האקדמיה ללשון העברית אישרה רשימת מונחים בחקר בריאות הציבור

בין היתר הוכרז על מונחים חדשים ובהם ניסוי דו־עָלום טיפול דמה, דימותן רפואי (במקום רנטגנאי) טִפּוּל דֶּמֶה (פלצבו), מֶחְקַר חָלוּץ (במקום פיילוט) ועוד

מליאת האקדמיה ללשון העברית – שהתקיימה במתכונת מקוונת כמקובל בתקופה זו – אישרה רשימת מונחים שהכינה הוועדה למונחי בריאות הציבור ובהם המונחים טִפּוּל דֶּמֶה (פלצבו), מֶחְקַר חָלוּץ (במקום פיילוט), סַמָּן (מרקר) וניסוי דו־עָלום (double-blind trial). עוד אושרה בקשתו של הרנטגנאי הראשי במשרד הבריאות, מישל סומך, לקבוע שם חדש לבעלי המקצוע העוסקים בדימות רפואי: דִּמּוּתָן רְפוּאִי. לדברי הפונה התחום המקצועי התרחב לדרכי דימות מגוונות ולא רק 'צילומי רנטגן'.

ברשימת המונחים שאושרה קובצו כמאתיים מונחים בחקר הבריאות באוכלוסייה – או בשם המוכר יותר אפידמיולוגיה. מקצתם נעשו נחלת הציבור הרחב בשנה האחרונה בשל מגפת הקורונה: מַגֵּפָה עוֹלָמִית (פנדמיה), הִתְפָּרְצוּת (של מגפה), שִׁעוּר תַּחְלוּאָה ושִׁעוּר תְּמוּתָה. עוד ברשימה הבחנה בין אִתּוּר מַגָּעִים ובין חֲקִירָה אֶפִּידֶמְיוֹלוֹגִית (בדיקת הגורם או המקור לאירוע בריאותי חריף באוכלוסייה). רבים ממונחי האפידמיולוגיה הם מונחים מקצועיים המשמשים את החוקרים: מונחים בשיטות מחקר, גורמים, הטיות (הטיה = bias), סיכונים וסיכויים, משתתפים במחקר ומונחים בסטטיסטיקה.

המונחים נועדו לשמש במחקר ובהוראה בתחום בריאות הציבור וליצור שפה משותפת ואחידה של כל העוסקים בתחום. חברי הוועדה אמרו: "לנו, אנשי המקצוע העושים שימוש בשפה בעבודתנו ובהוראת האפידמיולוגיה, הצורך במונחים עבריים אחידים קיים זה שנים. כיום, נוכח התפרצות המגפה העולמית ושיעורי התחלואה והתמותה הגבוהים, אנו בטוחים כי גם הציבור כולו יפיק תועלת מחלק מהמונחים".

מבחר מונחים מן הרשימה והסבריהם:

• בִּעוּר (eradication) – של מחלה מן העולם כולו.
• מְגַמָּה עִתִּית – שינוי הנצפה לאורך זמן.
• מְגַמַּת תַּחְלוּאָה – מגמה עיתית בשיעורי התחלואה או במאפייניה.
• טִפּוּל דֶּמֶה (פלצבו) – בצורת תרופה או התערבות אחרת. טיפול כזה ניתן במחקר לצורך השוואה מבוקרת בין מקבלי הטיפול הממשי למי שאינו מקבל טיפול.
• נִסּוּי דּוּ-עָלוּם (double-blind trial) – ניסוי שבו לא הנבדקים ולא החוקרים יודעים לאיזו קבוצת התערבות הוקצה הנבדק (במקום המונח הרווח: נִסּוּי בְּסַמְיוּת כְּפוּלָה). יש גם נִסּוּי חַד-עָלוּם (רק הנבדקים אינם יודעים לאיזו קבוצת התערבות הוקצו) ונִסּוּי תְּלַת-עָלוּם (גם מנתחי התוצאות אינם יודעים לאיזו קבוצת התערבות הוקצה הנבדק).
• מֶחְקָר אֲחוֹרָנִי (מחקר רֶטְרוֹסְפֶּקְטִיבִי) – מחקר שמתחיל בתוצאה בריאותית מסוימת אצל משתתפים ובודק אחורנית חשיפה קודמת לגורם סיכון או הגנה אפשרי.

• מֶחְקָר קְדִימָנִי (מחקר פְּרוֹסְפֶּקְטִיבִי) – מחקר שמתחיל מחשיפה לגורם סיכון או הגנה אפשרי ועוקב אחר המשתתפים עד להיארעות התוצאה.
• מֶחְקַר חָלוּץ (מחקר פיילוט) – מחקר מקדים המבוצע בהיקף מצומצם לשם בדיקת ישימוּת השיטות.
• (meta-analysis) – ניתוח סטטיסטי משוקלל של תוצאותיהם הסופיות של כמה מחקרים.
• גּוֹרֵם מְעַרְפֵּל, מְעַרְפֵּל (confounder, במקום המונח הרווח עַרְפְּלָן).
• מַחְוַן בְּרִיאוּת (health indicator) – מדד המשקף מכלול של מדדים אחרים והמצביע על תוצאות או על מגמות, כגון שיעור תמותת תינוקות.
• הִדּוּד, שִׁנּוּי קֶשֶׁר – יחס גומלין בין משתנים בלתי-תלויים המעצים או המחליש את הקשר עם התוצאה (באנגלית: interaction; modification, effect modification)
• רֶוַח סֶמֶךְ (confidence interval; במקום המונח הרווח: רֶוַח בַּר סֶמֶךְ).
• אֶשְׁכּוֹל (בדגימה); צְבִיר (בתחלואה) במקום המונח באנגלית cluster.
• תִּקְנוּן; תִּקְנוּן בְּקִבּוּעַ – adjustment.
• תִּקְנוּן בְּשִׁקְלוּל – standardization.

את הקמת הוועדה למונחי בריאות הציבור באקדמיה יזמה ד"ר מילכה דונחין מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, והיא גם עומדת בראשה. בוועדה חברות פרופ' רחלי דנקנר (מכון גרטנר ואוניברסיטת תל אביב), פרופ' ורדה סוסקולני (בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר־אילן), ופרופ' ליטל קינן-בוקר (המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות ובית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה). כן חברים בוועדה פרופ' אלכס לבנטל (משרד הבריאות) והסטטיסטיקאי פרופ' משה פולק (האוניברסיטה העברית והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). נשות הלשון בוועדה הן חברת האקדמיה פרופ' יהודית הנשקה ועובדת האקדמיה ד"ר טובה שטראוס שרברין שגם ריכזה את עבודת הוועדה לאורך השנים.

עוד בנושא באתר הידען:

• אוראנוס הוא מהיום אורון ונפטון מעתה רהב