# מה יישאר מהאנושות בעוד מיליון שנה?

> הערים יתמוטטו, המחשבים יחדלו לפעול ורוב הספרים ייעלמו. אבל שכבה דקה של בטון, פלסטיק, מתכות, עצמות תרנגולות ושינויים כימיים עשויה לספר לחוקרי העתיד כי לזמן קצר התקיימה כאן ציוויליזציה תעשייתית ששינתה כוכב לכת שלם

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/what-will-remain-of-humanity-in-a-million-years
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2026-09-13T08:40:44+03:00
- Modified: 2026-09-06T18:37:02+03:00
- Sections: איכות הסביבה, מדעי כדור הארץ, עתידנות
- Topics: אנתרופוקן, בטון, ביומסה, גאולוגיה, המסה האנושית, מאובנים טכנולוגיים, עתיד האנושות, פלסטיק, פסולת, רון מילוא, שינויי אקלים

## Article

הערים יתמוטטו, המחשבים יחדלו לפעול ורוב הספרים ייעלמו. אבל שכבה דקה של בטון, פלסטיק, מתכות, עצמות תרנגולות ושינויים כימיים עשויה לספר לחוקרי העתיד כי לזמן קצר התקיימה כאן ציוויליזציה תעשייתית ששינתה כוכב לכת שלם הערים יתמוטטו, המחשבים יחדלו לפעול ורוב הספרים ייעלמו. אבל שכבה דקה של בטון, פלסטיק, מתכות, עצמות תרנגולות ושינויים כימיים עשויה לספר לחוקרי העתיד כי לזמן קצר התקיימה כאן ציוויליזציה תעשייתית ששינתה כוכב לכת שלם נניח שבני האדם ייעלמו מחר. לא משנה לצורך העניין אם הסיבה תהיה אסון טבע, מגפה, מלחמה או תהליך הדרגתי שיימשך אלפי שנים. מה ימצא מי שיחפור בכדור הארץ בעוד מיליון שנה? הפירמידות, גורדי השחקים והסכרים נראים לנו כיום כיצירות אדירות שנועדו להתקיים לנצח. אולם במונחים גאולוגיים גם הם מבנים זמניים. מים יחדרו לבטון, פלדה תחליד, צמחים יבקעו כבישים ושינויי טמפרטורה יפוררו קירות. נהרות ישנו את מסלולם, ימים יעלו וירדו, קרחונים יחרצו את הקרקע ותנועת הלוחות תמשיך למחזר את פני כדור הארץ. כעבור מיליון שנה ספק אם תעמוד עיר שלמה על תלה. ובכל זאת, לא ניעלם בלי להשאיר עקבות. במקום מגדל, מכונית או טלפון שלמים, חוקרי העתיד עשויים למצוא שכבה גאולוגית חריגה ובה תערובת שאין לה מקבילה בתקופות קודמות: שברי בטון, חלקיקי פלסטיק, תרכובות תעשייתיות, סגסוגות מתכת, אפר משרפת דלקים מאובנים ומיליארדי עצמות של בעלי חיים שבני האדם גידלו למזון. זאת עשויה להיות חתימתה של הציוויליזציה האנושית: לא אנדרטה אחת מפוארת, אלא שכבה דקה, גלובלית ומוזרה בתוך סלעי העתיד. במהלך הכנת הכתבה שוחח אתר הידען עם פרופ׳ רון מילוא ממכון ויצמן למדע, שהיה שותף למחקר שהשווה בין מסת החומר שבני האדם יצרו לבין הביומסה החיה בכדור הארץ. דבריו מוסיפים לדיון על העתיד הרחוק נתון חד מן ההווה: כבר כיום אין מדובר רק בעקבות שנשאיר אחרינו, אלא בכמות חומר המשתווה לעולם החי ואף עולה עליו. ## המסה שיצרנו כבר גדולה מן הביומסה החיה בשנת 2020 פרסמו אמילי אלחכם, ליעד בן־אורי, יונתן גרוזובסקי, ינון בר־און ופרופ׳ רון מילוא [מחקר בכתב העת