אבי שואל: האם חתולים משוטטים גורמים לירידה במספר הציפורים?
להקות דרורים היו חלק מנוף ילדותי, דרורים התגודדו בכל חצר, עטו על פירורי מזון, התפלשו באמבטיות חול וקיננו בכל גומחה פנויה. היום, מחלון דירתי אני רואה לא מעט עורבים, יונים וכמובן מיינות פולשות אבל במדשאה שליד הבית אין ולו דרור אחד לרפואה. יש המאשימים את המינים הפולשים: הדררות והמיינות בהידלדלות מיני הציפורים המקומיים כדרור ובולבול ואכן מיינות משתלטות על המרחב ועל מקומות הקינון של דרורים אבל האמנם נכון להטיל עליהם את כל האשמה? מתברר כי גם בארצות אירופה הנקיות ממיינות נרשמת ירידה מדאיגה באוכלוסיית הדרורים וציפורים אחרות בערים ובפרוורים. מחקרים בבריטניה העלו כי הדלדלות אוכלוסיית הדרורים חמורה יותר דווקא בשכונות אמידות והחוקרים מייחסים את המתאם הזה לשינוי בכיסוי הקרקע: משטחים מרוצפים ודשא גזום ומטופח מספקים פחות מקורות מזון ומקלים על מלאכת הציד של חתולים משוטטים וחתולי בית. האם החתול אחראי להכחדת הציפורים?
מה קורה כשמביאים חתול אחד לאי בודד?
בשנת 1894 החל לפעול מגדלור על האי הזעיר סטפאן (Stephens Island ) שבניו זילנד. שומר המגדלור חובב טבע בשם ליאל (Lyall) גידל חתול מחמד שהביא לו ציפור קטנה ובלתי מזוהה שלכד. ליאל שלח את הציפור לחוקר ציפורים שזיהה כי מדובר במין חדש למדע של ציפור שאינה מעופפת וזיכה אותה בשם גדרון ליאל (Lyall's wren) על שם המגלה. החתול המשיך להביא ציפורים אל המגדלור ועוד באותה שנה בה נתגלתה נכחדה הציפור מפני כדור הארץ בשיניו של אותו חתול שגילה את דבר קיומה. עופות שאינם מעופפים ושתחום מחייתם הוא אי קטן ומבודד מועדים להיכחדות אבל אין זה מקרה שדווקא החתול היה מחולל האסון.
מבחינה תזונתית החתול, בשונה מהכלב המסוגל לחיות על תזונה צמחונית או צמחונית למחצה, הוא טורף מוחלט. מערכת העיכול של החתול מותאמת לתזונה מבוססת חלבון, הכבד אינו מסוגל לאחסן עודפי סוכר ולכן החתול נדרש לחלבון לא רק לשם בניית תאי גופו אלא גם לאספקה שוטפת של אנרגיה. בהתאם, חתולים משוטטים מפיקים 52% מהאנרגיה שלהם מחלבון, 46% משומן ורק 2% מפחמימות כלומר הם מתקיימים רק מבשר אותו הם צדים או מלקטים מנבלות.
ביות החתול טרם הושלם
בניגוד לכלבים ביות החתול אינו מושלם והאדם טיפח בעיקר חתולים שהצטיינו בצייד עכברים כך שחתול הבית של ימינו שימר אינסטינקט צייד מפותח. מחקר על תכולת הקיבה של חתולי ארצנו העלה ברובם גיוונו את התפריט שסיפקו הבעלים במגוון רחב של חיות בר: מכרסמים, לטאות וכמובן ציפורים. מחקר בו הוצמדו מצלמות לחתולים משוטטים העלה כי רובם (62%) הצליחו לצוד ואותם ציידים לכדו בממוצע 6 חיות ביום כאשר הצייד המוצלח ביותר הגיע ל17 טריפות ביממה. החתולים הצליחו לצוד 83% מהחרקים אותם ניסו ללכוד (בעיקר חגבים ופרפרים), 76% מהדו-חיים, 69% מהזוחלים, 64% מהיונקים ורק 17% מניסיונות הצייד של ציפורים הניבו טריפה מוצלחת. ובכל זאת מתברר כי אותם 17 אחוזי הצלחה מצטברים למספרים גבוהים. בארה"ב מעריכים כי בין מיליארד וחצי ל3 מיליארד ציפורים נטרפות מדי שנה בשיני חתולים (נוסף לכ6 מיליארד יונקים, כחצי מיליארד זוחלים וכ100 מיליון דו-חיים).
