# למה המדע היה צריך את קרייטון

> קרייטון זיהה את נקודת השבר בין הציבור למדענים - את הפחד וחוסר האמון – וידע לנצל אותה היטב * הוא החזיר את הויכוח למדע, את החשש מהשלכות הטכנולוגיה והזכיר את העונש הנופל על אלו החוטאים בחטא הגאווה והיהירות, למרות שספריו היו מבוססים על מדע רעוע פעם אהבתי דינוזאורים. עד כיתה ג' כבר קראתי כל מקור מידע על הלטאות הענקיות שיכולתי למצוא, וידעתי לדקלם את השמות המסובכים ביותר בעל-פה: ברונטוזאורוס, טירנוזאורוס…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/why-science-needed-crichton-0611080
- Author: ד"ר רועי צזנה
- Published: 2008-11-06T06:36:51+02:00
- Modified: 2010-10-29T20:02:59+02:00
- Sections: יוצרים במדע הבדיוני
- Topics: דינוזאורים, מייקל קרייטון, ננוטכנולוגיה, נפטרים

## Article

קרייטון זיהה את נקודת השבר בין הציבור למדענים - את הפחד וחוסר האמון – וידע לנצל אותה היטב * הוא החזיר את הויכוח למדע, את החשש מהשלכות הטכנולוגיה והזכיר את העונש הנופל על אלו החוטאים בחטא הגאווה והיהירות, למרות שספריו היו מבוססים על מדע רעוע פעם אהבתי דינוזאורים. עד כיתה ג' כבר קראתי כל מקור מידע על הלטאות הענקיות שיכולתי למצוא, וידעתי לדקלם את השמות המסובכים ביותר בעל-פה: ברונטוזאורוס, טירנוזאורוס רקס, פטרנודון ופטרודקטיל והסטגוזאורוס בעל הזנב הקוצני. השנים חלפו, ובובות הזוחלים המשיכו להצטבר על המדפים בחדרי. ואז קראתי את 'פארק היורה', והפסקתי לאהוב דינוזאורים. בספר 'פארק היורה' מאת מייקל קרייטון, מחזירים בני-אדם את הדינוזאורים לחיים באמצעות הנדסה גנטית ודנ"א המופק מקיבותיהם של יתושים שהשתמרו בענבר. אך דבר נורא קורה: במקום שהיצורים העדינים יחיו בדו-קיום עם בני-האדם ויתנו הופעות אורח בפארקי שעשועים, הם מתמרדים כנגד בני-האדם. חלקו האחרון של הספר מלא בתיאורי דם, רפש, קישקע –ולטאות ענקיות שנהנות להתפלש בכל הנ"ל. זו היתה הנקודה בה הדינוזאורים הפסיקו להיות עבורי מודל לחיקוי והפכו לבעל חיים אמיתי, שהתקיים לפני מליוני שנים ונהג לטרוף יונקים קטנים ושעירים. מייקל קרייטון הפך את הדמיון למציאות. קרייטון, למי שטרם שמע, נפטר אתמול (יום שלישי) לאחר מאבק במחלת הסרטן. הפרטים המלאים על מותו אינם ידועים, והמשפחה ביקשה שלא לשחרר אותם לציבור. הדבר היחיד שידוע בוודאות הוא שמותו של קרייטון הוא אבידה גדולה למדע. בעשר השנים האחרונות יצא קרייטון נגד כמעט כל דוגמה גדולה הקיימת במדע. הוא סירב לתמוך בתיאוריית ההתחממות הגלובלית, וטען שוב ושוב כי לא קיימים מספיק נתונים לקביעה הנחרצת שבני-אדם הם האחראים להתחממות. בספרו State of Fear, שפירסם ב- 2004, הוא יוצא כנגד 'מגני הסביבה' ומציג אותם שוב ושוב באור נלעג, עם הוספת מראי-מקום והפניות למאמרים מדעיים רציניים. הספר זכה לקיתונות של רותחין מצד הקהילה המדעית, צד בצד עם תואר