השניים, קטלין קריקו ודרו ווייסמן התבשרו לפני כחודש על זכייתם בפרס HARVEI בטכניון
Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2023 הוענק במשותף לקטלין קריקו ולדרו וייסמן על מחקרם החלוצי בשינוי בסיסים נוקלאוטידיים ב-mRNA. גילוי זה סלל את הדרך לפיתוח מהיר של חיסוני mRNA יעילים נגד COVID-19.
חברי וועדת הפרס במכון קרולינסקה מסבירים שחיסונים פועלים על ידי עירור תגובה חיסונית נגד פתוגן. חיסונים מסורתיים השתמשו בנגיפים מוחלשים או הרוגים, אבל שיטות חדשות משתמשות בחלקים מהחומר הגנטי של הנגיף כדי לייצר חלבונים מעוררי חיסון. עם זאת, ייצור חיסונים אלה דורש מתקני תרבית תאים נרחבים. לכן, חוקרים ביקשו לפתח mRNA כטכנולוגיית חיסון עצמאית מתרבית תאים.
בשנות ה-90 החלו קריקו ווייסמן לשתף פעולה בחקר אופן הפעולה של סוגי RNA שונים עם מערכת החיסון. הם מצאו ש-mRNA שסונתז במעבדה גרם לדלקת, בעוד mRNA טבעי לא גרם. הם שיערו ששינויים כימיים בבסיסי ה-mRNA עשויים להיות ההבדל המכריע. על ידי בדיקת mRNA עם בסיסים מותמרים, הם הראו ששינוי הבסיסים דיכא את התגובה הדלקתית. הם גם מצאו ש-mRNA משונה הגביר באופן משמעותי ייצור חלבונים בהשוואה ל-mRNA בלתי משונה. תגליות אלה פורסמו החל משנת 2005 וביטלו שני מכשולים עיקריים לשימוש טיפולי ב-mRNA.
כאשר החלה מגיפת COVID-19, שתי חברות תרופות השתמשו בתגליותיהם של קריקו ווייסמן כדי לפתח במהירות חיסוני mRNA מותמר נגד נגיף SARS-CoV-2. החיסונים אושרו בדצמבר 2020, רק שנה לתוך המגפה. כעת כבר ניתנו מעל 13 מיליארד מנות. המהירות והגמישות של פיתוח חיסוני mRNA מייצגים שינוי פרדיגמה בחיסונולוגיה. מעבר ל-COVID-19, חיסוני mRNA יכולים להיות מיושמים נגד מחלות זיהומיות אחרות ואף באימונותרפיה נגד סרטן. על עבודתם המכוננת בהבהרת האופן שבו שינויי בסיסים הופכים את ה-mRNA ללא דלקתי ויעיל ביותר, קריקו ווייסמן זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2023.
ושוב… פרס הארווי של הטכניון מנבא נובל
בחודש אוגוסט הכריז הטכניון כי פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, יינתן לביוכימאית פרופ' קטלין קריקו ולאימונולוג פרופ' דרו וייסמן על תרומתם לפיתוח חיסוני הקורונה. הבוקר התבשרו השניים כי הם הזוכים בפרס נובל לרפואה לשנת 2023.
וייסמן וקריקו יקבלו את פרס נובל לרפואה "על תגליותיהם שהובילו לפיתוחם של חיסוני mRNA אפקטיביים לקורונה".
פרופ' קריקו נודעה בהתמדתה בעבודה על mRNA נוכח סירובו של הממסד האקדמי באותם ימים להכיר בפוטנציאל הרפואי של אותן מולקולות. היא ועמיתה פרופ' וייסמן הובילו עבודה חלוצית בפיתוח mRNA משופר (nucleoside-modified mRNA), המוביל לדיכוי התגובה הדלקתית למולקולות mRNA וסולל דרך לטיפולים מבוססי RNA.
את פרס הארווי יקבלו השניים בטכניון בחודש יוני 2024 עם עמיתם פרופ' פיטר קאליס על מחקריהם, שאפשרו בין השאר את פיתוחם המהיר של חיסוני קורונה ואת אספקתם המהירה וכך הצילו מיליוני אנשים ברחבי העולם. תגליותיהם המדעיות חוללו מהפכה והובילו לפיתוח סוגים חדשים של תרופות וטיפולים גנטיים אשר תרמו רבות לרווחת האדם.
"הטכניון גאה בזיהוי החשיבות העצומה של הנדסת מולקולות ה- mRNA לפיתוח חיסונים. הטכנולוגיה שהשלושה פיתחו מהווה מהפכה בעולם התרופות", אמר נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון.
#KatalinKarikó ,#DrewWeissman, #NobelPrize, #medicine, #vaccines, #mRNA, #COVID19, #coronavirus, #pandemic, #science, #research, #health, @HerveiPrize
עוד בנושא באתר הידען: