# מתפוצצים! יום האוכלוסייה העולמי

> חיות בר מסתגלות לקירבה לאוכלוסייה אנושית, מה שגורם למגע תדיר ולהתגברות התפרצויות של מחלות שמקורן בבעלי חיים (zoonotic diseases), תופעה שהיא תוצאה ברורה למצב בו משולבים השינויים האקלימיים בהתפוצצות האוכלוסייה האנושית בשנת 1989 הוכרז באו"ם "יום האוכלוסייה העולמי" שמצויין כל שנה ב-11/07, תאריך שנבחר בגלל שב-11/07/1987 נקבע כי אוכלוסיית העולם הגיעה לחמישה מיליארד בני אדם. כל שנה נבחר נושא בו יעסקו בהקשר לגידול באוכלוסייה. ב-2020 הנושא הנבחר אמור היה לעסוק בבריאות…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/world-population-day-2707201
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2020-07-26T00:00:12+03:00
- Modified: 2020-07-26T01:14:17+03:00
- Sections: דמוגרפיה
- Topics: אוכלו, פיצוץ אוכלוסין

## Article

חיות בר מסתגלות לקירבה לאוכלוסייה אנושית, מה שגורם למגע תדיר ולהתגברות התפרצויות של מחלות שמקורן בבעלי חיים (zoonotic diseases), תופעה שהיא תוצאה ברורה למצב בו משולבים השינויים האקלימיים בהתפוצצות האוכלוסייה האנושית   בשנת 1989 הוכרז באו"ם "[יום האוכלוסייה העולמי](https://www.un.org/en/events/populationday/)" שמצויין כל שנה ב-11/07, תאריך שנבחר בגלל שב-11/07/1987 נקבע כי אוכלוסיית העולם הגיעה לחמישה מיליארד בני אדם. כל שנה נבחר נושא בו יעסקו בהקשר לגידול באוכלוסייה. ב-2020 הנושא הנבחר אמור היה לעסוק בבריאות ושוויון מגדרי מתוך הבנה כי "יישום השוויון החברתי ומגדרי מהווה מפתח לפיתוח בר-קיימא".   הגידול באוכלוסייה האנושית הגיע לממדים עצומים. אחרי גידול מתון במשך 10,000 שנים הגיעה המאה ה-18 בה גדלה האוכלוסייה למיליארד, מספר שגרם ל "פריצת הסכר" וכך ב-200 השנים הבאות הגיעה ההתפוצצות האוכלוסייה לקרוב לשמונה מיליארד ואיתה שילוב קטלני של פגיעה בסביבה ובאקלים, [שהיום ברור כי היא זו שגורמת לאסונות טבע](https://www.nytimes.com/2020/06/17/magazine/animal-disease-covid.html). הגידול מקושר גם לשינויים משמעותיים במקום בהם חיים אנשים. במשך רוב ההיסטוריה חיו רוב האנשים באזורים כפריים אבל ב-2007 השתנה המאזן ומאז גדל ועלה הרוב העירוני.   כשבעולם שוררת מגיפה ובארצות רבות ישנו סגר, רבים איבדו את מקור פרנסתם, תלמידים אינם לומדים ותעשיות רדומות, עולה השאלה עד כמה חשוב "יום האוכלוסייה" ועד כמה ציונו משמעותי או חשוב למצב הנוכח?   ב-200 השנים האחרונות גרמה ההתפתחות הטכנולוגית והתיעוש בכל התחומים להתפוצצות -אוכלוסייה ולפגיעה חמורה בסביבה הטבעית. העולם סובל מאסונות טבע ואקלים בגלל השילוב הקטלני של הגידול באוכלוסייה שגורמת לפלישה לשטחי מחיה של חיות בר יחד עם שינויי האקלים. שוב: אסונות שמקורם באקלים המשתנה ובמידה רבה גם בפלישה לשטחי מחיה של חיות בר.   האסונות הסביבתיים, שמתוארים גם כהכחדה השישית, הם תוצאה ישירה של פעילות אנושית. פליטת גזי חממה בקנה מידה חסר תקדים גרמה להתחממות, להמסת קרחונים, לתופעות מזג אוויר קיצוניות ועוד. השילוב של התפוצצות האוכלוסייה ואסונות אקלימיים גרמו לעקירה של מיליוני אנשים ולהגירה המונית, כך למשל מעריכים כי [עד שנת 2050, שביעית מתושבי בנגלדש יהפכו לעקורים ויאלצו להגר](https://ejfoundation.org/reports/climate-displacement-in-bangladesh#:~:text=Bangladesh%20is%20exceptionally%20vulnerable%20to%20climate%20change.