שמוליק תוהה: איך זה שהאנושות קיימת עשרות אלפי שנים אבל כל המדע, הרפואה, הטכנולוגיה התפתחו רק במאתיים השנים האחרונות? האם לפני כן האנשים היו טיפשים יותר?
לא שמוליק, הם לא היו טיפשים יותר. קצת קשה להאמין שהדור המעניק רייטינג גבוה כל כך לזמר במסכה חכם יותר מקודמיו. ובכל זאת, הרעיון שהתקדמות הטכנולוגיה כיום מהיר יותר מאי פעם הוא כמעט אקסיומה. משרד הפטנטים האמריקני מאשר כמעט 400,000 פטנטים בשנה כהמצאות הראויות להגנה. זהו מספר אדיר המגמד את מספר הפטנטים שאושרו בשנות השיא של המצאות תומס אדיסון.
חוק מור החוזה הכפלה של צפיפות הטרנזיסטורים על השבבים שבמחשב מידי שנתיים ממשיך לדייק (אם כי מתקרב כמראה לסוף דרכו) ומכשירים סלולרים עתירי גאדג'טים נמכרים לנו עוד לפני שהבנו מה עושים בשלל האפשרויות בטלפון הקודם. ובכל זאת יש מי שמערער על האקסיומה המייחסת לנו כושר המצאה גדול משל אבותינו.
מספר ההמצאות - מדד מפוקפק
מספר הפטנטים הוא מדד מפוקפק למידת החדשנות והיצירתיות. הפטנט הוא מסמך משפטי ואינפלציית הפטנטים קשורה לא מעט למדיניות עסקית של תאגידים ולחוקי זכויות היוצרים שהפכו ידידותיים לממציא ומאפשרים לרשום פטנט על רצפי DNA , על זני בעלי חיים וצמחים ואפילו על טקטיקות עסקיות. העובדה שיותר אנשים מתפרנסים מרישום פטנטים וזכויות יוצרים אינה עדות לכך שהאנושות ממציאה או יוצרת יותר. לשם השוואה: מעבדתו המהוללת של תומאס אדיסון (מעבדת המחקר מנלו פארק)רשמה כ400 פטנטים בהשוואה ל1,317 הפטנטים של פייסבוק ול2,400 בערך של גוגל.
הזיכרון האנושי קצר, המצאות של דורות קודמים נראות לנו כמעט כחלק מהטבע ולכן האנושות שלפני מאה או 200 שנים נראית לנו כקפואה מבחינה טכנולוגית . סקירה של הסטוריית ההמצאות והחידושים מערערת את הדימוי הזה. הפרה-היסטוריה נדמית כתקופה איטית מאוד בהמצאות ואלפי שנים עוברות עד שמזהים ארכאולוגים שיפורים בכלי האבן אבל אם נזכור שאוכלוסיית האדם מהם צמחו הממציאים הקדומים היתה קטנה מאוד הרי שקצב ההמצאות נראה הרבה פחות איטי.
אוכלוסיית העולם לפני כ10,000 שנים מוערכת בכ5 מיליון נפשות: פחות מאלפית מאוכלוסיית העולם כיום. אם הסיכוי של אדם להיות ממציא מוכשר נשאר קבוע הרי ניתן היה לצפות לקצב המצאות נמוך פי אלף מבימינו. מנקודת השוואה כזו הרי ש"מהפכת הטקסטיל" שהלבישה את אבותינו לפני כ20,000 שנים, ביות הכלב לפני כ15 אלף שנים וציורי המערות שגילם כ12,000 שנים מייצגים התפתחות טכנולוגית מהירה.
לפני כ8000 שנים פותחה בסהר הפורה שלנו החקלאות וסוף סוף נוצרו עודפי מזון שאפשרו לחדול מנדודים ולחלק מהאוכלוסייה להתפנות מהמרוץ אחר ארוחת הצהריים הקרובה ולהמציא. יחס ההמצאות לאוכלוסיה במסופוטמיה של האלף הרביעי והשלישי לפני הספירה מעמיד בצל את עמק הסיליקון. ההתפעלות מפתוח לבני הבניין ואיתם חידושים הנדסיים כעמודים וקשתות מתועדת כבר בסיפור מגדל בבל " וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם". בנוסף פותחו טכנולוגיות של השטת מטען (ואיתן המסחר). הנחושת הברזל והקרמיקה החליפו את האבן וכסף החליף את סחר החליפין. המצאות אלו ובראשן, כמובן, הכתב הופכים את אבות אבותיהם של העירקים לקבוצת הממציאים המשמעותית ביותר בהיסטוריה האנושית. ובכל זאת, גם אם הודחנו מראשות הטבלה איך אנחנו עומדים בהשוואה לדורות שעברו מבחינת מספר ההמצאות שנוריש לדורות הבאים? האמנם יזכירו אותנו ספרי ההיסטוריה של העתיד כדור של ממציאים פוריים?
האם אנו בתקופת שקיעה?
לפי ג'ונתן הובנר (Jonathan Huebner) יש סיכוי רב יותר שימינו ייחשבו דווקא לתקופת שקיעה. הובנר ערך חישובים סטטיסטיים על 8583 חידושים מדעיים וטכנולוגים החשובים מאז תום ימי הביניים כלומר מאז הדפיס גוטנברג את התנ"ך ב 1454. עבור כל עשור מאז אותה המצאה חושבו מספר ההמצאות והחידושים ביחס לאוכלוסיה כלומר כמה חידושים משמעותיים הפיקו מיליארד בני אדם במשך עשור.
הובנר אינו מבדיל לצורך הניתוח בין המצאות , תגליות, פיתוחים מתמטיים וחידושים אחרים: החשבון האינטגרלי, חוקי ניוטון וחוקי התרמודינמיקה, העיתון היומי, הטלסקופ, חיטוי המים, הצילום, רשת האינטרנט, השיטה המטרית, והאופניים כולם "חידושים משמעותיים" שנספרים ביחס לאוכלוסייה בזמן ההמצאה. התוצאה היא מעין "עקומת פעמון" שמטפסת מתקופת הרנסנס ועד למחצית השניה של המאה ה19. שם, בתקופת הזוהר של תומס אדיסון, ניקולה טסלה וחבריהם מגיעה יכולת ההמצאה האנושית לשיאה. בסופה של אותה חצי מאה שנתנה לנו בין היתר את מנוע הבעירה הפנימי, הטלגרף, המצלמה, הרדיו, את הטבלה המחזורית, זיקוק הנפט , הפלדה והבטון המזויין, הטלפון וקרני הרנטגן מתחילה הירידה במספר ההמצאות שמפיק בממוצע כל אחד מאיתנו.
כיוון שאוכלוסיית העולם גדלה מאוד במאה העשרים (לא מעט בזכות הטכנולוגיה והידע שהורישה לה המאה ה19) הרי שמספר ההמצאות הכולל המשיך לעלות והגיע לשיא בשנות השישים: עשור שרשם לזכותו את המצאת הלייזר, פצוח הקוד הגנטי ואת האינטרנט (הרשת חיברה בשלהי 1969 4 מחשבים אוניברסיטאים). אם נאמין לגרף שמצייר הובנר הרי שבעוד כעשרים שנים יהיה מספר ההמצאות לכל מיליארד בני אדם דומה לזה שממנו התחלנו את המסע בסופם של ימי הביניים: כ2 חידושים למיליארד בני אדם בשנה.
הובנר, פיזיקאי בהשכלתו לא תולה את ההאטה בקצב ההמצאה במכשול פיזיקלי אלא כלכלי: הפיזיקה של ניוטון ממשיכיו היא שאפשרה את פריצות הדרך הטכנולוגיות של המאה ה19 אבל ככל שמתקדמת הטכנולוגיה נדרש יותר מאמץ אנושי בעבודה ובהון להפקת שכלולים נוספים. כאשר מחשבים את מספר ההמצאות לא לפי גודל האוכלוסיה אלא לפי ההשקעה הכספית בחינוך ובמחקר הרי הירידה בהמצאתיות של דורנו לעומת קודמיו בולטת הרבה יותר. לא רק שהצוות בהנהגתו של תומאס אדיסון במנלו-פארק היה קטן בהרבה ממחלקות המו"פ של התאגידים כיום אלא שההשקעה הכספית לצורך הפקת ההמצאות שנוצרו שם הייתה זעירה במושגי ימינו.
ואולי האינטלגנציה אשמה?
יש גם מי שמרחיק לכת יותר וטוען שבני התקופה הוויקטוריאנית היו פשוט אינטליגנטים מאיתנו. מבחני ה IQ הראשונים פותחו שנים רבות לאחר פטירתה של המלכה ויקטוריה ב 1901 אבל כבר ב1889 מדד פרנסיס גולטון (הזכור לשמצה כאבי האאוגניקה) את זמן התגובה של בני אדם לגירוי. למבחן פשוט זה "הקש על מתג ברגע שתבחין באות" יש קשר מובהק למרכיב הכללי של האינטליגנציה: גורם g. כשחוזרים על מבדקי גולטון היום מתברר כי זמן התגובה התארך ויש מי שחישב מהאיטיות המודרנית הזו ירידה של 13 נקודות IQ מאז שנות ה90 של המאה ה19. החישוב הזה סותר את מה שידוע כאפקט פלין (Flynn) המצביע על עליה בתוצאות מבחני האינטליגנציה עם השנים. יש מי שמנסים ליישב את הסתירה בכך שאפקט פלין נובע משיפור מדדי אינטליגנציה ספציפיים (למשל אינטליגנציה מילולית, מרחבית, רגשית..) הקשור לעליית רמת ההשכלה ורמת החיים. התקדמות זו מסווה את הירידה במרכיב האינטליגנציה הכללי שלו מרכיב גנטי משמעותי. יש גם מי שמבטל את ערכה של התצפית וטוען כי ההבדל בין זמן התגובה הנמדד שלנו לזה שמדד גולטון נובע פשוט מההבדל בין החומרה והתוכנה המשמשים במבדקים כאלו כיום לעומת מתקני המדידה המכניים בהם השתמשו הפסיכולוגים של המאה ה19 וכי שחזור מדוייק של הניסויים ההם כיום מניב תוצאות דומות לאלו של גולטון וחבריו.
חשש מחזרה לימי הביניים?
לסיכום , שמוליק, כדאי להרגע. הרעיון שימי ביניים חדשים עומדים בפתח אינו זוכה להסכמה רבה: אין כל מדד אוביקטיבי או מוסכם שיאפשר למנות את ההמצאות המשמעותיות או לסדר אותם בסולם חשיבות. מדידת המצאתיות ע"י חלוקת מספר חידושים באוכלוסיה הכוללת אינו מביא בחשבון את העובדה שלפיתוח המדעי שותפים בעיקר תושבי העולם השבע כך שעליית רמת החיים וההשכלה במדינות העולם השלישי צפוייה להעלות את שעור החידושים. עוד מציינים מתנגדיו של הובנר כי תחומי דעת חדשים כחקר המח, ננוטכנולוגיה ומחשוב קוונטי נמצאים בחיתוליהם ולתומס אדיסון ואלן טיורינג שלהם תהיה די קרקע בתולה לחרוש בה כדי לדחות את "ימי הביניים החדשים" בעוד כמה עשורים.
עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]