מה יקרה כשלרובוטים יהיו רגשות?

תארו לכם עולם שבו אנחנו חיים לצד רובוטים בעלי אישיות, רגשות ויכולות חשיבה. זה קורה בסרטי "מלחמת הכוכבים" וזו יכולה להיות המציאות בכוכב הלכת הקטן שלנו, בעתיד הלא כל-כך רחוק

BB-8 וחברים אנושיים -תמונה מתוך הסרט "הכוח מתעורר". צילום : David James
BB-8 וחברים אנושיים -תמונה מתוך הסרט "הכוח מתעורר". צילום : David James

לפני כמעט 40 שנה הופיעה לראשונה על מסכי הקולנוע סדרת סרטי "מלחמת הכוכבים", שהזמינה את כולנו להצטרף למסע אל אותה "גלקסיה רחוקה, רחוקה". מדובר באחת מסדרות הסרטים המצליחות והרווחיות בהיסטוריה, עם השפעה תרבותית עצומה. לדוגמא, בשנת 2001  במפקד האוכלוסין הבריטי, ציינו 390,000 איש שהדת שלהם היא "ג'דיי" –הדת הרביעית בגודלה שצוינה בסקר, וכמות "המאמינים" שלה גדולה יותר ממאמיני דתות מבוססות כגון בודהיזם ויהדות. כל אחד מששת סרטי הסדרה (השביעי יוצא לאקרנים בימים אלו ממש) מתאר מלחמת "טובים" מול "רעים" שבה משתתפים בני אדם, מינים שונים של חייזרים וגם… רובוטים.

הרובוטים של מלחמת הכוכבים, בעיקר C-3PO ו –R2-D2 הפכו לגיבורי תרבות. הם מתקשרים, יש להם אישיות, הם מקבלים החלטות ואפילו מרגישים ומבטאים את הרגשות שלהם. בסרט החדש, "הכוח מתעורר", מצטרף רובוט חדש לצוות. BB-8 היא רובוטית חמודה ועגולה, וכבר מהטריילרים הראשונים של הסרט ההתלהבות סביבה הייתה גדולה. היא כמעט גונבת את אור הזרקורים מהכוכבים האנושיים. חברת דיסני, שקנתה את הזכויות לסרטי "מלחמת הכוכבים" והפיקה את הסרט החדש, לא מגלה כמובן איך נבנתה  8-BB, אבל אנחנו יודעים שזו לא "בובת רובוט" שמפעיל שחקן אנושי, וזו גם לא אנימציה ממוחשבת. לצורך הסרט נבנה רובוט אמיתי, עובדה שכמובן תרמה להתלהבות מהדמות.

רובוטיקה ותבונה מלאכותית הם שני מונחים חמים מאוד. אין טעם לשאול "האם רובוטים ישנו את חיינו" כיון שזה כבר קרה. הם כבר היום חלק גדול מחיינו – עובדים במפעלים, מנקים לנו את הבית ואפילו מדברים אתנו מתוך הטלפון הנייד (נסו לשאול את " are you a robot?" SIRI ותקבלו תשובה מפתיעה). רובוטים פה, וכנראה שהם פה כדי להישאר. השאלה היא – מה יקרה בעתיד ואיך זה ישפיע עלינו, בני האדם?

הרובוטית BB-8 בפעולה. תמונה מתוך הסרט "הכוח מתעורר". צילום: David James

היזהרו לא להעליב את הרובוט שלכם

במעבדת הסקרנות של ד"ר גורן גורדון באוניברסיטת תל אביב, מפתחים את הדור החדש של רובוטים: רובוטים סקרניים שלומדים לבד כיצד להתנהג – התנהגות שמבוססת על הבנה ומידול מתמטי של מוח האדם. שאלנו את ד"ר גורדון, מתי יהיו לנו רובוטים עם אישיות, שיודעים להבין שפה מורכבת וגם שפת גוף, שמתקשרים, חושבים ואפילו מרגישים?

