שנת לימודים אקדמית בזום: פחות מדעי הרוח ויותר מחשבים

היום (א') מתחילה שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות ובמכללות בארץ. הפעם כל הלימודים מתקיימים בזום. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את הנתונים לשנה יוצאת דופן זו

בשנת הלימודים תש"ף (2019/20) חלה עלייה במספר הסטודנטים לעומת השנה הקודמת. העלייה במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון הייתה הן באוניברסיטאות הן במכללות האקדמיות אך לא במכללות האקדמיות לחינוך. כך עולה מדו"ח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית המתחילה היום.

העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה כמעט בכל תחומי הלימוד, בייחוד בתחומים: משפטים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב; המדעים הביולוגיים וחקלאות. ירידה נרשמה בעיקר בתחום שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים. שנת תש"ף הייתה השנה הראשונה שבה החלו ללמוד סטודנטים לתואר שלישי במכללה אקדמית לא מתוקצבת.

מבחר נתונים:

• בשנת תש"ף (2019/20) היו 60 מוסדות להשכלה גבוהה, ובהם למדו לקראת תואר או תעודה אקדמית 327.3 אלף סטודנטים (כולל 48.8 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה[1]).
• בקרב כלל בני 39-18 הסיכוי של נשים ללמוד לתואר ראשון היה פי 1.5 לעומת הסיכוי של הגברים. היחס היה דומה בקרב יהודים ונוצרים-ערבים (1.4 ו-1.5, בהתאמה). בקרב מוסלמים ודרוזים היחס היה גבוה יותר (2.4 ו-2.1, בהתאמה),  ובקרב יוצאי אתיופיה ובדווים הוא היה גבוה אף יותר (2.6 ו-3.3, בהתאמה).
• בקרב היהודים והאחרים נמצאו הבדלים משמעותיים בין האשכולות החברתיים-כלכליים של יישובי המגורים: ככל שהאשכול גבוה יותר, כך שיעור הלמידה גבוה יותר.
• מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון^[2] עלה בכ-2,500,עלייה של 4.6% לעומת השנה הקודמת. באוניברסיטאות הייתה עלייה של 7.6% ובמכללות האקדמיות ­- עלייה של 4.2% (5.2% במכללות המתוקצבות). במכללות האקדמיות לחינוך, לעומת זאת, הייתה ירידה של 1.5%.
• לעומת השנה הקודמת, מספרם של כלל הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-1.7%, במיוחד במכללות האקדמיות הלא-מתוקצבות (4.4%). גם באוניברסיטאות  עלה מספרם (2.5%), ואילו במכללות האקדמיות לחינוך חלה ירידה (4.7%). מספר הסטודנטים לתואר השני בסך הכל לא השתנה. עליות היו במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות (6.7%). לעומת זאת, במכללות האקדמיות הלא-מתוקצבות ירד מספרם ב-8.4%.
• מספרם של כלל הסטודנטים באוניברסיטאות עלה ב-1.8%. בתואר הראשון והשני עלה מספרם ב-2.5% וב-1.2%, בהתאמה, ואילו במספר לומדי התואר השלישי חלה ירידה קלה של 0.2%.
• לעומת השנה הקודמת, נרשמו ירידות במספר הלומדים לתואר ראשון בכל תחומי מדעי הרוח ובעיקר במדעי הרוח הכלליים (5.4%). עלה במיוחד מספר הלומדים בתחום מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (12.8%).
• בתש"ף כ-57% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח. כ-68% מכלל הסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (37.9% ו-30.2%, בהתאמה). הסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעים ביולוגיים וחקלאות (26.4%) ומדעי הרוח (24.0%).
• נשים היו רוב (59.7%) בכל התארים. אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד (68.7%) - פי שניים מאחוז הגברים, כלומר על כל סטודנט ערבי היו שתי סטודנטיות ערביות. גם בקרב החרדים היה אחוז הנשים יחסית גבוה יחסית (67.4%).
• בין השנים תש"ע (2009/10) ותש"ף עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון - מ-13.1% ל-19.2%, בתואר שני - מ-7.4% ל-14.6% ובתואר שלישי - מ-5.2% ל-7.2%, בהתאמה.
• בשנת תש"ף למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה 13.1 אלף סטודנטים חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי). הם למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (31.6%).
• בשנה זו, חלקם של סטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8) היה 25.2% בתואר ראשון, 31.8% בתואר שני ו-38.5% בתואר שלישי. חלקם היחסי של הסטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היה 26.3% בתואר הראשון, 22.1% בתואר השני ו-15.6% בתואר השלישי.

[1] כולל 3,477 סטודנטים שהיו במעמד של כותבי עבודות, להסברים על האוניברסיטה הפתוחה ראו פרק הגדרות והסברים להלן.

[2] סטודנט חדש לתואר ראשון הוא סטודנט שלומד לראשונה במערכת ההשכלה הגבוהה ושלא הופיע במידע המנהלי משנים קודמות.