מי חושש מדור חמש?

אנטנות של הרשת הסלולרית מהדור החמישי (5G) החלו להיכנס לפעולה ברחבי העולם, ומכרז לפריסתה פורסם לאחרונה גם בישראל. מהי הרשת החדשה, שמעוררת חששות מפני השפעות בריאותיות אפשריות בקרב חלק מהחוקרים ומהציבור, והאם באמת יש סיבה לדאגה?

נטע נסים, זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

במשך כשבועיים מאמצע אוקטובר ועד תחילת נובמבר 2018 התרחש אירוע חריג באחד הפארקים בהאג שבהולנד: 350 זרזירים נמצאו מתים בשטח הפארק, דבר שעורר בהלה בקרב התושבים. שלל הסברים הוצעו לתופעה, החל מהרעלה מכוונת או מקרית וכלה בפגם גנטי שממנו סבלו הציפורים. אבל אחת התיאוריות, שצברה תאוצה באמצעות אתרים ופרופילים של חובבי תיאוריות קשר בפייסבוק, פנתה לכיוון אחר לגמרי: באזור הפארק הוצבה באופן גלוי אנטנה של הרשת הסלולרית החדשה מהדור החמישי (5G), ותיאוריית הקונספירציה שהופצה גרסה שניסוי כלים של הרשת החדשה היה הגורם למות הציפורים.

לאחר חודשים מספר, שבהם התבצעה לאותם זרזירים נתיחה שלאחר המוות במוזיאון המדע של רוטרדם, התבררה הסיבה האמתית למותן: בגופן של הציפורים נמצאו רעלנים של פירות העץ טקסוס מעונב (Yew berries) ונראה שהן חוו חוסר התמצאות רגעי במרחב או פאניקה שהביאו להתרסקותן לקרקע. במקביל, התברר שהפוסט בפייסבוק היה שקרי: באזור לא התרחש כלל ניסוי של הרשת הסלולרית החדשה באותו זמן. עם זאת, הסיפור משקף את החשש והפחד שקיים מזה שנים בקרב הציבור בכל הנוגע לאנטנות סלולריות בכלל, ולרשת החדשה בפרט.

רשת סלולרית מן הדור החמישי (5G) הופעלה לאחרונה בכמה ערים בבריטניה והובילה לתהיות בנוגע להשפעות בריאותיות אפשריות של הטכנולוגיה החדשה. נכון לתחילת שנת 2018 היו קיימים כבר 113 ספקי רשת של 5G ב-56 מדינות. במדינות דוגמת קוריאה הדרומית, ארה”ב, קנדה, אנגליה, סין והולנד החלו בהיערכות לקראת הטמעתה, ובחלקן אף בפריסה של רשתות דור 5, וגיבשו תכניות עבודה למימוש יעד זה. לפי הערכות, 2020 צפויה להיות שנת הפריצה הגדולה של הרשת, ועד שנת 2024 ישתמשו בה כמעט 1.9 מיליארד איש.

בישראל, משרד התקשורת אחראי על פרסום המכרז להקצאת תדרים המיועדים לאספקת שירותים בדור חמישי לצד הקצאה של תדרים נוספים בדור רביעי. בישראל עדיין נפרשות רשתות של דור רביעי, אך משרד התקשורת כבר נערך להנחת תשתית לדור החמישי. המשרד פרסם פומבית ביולי האחרון את המכרז, ולפי לוח הזמנים הנוכחי, כבר ב-2020 תושק רשת דור חמש בישראל, והמפעילים הזוכים יסיימו את פרישת הרשת בתוך ארבע שנים.

תדרים גבוהים פי עשרה ויותר

הדור החמישי של רשתות הסלולר, או בקיצור5G , הוא הדור הבא של התקשורת הסלולרית שירחיב את הרשת הרביעית (הידועה בארץ כ-LTE) וקודמותיה. רבים מכתירים את הדור החמישי כבסיס למהפכה הטכנולוגית הבאה.

