על דספינה, ירחון של נפטון

על הירח דספינה של נפטון, ירחון קטן בקוטר של כ-150 ק"מ, שבצילום המטושטש של החללית וויאג'ר 2 ב-1989 נראה כבעל צורה מתומנת.

כאשר וויג'ר 2 חלפה ליד נפטון ב - 1989 היא צילמה אותו, את טבעותיו, את הירח שלו טריטון ומספר ירחונים נוספים. חלק מהם התגלו לראשונה על ידי החללית עצמה וכמו ירחונים אחרים במערכת השמש הם אסטרואידים לכל דבר. אורכם של חלק מהירחונים מגיע למאות קילומטרים. הגדול שבהם הוא פרותאוס, שאורכו 420 ק"מ והקטן שבהם הוא דספינה, שאורכו 150 ק"מ. השאר, אורכם עשרות קילומטרים ופחות. מספר הצילומים הוא קטן, ובגלל המרחק הגדול ממנו הצילומים הם ברזולוציה נמוכה ומטושטשים. אפשר להבחין בפרטים אבל לא ברזולוציות גבוהות. המעניין שבהם הוא דספינה.

דספינה התגלה לראשונה על ידי חללית הוויג'ר ביולי 1989. מרחקו מנפטון 52.5. ק"מ ומקיף אותו פעם ב-0.33 יום ארצי, קצת יותר מ – 8 שעות. המשמעות היא שהקפתו את נפטון קטנה מהזמן בו כוכב הלכת סובב סביב עצמו (16 שעות). במובן זה הוא מזכיר את פובוס הירחון של המאדים. צפיפותו היא 1.2 גרם לסמ"ק, קצת יותר ממים. סביר להניח שהוא נקבובי וכי יש בו מים. מבחינת מיקומו במערכת של נפטון מיקומו הוא פנימה לטבעת Le Verner.

וויג'ר 2 שדרה ארצה רק תצלום אחד שלו ולכן כל ניסיון לדעת מה נמצא בצידו השני הוא בגדר ניחוש. זהו ירחון יוצא דופן במופע שלו מבין הירחונים של נפטון שצולמו. למרות שהתצלום מטושטש אפשר לראות כי הוא נראה כמו מתומן (8 צלעות). האם זה באמת כך? יכול להיות שתצלומים ממרחק קצר יותר התמונה תהיה קצת שונה. פנימה לקווי המתאר נראה קו רצף כהה שנראה גם כן מתומן. בהגדלה אפשר לראות שבתוך קו זה מצויים מרווחים בהירים. האזורים השחורים הם אולי מכתשים גדולים בסדר גודל של עשרות קילומטרים. למה הם מסודרים כך לא ברור. יתכן שמצויים מכתשים בקוטר של קילומטרים ספורים, אך הם מתחת לרזולוציה של התצלום. מרכז התצלום גם הוא בצורה של מתומן בהיר מאוד. יש כאן החזר חזק של אור.

מקור

https://en.wikipedis.org/wiki/Despina_(Moon)