"כדי להבין מה צריך לקרות כדי שרובוטים כמו C-3PO, R2-D2  וגם התוספת החדשה BB-8 יהיו אפשריים בעולם שלנו, ולא רק בגלקסיה רחוקה מאוד, צריך להפריד בין שני מרכיבים: הפיסי והקוגניטיבי. מבחינה פיסיתBB-8 זו דוגמה מעולה לכך שהעתיד כבר כאן: הרובוט אמיתי, זז ועושה באמת כל מה שהוא מציג בסרט. בתחרות  Darpa Robotics Challenge שהתקיימה השנה, ראינו רובוטים שעושים המון פעולות אנושיות, כמו לנהוג במכונית, לפתוח דלתות או להשתמש בכלים. למרות שהיו רובוטים שהצליחו לבצע את כל המשימות, התחרות גם הראתה עד כמה אנחנו רחוקים מרובוטים אנושיים עם יכולות פיסיות אנושיות מלאות."

המרכיב הקוגניטיבי הוא הנקודה המעניינת. האם רובוטים יוכלו לתקשר, להבין ואפילו להרגיש?  "תחום התקשורת הוא המתקדם ביותר", מסביר ד"ר גורדון. "ישנן התפתחויות ענקיות בתחום, כמו זיהוי דיבור וניתוח שפה טבעית, שכבר מגיע לרמות מאוד גבוהות. יש דוגמאות לרובוטים עכשוויים שמשתמשים בזה, כמו פיתוח נפלא שנקרא JIBO, שהוא מאין "עוזר אישי" שיודע להבין ולענות בשפה יומיומית, לזהות את המפעילים שלו ואת הקשר ביניהם וללמוד תוך כדי שימוש איך להיענות לצרכים שלהם. אבל חייבים לזכור שבתקשורת אנושית ישנם מרכיבים רבים לא-מילוליים, כמו שינוי הטון ותנוחת הגוף. גם שם יש התפתחויות גדולות, אבל הדרך לרובוטים שיידעו להבין ולהשתמש בהתנהגות אנושית אמיתית עדיין ארוכה."

איך נרגיש אם לרובוטים יהיו רגשות?

ומה לגבי רגשות? הסיבה שמיליוני אנשים מתחברים לרובוטים של מלחמת הכוכבים היא שהם שמחים, מתלהבים או נעלבים בדיוק כמו הדמויות האנושיות. לדברי ד"ר גורדון, "יש כבר פיתוח של רובוטים שמראים רגשות על-ידי פרצופים שונים, ואפילו לומדים אילו פרצופים זוכים לתגובות מאנשים שמתקשרים עמם. לדוגמא, בנינו רובוט שמטרתו היתה ליצור אינטראקציה כמה שיותר ארוכה עם אנשים, בעזרת הבעות פנים שחיקו הבעות אנושיות. הרובוט גילה לבד, בלי שתכנתנו אותו ככה, שכשהוא בוכה או עושה פרצוף עצוב, אנשים נשארים לידו הכי הרבה זמן. למעשה ככה גם תינוק לומד – כשהוא בוכה מבוגרים מרימים אותו ומטפלים בו, והוא מתוגמל על צורת התקשורת הזאת.  אבל האם רובוטים שילמדו להביע רגשות באמת ירגישו משהו? כאן הדעות חלוקות לגבי האם זה חשוב, כלומר, אם אנחנו חושבים שהם מרגישים ואפילו מפתחים אמפתיה כלפיהם, האם זה חשוב אם הם באמת מרגישים?"

מעבדת הסקרנות באוניברסיטת תל אביב
מעבדת הסקרנות באוניברסיטת תל אביב

אחרי שהשתכנענו שרובוטים שנוהגים במכונית ושמזמינים עבורנו משלוח מהמסעדה האהובה עלינו הם רק עניין של זמן, הגיע זמן לשאלה הבאה. כבר יש אנשים שעושים את כל הפעולות האלה, והם גם עושים אותן לא רע. מדוע טובי החוקרים והמדענים משקיעים מאמץ גדול כל כך לייצר מכונות שיהיו כמונו? האם זה רק רצון לחיות את הפנטזיה שגדלנו עליה בסרטי מדע בדיוני, כמו מלחמת הכוכבים?