&text=It%20has%20been%20estimated%20that,of%20sea%20level%20rise%20alone.). לאן יהגרו?     "המגיפה הנוכחית הדגישה את הפגיעות של האוכלוסיות ובו בזמן האירה את חוסר הטעם ביהירות ובאשליה של עליונות ושליטה על העולם והטבע". חלק נכבד מהרגישות היא תוצאה של העיור, העברת מרכזי החיים מהכפר הקרוב לטבע אל העיר המנוכרת והמסויגת. העיר שאוכלוסייתה גדלה בגלל "מהגרי אקלים" מתפשטת ופולשת לשטחים שהיו בתי גידול של חיות וכך נפגעים הסביבה והטבע, וקצב ההכחדה גדל פי אלף ממה שהיה לפני "[התקופה האנושית](https://www.nytimes.com/2020/06/17/magazine/animal-disease-covid.html)".   על-פי סקרים ומחקרים: הפגיעה הפחיתה את מספר חיות הבר ב-80% ואת כמות הצמחים ב-50%. אחת התוצאות מהפגיעה היא כי חיות בר שנשארו מסתגלות לחיות בקרבה לאנשים, וזו הגדילה את מקרי המחלות המועברות מבעלי חיים, אלה הנגרמות כאשר מחוללי מחלות (pathogens) כמו חיידקים, פטריות ונגיפים מועברים לאדם. אחד האתגרים במדעי האקלים הוא הקושי לחזות את כלל התוצאות מההתחממות ואת ההשפעה ארוכת הטווח. לכן ברור כי כדי למנוע את מה שיקרה בעוד עשרות שנים יש צורך בפעולה עכשיו, "מוטב לספוג היום מכה כלכלית כדי לשפר את סיכויי ההישרדות של הדורות הבאים".   יש לקוות כי בעקבות המגפה הנוכחית תהיה הבנה שהתוצאה של פלישה לשטחי טבע היא הדבקה במגיפות והבנה זו תועיל למיתון הפלישה ולישום דרכי מניעה. [נוסף לכך מתגברת ההבנה כי השינויים פוגעים גם ברמה אישית](https://jamanetwork.com/journals/jamanetworkopen/fullarticle/2767260?utm_source=For_The_Media&utm_medium=referral&utm_campaign=ftm_links&utm_term=061820). כך למשל מצטברות עדויות לפגיעה בנשים בהריון שחשופות לחום ולזיהום, לילודים בתת-משקל ולהפלות. כולנו מכירים את המושגים "מכות חום", "התייבשות" ודומיהם.   כתוצאה ישירה מהפגיעה בסביבה, יותר ויותר מפרנסים במדינות עניות עוזבים שטחי חקלאות ומהגרים בחיפוש עבודה, [ובכך גורמים לעומס גדול יותר על הנשים שנשארות בביתן,](https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/13552070215911)ולריחוקן ממקורות פרנסה. אסונות מזג אוויר קיצוני מכבידים על הטיפול במשפחה על נשים, מה שמגביל את יכולתן לעסוק בעבודה בתשלום. הדברים שלמעלה אכן מהווים סיבה לציון "יום האוכלוסייה העולמי" תוך הפנית המוקד לשוויון המגדרי ולבריאות, אבל יותר מכך יש צורך בהתייחסות ממוקדת למקור הבעיה יש צורך חיוני בהכרה כי מקור הבעיה היא התפוצצות האוכלוסייה האנושית. העולם נסגר בגלל נגיף זעיר ואנחנו אובדי עצות לגבי איך מתקדמים מכאן. המצב המביך מציע אפשרות של "לבנות מחדש יותר טוב" את המשק תוך הבנה של תלותנו בעולם הטבעי, כשלון להתיחס למגיפה ולשינויי האקלים כראוי. המשך ההתנהגות היהירה והאשליה של עליונות יגרום למגיפה הנוכחית להראות כ"טיול בפארק" לנוכח מה שעוד צפוי להגיע. ולבסוף כרגיל, הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית תהיה שליטה באוכלוסייה האנושית למען הסביבה.