Nature](https://www.nature.com/articles/s41586-020-3010-5), שניסה להשוות בין שני גדלים עצומים: הביומסה של כלל היצורים החיים בכדור הארץ והמסה של החומרים שבני האדם ייצרו. החוקרים כללו במסה האנתרופוגנית מבנים, כבישים, מכונות ומוצרים העשויים מבטון, מחצבים, לבנים, אספלט, מתכות, זכוכית ופלסטיק. הם לא כללו פסולת שנוצרה לאחר השימוש בחומרים אלה. לפי חישוביהם, בראשית המאה העשרים הייתה המסה מעשה ידי אדם שווה לכשלושה אחוזים בלבד מן הביומסה העולמית. מאז היא גדלה במהירות, בעוד מסת הצמחייה ירדה במידה ניכרת בשל בירוא יערות ושינויים בשימושי הקרקע. החוקרים העריכו כי בסביבות שנת 2020, בטווח אי־ודאות של כשש שנים לכל כיוון, הגיעה המסה מעשה ידי אדם לכ־1.1 טריליון טונות — סדר הגודל של כלל הביומסה היבשה בכדור הארץ. לפי המחקר, האנושות ייצרה בשנים שקדמו לפרסומו בממוצע יותר ממשקל גופו של כל אדם בכבישים, מבנים ומוצרים מדי שבוע. בשיחה עם אתר הידען בסוף אוגוסט 2026 אמר מילוא כי נקודת השוויון הזאת כבר מאחורינו. ״בסביבות שנת 2020 משקל האנתרופומסה השתווה למשקל כלל הביומסה החיה בכדור הארץ״, הסביר. כאשר התבקש להעריך את המצב כיום, הדגיש שאין בידו מדידה חדשה ומדויקת, אך העריך כי המסה מעשה ידי אדם גדולה כעת בכ־20–30 אחוזים מן הביומסה החיה. זהו אומדן המבוסס על המשך המגמה שנמדדה במחקר. לדבריו, המסה האנתרופוגנית מכפילה את עצמה בערך אחת ל־20 שנה. מגפת הקורונה גרמה לשינויים מסוימים, אך קצב הייצור הכולל נותר, להערכתו, דומה בקירוב לתחזיות. מילוא הדגיש גם מה ההשוואה אינה אומרת. היא אינה משווה את בנייני האדם לכל המסה של כדור הארץ. סלעים, אוקיינוסים וחומרים שאינם חיים כבדים הרבה יותר. זהו ״מאזן מסה״ בין שני מרכיבים מוגדרים: כל החומר החי מצד אחד, והחומרים שהאדם ייצר מצד אחר. ## אנתרופומסה וטכנוספירה אינן אותו הדבר הדיון בנושא משתמש לעיתים בשני מושגים שנשמעים דומים אך אינם מודדים אותו דבר. אנתרופומסה, או מסה אנתרופוגנית, היא ההגדרה הצרה: חומרים שבני האדם יצרו בפועל, ובהם בטון, לבנים, אספלט, זכוכית, מתכות מעובדות, מכוניות וטלפונים. טכנוספירה היא הגדרה רחבה יותר. היא יכולה לכלול גם קרקע וסלע שבני האדם הזיזו או שינו באמצעות חקלאות, כרייה, חפירה והקמת תשתיות, וכן פסולת ומערכות נוספות הקשורות לפעילות האנושית. לכן אין סתירה בין המחקר של מילוא ועמיתיו, שהעריך את המסה האנתרופוגנית בכ־1.1 טריליון טונות בסביבות 2020, לבין [מחקר שהעריך את מסת הטכנוספירה](https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/2053019616677743) בכ־30 טריליון טונות. כל מחקר תחם קבוצה אחרת של חומרים. אין פירוש הדבר שכל המסה הזאת תשרוד מיליון שנה. חלק גדול ממנה יתפורר, יימס, יתחמצן או ימוחזר בתהליכים גאולוגיים. אולם הכמות העצומה והפיזור העולמי מגדילים מאוד את הסיכוי שחלק מן החומרים ייקברו בתנאים שיאפשרו את שימורם או לפחות את שימור טביעתם הכימית. ## לא טלפונים