ד"ר כרמל וייסמן, חוקרת תרבות דיגיטלית מהתכנית הרב תחומית במדעי הרוח, מאמינה שהציפיות הגבוהות כל כך שהחברה שלנו משליכה על רובוטים עתידיים להיות עובדים, מטפלים ובני לוויה טובים, אף יותר מהמקור האנושי, נובעות ככל הנראה מהרגשות המורכבים שלנו כלפי בני האנוש האחרים שמקיפים אותנו. "מכונות הן צפויות, ניתנות לשליטה, ואפשר לנטרל אותן אם הן מאתגרות אותנו. זה משהו שקשה לומר על אנשים. הטכנולוגיה מטפחת בנו את אובססיית השליטה ונותנת לנו הרבה אפשרויות שליטה. יחסים עם רובוטים יכולים להציע לנו לחוות את הרגשות שנלוות לקשר עם מישהו אחר, אבל ללא האחריות והפגיעות שקשר עם אדם אחר תובע מאתנו."

עבור ד"ר וייסמן, האינטראקציות של אנשים עם רובוטים, אפילו בגרסאות הלא מפותחות יחסית שקיימות היום, הן הזדמנות להבין קצת יותר דווקא אותנו ואיך אנחנו פועלים. "מה שמעניין הוא שדווקא עבודות שאנחנו מתייחסים אליהן כפשוטות ואוטומטיות, כמו קיפול כביסה או הרמת כוס, התגלו כמשהו שקשה מאוד ללמד רובוט לעשות. אלו פעולות שמחייבות הפעלה בו זמנית של חושים רבים, ולא ידענו עד כמה הן מורכבות עד שניסינו ללמד רובוטים לעשות אותן. באופן מפתיע, דווקא תחומים בהם חשבנו שהבסיס להצלחתם הוא אינטראקציה אנושית, כגון טיפול ותמיכה נפשית, יש לרובוטים הצלחות מפתיעות – פשוט מעצם העובדה שהרובוט מבצע מחוות של אדם מקשיב."

"אני מתבוננת בתחום הרובוטיקה כשיקוף של מצב החברה האנושית. ההתפתחויות בתחום הזה מצביעות על הצרכים, החולשות והחזקות שלנו. אנו מאד רחוקים מיצירה של תודעה רובוטית עצמאית פשוט כי אין לאף אחד מושג מהי תודעה. בינתיים ישתעשעו הרובוטים בפנינו על המסך ההוליוודי."

אני, רובוט

פרופ' מתי מינץ מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח, מעודד אותנו לאתגר את הדמיון שלנו אפילו יותר. במקום בני אדם שחיים לצד רובוטים, הוא מציג מציאות עתידית שבה נחיה בתוך רובוטים, כאשר הגבולות ביננו ובינם יהיו מטושטשים. "בפרויקט שלקחתי בו חלק יחד עם קבוצת חוקרים מ ETH-Zurich, יצרנו מבנה אינטראקטיבי שאנשים נכנסים לתוכו. המבנה הוא הרובוט, שמתקשר, צופה ומגיב לאנשים המאכלסים אותו. הצגנו את הפרויקט, שכונה ADA (על שם עדה לאבלייס, מתמטיקאית וסופרת מהמאה ה-19 הידועה בתור המתכנתת הראשונה) ביריד EXPO השוויצרי ב2002. (לצפייה בסרטון).

ADA הצליחה לתקשר, לצפות וליצר אינטראקציות שונות עם האנשים שנכנסו אליה. היא גם ידעה להתייחס אחרת למבקרים שהביעו נכונות גדולה יותר לתקשר איתה והתנהגו אליה באופן חיובי. אלו הוזמנו לשחק משחקים שונים וזכו גם לברכת שלום אישית כשעזבו את המבנה. מה שהיה מעניין לגלות הוא שהמבקרים באופן טבעי מאוד תקשרו עם ADA בצורה אנושית ופשוטה. זה לא היה להם יותר מדי מוזר "לדבר" עם החדר שבו הם נמצאים. הסיבה היא כנראה שזו פשוט שיטת התקשורת היחידה שאנחנו מכירים."

