חוקרי מוסד שמואל נאמן: מעל 45% ממקרי החרם המדווחים מתבצעים ללא הצהרה גלויה, והפעילות בקמפוסים ברחבי העולם גברה מאז אירועי 7 באוקטובר 2023 * הדו"ח מצורף לכתבה זו
אחת התופעות המוזרות שקורות בעולם בשנה האחרונה היא התגברות האנטישמית בעולם המלווה בדרישה לחיסול מדינת ישראל לכאורה בגלל יחסה לפלשתינאים בעזה תוך התעלמות מהטבח
שביצעו מחבלי הנוכבה של חמאס בכ-1,200 אזרחים, שלוו גם באונס בקנה מידה רחב. חמור מכך היו גם קריאות שמחה על הטבח. אנחנו נמצאים בתקופה שבה לאמת אין חשיבות אלא לנרטיבים, תופעה שלמרבה הצער מואצת בעידן הרשתות החברתיות (במיוחד כעת משמטא ביטלה את מוסד בדיקת העובדות.
דו"ח ביניים שפרסם מוסד שמואל נאמן בדצמבר 2024 חושף כי כ-50% ממקרי החרם האקדמי על ישראל מתבצעים באופן סמוי, ללא הצהרה גלויה על מניעיהם. הדו"ח, שנערך על ידי צוות חוקרים מוביל הכולל את פרופ' בועז גולני, פרופ' רבקה כרמי, ד"ר ציפי בוכניק, אלה ברזני, אשרת כץ שחם, גולן תמיר ופרופ' יאיר גולדברג, מציג תמונת מצב מדאיגה על השפעות החרם האקדמי. על פי הממצאים, מאז אירועי 7 באוקטובר 2023, נרשמה עלייה משמעותית בפעילות תנועת ה-BDS בקמפוסים ברחבי העולם, במיוחד בארה"ב ובאירופה. הדו"ח מדגיש את החשש מהשלכות עתידיות על יכולתם של חוקרים ישראלים להשתתף בכנסים בינלאומיים, לפרסם מאמרים מדעיים ולשמור על קשרים גלובליים, לצד המלצות למקבלי ההחלטות על דרכי פעולה אפשריות לחיזוק מעמד האקדמיה הישראלית בזירה העולמית.
תקציר מנהלים
מדינת ישראל, כמרכז של חדשנות טכנולוגית ומדעית, נדרשת לשמר את חוסנה הכלכלי, החברתי והביטחוני על-ידי חיזוק התשתית האקדמית והמחקרית שלה. לאורך 76 שנות קיומה, הצליחה ישראל להפוך אתגרי קיום להזדמנויות פורצות דרך, ובכך מיצבה את עצמה כמעצמת הייטק עולמית.
האקדמיה הישראלית מילאה תפקיד מכריע ביצירת התשתית האנושית והטכנולוגית שמיצבה את ישראל לא רק כמעצמת הייטק אלא גם כמדינה מפותחת בעלת מערכות מתקדמות בשורה ארוכה של תחומים ובהם ביטחון, בריאות, חינוך, רווחה ועוד.
עם זאת, אירועי ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיהם הביאו לשינויים מורכבים בדעת הקהל העולמית וחשפו את ישראל לאיומים חדשים, ובכלל זה ניסיונות חוזרים ונשנים להטיל חרם אקדמי על מוסדות וחוקרים ישראלים. דו"ח ביניים זה, פרי עבודתו של מוסד שמואל נאמן, בוחן את היקף החרם האקדמי על ישראל, השפעותיו המגוונות, ואת הדרכים האפשריות להתמודד עמו ביעילות.
ממצאים עיקריים
- מעמדה של האקדמיה הישראלית בעולם: האקדמיה בישראל נהנית ממוניטין גבוה בעולם, ומדורגת במקומות מכובדים במדדים בינלאומיים מובילים כמו דירוג שנחאי ודירוג QS, המבוססים על מצוינות מדעית ופרסומים. אוניברסיטאות ישראליות רבות משתפות פעולה עם מוסדות מחקר בעולם וכמעט כל החוקרים בישראל מקיימים שת"פים ברמה האישית עם עמיתיהם בחו"ל, דבר המעיד על אמון הקהילה המדעית העולמית בעשייה האקדמית הישראלית.