חכמים, אלא מאובנים טכנולוגיים הגאולוג יאן זלסייביץ׳ ועמיתיו הציעו לכנות את השרידים מעשה ידי האדם שיוכלו להשתמר בשכבות העתיד בשם [״מאובנים טכנולוגיים״](https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/2053019613514953) — technofossils. אין לצפות למצוא בעוד מיליון שנה טלפון חכם שממשיך להציג את התמונות שנשמרו בו. הסוללה תתפרק, המעגלים יתחמצנו, הזכוכית תיסדק ומרבית המידע המגנטי או האלקטרוני יאבד בתוך זמן קצר בהרבה. גם נייר, סרטים, תצלומים וכוננים דיגיטליים הם דרכים שבריריות מאוד להעברת מידע לאורך זמן גאולוגי. אבל חלקים מן המכשיר עשויים להשאיר עקבות. זכוכית, קרמיקה, נחושת, זהב, סיליקון, סגסוגות וחומרים סינתטיים עשויים להשתמר כחלקיקים, כתרכובות חדשות או כחללים ותבניות בתוך סלעי משקע. לחוקר עתידי יהיה קשה לשחזר מהם את פעולתו של הטלפון, אך הוא יוכל לזהות כי מדובר בצירוף חומרים שאינו תוצר של תהליך טבעי רגיל. המגוון חשוב לא פחות מן הכמות. הציוויליזציה מייצרת מספר עצום של עצמים בעלי צורות והרכבים שונים, ובקצב שינוי מהיר בהרבה מקצב הופעתם של מינים חדשים באבולוציה. בקבוק, עט כדורי, שבב מחשב וצמיג מכונית הם במובן זה ״מינים״ שונים בתוך עולם החפצים מעשה ידי האדם. ## כדור הארץ של בטון גורדי שחקים עצמם כנראה לא ישרדו, אך הבטון שממנו נבנו עשוי להיות אחד הסימנים הבולטים ביותר שלנו. בטון נשחק ומתבקע, והברזל שבתוכו מחליד ומרחיב את הסדקים. אף על פי כן, כמויות גדולות של שברי בטון ייקברו במשקעים, במיוחד בערים השוכנות בדלתות, במישורי הצפה ולאורך חופים שעתידים להיות מוצפים. עם הזמן עשוי הבטון לעבור שינויים כימיים ולהפוך לחלק מסלע חדש. במקום קיר שלם ימצא הגאולוג שכבה עשירה בחומרי בנייה מרוסקים, בגרגרי זכוכית, בתחמוצות ברזל ובמינרלים שנוצרו בתוך החללים שהותירו מבנים וחפצים. ערים ששוקעות או מוצפות עשויות להשתמר טוב יותר מערים המצויות על הרים ובאזורים יבשים וחשופים. קבורה מהירה בבוץ ובמשקעים מגינה על השרידים מפני בליה נוספת. משום כך ייתכן שדווקא שכונות, נמלים ומזבלות שנבלעו בים או בדלתות של נהרות יספקו את הארכיון המפורט ביותר של חיינו. רוב פני הקרקע הקיימים היום לא יישמרו. הם ייסחפו או ייחשפו שוב ושוב. התיעוד הגאולוגי תמיד חלקי: גם מן הדינוזאורים שרדו רק דגימות מעטות מתוך מספר עצום של בעלי חיים שחיו במשך כ־165 מיליון שנה. אולם האנושות פיזרה את תוצריה כמעט בכל מקום — מן האוקיינוסים ועד פסגות הרים — ולכן סביר שלפחות מקצתם ייקברו ויישמרו. ## מה יקרה לפלסטיק? הפלסטיק נעשה סמל לעמידות הפסולת האנושית, אך האמירה שהוא ״אינו מתפרק לעולם״ אינה מדויקת. אור שמש, חמצן, חום, גלים ופעילות ביולוגית שוברים פולימרים והופכים עצמים גדולים לחלקיקים זעירים. במשך תקופות ארוכות גם הרכבם הכימי עשוי להשתנות. עם זאת, פירוק לחלקיקים אינו היעלמות. מיקרו־פלסטיק כבר נמצא בקרקע, בים, בקרח ובמשקעים. חלקיקים