב-14 במאי 2009, בהם הראו החוקרים כי יתכן ש RNA נוצר מחמרים כימיים פשוטים שכנראה היו בנמצא כבר בעולם הפרהביוטי ולעבודה של ג'ויס שפורסה חודשים מועטים לפני כן ב"סאיינס" בהם הוראה שה-RNA יכול להכפיל את עצמו, כלומר להתכנות שה RNA היה בעצמו מכונת החיים הראשונה. בהתייחסותה למהות החומרים שהגיבו עם המכונה העתיקה ציטטה עבודות של ירוס, ליבכבר ואחרים שהראו כי פיסות RNA הצליחו לצרף אליהן חמצות אמינו.
כן הציעה שבהמשך התרחשה ככל הנראה קו-אבולוציה של אותם פרוטו-ריבוזומים ביחד עם החומר המגיב (REACTANT). אבולוציה הדדית זו יכולה היתה להוביל ליצירת המנגנון כפי שאנו מכירים כיום כלומר יונת הציעה מעבר רציף מעולם ה-RNA לעולם המודרני המאוקטב על ידי חלבונים ו-RNA , השערה הנבדקת כיום במעבדתה של יונת על ידי ניסויים ליצירת המכונה העתיקה, וצפיה על המסלול המתמשך של תהליך זה מהעולם הקדמוני של ה-RNA ועד לתרגום הגנטי של היום.