ה- bestseller המוצמד אוטומטית לכל ספריו של קרייטון. ארבע שנים לפני State of Fear, פירסם קרייטון את Prey – 'טרף' – בו מתוארת להקה של יצורים ננו-טכנולוגיים המקבלת חיים ותבונה משל עצמה. וכמו הדינוזאורים של פארק היורה, גם הלהקה מחליטה לצאת כנגד בני-האדם. אמין? לא במיוחד. מפחיד? מאד. לפני שנתיים יצא לאור ספרו האחרון Next – 'הלאה' – המתאר את ההשלכות הכלל-קיומיות של ההנדסה הגנטית על חיינו. אחת התגליות המרתקות ביותר בספר היא של גן הבגרות, המרפא את אחד הגיבורים מהתמכרותו מסמים. החדשות על תרופת הפלא מתפשטות לכל עבר, אך בסוף מסתבר כי הגן גורם להזדקנות מהירה, והגיבור מת מזקנה תוך זמן קצר. מייקל קרייטון זיהה את נקודת השבר בין הציבור למדענים - את הפחד וחוסר האמון – וידע לנצל אותה היטב. התסריטים שלו במקרים רבים מנופחים מעבר לכל פרופורציות ומתארים מקרים ותרחישים שרחוקים מלהיות סבירים. זו הסיבה שרבים בקהילה המדעית סלדו מספריו וראו בו לא יותר מפרובוקאטור זול. אבל האמת העגומה היא שקרייטון ניסה להחזיר את הענווה למדע ולמדענים. בניגוד לדיעה המקובלת מחוץ לקהילה המדעית, המדע אינו קונצנזוס חד-משמעי. הוא מורכב ממאות תיאוריות שחופפות זו לזו בנקודות שונות, וממליוני מדענים שרבים ביניהם על נכונותן. הריב הבלתי-פוסק הזה בין מדענים הוא שמניב תיאוריות חדשות ומאפשר למוטט תיאוריות ישנות שאינן מדוייקות. הויכוחים והדיונים ממשיכים ללא הפסקה כמעט, ומוכרעים רק על-ידי ניסויים אמפיריים. רק בזכות הויכוחים והניסויים הצליח המדע, לבטל את תיאוריית הכבידה של ניוטון, למשל, ולהחליפה בתיאוריית היחסות של איינשטיין. ללא הויכוח הבלתי-פוסק הזה, המדע היה מתקבע במקומו ושוקע בביצה הדוגמטית של האמת המוחלטת. מייקל קרייטון ידע את כל זה, והוא ראה שבמקומות מסויימים במדע הויכוח כבר כמעט ואינו קיים. ההתלהבות מתחום הננו-טכנולוגיה סוחפת מדענים רבים מעל רגליהם, והם מסרבים לחשוב על ההשלכות של חלק מהניסויים שהם עורכים. זני צמחים מהונדסים גנטית מתחילים כבר בימינו להציף את העולם, על אף שאיננו יודעים בוודאות את תכונותיהם המלאות. אנו מניחים שהם לא רכשו תכונות חדשות של רעילות – וזה מספיק לנו לעת עתה. אפילו ההתחממות הגלובלית הפכה להיות דוגמה שגורה בפי 'מגני הסביבה', וקשה למצוא מדען מכובד המוכן להסתכן בחרם מצד הקהילה המדעית ולהתנגד בפה מלא לתיאוריה הזו. בסופו של דבר קרייטון שימש פונקציה חיונית מאין-כמוה. הוא החזיר את הויכוח למדע, את החשש מהשלכות הטכנולוגיה והזכיר את העונש הנופל על אלו החוטאים בחטא הגאווה והיהירות. אמת היא שספריו מבוססים על מדע רעוע, לקוי ולא-מדוייק, אבל יש להם אפקט אחד שאי-אפשר להתווכח איתו. כשאתה מסיים ספר של קרייטון, אתה עוצר לרגע וחושב על הכל מחדש. ובלי זה, המדע לא היה יכול להתקיים. יהי זכרו ברוך. [סקירת הספר "טרף"](https://www.hayadan.org.il/prey-190805/)