מתוך נימוקי וועדת הפרס
ועדת פרס וולף ברפואה לשנת תשע”ד – 2014 החליטה פה אחד להעניק את הפרס בחלקים שווים לשלושה מדענים: פרופ’ גארי רובקון,Gary Ruvkun מאוניברסיטת הארווארד, ארה”ב ולפרופ’ ויקטור אמברוז, Victor Ambros מאוניברסיטת מסצ’וסטס, ארה”ב על גילוי מולקולות מיקרו- RNAלהן תפקיד מרכזי בבקרה של ביטוי גנים בתהליכים טבעיים ובתהליכי מחלה; ולפרופ’ נחום זוננברג, Nahum Sonenberg מאוניברסיטת מקגיל, קנדה על גילוי החלבונים המפקחים על מנגנון ביטוי חלבונים ועל פענוח דרך פעולתם.
פרופ’ גארי רובקון ופרופ’ ויקטור אמברוז: מיקרו-RNA הן מולקולות RNA קטנות אשר נתגלו ע”י פרופ’ ויקטור אמברוז ופרופ’ גארי רובקון ב 1993. הגילוי הראשוני היה במסגרת מחקריהם על מנגנונים המפקחים על ביטוי גנים בתולעת ה C.elegans. במחקריהם התברר כי מולקולות RNA אלה קטנות ומכילות בין 22 ל 25 נוקליאוטידים ולכן קיבלו את הכינוי מיקרו-RNA. מולקולות המיקרו-RNA מפקחות על ביטוי חלבונים המודרך ע”י מולקולות RNA שליח (mRNA), כאשר הבקרה נעשית ע”י קישור ספציפי של המיקרו– RNA לאיזור הבקרה של ה RNA שליח.
עד מהרה התברר כי קיימים סוגים רבים של מיקרו-RNA בעולם הצומח והחי, אשר מתבטאים באופן ייחודי בתאים וברקמות שונים ומפקחים על תהליכי התפתחות, תהליכי עקה (stress) ותהליכי חילוף חומרים. שיבושים במנגנונים הנורמאליים של ביטוי המיקרו-RNA מתבטאים במחלות שונות באדם, כולל סוגים שונים של סרטן. גילוי המיקרו-RNA צפוי להנחות פיתוח של תהליכי אבחון ואסטרטגיות ריפוי חדשות למגוון מחלות, וכבר היום יש פעילות ענפה בשני התחומים.
פרופ’ נחום זוננברג הוא חלוץ בתחום בקרת התרגום של חלבונים. בסוף שנות ה-70 ובהמשך גילה זוננברג את החלבונים המפקחים על תהליכי הבקרה של סינתזת חלבונים ובעיקר בתהליך המפתח של התחלת התרגום. פרופ’ זוננברג פיענח את מנגנון היווצרות הקומפלכס המתחיל את תהליך התרגום ואת תפקיד המפתח של החלבון eIF4E אותו גילה, ואשר מארגן את הקומפלכס בקצה של ה-RNA שליח המקודד עבור החלבון, ואשר ממנו מתחיל תהליך התרגום. בהקשר זה הראה כי לפעילות יתר שלeIF4E יש תרומה חשובה להתפתחות סרטן. פרופ’ זוננברג גם גילה את המנגנון הייחודי, הידוע כ-IRES, בעל תפקיד חשוב בתרגום חלבונים בתנאי עקה, חלבונים המעורבים בתהליכי עקה, בקרת מחזור התא, ותהליכים מונעי מוות תאי.
פרופ’ זוננברג גם פיענח מנגנונים של בקרת סינתזת חלבונים ע”י אותות מיטוגניים וזמינות התוצרים הביוכימיים של המזון. עבודתו של פרופ’ זוננברג גם הוכיחה בשנים האחרונות את הקשר בין תהליכי תרגום חלבונים לבין זיכרון וגמישות סינפטית של מערכת העצבים, קשר הפותח תחום חדש לחלוטין בנוירוביולוגיה.
