רשות החדשנות וקהילת PLANETech מפרסמות לראשונה את דוח החדשנות בתחום האקלים לשנת 2021; מרבית הקרנות הגדולות בעולם בתחום האקלים אינן משקיעות בישראל * לפי דוח האקלים, האתגר המשמעותי של חברות האקלים (Climate Tech) הוא מציאת מימון למיזם, לצד קשיים בשלב ה"גמלון" (Scale-Up), מציאת אתר הרצה (Beta Site), וחסמים רגולטוריים
למרות שמשבר האקלים מורגש בישראל אולי יותר מאשר באיזורים אחרים בעולם, הלוז של התעשייה הישראלית - תעשיית ההייטק, נרתעת מלפתח פתרונות למשבר האקלים.
רשות החדשנות וקהילת PLANETech מפרסמות לראשונה את דוח החדשנות בתחום האקלים לשנת 2021; מרבית הקרנות הגדולות בעולם בתחום האקלים אינן משקיעות בישראל * לפי דוח האקלים, האתגר המשמעותי של חברות האקלים (Climate Tech) הוא מציאת מימון למיזם, לצד קשיים בשלב ה"גמלון" (Scale-Up), מציאת אתר הרצה (Beta Site), וחסמים רגולטוריים. מהדו"ח עולה כי כ- 10% מחברות ההיי-טק שהוקמו בישראל בשנה האחרונה מפתחות טכנולוגיות בתחום האקלים
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "משבר האקלים הוא הסיכון הגלובלי המשמעותי ביותר העומד כיום בפני האנושות. בעוד מגוון רחב של פעולות נעשות ברמה הבין-מדינתית, עיני העולם כולו נשואות אל עבר הטכנולוגיה, שתייצר פתרונות חדשניים ופורצי דרך להפחתת שיעור פליטות גזי החממה ולהתמודדות עם השלכות המשבר. חדשנות טכנולוגית אקלימית מהווה לא רק נדבך משמעותי במלחמה במשבר האקלים, אלא גם הזדמנות עסקית משמעותית להצמחתה של תעשיית טכנולוגיה חדשנית, מגוונת ובת-קיימא."
אוריאל קלר, מנכ"ל PLANETech: "הדוח שחיברנו מציב את ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיות אקלים, ושם זרקור על תחומים בהם קיים לישראל פוטנציאל ייחודי. יזמים ישראלים אשר יפתחו פתרונות וטכנולוגיות בתחום האקלים, יבנו דור יוניוקורנים חדש בישראל, ויעזרו להתמודד עם האתגר הגדול ביותר לאנושות. החזון שלPLANETech ושל שותפיה הוא להפוך את ישראל למרכז עולמי לטכנולוגיות אקלים המסייע בצמצום פליטות גזי חממה בישראל ומחוץ לה."
רשות החדשנות, בשיתוף קהילת PLANETech , מיזם משותף למכון הישראלי לחדשנות בהובלת ד"ר יונתן מנוחין ולConsensus Business Group בהובלת וינסנט צ'נגוויז, מפרסמות היום (יום ה', 18.10) לראשונה את דו"ח "טכנולוגיות אקלים בישראל – תמונת מצב 2021", אשר בוחן את מצבה של תעשיית החדשנות הישראלית - את תרומתה הנוכחית ואת הפוטנציאל העתידי שלה - למאבק העולמי במשבר האקלים. בתוך כך הדו"ח ממפה את חברות הטכנולוגיה החדשניות אשר מציעות פתרון לאחד או יותר מאתגרי האקלים עמם מתמודד העולם.
- לפי נתוני הדוח, החל משנת 2014 חל זינוק במספר חברות ההזנק החדשות בתחומי האקלים בישראל, כאשר מספרן הגיע לשיא בשנת 2016. שיעורן של אותן חברות אקלים חדשות מתוך כלל חברות ההזנק החדשות גדל ועולה בצורה מרשימה, והגיע ל-9% מהחברות שהוקמו בשנת 2020.
- 637 חברות סטרט-אפ וחברות בצמיחה זוהו כחברות המפתחות טכנולוגיות אקלים, כאשר חמשת התחומים שבהם מרוכז מספר החברות הגבוה ביותר הם: חקלאות חכמה-אקלימית, מערכות אנרגיה נקיות, תחבורה בת-קיימא, תשתיות מים יעילות-סביבתית וחלבונים אלטרנטיביים. מתוכם, מרבית החברות החדשניות הן צעירות, בנות עד שבע שנים והן מעסיקות עד 10 עובדים.
- עד כה השקיעו למעלה מ-560 גופי השקעה פרטיים בחברות אקלים ישראליות, מרביתם קרנות הון סיכון, מתוכם כשני שליש מגופי ההשקעה הם זרים.
- אותם גופים השקיעו סך כולל של 2.97 מיליארד דולר בשנים 2018-2020. סך ההשקעות בחצי הראשון של שנת 2021 הגיע ל-40% מסך ההשקעות בשלוש השנים האחרונות.
- עם זאת, מתוך 20 גופי ההשקעה המובילים בטכנולוגיות אקלים ישראליות, אין גוף ייעודי לטכנולוגיות אקלים.
- בשנים 2018-2020 השקיעה המדינה - בהובלת רשות החדשנות - סך כולל של 280 מיליון דולר בקידום מחקר ופיתוח בתחום האקלים.
- בסקר מיוחד שנערך עבור דו"ח זה, בו השתתפו קרוב ל-200 חברות אקלים ישראליות, נמצא כי האתגר המשמעותי ביותר של חברות אקלים ישראליות הוא מימון המיזם. 72% מהחברות שנכללו בסקר ציינו כי גישה להון היא כיום האתגר המרכזי העומד בפני צמיחתן.
- ישראל ביחס העולם - הטכנולוגיות הישראליות נמצאות בצמרת רשימת המדינות (20G) הפעילות בתחומים: בשר מתורבת, מערכות השקיה, חקלאות מדייקת והתפלת מים. יחד עם זאת, ישראל רחוקה ממיצוי הפוטנציאל שלה כפי שבא לידי ביטוי בשיעורי השתתפות והצלחה נמוכים יחסית בתכנית הורייזן.
- במסגרת הדו"ח זוהו ארבעה תחומים בעלי פוטנציאל משמעותי לחדשנות אקלימית ישראלית:
- מערכות אנרגיה נקייה: 235 חברות, מתוכן 119 חברות הזנק שגייסו שני מיליארד דולר. טכנולוגיות לאגירת אנרגיה זוהו כבעלות פוטנציאל גבוה במיוחד, עם 34 חברות סטרט-אפ שגייסו 265 מיליון דולר.
- חקלאות חכמה אקלימית: 212 חברות, מתוכן 130 חברות סטרט-אפ אשר גייסו 950 מיליון דולר. החקלאות המדייקת זוהתה כבעלת פוטנציאל גבוה במיוחד, עם 69 חברות סטרט-אפ שגייסו 489 מיליון דולר.
- תחבורה בת-קיימא: 127 חברות, מתוכן 75 חברות סטרט-אפ אשר גייסו 1.8 מילארד דולר. שירותי תחבורה חדשים זוהו כתחום בעל פוטנציאל גבוה במיוחד, עם 25 חברות סטרט-אפ אשר גייסו 1.19 מילארד דולר.
- חלבונים אלטרנטיביים: 45 חברות, מתוכן 42 חברות סטרט-אפ, אשר גייסו 364 מיליון דולר. תחום הבשר המתורבת זוהה כבעל פוטנציאל גבוה במיוחד, עם חמש חברות סטרט-אפ אשר גייסו 185 מיליון דולר.
בחינה של כל תחום בהתאם לשיעור החברות הצעירות (חברות שהוקמו לפני שלוש שנים לכל היותר) ולהיקפי ההשקעות, מייצרת שלוש קבוצות עיקריות של תחומים טכנולוגיים: תחומים מבוססים (שיעור נמוך של חברות צעירות והיקף השקעות מצטבר גבוה), הכולל את תחומי מערכות האנרגיה הנקייה והתחבורה בת-הקיימא; תחומים צעירים (שיעור גבוה של חברות צעירות והיקף השקעות מצטבר נמוך) הכולל חומרים חדשים, מעגליות, אובדן ובזבוז מזון; ותחומים בצמיחה מהירה, הכולל את תחומי החלבונים האלטרנטיביים והבנייה הירוקה.
עוד בנושא באתר הידען: