# במימד הטכנולוגי הויכוח על התועלת של כיפת ברזל הוכרע

> כך אמר יאיר רמתי, ראש מנהלת חומה במשרד הבטחון האחראית על מערכות ההגנה מפני טילים ובהן כיפת ברזל, בכנס השנתי של בוגרי המכללה לבטחון לאומי. לדבריו, הויכוחים שהיו בשנות התשעים באשר לצורך במערכות הגנה בכלל ובהגנה מפני טילים בפרט, שהיו בניגוד לתפיסה שצריך להתמקד ביכולות תקיפה, אינם רלוונטיים עוד "הפלסטינים שיגרו במהלך מבצע עמוד ענן מטחים של 14-15 טילים בו זמנית, מסלולים שטוחים, והצלחנו לעמוד בכל האתגרים", כך אמר יאיר…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/yair-ramati-on-iron-dome-06121
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2012-12-06T00:11:00+02:00
- Modified: 2012-12-06T09:51:56+02:00
- Sections: טילים ובליסטיקה
- Topics: הגנה מפני טילים, התעשיה האווירית, יאיר רמתי, כיפת ברזל, רפאל

## Article

כך אמר יאיר רמתי, ראש מנהלת חומה במשרד הבטחון האחראית על מערכות ההגנה מפני טילים ובהן כיפת ברזל, בכנס השנתי של בוגרי המכללה לבטחון לאומי. לדבריו, הויכוחים שהיו בשנות התשעים באשר לצורך במערכות הגנה בכלל ובהגנה מפני טילים בפרט, שהיו בניגוד לתפיסה שצריך להתמקד ביכולות תקיפה, אינם רלוונטיים עוד "הפלסטינים שיגרו במהלך מבצע עמוד ענן מטחים של 14-15 טילים בו זמנית, מסלולים שטוחים, והצלחנו לעמוד בכל האתגרים", כך אמר יאיר רמתי, ראש מנהלת חומה במשרד הבטחון האחראית על מערכות ההגנה מפני טילים ובהן כיפת ברזל, בכנס השנתי של בוגרי המכללה לבטחון לאומי. שהעיר כי מערכת כיפת ברזל, למרות היותה מערכת טקטית הצליחה לסייע בהכרעה בממד האסטרטגי. "האיום עלינו מגוון, החל מהקסאמים, דרך רקטות תקניות ועד לרקטות ארוכות טוווח כגון פאג'ר 5 ורקטה 8 אינטש שראינו בראשון. עדיין לא חווינו את הרקטות הכבדות של חצי טון ראש נפץ. חלק מהאיומים הם של כלי טיס נושמי אוויר כולל טילי שיוט שהאירנים הכריזו עליהם לאחרונה. בניית המערכות מתאפינת בקצב מהיר." "בניהול פרויקטים של הגנה מטילים אם הצלחת תוך 5 שנים זה השג פנומנלי – להביא את מה שביקשו בזמן בביצועים. אף פעם עוד לא קרה – עשר שנים. דיברנו על מה קרה מ2002 עד היום. כל פעם שאנחנו נרדימים אנחנו מקבלים איתות, כמו המלט שנסע מעל ישראל. "האיום הולך ומחריף, זה גם פוגע בתפיסת הניהול. אנחנו במרוץ חימוש כאשר הצד השני משכלל את יכולת ההתקפה ואנחנו משכללים את יכולת ההגנה. מערכת כיפת ברזל שפותחה בתחילה כאבן יסוד טכנולוגית ובזמן שיא מקבלת ההחלטה – דצמבר 2007 ועד ליירוט ראשון, ב-2011 עברו בכל זאת 4 שנים. בזמן זה האיום השתנה כבר לא מדובר ברקטות לטווח של 4-40 קילומטרים אלא בטילים שמגיעים לתל אביב - מרחק של 70 קילומטרים מהרצועה. רמתי הזכיר לכולם את הדילמות שהיו בשנות התשעים בכל הנוגע להגנה מטילים: האם ניתן בכלל ליירט טיל בליסטי שחתימתחו קטנה באמצעות מערך הגנה קרקע? האם הסקאד אכן מייצר איום משמעותי על ישראל ומה לגבי הגראד? האם נכון להשקיע בהגנה על חשבון ההתקפה – ערעור תפיסת הבטחון המסורתית? האם ארהב תהיה מוכנה לסייע לישראל, לאורך זמן, במימון ההגנה מטילים? מה מידת ההגנה שניתן לספק לעורף ומה נכון לספק. "שתי הסוללות הראשונות היו במימון ישראלי, סולות 3-4 היו במימון אמריקני של 204 מיליון דולר. בזמן מבצע עמוד ענן, סוללות 5 ו-6 היו בבניה, ואת סוללה 5 הצלחנו להביא לתל אביב זמן שיא, כאשר הפמעילים היו צריכים להתמודד עם תוכנה לא יציבה בשפה חדשה עבורם. הם הצליחו לעשות זאת בתוך יום וחצי." "במימד הטכנולוגי הויכוח הוכרע, גם המימד הכלכלי הוכרע בזכות הסיוע האמיקנית. מבחינת פרויקטלית מינהלת חומה עלתה מפרויקט אחד- פרויקט החץ, לארבעה פרויקטים במקבילכיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ 2 (ו-3 בפיתוח) וכן פרויקט בני רשף.אנו שואפים, בסיוע המודיעין, להיות תמיד שלב אחד לפני הגורמים המאיימים אם מדובר בעזה, לבנון, סוריה או אף אירן. אם נוסיף את המידע מתחנות ההתראה האמריקניות, מצבנו היום מבחינת היכולת ליירט טילים טוב בהרבה.