ומה אצלנו? אין נתונים מחקריים על מספר חיות הבר הנטרפות בארץ אבל החורף המתון, סיוע נדיב של מאכילי חתולים, שפע פסולת נגישה ופעולות עיקור וסירוס בלתי מספיקות הופכים את ישראל לגן עדן חתולי. צפיפות החתולים המשוטטים ברחובות ירושלים הוערכה ב 2,300 פרטים לקמ"ר בעוד הצפיפות החתולית בערי בריטניה היא כעשירית מכך. הרבה חתולים פירושם גם הרבה ציפורניים שלופות המאיימות על כל ציפור. יש מי שמתנחם בכך שאחוז ההצלחה בציד ציפורים של חתול הבית נמוך ומצבן הגופני של ציפורים נטרפות ירוד מהממוצע כך שהטריפה מקצרת חיים שממילא קרובים לקיצם.
מתברר אבל שחתול פוגע גם בציפורים שאינו מצליח לתפוס, פעילות מרובה של חתולים מקטינה את סיכויי השרידה של גוזלים שהוריהם נאלצים להקדיש אנרגיה יקרה להימלטות ולהימנע מאזורי ליקוט מזון מאוימים. מחקר על סנוניות העלה כי סכנת טורפים מביאה לפריחת גוזלים במשקל נמוך יותר ורזון אצל ציפור צעירה מקטין את סיכוייה לשרוד ולבנות קן משלה. עצם הפחד שמטיל החתול על בעלי הכנף פוגע בהם: נמצא כי פוחלץ של חתול שהונח ליד קן הקטין בשליש את הזנת הגוזלים. חתולים פוגעים בציפורי טרף באמצעות תחרות: עכבר או לטאה הנטרפים על ידי חתול יחסרו לבז או לתנשמת וחתול משוטט עשוי לפגוע במגוון חיות בר באמצעות העברת מחלות מידבקות. כמה מחקרים בארה"ב ובבריטניה מצאו כי השפעת החתולים על אוכלוסיית הציפורים קשה כל כך שאזורים עתירי חתולים הם "כיורים אקולוגים" כלומר נדרשת זרימה מתמדת של ציפורים מאזורים שכנים למנוע העלמות מוחלטת של בעלי הכנף. המצב חמור ביתר באיים בהם המינים האנדמיים עשויים להיכחד לגמרי עקב טריפה. ואכן, בכמה איים נרשמה התאוששות של אוכלוסיות ציפורי ים בעקבות פעילות נחושה לסילוק חתולים משוטטים.
מה אפשר לעשות? פעולות רחבות היקף של לכידה- עיקור והחזרה של חתולים משוטטים נוסו ברחבי העולם בהצלחה חלקית. כדי שתוכנית עיקור תצליח עליה לטפל ב75% מהחתולים הפוריים בכל שנה ולהתמיד בשיעורי עיקור כאלו במשך שנים. בארץ מאמצי העיקור אינם נמרצים במיוחד והתוצאה רחוקה מאוד מהאחוזים הנדרשים לייצוב האוכלוסייה. לפי דו"ח של מבקר המדינה "מדיניות של עיקור וסירוס כאמצעי לצמצום התרבות של חתולי הרחוב, ננקטת רק על ידי חלק מהרשויות המקומיות, והיא תלויה בעיקר בווטרינר הרשות ובתקציב העומד לרשותו. ברוב המקרים היא מתמקדת במתן מענה למטרדים מקומיים
בלבד, ואי מדיניות כוללת ותכנית פעולה ארוכת טווח", כאמור פעולת עיקור שאינה ארוכת טווח היא גם חסרת ערך. מספר החתולים המשוטטים הולך ועולה ואיתו הולך ויורד מספרם של הדרורים, הבולבולים והזוחלים במרחב העירוני.
חתול הבית, כפי שמרמז שמו אמור להימצא בבית והפיתרון טמון בעיקר בחינוך הציבור לאימוץ חתולים מעוקרים ולשמירתם בבית שכן גם החתול המטופח והעדין בבית הוא חיית טרף אכזרית בחצר. אמצעי פשוט להגנה היא ענידת פעמונים לצוואר החתול כך משתפר הסיכוי של הציפור לחמוק ממנו בשלום. האכלת חתולים היא מעשה של חמלה וחסד אבל החסד הוא למאכיל המרגיע את מצפונו ולא עם החתולים ובוודאי לא עם היצורים בסביבתו. תחנות האכלה מקבצות סביבן מספר גדול של חתולים בצפיפות ההופכת אותן למוקד הדבקה במחלות זיהומיות. חתול שבע (זמנית) בזכות מאכיל רחום ימשיך לצוד ויעמיד עוד ועוד צאצאים רעבים.
עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]
עוד בנושא באתר הידען: