אם ננהג בחוכמה, נוכל להיעשות כוח מייצב ארוך־טווח בכדור הארץ.
מאת דייוויד גרינספון, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 20.11.2016
- האנתרופוקן, התקופה הגאולוגית שבה האנושות היא כוח דומיננטי המניע שינויים גלובליים, התחיל זה עתה, אבל ככל הנראה הוא יימשך רק כל עוד אנחנו קיימים.
- כדי להימנע מהכחדה, עלינו להתגבר על איומים קיומיים כגון גידול אוכלוסין, מיעוט משאבים, פגיעות אסטרואידים, שינויי אקלים ואפילו הזדקנותה ההדרגתית של השמש.
- אם האנתרופוקן יחזיק מעמד, הוא יוכל לקדם את כוכב הלכת שלנו לתוך מצב יסוד חדש, “עידן הספייזואיקון” שאורכו יימדד במיליארדי שנים, שבו התבונה הקיבוצית של תרבותנו תייצב את המערכות הטבעיות של כדור הארץ ותרחיב את הביוספרה לעבר מרחבים קוסמיים חדשים.
המחלוקת הגדולה ביותר בין המומחים לאנתרופוקן היא בשאלה מתי, בדיוק, התחילה התקופה הגאולוגית שלנו, שחותמה הוא ההשפעה האנושית. כאסטרוביולוג החוקר תמורות היסטוריות גדולות בהתפתחות כוכבי לכת, אני מתעניין יותר בשאלה אחרת: מתי וכיצד יסתיים האנתרופוקן?
תקופות הן פרקי זמן קצרים באופן יחסי בלוח הזמנים הגאולוגי. משמעות גדולה בהרבה יש לגבולות המפרידים בין יחידות הזמן הארוכות ביותר בקנה מידה גאולוגי, נתחי ההיסטוריה המכונים עידנים ונמדדים במיליארדי שנים. התמורות בין העידנים הותירו אחריהן עולם שהשתנה שינויים עמוקים ותמידיים. כדור הארץ עבר מן הגיהינום ששרר בעולם בעידן ההאדן, לקרירות ולשקט היחסיים של עידן הארכאיקון שתחת כנפיו התפתחו החיים. במהלך עידן הפרוטרוזואיקון, כמה מן היצורים החד־תאיים שנוצרו בעידן הקודם הפכו לכוח מניע המסוגל לשנות את פניו של כוכב לכת כשהציפו את האטמוספרה בחמצן פוטוסינתטי. השינוי הזה בכימיה של אטמוספרה הרעיל את מרבית הביוספרה, אבל גם הוביל לפריחתם של חיים מורכבים ורב־תאיים, שסללו את הדרך לעידן שלנו: הפנרוזואיקון.
ייתכן שתקופת האנתרופוקן היא תחילתה של תמורה יסודית נוספת. אפשר להגדיר את העידן החמישי הזה באמצעות סוג חדש ומהפכני של שינוי גלובלי שבו תהליכים קוגניטיביים – המחשבות, המעשים והיצירות של בני האנוש – מקבלים תפקיד מכריע בתפקודו של כוכב הלכת שלנו. אני מציע לקרוא לעידן החדש האפשרי הזה בשם סַפְּיֵיזוֹאיקון (Sapiezoic eon), כלומר “עידן החיים התבוניים.” לראשונה בתולדות כדור הארץ, כוח גאולוגי מודע לעצמו מעצב את פני כוכב הלכת.
ואולם, תקופה גאולוגית נעשית עידן רק אם היא נמשכת מאות מיליוני שנים או יותר. כדי שהדבר יקרה – אנחנו צריכים להחזיק מעמד במשך הזמן הזה. האם נוכל לעמוד במשימה?
כיצד נימנע מהכחדה
האתגרים הבוערים ביותר העומדים לפנינו במאה השנים הקרובות הם לייצב את האוכלוסייה שלנו ולבנות מערכות אנרגיה וחקלאות שיוכלו לכלכל אותנו בלי להחריב מערכות טבעיות. אין ספק שנניח מאחורינו את הדלק המחצבי, אבל הקצב שבו נעשה זאת עשוי לקבוע אם מנת הסבל והנדודים שיביאו לעולם ההפרעות האקלימיות במאה ה-21, תשתווה למנה שהביאה המאה ה-20 במלחמותיה, במהפכותיה ובמגפותיה, או תעלה עליה.
ההתחממות הגלובלית האנתרופוגנית מאלצת אותנו להכיר בכך שבעל כורחנו מוטלת עלינו אחריות בקנה מידה פלנטרי, לטוב ולרע, אבל זה אינו האתגר ארוך הטווח היחיד בקנה מידה גדול שנעמוד מולו. לדוגמה, במהלך מאות השנים הבאות, נצטרך לבנות הגנות יעילות נגד אסטרואידים ושביטים מסוכנים. עצם קטן בהרבה מן הסלע שחיסל את הדינוזאורים, שקוטרו היה עשרה קילומטרים, יוכל להחריב את התרבות האנושית. בקרוב תהיה בידינו רשימה של מרבית האסטרואידים המסוכנים שמסלולם חוצה את מסלול כדור הארץ. אבל תמיד יכול להגיח שביט אפל ומסוכן מפאתי מערכת השמש ולדהור לעברנו בשעטה בלי לתת התראה מספקת. עלינו להיערך מראש ליירוט של מסיגי גבול כאלה.
בקני מידה ארוכים יותר, עשרות אלפי שנים, נהיה חייבים ללמוד כיצד למנוע שינויי אקלים טבעיים שיכולים להיות קיצוניים בהרבה מן הקפיצה הנוכחית בטמפרטורות. התרבות האנושית התפתחה במהלך תקופה שהייתה למעשה קיץ שנמשך 10,000 שנה, פרק זמן בן כמה אלפי שנים של אקלים חם ויציב במידה חריגה. המצב הזה לא יימשך – אלא אם כן נחליט לפעול בדרך אחרת. במהלך עשרות אלפי ועד מיליונים רבים של שנים, כדור הארץ עובר מחזורים של התכסות בקרחונים והתחממות גלובלית. עידן קרח חדש ימחק את מרבית החקלאות שלנו ולפיכך גם את התרבות שלנו, ובמקביל יגרום גם להכחדה של אין ספור מינים אחרים. שיטות של הנדסת אקלים שיוכלו לקרר (או לחמם) את כוכב הלכת שלנו באופן מלאכותי יוכלו לשחרר את עידן הספייזואיקון מתנודות האקלים ההרסניות האלה.
מרבית הדיונים בנושאי הנדסת אקלים מתמקדים בתיקונים נואשים וקצרי טווח של מצוקות האקלים שהבאנו על ראשנו במו ידינו, אבל בורותנו בכל מה שנוגע למורכבויות של אקלים כדור הארץ הופכת את הניסיונות האלה למסוכנים מאוד. הדרך הטובה ביותר להיעזר בהנדסת אקלים היא לראות בה פרויקט ארוך טווח המכוון לעתיד הרחוק, כשנדע הרבה יותר על מערכת כדור הארץ וכשהמערכת הזאת תידחף אל הקצה, אם בעקבות תנודות אקלים מבית, ואם – הרחק יותר בעתיד – בעקבות הזדקנותה של השמש שלנו.
כוכבים כמו השמש נעשים בוהקים יותר ככל שהם מזדקנים, ומשמעות הדבר היא שבעוד כמה מיליארדי שנים מהיום, האוקיינוסים שלנו יתאדו, כמו שקרה לאוקיינוסים של נוגה לפני מיליארדי שנים. למרבה המזל, זהו עתיד רחוק מאוד. בהנחה שנצליח להתגבר על האיומים הקיומיים בטווח הקצר, יהיה לנו שפע של זמן להתמודד עם הבעיה הזאת. ייתכן שנוכל לחדש בדרך כלשהי את ימי השמש כקדם, להזיז את כדור הארץ למסלול רחוק יותר או להטיל צל חלקי על כוכב הלכת שלנו. לחלופין, ייתכן שנחליט להגר למערכת שמש אחרת, צעירה יותר.
העולם בידינו
אם התבונה יכולה להתממש ככוח גאולוגי מודע לעצמו כאן, סביר להניח שהיא גם יכולה להתהוות גם במקום אחר. אם נשלח מבטנו רחוק יותר למעמקי היקום, ייתכן שנגלה שקיימים בו שלושה סוגי עולמות: מתים, חיים ותבוניים. מובן שייתכן שעולמנו הוא העולם התבוני היחיד בתוך קוסמוס דומם ורחב ידיים. אם זה המצב, הרי שלא זו בלבד שבחירותינו מעצבות את רווחתם של כל החיים העתידיים בכדור הארץ, הן אף מכתיבות את גורלם של כל החיים המודעים ביקום. משא כבד מוטל על כתפינו.
ההתבוננות בעבר מחזקת את התקווה שנוכל להתמודד עם האתגרים האלה. אחד המאפיינים המובהקים והקדומים ביותר של האנושות הוא היכולת שלנו להגיב לאיומים קיומיים. נראה שנחלצנו מצוואר־בקבוק גנטי לפני כ-75,000 שנים, כששינוי אקלים, שנגרם ככל הנראה מ”חורף געשי”, הביא למותם של רוב בני האדם. מוקדם יותר, בתקופה שבין 160,000 שנה ו-200,000 שנה לפני זמננו, הופיעו באפריקה בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית לאחר שעידן קרח הרסני כמעט מחה מן העולם את כל מי שקדם לנו. סוד ההישרדות של אבותינו היה ככל הנראה השימוש שלנו בשפה כדי לפתח אופנים חדשים של שיתוף פעולה חברתי.
נכון לעכשיו אנחנו נאבקים לפלס את דרכנו בתוך אנתרופוקן שהולך ומפציע. ואולם, אם נחזיק מעמד, נוכל ללמוד כיצד להגן על הביוספרה של כדור הארץ כמעט ללא גבול. בטווח הארוך, ייתכן שיתברר שאנחנו הדבר הטוב ביותר שקרה לכוכב הלכת שאנו קוראים לו כדור הארץ.
לכתבות נוספות בסדרה:
11 תגובות
לא נורא
רפאל
לא הבנתי מה ניסית להגיד.
ניסים
אני מסכים עם מה שכתבת, אבל יש משהו פחות משמח שקורה בעולם – ההקצנה. זה נכון שאחוז היורדים קטן עם השנים, אבל יש הקצנה חריפה ב”רמת הנמושיות שלהם”. לצערי זה קורה גם בארה”ב: היום יש נפולת של נמושות שנראים בדיוק כמו מגולחי הראש בגרמניה, כולל התערטלות מלאה גם לילדות קטנות. לי נראה שהשפעת ההקצנה גדולה יותר מהשפעת ההקטנה במספר הנפולת של הנמושות.
מח של יורדים נפולת של נמושות זה כמו טמפרטורה – יש חסם תחתון, אבל אין חסם עליון. אין גבול לפסיכיות….
פורקו דיו
אני מסכים עם מה שכתבת, אבל יש משהו פחות משמח שקורה בעולם – ההקצנה. זה נכון שאחוז הדתיים קטן עם השנים, אבל יש הקצנה חריפה ב”רמת הדתיות”. לצערי זה קורה גם ביהדות: היום יש חרדים שנראים בדיוק כמו הטליבאן, כולל כיסוי מלא גם לילדות קטנות. לי נראה שהשפעת ההקצנה גדולה יותר מהשפעת ההקטנה במספר הדתיים.
אתה אולי מסתכל על ממוצע, אבל ממוצע זה לא דבר שקיים במציאות. אני מניח שמדינות חילוניות, כמו אוסטרליה, אנגליה ומדינות צפון אירופה נהיות יותר חילוניות. אני בטוח שמדינות דתיות – ארצות ערב, ארה”ב וישראל נהיות הרבה יותר דתיות.
דת זה כמו טמפרטורה – יש חסם תחתון, אבל אין חסם עליון. אין גבול לפסיכיות….
יוסף אני רוצה להתרכז במשפט האחרון שלך: “אנו יולדים צאצאים רבים ללא שליטה מתוך מניע דתי ודמוגרפי, אנו מתחזקים באמונתו, שזה נחלשים בכושר ההחלטה האובייקטיבי שלנו.”
על מי אתה מדבר על האנושות או על חצי מעם קטן שחיי במזרח התיכון?
אם אתה מתייחס לאנושות כולה אז אתה לשמחתי טועה בכל טענה שלך במשפט היפה הזה.
1) הילודה בעולם בנפילה חופשית מזה שלושים שנה ורוב העולם הילודה נפלה לסביבות 2 ילדים לאישה. בחלק גדול מהעולם התהליך כבר הסתיים כמו כל אירופה (המזרחית והמערבית) ודרום מזרח אסיה ששם יש לכל אישה בממוצע 1.5 ילדים כלומר צפי להתכווצות האוכלוסיה בטווח הארוך ובחלק התהליך בעיצומו כמו מדינות ערב ומוסלמיות אחרות שם הילודה נפלה תוך שלושים שנה מ 7 ל 2.5 ילדים והמגמה היא להמשך הנפילה כאשר חלק מהמדינות האלה כמו לבנון ואיראן הילודה כבר ברמה אירופאית של 1.7 ילדים לאישה. המצב האירופי גם נכון לצפון ודרום אמריקה שם הילודה היא קצת פחות מ 2 אבל המגמה היא להמשך ירידה בפריון.
