הידען - Hayadan

העולם הבא של האתאיסטים או האם ניתן לשמר את המוח לאחר המוות

סיינטיפיק אמריקן ישראל ·

Summary: האם אפשר לשמור לעד את מערכת הקשרים במוח?/מייקל שרמר הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל הנפש היא תבנית מידע המייצגת אותנו, את מחשבותינו, את זיכרונותינו ואת אישיותנו – את ה"אני" שלנו, אבל אין שום ראיה מדעית לכך שמשהו כמו נפש או נשמה מתקיים מעבר לחיווט העצמי של המוח. הייתי סקרן אפוא לבקר במעבדות חברת "רפואת המאה ה-21" בפונטאנה שבקליפורניה כדי לראות במו עיני את הניסיונות הנערכים שם…

האם אפשר לשמור לעד את מערכת הקשרים במוח?/מייקל שרמר

הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל

הנפש היא תבנית מידע המייצגת אותנו, את מחשבותינו, את זיכרונותינו ואת אישיותנו – את ה"אני" שלנו, אבל אין שום ראיה מדעית לכך שמשהו כמו נפש או נשמה מתקיים מעבר לחיווט העצמי של המוח. הייתי סקרן אפוא לבקר במעבדות חברת "רפואת המאה ה-21" בפונטאנה שבקליפורניה כדי לראות במו עיני את הניסיונות הנערכים שם לשמר את הקוֹנֵקְטוֹם (connectome) של המוח: התרשים המקיף של כל הקשרים הסינפטיים העצביים במוח.

חברת המחקר הרפואי הזאת מתמחה בשימור קְריוֹגֶני של רקמות ואיברים אנושיים באמצעות חומרי הגנה נוגדי קיפאון הקרויים קְריוֹפְּרוֹטֶקטַנטים (cryoprotectants). למשל, ב-2009, פרסם המדען הראשי של המעבדות, גרגורי מ' פאהי, מאמר בכתב העת Organogenesis, הנתון לבקרת עמיתים, ובו תיעד כיצד צוותו השתיל בהצלחה כליה של ארנבת לאחר שטיפלו בה בחומרי הגנה והקפיאו אותה בטמפרטורה של מינוס 135 מעלות צלזיוס. ההקפאה נעשתה באמצעות תהליך זיגוג, או ויטְריפִיקַציה, "שבו הנוזלים המצויים במערכת חיה מוקפאים למצב זגוגי בטמפרטורה נמוכה." [בניגוד למצב גבישי שהורס את תאי הרקמה – העורכים.]

האם אפשר לשמר מוחות? פאהי ועמיתו רוברט ל' מק'ינייר מפתחים כעת שיטות שיזכו אותם, כך הם מקווים, ב"פרס הטכנולוגיה לשימור מוח", פרי רעיון של חוקר המוח קנת הייוורת' (אני [מייקל שרמר] חבר במועצה המייעצת של [הקרן לשימור המוח, המעניקה את הפרס] בתפקיד "פרקליט השטן"). בעת כתיבת שורות אלה, גובה הפרס מוערך ב-106 אלף דולר. ראשית, יוענקו מתוך הסכום הזה 25% לשימור המלא הראשון של מבנה סינפטי של מוח עכבר שלם. השאר, בשיעור של 75%, יוענק לצוות הראשון "שישמר בהצלחה מוח שלם של בעל חיים גדול באופן שיהיה אפשר לאמץ לשימוש בבני אדם בבית חולים או במוסד סופני מיד לאחר קביעת מוות קליני."

הייתי עד לעירוי של חומר מְקַבֵּע הקרוי גְלוּטַראַלדֶהיד, דרך העורק התרדמני, למוחה של ארנבת. לאחר שהחומר קשר את חלבוני המוח לפיגום של ג'ל מוצק, הוציאו את המוח מגוף הארנבת והציפו אותו עד לרוויה באֶתילֶן-גְליקוֹל, חומר נוגד קיפאון שמונע היווצרות גבישי קרח ומאפשר אכסון בטוח בטמפרטורה של מינוס 130 מעלות צלסיוס. לאחר טיפול כזה, נשמר המוח במצב מוצק, דמוי זכוכית, אדיש מבחינה כימית. התגובות הכימיות בטמפרטורה הזאת כה אטיות, עד שאפשר לאכסן את המוח במשך אלפי שנים. ואם הדבר יצליח, האם תהיה זאת הוכחת הרעיון?