- תנועת ה-BDS והחרם האקדמי: תנועת החרם האקדמי (BDS) רואה באקדמיה הישראלית יעד מרכזי במאבקה כנגד מדינת ישראל, אותה היא קוראת למעשה להחליף בישות מדינית אחרת שתיקרא פלסטין שגבולותיה יהיו מנהר הירדן ועד לים התיכון. התנועה הגבירה את פעילותה באופן משמעותי מאז אירועי 7 באוקטובר 2023. התנועה משתמשת ברטוריקה אנטי-ישראלית, המכילה לעיתים קרובות גם רטוריקה אנטישמית, ומנסה להפעיל לחץ על מוסדות אקדמיים וחוקרים ברחבי העולם להימנע משיתוף פעולה עם עמיתיהם הישראלים, לעצור השקעות בישראל ועוד.
- השפעות החרם על האקדמיה הישראלית: אף שהמחקר מצא שהחרם האקדמי טרם השפיע באופן מהותי על יכולת המוסדות הישראליים לקיים מחקר איכותי ולשתף פעולה ברמה הגלובלית, החשש הוא מיצירת תהליך שיוביל בסופו של דבר להשפעות שליליות משמעותיות ברמת הפרט. חוקרים רבים מדווחים על סירוב לפרסם מאמרים, הזמנות שהתבטלו לכנסים, עיכוב בהליכי קידום, וכן חשש לפגיעה במוניטין האקדמי ובקשרים עם עמיתים בחו"ל. ישנו גם קושי הולך וגובר על יכולתם של מוסדות להשכלה גבוהה בישראל למשוך סטודנטים בינלאומיים וכן על השתתפותם של חוקרים וסטודנטים בכנסים או השתלמויות בחו"ל.
- פעילות בקמפוסים ברחבי העולם: ארגונים פרו-פלסטיניים הפועלים בקמפוסים אוניברסיטאיים ברחבי העולם, במיוחד בארה"ב ובאירופה, ממלאים תפקיד מרכזי בקידום החרם האקדמי. ארגונים אלה פועלים באמצעות מחאות, הפגנות, קריאה להשקעות נגדיות ולחרם על ישראל, וגם פועלים לקידום תודעה אנטי-ישראלית בקרב הסטודנטים וחברי הסגל.
- תגובות נגד ופעולות נגד החרם: גורמים רבים בישראל ומחוצה לה הגיבו במגוון דרכים כנגד החרם, כולל מאמצים דיפלומטיים, משפטיים וציבוריים. המוסדות האקדמיים בישראל עצמם נוקטים פעולות למניעת החרם האקדמי, כולל יצירת שיתופי פעולה חדשים וחיזוק הקשרים הקיימים, והעלאת המודעות להשלכות השליליות של החרם על חופש המחקר האקדמי ועל שיתוף הפעולה הבינלאומי.
- החרם הגלוי והסמוי: כמעט מחצית ממקרי החרם האקדמי המדווחים מתבצעים באופן סמוי, דבר המקשה עוד יותר על זיהוי התופעה ומציאת פתרונות מעשיים. פעמים רבות מתבטא החרם הסמוי בכך שהגורם שנוקט בחרם לא מציין באופן מפורש את הסיבה לסירובו לשתף פעולה, אלא מנסה להסוות את מניעיו האמיתיים.
- הגברת המודעות והתגובה לחרם: עלייה במודעות הציבורית לחרם האקדמי, בעיקר בעקבות אירועי 7 באוקטובר, ומאמצי ההסברה, גרמו גם לכך שיותר אנשי אקדמיה התארגנו באופנים שונים כדי למצוא פתרונות אפקטיביים להתמודד עם סוגיות החרם.
המלצות עיקריות למקבלי החלטות
- שיפור מערך ההסברה: יש לפתח אסטרטגיית הסברה מקיפה ואפקטיבית, הפועלת במספר מישורים ובמספר שפות. אסטרטגיה זו צריכה להתמקד בהצגת התרומה הייחודית של האקדמיה הישראלית למדע ולמחקר הגלובלי, וכן בהדגשת החשיבות של שיתוף פעולה בינלאומי בין חוקרים ומוסדות.