"מעבר לכך, אני צופה שבעתיד לא יהיו שתי אוכלוסיות מובחנות – אנושית ורובוטית, שיחיו זו לצד זו, אלא אוכלוסייה אחת שבה לכל פרט יהיה הרכב אחר של איברים אנושיים וסינטטיים. כבר היום מסתובבים ביננו אנשים רבים עם קוצבי לב, מוסתים המושתלים במוח (לחולי פרקינסון) ושתלים חושיים שעוזרים לעיוורים, למשל. בעתיד הרחוק יותר, שתלים במוחנו שיגדילו את נפח הזיכרון שלנו או אפילו את היצירתיות שלנו הם לא בלתי נתפסים."

העתיד שהחוקרים שלנו תיארו פה עדיין רחוק. יש לנו שאלות טכנולוגיות ומוסריות רבות לפתור לפני שהוא יהפוך למציאות. מה שבטוח הוא, שעיסוק ברובוטים ובאינטראקציה שלהם אתנו גורם לנו ללמוד דברים חדשים דווקא על עצמנו.

הישג לפרויקט בתחום חקר המוח בראשותו של פרופ' מתי מינץ מאוניברסיטת תל אביב

הפרויקט נועד לבחון את האפשרות של שיקום פונקציה ספציפית של המוח באמצעות החלפה של אזור במוח בשבב סינטטי

מאמר שתיאר פרויקט מחקר חלוצי בתחום חקר המוח בראשו עמד פרופ' מתי מינץ מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ומבית הספר סגול למדעי המוח, זכה לאחרונה במקום השני בתחרות לפרויקטים הטובים ביותר בתחום ממשק מוח-מכונה (BCI) שהתקיימה בכנס האחרון של האגודה למדעי המוח (SfN) בשיקגו.

הפרויקט נועד לבחון את האפשרות של שיקום פונקציה ספציפית של המוח באמצעות החלפה של אזור במוח בשבב סינטטי, והוא סוכם במאמר שפורסם בכתב העת Scientific Reports. המאמר נכתב על ידי פרופ' מינץ, תלמידיו – ד"ר רוני חוגרי, ד"ר אריה טאוב וד"ר ארי מגל, והחוקרים האיטלקים פרופ' פאולו דל ג'יודיסה וד"ר סימאון באמפורד. הפרויקט עצמו נמשך למעלה מ- 12 שנים והיו שותפים לו, בין השאר, הפרופסורים יוסי שחם וחגית מסר ירון וד"ר מירה מרקוס-קליש.

"מטרת הפרויקט היתה לבדוק את ההיתכנות של החלפת אזור קטן במוח על ידי שבב סינטטי", מסביר פרופ' מינץ. "אם יש חסימה בכלי דם בגוף ניתן להתגבר על הבעיה בעזרת מעקף, אבל במוח יש זרימה, לא של דם, כי אם של אינפורמציה. רצינו לבדוק האם אפשר לבנות מעקף אלקטרוני שיעביר את האינפורמציה במידה ואחד האזורים במוח פגוע."

"מה שעשינו היה להעתיק דגם של תא עצב לתוך שבב אלקטרוני", ממשיך פרופ' מינץ. "את השבב חיברנו לכניסות וליציאות של המערכת הפגועה ובדקנו, האם אפשר להחזיר לפעילות את הפונקציה שהאזור במוח אחראי עליה. באופן ספציפי בדקנו את "המוח הקטן" (צרבלום) – אזור שקשור ללמידה מוטורית. מדובר על למידה של תנועות קטנות של הגנה כגון מצמוץ של העין לפני שמשהו נכנס אליה או שליחת הידיים קדימה רגע לפני נפילה. האתגר היה גם לקלוט את המידע בכניסה לאזור הפגוע וגם להזרים אותו החוצה ביציאה מן האזור, כשבדרך יש גם צורך לבצע חישוב שלוקח את המידע הנכנס ומתרגם אותו למידע שיוצא."