חֲשוֹב על ספר שנטבל בשרף אֶפוקסי והתקשה לכדי לבנה מוצקה של פלסטיק, אמר לי מק'ינטייר. "לעולם לא תוכל לשוב ולפתוח את הספר הזה. אבל אם תוכל להוכיח שהאפוקסי לא המיס את הדיו שבו נכתב הספר, אתה מדגים למעשה שכל המילים בספר חייבות להיות בתוכו… ואם תוכל לפרוס את הספר בזהירות, לסרוק את הדפים, להדפיסם ולכרוך אותם, תקבל ספר חדש שיכיל את אותן המילים." הייוורת' אמר לי שהוא בדק את הקישורים במוח הארנבת באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק תלת-ממדי והם "נראים שמורים כראוי, לא פגועים, ושאפשר בקלות לאתר את החיבורים הסינפטיים בין תאי העצב."
הייוורת' הודה בפני ש"עתיד פוסט-הומני, שבו יעלו מוחות של בני אדם למחשב, מצוי כפי הנראה במרחק של כמה מאות שנה מאתנו." ואף על פי כן, הוא מוסיף, "כאתאיסט וכחוקר מוח שאינו מתבייש בהיותו מטריאליסט, אני כמעט בטוח שאפשר להעלות תודעה למחשב." מדוע? מפני ש"המודלים העצביים הטובים ביותר שלנו טוענים שכל הזיכרונות התפיסתיים והחושיים-תנועתיים שלנו אגורים כשינויים סטטיים בסינפסות שבין תאי העצב." וזה מה שהתחום הקרוי קוֹנֶקטוֹמיקה אמור לעשות: להקליט ולשמר את הקשרים האלה, כדי לאפשר לנו, על פי הצורך, "'ללחוץ על כפתור השהה' במשך כמה מאות שנים. "דמיין עולם שבו "פחד המוות והפחד מפני מחלות וזִקנה, נעלם רובו," הוא אומר לי.זה נשמע מבטיח, אבל יש לי ספקות. האם הקוֹנֵקְטוֹם הוא אנלוגיה מדויקת לתוכנה שאפשר להעלות אותה בתבנית שמחשב יוכל לקרוא? האם העלאה למחשב של קוֹנֵקְטוֹם שנשמר באופן כזה תהיה זהה להתעוררות משינה עמוקה או ממצב של חוסר הכרה? זאת ועוד, במוח אדם יש כ-86 מיליארד תאי עצב שכל אחד מהם קשור לעתים קרובות ב-1,000 קשרים סינפטיים או יותר. כלומר, צריך לשמר ולהעתיק במדויק כ-100 טריליון קשרים בסך הכול. זאת מורכבוּת גבוהה להפליא. והמספר הזה אינו כולל את שאר מערכת העצבים, מחוץ למוח, שאף היא חלק מן העצמי שלנו, שגם אותו נרצה להקים לתחייה.

זה נשמע אוטופי, אבל באמונה שלו ביכולתנו לשפר את העולם בכוחות עצמנו יש משהו הנוגע עמוק בלבי. "אני מסרב לקבל את הטענה שהמין האנושי יפסיק את ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית," אמר לי הייוורת'. "נועדנו להחליף בסופו של דבר את הגופים ואת המוחות הביולוגיים שלנו בתחליפים סינתטיים שתוכננו באופן מיטבי והתוצאה תהיה מין פוסט-הומני הרבה יותר בריא, חכם ומאושר שנועד לחקור וליישב את היקום."

Per audacia ad astra (באומץ לב אל הכוכבים).

מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת (Skeptic ( www.skeptic.co. ספרו החדש: "תיבת נח המוסרית" ראה אור לאחרונה. עקבו אחריו בטוויטר: @michaelshermer