בדומה לטכנולוגיות סלולריות קודמות, רשתות5G מסתמכות על אותות הנישאים על ידי גלי רדיו – חלק מהספקטרום האלקטרומגנטי – המועברים בין האנטנה לטלפון הנייד. הייחוד של 5G הוא השימוש בתדרים גבוהים יותר מרשתות סלולריות קודמות, מה שמאפשר למכשירים רבים יותר גישה לאינטרנט באותו זמן ובמהירות גבוהה יותר. מכיוון שהגלים עוברים מרחקים קצרים יותר במרחב העירוני הבנוי, רשתות G5 דורשות יותר אנטנות ומשדרים הממוקמים קרוב יותר לגובה הקרקע, מאשר בטכנולוגיות פחות מתקדמות.

לדבריה של הדס וגמן, המנהלת המקצועית של מרכז תנודע, מרכז ידע לאומי להשפעת הקרינה הבלתי-מייננת על הבריאות, “הדור הסלולרי החמישי נועד לאפשר פתרונות טכנולוגיים לשיפור היכולות הקיימות בטלפונים החכמים ולתמיכה באינטרנט באמצעות שיפורי ביצועים. ההבדלים העיקריים בין הדור הסלולרי החמישי לבין הדורות הנוכחיים (בעיקר הרביעי) הם בתדרי הפעולה, הדור החמישי יפעל בקרבת התדרים של הדורות הנוכחיים (900, 1800, 2100, 2600 מגה הרץ בקירוב), ובנוסף בתדרים גבוהים פי עשרה ויותר. אלו גלים קצרים באורך של מספר מילימטרים, והקרינה בתדרים אלו הינה בעלת עומק חדירה קטן יחסית לגוף האדם”.

עוד היא מוסיפה כי “טכנולוגיית תקשורת נוספת שתייחד את הדור החמישי היא טכנולוגיית(Multiple In/Multiple Out) Massive MIMO – ריבוי קלט וריבוי פלט. כל אתר סלולרי יוכל ליצור קשר בו-זמנית עם משתמשים רבים מאוד, בשידור ובקליטה, וכך יוכל לתמוך במערכות Internet of Things – IoT המאפשרות יכולת חיבור של ‘עצמים חכמים’ רבים ברשת האינטרנט שנועדו לאיסוף מידע מרחוק, ניתוח מידע וניהולו”. הכוונה היא לרשת שתתמוך בקישוריות בו-זמנית של חפצים “חכמים” כגון מכוניות, מצלמות אבטחה, חניונים ועוד, במה שיהפוך את המרחב כולו ל”חכם” ויהווה קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית. לפריסת הרשת צפויות גם תועלות עקיפות חיוביות, כגון הפעלת תשתיות עיר חכמה בערים, שיקצרו זמני נסיעה (סנכרון רמזורים) יקדמו תחבורה אוטונומית באופן שצפוי להפחית את זיהום האוויר במטרופולינים, וכן תועלות חינוכיות ומדעיות בשל שיפור הגישה והנגישות למידע.

ההשלכות עדיין לא ברורות

למרות השדרוג הטכנולוגי הברור שמביאה אתה הרשת החדשה, עולות גם תהיות בנוגע להשפעות בריאותיות אפשריות הכרוכות בהצבת מספר רב של אנטנות סלולריות במרחב מיושב. הדאגה העיקרית בקרב אלו המתנגדים להצבת האנטנות היא החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בלתי-מייננת (סוג הקרינה הנפלט מהאנטנות ומהמכשירים הסלולריים וכן מקרינת WiFi וממכשירי ותשתיות חשמל), המשמשת את כל טכנולוגיות הטלפונים הניידים. המתנגדים לטכנולוגיה החדשה טוענים מגוון טענות שלרוב אינן מגובות במחקר, הנוגעות להשפעת החשיפה לקרינה מסוג זה וקישורה לסיכונים בריאותיים שונים. כפי שסיפור הציפורים בהולנד מדגים היטב, החשש מפני הטכנולוגיה החדשה מזין כבר היום תיאוריות קונספירציה שונות.

לדבריה של וגמן, “ברחבי העולם מתקיימים מחקרים רבים ושונים המנסים לבדוק האם לקרינה בלתי מייננת השפעה על בריאות בעלי חיים ובני אדם והאם היא עלולה לגרום נזק. המחקרים בוחנים את כל מגוון תדרי הקרינה הבלתי מייננת, החל מתדרים נמוכים לגבוהים מאוד. כמו כן, המדענים חוקרים טווח רחב של תוצאי בריאות כגון סרטן, מחלות ניווניות, שינויי התנהגות והשפעה על פוריות והזדקנות.