- חיזוק שיתופי פעולה: יש להגביר את מאמצי הממשלה וגורמים אקדמיים לחיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים, תוך דגש על יצירת קשרים חדשים עם מוסדות מחקר ואוניברסיטאות מובילות בעולם. יש לשים דגש על מדינות בהן אין השפעה משמעותית לפעילות ה-BDS.
- הקצאת משאבים לתשתיות מחקר קריטיות: על מנת למנוע מצב בו הצלחה עתידית של תנועת החרם בחסימת האפשרות של חוקרים ישראלים להשתמש בתשתיות מחקר קריטיות הנמצאות בחו"ל, יש לתעדף כמה תשתיות כאלו, להעריך מהם הסיכויים לתרחיש שלילי של חסימה ולהקצות משאבים סבירים כדי להבטיח רציפות של המחקר "כחול לבן" באותם תחומים.
- הקמת "חדר מצב" וירטואלי: הקמת מוקד מרכזי לניטור ומעקב אחר פעולות החרם האקדמי, שישמש כפלטפורמה להחלפת מידע, לייעוץ לחוקרים, ולסיוע בגיבוש פתרונות.
- רתימת מנהיגות אקדמית גלובלית לתמיכה באקדמיה הישראלית: יש לעודד מנהיגים אקדמיים בעלי שם עולמי לבקר בישראל ולקיים הרצאות או שיתופי פעולה.
- טיפוח "שגרירים" מקרב האקדמיה: יש לפתח תוכניות הכשרה לחוקרים וסטודנטים ישראלים כדי שיוכלו לייצג את ישראל בכבוד בעולם, להעביר מסרים פרו-ישראלים, ולבנות קשרים עם עמיתים בחו"ל.
- הגברת המעורבות של עמותות וארגוני מגזר שלישי: יש לעודד ארגונים יהודיים ולא יהודים בעלי אג'נדה חיובית כלפי מדינת ישראל והעם היהודי להגביר את פעילותם למען ישראל בקמפוסים ברחבי העולם, תוך שיתוף פעולה עם סטודנטים וחברי סגל.
- סיוע משפטי: יש לספק סיוע משפטי למוסדות אקדמיים בישראל ולאנשי אקדמיה ישראלים שחוו פגיעה בשל חרם.
- מעקב שוטף: יש להמשיך לעקוב אחר התפתחויות בתחום החרם האקדמי, לבחון את יעילות המאמצים השונים הננקטים ולהתאים את האסטרטגיה בהתאם לצרכים המשתנים.
- מוסד נאמן מחויב להמשיך לתחזק את מסד הנתונים שנבנה במסגרת הפרויקט הנוכחי, לוודא שהוא מעודכן, נוח ונגיש לכל מקבלי ההחלטות הרלבנטיים. צוות המוסד ימשיך לפתח כלים שיעזרו למוסדות ואנשי אקדמיה ישראלים להתמודד עם תופעות החרם, תוך שיתוף פעולה מתמשך עם עמותות וארגונים אחרים בארץ ובעולם הפועלים אף הם כנגד מהלכי החרם האקדמי נגד ישראל.
מסקנה
החרם האקדמי על ישראל מהווה זירת לחימה משמעותית הנוספת לזירות הצבאיות, המדיניות, הכלכליות, המשפטיות והאחרות איתן מתמודדת המדינה מאז ה-7.10. מדובר באתגר רב-מימדי הדורש מענה מקיף ומתמשך. דו"ח הביניים מציג תמונה מפורטת ומבוססת נתונים של התופעה, ומספק המלצות מעשיות וישימות למקבלי החלטות. עם זאת, על מנת להבטיח את עתידה המדעי של ישראל יש להמשיך לעקוב אחר התפתחויות, לנתח את הממצאים, לשפר ולעדכן ללא הרף את הכלים והאסטרטגיות להתמודדות עם החרם.
אתר הפרויקט בו מוצגים נתונים שונים ושנאספו עד כה, אנליזות של הנתונים וכלים שכבר פותחו