שייקברו במהירות, הרחק מאור ומחמצן, עשויים להשתמר זמן רב. אחרים ישאירו תרכובות פחמן חריגות, תבניות או מינרלים שנוצרו במקומם. סלעים חדשים המכילים פלסטיק כבר נמצאו בכמה חופים. לעיתים מדובר בפלסטיק שהותך ונקשר לחול, לצדפים, לאלמוגים או לסלעים בעקבות שרפה. אין ודאות שמבנים אלה ישרדו מיליון שנה בצורתם הנוכחית, אך הם מדגימים כיצד חומר סינתטי מתחיל להשתלב במחזור הסלעים. גם אם הפולימר המקורי ייעלם, השכבה שבה הצטבר עשויה להישאר שונה מאוד מן השכבות שמעליה ומתחתיה. ## התרנגולת עשויה לשרוד יותר מן האדם אם חוקרי העתיד יחפשו מאובן המייצג את תקופתנו, ייתכן שלא יהיה זה האדם אלא תרנגול הבית. מילוא סייג בשיחה כי אינו מומחה לכל התהליכים הקובעים אילו חומרים ישרדו מיליון שנה. עם זאת, הוא הזכיר כי תקופות גאולוגיות מזוהות לעיתים קרובות באמצעות עצמות, ולכן עצמות התרנגולות עשויות להיות סמן מובהק במיוחד של תקופתנו. ״אפשר יהיה לדוגמה לזהות את התקופה שלנו, של בני האדם והאנושות עכשיו, על סמך העצמות של תרנגולות״, אמר. התרנגולות שבני האדם מגדלים למאכל עברו ברירה והשבחה נמרצות, ולכן הן גדולות ושונות מתרנגולי הבר שמהם התפתחו. נוסף על כך, הן מגודלות ונאכלות בכמויות עצומות. לפי ההשוואה שהציג מילוא, הביומסה של התרנגולות במשק האדם גדולה בערך פי ארבעה מן הביומסה המשותפת של כל 10,000–11,000 מיני עופות הבר בעולם. עצמותיהן מצטברות במזבלות ובאתרי פסולת ברחבי העולם, והשילוב בין הכמות, הפיזור והמבנה האנטומי שעוצב בברירה מלאכותית עשוי להבדיל אותן בבירור מעצמות מתקופות קדומות. [מאמר שפורסם ב־Royal Society Open Science](https://royalsocietypublishing.org/rsos/article/5/12/180325/87641/The-broiler-chicken-as-a-signal-of-a-human) הציע כי תרנגול הפטם המודרני עשוי לשמש בעתיד סמן ביולוגי מובהק של השינוי שחוללה האנושות בביוספרה. גם עצמות בקר וחזירים, אבקת צמחים חקלאיים והיעלמותם המהירה של מינים אחרים יופיעו בתיעוד. לחוקר העתיד תתגלה ביוספרה שעברה ארגון מחדש: מספר קטן של מינים מבויתים נעשו נפוצים מאוד, בעוד בתי גידול ומינים טבעיים רבים הצטמצמו או נעלמו. ## סימנים שאי אפשר לראות בעין החותם העמיד ביותר של האנושות עשוי שלא להיות חפץ אלא שינוי כימי. שרפת פחם, נפט וגז העבירה לאטמוספרה בתוך זמן קצר מבחינה גאולוגית כמויות עצומות של פחמן שנקבר במשך מיליוני שנים. לפחמן שמקורו בדלקים מאובנים הרכב איזוטופי אופייני. חדירתו לאטמוספרה, לאוקיינוסים ולמשקעים יוצרת סטייה שאפשר לזהות בשכבות. גם ההתחממות, החמצת האוקיינוסים, הכחדת מינים והתפשטותם העולמית של מינים שהאדם העביר בין יבשות עשויות להותיר סימנים ארוכי טווח. חוקר עתידי יוכל לראות שבפרק זמן קצר השתנה הרכב החיים, השתנו מחזורי הפחמן והחנקן ונוצרה כמות חסרת תקדים של חומרים חדשים. הניסויים הגרעיניים באטמוספרה הותירו ברחבי העולם איזוטופים רדיואקטיביים, ובהם פלוטוניום־239. בשכבות