“באשר להשפעותיה של קרינה בלתי מיינת על הבריאות”, היא מסבירה. “קרינה בלתי מייננת יכולה להגיב עם רקמה ביולוגית באמצעות מגוון מנגנונים. רמת האנרגיה של קרינה בלתי מייננת אינה גבוהה מספיק בכדי לגרום לפירוק קשרים בין אטומים ומולקולות בתוך תאי הגוף ולכן, ככל הידוע לנו כיום, קרינה בלתי מייננת אינה מסוגלת לפגוע באופן ישיר בחומר התורשתי (DNA) בתוך התא. יחד עם זאת, תיתכן השפעה ביולוגית הפועלת במנגנונים אחרים.

“כל הגופים המקצועיים העוסקים כיום בתחום מתמקדים בשתי השפעות מרכזיות של קרינה בלתי מייננת על בריאות האדם”, היא ממשיכה ומסבירה, “השפעה תרמית בעת חימום הרקמות בגוף על ידי קרינה, והשפעה א-תרמית שאינה קשורה לאפקט החימום אלא לשינוי אחר הנגרם לרקמה על ידי התדר, אורך הגל, גובה הגל והשדה החשמלי או המגנטי. סוגיית ההשפעות הא-תרמיות נבחנת עד היום ואין לה תשובה חד-משמעית”.

בשנת 2014 הכריז ארגון הבריאות העולמי כי “לא הוכחו שום השפעות בריאותיות שליליות כתוצאה משימוש בטלפונים ניידים”. אולם, ארגון הבריאות העולמי יחד עם הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן סיווגו את כל קרינת תדרי הרדיו )הקרינה הנפלטת מטלפונים ואנטנות סלולריות, וביניהן הרשת (5G בקבוצה B2 – “מסרטן אפשרי לבני אדם”. הסיבה לסיווג התדרים בקטגוריה זו, היא כי שקיימות עדויות מסוימות ומוגבלות, אך כאלה שאינן מספיקות בכדי לקשור חשיפה לקרינה מסוג זה לסרטן אצל בני אדם או אצל בעלי חיים, אין הוכחה של קשר סיבתי בין השניים ולא נמצא מנגנון השפעה. יש לציין כי אכילת ירקות כבושים ושימוש באבקת טלק מוגדרים גם הם כבעלי רמת סיכון זהה (B2Group ), ואילו בשר מעובד מוגדר ברמת סיכון גבוהה יותר (Group 2A) – “גורמים המוכרים כמסרטנים סבירים בבני אדם”. צריכת אתנול במשקאות אלכוהולים מוגדרת ברמה הגבוהה ביותר של הסיכון- “מסרטן וודאי לאדם” לצד חשיפה לאסבסט ולפורמלין (Group 1).

מהצד השני של המתרס, יש מדענים ממגוון תחומי מחקר שסבורים כי אכן טמונה סכנה ממשית בשימוש ברשת5G . בעצומה שפורסמה לאחרונה קוראים מאות רופאים ומדענים מתחומי מחקר שונים למוסדות האיחוד האירופי למנות ועדה בלתי תלויה שתבחן את הסכנות הבריאותיות של פריסת הרשת החדשה. “לקרינה אלקטרומגנטית בתדרים אלו ישנו פוטנציאל לסיכון לאדם”, הם כותבים, “ורשת הדור החמישי תגדיל באופן משמעותי את החשיפה לקרינה זו”.

לדבריו של פרופ’ חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, “הנושא אכן מסובך. עדיין לא ברור לנו מבחינה מדעית מהן ההשלכות של הרשת הסלולרית על הבריאות שלנו והסביבה. מה שכן מדאיג אותי כרופא מומחה בבריאות הציבור, אלו ההשפעות המידיות של פריסת הרשת בסדר גודל כזה. אחת הנקודות שעולות היא עלייה בצריכת החשמל ובכמות המשתמשים ברשת כאשר הקיבולת של כל אנטנה סלולרית תעלה, והמשמעויות הסביבתיות הנגזרות מכך, כמו עלייה בצריכת המשאבים ובזיהום האוויר, וניתוב שטחים לטובת מיקום האנטנות. הנקודה השנייה היא ההשלכות החברתיות של זמינות החיבור לרשת בקרב הציבור. כבר היום אנחנו מודעים לכך שההתפתחות הטכנולוגית פוגעת בתקשורת בינינו ומייצרת בדידות, ולכך השלכות מדאיגות”.