"בעקבות מחקר של עשרות שנים, חוקרים פיצחו חלק משמעותי של האנטומיה והפיזיולוגיה של האזור כך שיכולנו למעשה להעתיק אותו", מוסיף פרופ' מינץ. "המחקר הסתיים לפני כשנה בהצלחה גדולה. בנינו מעקף והדגמנו שהוא עובד" בשלב זה, הוא מדגיש, היישום עדיין איננו קליני וחשיבותו המרכזית של הפרויקט היא בכך שהוא איפשר לגלות אילו דברים צריך עכשיו לפתח – באילו אלקטרודות ניתן להשתמש, מה ההגנה שיש לספק לאלקטרודות על מנת להבטיח שימוש ארוך טווח וכן הלאה.

וכשזה יקרה, מה יהיה היישום הקליני? "אני מעריך שהיישום הראשון יהיה שחזור או החלפה של אזורי מח קטנים שיש להם פונקציה חיונית מאוד, למשל בליעה," אומר פרופ' מינץ, "כשבעתיד הרחוק יותר יתחילו להחליף אזורי מוח נרחבים יותר."

ומה התחושה שלך עם סיומו המוצלח של הפרויקט ופרסום המאמר? "אין תחושה של לשבת על הכסא ולהתפעל", מציין פרופ' מינץ. "מחקר הוא עבודה יומיומית שמניבה הרבה הנאה והרבה הבנה, ועכשיו אני כבר מסתכל הלאה לעבר הפרויקט הבא."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

44 תגובות

  1. ישראל
    המקהלה הזו לא שרה כמעט את שירי הצבא האדום.. השירים הרוסיים של המקהלה נכתבו לאחר המלחמה. חומרים אחרים לקוחים ממדינות אחרות. הביצוע שלהם לשיר קרוזו הוא יוצא מהכלל.

  2. לדעתי עוד לא היה סיפור מדהים כמו סיפור מלחמתה של רוסיה ונצחונה במלחמת העולם השניה.

    פעם כתבתי סיפור שנקרא The longest week, על השבוע שחלה בו התפנית הכי משמעותית בהסטוריה האנושית: השבוע שהתחיל ב4 בדצמבר 1941 והסתיים ב11.

  3. חביב..

    אני לא דובר רוסית, אבל מכיר את רוב שירי מקהלת הצבא האדום, בעיקר את הישנים. סבא שלי היה שר אותם לאבי ואחיו לפני השינה.

    אולי בגלל זה סטלין שלח אותו לסיביר..

  4. ניסים
    קטע מוזיקלי נוסף
    זמרת וזמר שהתגלו בתוכנית The Voice ברוסיה. שם הזמרת דינה גריפובה ושם הזמר יבגני קונקורוב
    https://www.youtube.com/watch?v=vVky2sFRXQw
    שם השיר הוולס של סבסטופול
    השיר הוא כנראה ממלחמת העולם השניה. לפתוח את השבוע עם שיר כל כך יפה.

  5. ישראל
    קטע מוזיקלי בשבילך. אם אתה דובר רוסית ההנאה שלך תהיה כפולה ומכופלת. אני לא יודע רוסית
    https://www.youtube.com/watch?v=zO28F17Czes
    זאת מקהלת טוריצקי. המקהלה הוקמה במוסקבה על ידי מוזיקאי יהודי בשם מיכאיל טורצקי בשנות ה -80 שרצה לשמר את המוזיקה היהודית. לשם כך הוא ריכז קבוצת זמרים מבתי כנסת. היום המקהלה שרה הכול. כל שנה הם באים לארץ לסדרה של קונצרטים. עד כמה שאני יודע במרס הקרוב הם בארץ. כולם טנורים או בריטונים מופלאים.אחד מהם יכול להגיע לצלילים גבוהים בצורה מדהיתה.

  6. חיים
    איזה יופי!!

    ישראל
    שאו כתב פעם על הארמון של הארסט – "אם לאלוהים היה את התקציב, ככה הוא היה עושה את העולם!".