שנוצרו מאמצע המאה העשרים זהו סמן זמן מובהק. אולם גם סמן זה אינו נצחי: זמן מחצית החיים של פלוטוניום־239 הוא כ־24 אלף שנה, ולכן לאחר מיליון שנה תישאר ממנו כמות זעירה ביותר. בטווחים גאולוגיים ארוכים יהיה צורך לזהות גם תוצרי דעיכה ושינויים אחרים שהותיר העידן הגרעיני. ## ומה יישאר בחלל? כדור הארץ הוא מקום גרוע לשימור ארוך טווח. יש בו מים, חמצן, חיים, בליה, געשיות וטקטוניקת לוחות. בחלל, ובמיוחד על הירח, התנאים שונים. רוב הלוויינים במסלול נמוך יאבדו גובה ויישרפו באטמוספרה בתוך שנים, עשרות שנים או מאות שנים, בהתאם למסלולם. גם מסלולים גבוהים אינם יציבים לנצח. התנגשויות, קרינה והשפעות הכבידה של כדור הארץ, הירח והשמש ישנו אותם בהדרגה. לעומת זאת, העצמים שהושארו על פני הירח — חלקי חלליות, מכשירים מדעיים ורכבי משימות אפולו — אינם חשופים לגשם, לרוח או לטקטוניקת לוחות. פגיעות מיקרו־מטאוריטים, קרינה ושינויי טמפרטורה יפוררו אותם בהדרגה, אך הם עשויים להחזיק מעמד זמן רב בהרבה ממרבית המבנים שעל פני כדור הארץ. ייתכן שהעדויות הברורות ביותר לתרבות האנושית לא יימצאו לבסוף במקום שבו נולדה, אלא על גוף שמימי מת סמוך אליה. ## מספר מוחשי לאחריות עצומה מילוא אומר שהשוואת המסות אינה רק תרגיל סטטיסטי. לדבריו, משבר האקלים קשה לעיתים לתפיסה מפני שהוא עוסק במערכת עולמית עצומה ובשינויים הנמדדים בעשיריות מעלה, חלקיקים למיליון ומאזני אנרגיה. משקל, לעומת זאת, הוא מושג אינטואיטיבי יותר. העובדה שמין אחד יצר בתוך זמן קצר מסה העולה על כלל הביומסה החיה ממחישה, לדבריו, עד כמה השתנה היחס בין האנושות לסביבה. ״אנחנו מין אחד על פני כדור הארץ, ואנחנו כבר שחקנים מרכזיים בעיצוב הביוספרה — בעצם הסביבה תומכת החיים שלנו״, אמר. בעבר הייתה האנושות בעיקר נתונה להשפעתן של המערכות הטבעיות. כיום היא גם מעצבת אותן בעוצמה חסרת תקדים. מכאן נובעת, לדברי מילוא, ״אחריות גדולה״ לבחירות הנוגעות לסוגי האנרגיה שבהם אנו משתמשים, למזון שאנו צורכים ולשיטות הבנייה שלנו. המסה מעשה ידי אדם אינה מדד ישיר לפליטת גזי חממה או לאובדן המגוון הביולוגי. אולם היא מעניקה קנה מידה מוחשי לעומק ההתערבות האנושית. אם החומר שיצרנו כבר כבד בעשרות אחוזים מכל החומר החי, קשה לראות בציוויליזציה גורם קטן ושולי בתוך מערכת טבעית גדולה. ## שכבה דקה אך עולמית בשנת 2024 דחו הגופים המוסמכים בגאולוגיה את ההצעה להכיר באנתרופוקן כתקופה גאולוגית רשמית שהחלה באמצע המאה העשרים. ההחלטה אינה מבטלת את עצם השפעת האדם. המחלוקת עסקה בשאלה אם נכון להגדיר תקופה רשמית חדשה ובאיזו נקודת זמן יש להתחילה. גם ללא מעמד רשמי, המונח אנתרופוקן ממשיך לשמש לתיאור העידן שבו פעילותו של מין יחיד נעשתה כוח המשפיע על מערכות כדור הארץ. במבט של מיליון שנה, כל ההיסטוריה הכתובה שלנו — מן הערים הראשונות ועד עידן החלל — תיראה כהבזק קצר. אפילו שכבה שנמשכה אלפי שנים תהיה דקה מאוד ביחס