2) מעולם לא היה באחוזים כל כך הרבה חילוניים בעולם ששמים את האמת המדעית מעל אמונות דתית. מעולם. ומעולם לא היה כל כך הרבה מחקר מדעי מבוסס עובדות וניסויים כמו היום והתוצאות ברורות התקדמות מדעית וטכנולוגית שרק הולכת ומאיצה. בקיצור לשמחתי כל המשפט שלך הוא טעות אחת גדולה שאני לא יודע מאיפה הגעת למסקנות האלה אבל העובדות מצביעות על מציאות אחרת לגמרי והרבה יותר משמחת. מציע לך לקרוא קצת על דמוגרפיה בעולם ועל חילוניות ודתיות בעולם במיוחד בעולם המערבי שבו מתרחשת רוב ההתקדמות במקר המדעי ובטכנולוגיה בעולם (מסיבה פשוטה כי התרבות הזו אימצה את המחקר המדעי לליבה)
מבלי להמעיט בחשיבת העצמית שבני האדם ייחסים לעצמם, לי אישית ברור שמטרת קיומנו (כולל כל החי והצומח ) בכדור הארץ היא לשרת ולווסת את הטמפרטורה על קליפת הכדור. אם היינו מסתכלים על עצמנו במימד זמן חייו של הכדור עצמו, הרי שכשלא נוכל למלא את תפקידנו זה, יכחיד אותנו הכדור כמו שהוא עשה לפחות כמה פעמים בעבר. הדימוי הדתי/אלוהי שבני האדם יצרו לעצמם, הדתות, המלחמות והתיעוש הבלתי נשלט מביאים את החיים כמו שאנחנו מכירים אותם לסף הכחדה.
תשובה לאבי,
מסכים אתך שככל שהתחזית היא ארוכת טווח יותר – כך היא פחות מדויקת עד כמעט שטות מוחלטת בטווחים של מעל כמה עשרות שנים. בנוגע לחזרה מדויקת על ההסטוריה לאחר מפץ גדול חדש – זה לא יקרה באותה דרך מאחר ובסיס הדברים עומדים אפקטים קוונטיים שהם סטטיסטיים במהותם.
חוץ מזה, נמצא לאחרונה שהתרחקות הגלקסיות רק מאיצה. כלומר – לא תהיה קריסה ומפץ גדול חדש אלא דעיכה ארוכה של היקום עד לאפס המוחלט…
אולי נגיע לדרגה של יכולת להציל את עצמנו מקטסטרופות במימדים של “כדור הארץ”, ואולי מאורח יותר במימדים של “מערכת השמש” ולהמשיך “קצת” את קיומנו .
אבל בסוף הרי לא נוכל לעצור קטסטרופות במימדים גלקטיים או יקומיים .. ואז נכחד – אין מנוס מכך.
בעתיד הרי כך או אחרת היקום כולו יכחד או יקרוס חזרה למצבו ההתחלתי .
יתכן שעם קריסת היקום איתו גם מימד הזמן יעצר, ואחר כך עם המפץ הגדול הבא הזמן יתחיל מחדש.
ואולי אם הזמן עוצר וחוזר על עצמו- הארועים יחזרו על עצמם בדיוק נמרץ ושוב הכל יחזור על עצמו בדיוק נמרץ כמו שעד כה …
או שלא.
עד היום כל החזאים והנביאים – מהנביא יחזקאל דרך נוסטרדמוס ועד לאסימוב נתנו לנו יופי של תחזיות אבל כמו שתחזיות מזג אויר לא יכולה לנבא יותר משלשה ימים, ככל שמתרחקים כך המשתנים מתרבים, והאמינות יורדת, המאורעות תמיד הפתיעו ויפתיעו את התחזיות …
כול הספרים נכתבו ע”י בני אדם.
כיום אנו שונאים ונלחמים על בסיס מילים שנכתבו בספרים עתיקים וחלקם ע”י בני אדם (מבלי קשר לשאלה האם יש/אין אילוהים). אנו מדירים נשים על בסיס לא ענייני. זה לא כיוון של מין ששורד לאורך שנים.
אנו יולדים צאצאים רבים ללא שליטה מתוך מניע דתי ודמוגרפי, אנו מתחזקים באמונתו, שזה נחלשים בכושר ההחלטה האובייקטיבי שלנו.
כדי להנהיג שלום עולמי, אנו זקוקים למנהיגים ממלכתיים ברמת הגלובוס. כאלה עם חוכמה ותבונה, ורוחק ראות. אלה יוכלו לשוחח זה עם זה ולהבין זה את זה. (גורבצ’וב, קלינטון, אובמה…)
לצערינו, בראש שתי המעצמות המובילות היום יש חדלי אישים. טראמפ שחושב שההתחממות הגלובאלית היא קונספירציה סינית ופוטין המצ’ואיסט, רוצח נטול מעצורים.
ועם מנהיגות שכזו מצבנו בכי רע.
הדמוקרטיות לא הצליחו למצוא את הנוסחה להבאת אנשים חכמים וממלכתיים למנהיגות. “מנהיגים” כמו טראמפ, פוטין, היטלר. ארדואן וסטאלין מגיעים לשלטון ובאמתחתם אגו ופרנויה.
איתם, חזון השלום ושיתוף הפעולה העולמי לא יוכל להתממש.
זכורה לי מהשנה האחרונה תמונה עגומה שבה אובמה מנסה לדבר על ליבו של פוטין באחד המפגשים ביניהם. קל היה לראות בשפת הגוף של השניים שאין שם תקשורת.