שאלת הנזק הבריאותי טרם הוכרעה

“בכל הקשור להערכת החשיפה בטכנולוגיית דור 5, מדובר בנושא מורכב ויש לקחת בחשבון את מכלול ההיבטים הקשורים במאפייני הטכנולוגיה שהנם ייחודים בהשוואה לדורות הקודמים”, מסכמת וגמן. “ישנו קושי להעריך את ההשפעות הבריאותיות של החשיפה לקרינה זו מכמה סיבות; ראשית, שאלת הנזק הבריאותי טרם הוכרעה, ושנית, טכנולוגיה זו עדיין איננה בשימוש נרחב ולא מתקיימת חשיפה של הציבור הרחב לקרינה בתדרים אלו. בהתאם לכך, כמעט ולא קיים ידע בנושא השלכות החשיפה על בריאות האדם ונדרשים מחקרים בתחום, בתנאי מעבדה וגם מחקרי אוכלוסייה”.

“בארץ, משרד התקשורת אחראי על פרסום המכרז ותחילת ההטמעה של הרשת”, מסכם לוין. “כרגע הבעייתיות היא שאין כל התייחסות להשפעות הבריאותיות והסביבתיות של הפרויקט. אם יילקח אחוז מהכספים המושקעים בפרויקט ויוקצה באופן מודע לבחינת ההשפעות הבריאותיות, החברתיות והסביבתיות, נוכל להבין יותר מה הן ההשלכות של הרשת 5G והחשש הציבורי יופחת”.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה:

“המשרד מסתמך על עמדת ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות, עמדה המבוססת על הרבה שנות מחקר. ערכי הסף המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי מכסים גם את תחום התדרים שיהיו בשימוש בדור 5. המשרד להגנת הסביבה קבע ספי חשיפה מחמירים בהרבה ביחס להמלצות ארגון הבריאות העולמי. המשרד מאשר הקמה והפעלה של כל אנטנה ספציפית בהתייחס לספי החשיפה ובהתייחס לסביבה הספציפית של כל אנטנה, לרבות קיום מוקדי שידור נוספים. משרד התקשורת מתייעץ עם צוות עבודה משותף למשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומרכז השלטון המקומי.

המשרד להגנת הסביבה רואה בפריסת תשתיות דור 5 אמצעי מהותי בהפחתת החשיפה לקרינה, כאשר השימוש במוקדי השידור יהיה בהתאם למגבלות שנקבעו על-ידי הממונה על הקרינה במשרד. טכנולוגיה זו יעילה יותר מהדורות הקודמים בשימוש של הספקי השידור, ותאפשר מהירות גלישה גבוהה יותר וכמות רבה של משתמשים בו-זמנית.

קריטריונים אלה, לצד פריסה תוך מבנית רחבה יותר ושימוש באנטנות בהן נעשה שימוש בטכנולוגיה זו, יפחיתו משמעותית את החשיפה לקרינה, אשר תהיה נמוכה בסדרי גודל משמעותיים מהסף המומלץ על-ידי ארגון הבריאות העולמי”.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: “מנכ”ל המשרד העביר למנכ”ל משרד התקשורת מכתב המפרט את עמדת המשרד בנושא, בו הומלץ בין היתר להקים ועדה בין משרדית בהשתתפות נציגי המשרדים הרלוונטיים. בכל הנוגע לקיום תיאום בין המשרדים וקיום דיון ציבורי בנושא, יש לפנות לגורם האחראי על פרסום המכרז, קרי משרד התקשורת”.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: “הגם שההיבטים הבריאותיים אינו מוגדר במסגרת תחום הפעילות של וועד המכרזים, למיטב ידיעתנו, שאף נסמכת על הגורמים המוסמכים במשרד להגנת הסביבה, המעבר לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות מבוססות דור 5 תוביל לירידה בסיכונים מפני קרינה. זאת ועוד, צוות משותף של משרדי התקשורת, הבריאות, הגנת הסביבה ומינהל התכנון, החל לבחון את השינויים שידרשו בתחום זה עבור הקמת תשתיות לדור החמישי, לרבות בענייני סיכוני קרינה”.