לשכבות שנוצרו במשך מיליוני שנים. אבל היא לא תהיה שקטה. היא תכיל הופעה פתאומית של חומרים חדשים, שינוי חריף במחזור הפחמן, הכחדות והעברה המונית של מינים, שרידי ערים, מכרות וקידוחים, מיליארדי עצמות של חיות משק וסימנים לכך שמין אחד למד לפרק את קרום כדור הארץ ולהרכיב ממנו עולם מלאכותי. חוקרי העתיד אולי לא ידעו את שמותינו, את שפותינו או את הסיפורים שסיפרנו לעצמנו. הם לא יוכלו להפעיל את הטלפונים שלנו או לקרוא את רוב הספרים שכתבנו. אבל הם יידעו שהיינו כאן. הם גם יראו שהצלחנו לשנות את כדור הארץ בתוך פרק זמן קצר להפליא. מה שהשכבה לא תגלה לבדה הוא אם הבנו בזמן את משמעות השינוי — ואם הצלחנו להשתמש בכוחנו כדי לצמצם את הנזק לפני שנעלמנו. ## שאלות ותשובות ### האם בניינים וערים יישארו שלמים בעוד מיליון שנה? כמעט בוודאות שלא. מים, חמצן, צמחייה, שינויי טמפרטורה, סחיפה ותנועות גאולוגיות יפרקו את רוב המבנים. עם זאת, ערים שייקברו במהירות מתחת לבוץ או למשקעים עשויות להשאיר שכבות של בטון, זכוכית, מתכות וחללים בצורת המבנים המקוריים. ### מה ההבדל בין אנתרופומסה לטכנוספירה? אנתרופומסה היא המסה של חומרים שבני האדם יצרו, כגון בטון, אספלט, זכוכית, מכוניות וטלפונים. טכנוספירה היא הגדרה רחבה יותר, היכולה לכלול גם קרקע וסלע שהוזזו, מכרות, פסולת ותשתיות. לכן מחקרים המשתמשים בשני המונחים עשויים להגיע למספרים שונים מאוד בלי לסתור זה את זה. ### מדוע עצמות תרנגולות עשויות להיות מאובן אופייני לתקופתנו? בני האדם מגדלים עשרות מיליארדי תרנגולי פטם, שעברו ברירה מלאכותית ושונים מאבותיהם בטבע. לפי רון מילוא, הביומסה שלהם גדולה בערך פי ארבעה מזו של כל מיני עופות הבר יחד. עצמות בעלות מבנה חריג, המצטברות בכמויות עצומות ברחבי העולם, עשויות להיות סמן ברור של תקופתנו. ### האם האנתרופוקן הוא תקופה גאולוגית רשמית? לא. ההצעה להכיר בו רשמית כתקופה שהחלה באמצע המאה העשרים נדחתה בשנת 2024. עם זאת, המונח ממשיך לשמש במדע ובשיח הציבורי לתיאור השפעתה העמוקה של האנושות על כדור הארץ. ## עוד בנושא באתר הידען - [איזה חותם גאולוגי נשאיר אחרינו?](https://www.hayadan.org.il/what-geological-imprint-we-will-leave-behind-1302171) - [כדור הארץ של בטון: המסה מעשה ידי אדם השתוותה למסת עולם החי](https://www.hayadan.org.il/%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%98%D7%95%D7%9F) - [מפקד האוכלוסין של החיים בכדור הארץ: העצים עדיין שולטים](https://www.hayadan.org.il/the-census-of-life-on-earth-the-trees-still-dominate-2806181) - [האם המין האנושי יכול להתחמק מהכחדה?](https://www.hayadan.org.il/will-mankind-avoid-extinction-0104174) - [התקופה האנתרופוגנית והחותם האנושי בנוף הישראלי](https://www.hayadan.org.il/anthropogenic-era-1701168) למאמר המדעי: [פתיחת המאמר המדעי](https://www.nature.com/articles/s41586-020-3010-5)

## Questions and answers

### מה יקרה לפלסטיק?

הפלסטיק נעשה סמל לעמידות הפסולת האנושית, אך האמירה שהוא ״אינו מתפרק לעולם״ אינה מדויקת. אור שמש, חמצן, חום, גלים ופעילות ביולוגית שוברים פולימרים והופכים עצמים גדולים לחלקיקים זעירים. במשך תקופות ארוכות גם הרכבם הכימי עשוי להשתנות. עם זאת, פירוק לחלקיקים אינו היעלמות. מיקרו־פלסטיק כבר נמצא בקרקע, בים, בקרח ובמשקעים. חלקיקים שייקברו במהירות, הרחק מאור ומחמצן, עשויים להשתמר זמן רב. אחרים ישאירו תרכובות פחמן חריגות, תבניות או מינרלים שנוצרו במקומם. סלעים חדשים המכילים פלסטיק כבר נמצאו בכמה חופים. לעיתים מדובר בפלסטיק שהותך ונקשר לחול, לצדפים, לאלמוגים או לסלעים בעקבות שרפה. אין ודאות שמבנים אלה ישרדו מיליון שנה בצורתם הנוכחית, אך הם מדגימים כיצד חומר סינתטי מתחיל להשתלב במחזור הסלעים.

### ומה יישאר בחלל?

כדור הארץ הוא מקום גרוע לשימור ארוך טווח. יש בו מים, חמצן, חיים, בליה, געשיות וטקטוניקת לוחות. בחלל, ובמיוחד על הירח, התנאים שונים. רוב הלוויינים במסלול נמוך יאבדו גובה ויישרפו באטמוספרה בתוך שנים, עשרות שנים או מאות שנים, בהתאם למסלולם. גם מסלולים גבוהים אינם יציבים לנצח. התנגשויות, קרינה והשפעות הכבידה של כדור הארץ, הירח והשמש ישנו אותם בהדרגה. לעומת זאת, העצמים שהושארו על פני הירח — חלקי חלליות, מכשירים מדעיים ורכבי משימות אפולו — אינם חשופים לגשם, לרוח או לטקטוניקת לוחות. פגיעות מיקרו־מטאוריטים, קרינה ושינויי טמפרטורה יפוררו אותם בהדרגה, אך הם עשויים להחזיק מעמד זמן רב בהרבה ממרבית המבנים שעל פני כדור הארץ.

### האם בניינים וערים יישארו שלמים בעוד מיליון שנה?

כמעט בוודאות שלא. מים, חמצן, צמחייה, שינויי טמפרטורה, סחיפה ותנועות גאולוגיות יפרקו את רוב המבנים. עם זאת, ערים שייקברו במהירות מתחת לבוץ או למשקעים עשויות להשאיר שכבות של בטון, זכוכית, מתכות וחללים בצורת המבנים המקוריים.

### מה ההבדל בין אנתרופומסה לטכנוספירה?

אנתרופומסה היא המסה של חומרים שבני האדם יצרו, כגון בטון, אספלט, זכוכית, מכוניות וטלפונים. טכנוספירה היא הגדרה רחבה יותר, היכולה לכלול גם קרקע וסלע שהוזזו, מכרות, פסולת ותשתיות. לכן מחקרים המשתמשים בשני המונחים עשויים להגיע למספרים שונים מאוד בלי לסתור זה את זה.

### מדוע עצמות תרנגולות עשויות להיות מאובן אופייני לתקופתנו?

בני האדם מגדלים עשרות מיליארדי תרנגולי פטם, שעברו ברירה מלאכותית ושונים מאבותיהם בטבע. לפי רון מילוא, הביומסה שלהם גדולה בערך פי ארבעה מזו של כל מיני עופות הבר יחד. עצמות בעלות מבנה חריג, המצטברות בכמויות עצומות ברחבי העולם, עשויות להיות סמן ברור של תקופתנו.

### האם האנתרופוקן הוא תקופה גאולוגית רשמית?

לא. ההצעה להכיר בו רשמית כתקופה שהחלה באמצע המאה העשרים נדחתה בשנת 2024. עם זאת, המונח ממשיך לשמש במדע ובשיח הציבורי לתיאור השפעתה העמוקה של האנושות על כדור הארץ.