  7. מדהימה.

    הסיפור האמיתי מאחורי פיגמליון קצת שונה: לשאו הייתה סטודודנטית או מעריצה שהוא התאהב בה אך שלא החזירה לו אהבה. דמותה של אלייזה מבוססת עליה, אבל עם קצת wishfull thinking..

    גם האמרה: ״אבל מה יקרה אם התינוק יירש את היופי שלי ואת השכל שלך״ מיוחסת לו.

  8. הו, יש עוד הרבה..

    I'd be equally as willing for a dentist to be drilling
    than to ever let a woman in my life.

    She will beg you for advice, your reply will be concise,
    and she will listen very nicely, then go out
    !and do precisely what she wants

    You, dear friend, who talk so well
    You can go to Hartford, Hereford and Hampshire

    ולעצם העניין: בודאי שאפשר להתאהב ברובוט, חיית מחמד או אפילו בבובה כפי שיודעת כל אם לבנות.

    מנסיוני אני יודע שיותר פשוט להפריד מסה מחור שחור מאשר את הכלבלב שלי ממני.

    שלא לדבר על כך שאני עדיין מאוהב עמוקות בבל, ג׳סמין וכל נערות דיסני המיתולוגיות האחרות..

  9. הוא לא מתאהב, הוא בסך הכל grew accustomed to her face..

    ראיתי את המחזה בלונדון ועוד 300 פעם את הסרט. פעם אחרונה אתמול.

  10. יש את הסרט Simon שבו הדמות הנשית היא תכנת מחשב.

    ואשתו של הארי סלדון מסדרת המוסד, דורס, הייתה רובוט.

    ונסכם במילותיו של הנרי היגינס:

    I prefer a new edition of the Spanish Inquisition than let a woman in my life.

    (בשבילך, ניסים).

  11. חיים,

    אם תיתקל באישה יפה ותתאהב בה, ולאחר מספר פגישות היא פתאום תגלה לך שהיא בעצם רובוטית, האהבה שלך כלפיה תיפסק ? האם לדעתך זה רגש שאפשר להדליק ולכבות מרצון כמו מפסק חשמלי ?

  12. ניסים
    הדמות המפוסלת אכן נקראת פיגמליון. הרעיון הבסיסי של סיפור זה שימש בסיס למחזמר גבירתי הנאווה,אם אני לא טועה המחזה עצמו נכתב על ידי ברנארד שואו. במחזה מורה לדיקציה פרופסור הגיינס לוקח נערה מהרחוב מלמד אותה איך לדבר, איך להתנהג בציבור ולבסוף מתאהב בה. יכול להיות ואת זה אני אומר בזהירות שהסיפור על פינוקיו גם כן נשען על בסיס זה. נגר הלוקח גזירי עץ ובונה בובה של ילד. לו עצמו לא היו ילדים ולבסוף ביקש שבובה זו תיהפך לילד בשר ודם ואכן זה מה שקורה.

  13. חיים
    אני מכיר סיפור של אווידיוס על פסל בדם פיגמליון שהתאהב בפסל שיצר.
    אני לא מכיר את הסרט, אבל זוכר פרק ב"מפץ הגדול" שבו ראג' מתאהב בסירי 🙂

  14. יוסי
    אם יש לך כישרון ספרותי תנסה לכתוב בנושא סיפור מדע בדיוני גם אם יהיה קצר למאוד שניים עד שלושה עמודים. קח את זה כאתגר. שווה ולו כדי לעורר ויכוח.

  15. עוד חזון למועד. אבל נראה לי שאם תהיה לידך רובוטית יפה, לא בטוח שנאה דורש נאה מקיים. לפחות חלק מאיתנו. אני לא דיסקסתי את זה לעומק עם עצמי.

  16. יוסי
    אם מישו יתאהב ברובוט אישה יהיה צורך לשלו אותו לטיפול נפשי. יש כאן בריחה מהדבר האמיתי. עם כל התחכום של רובוט או של רובוטית כזו מה יש לנו? גוש ברזל, פלסטיק והרבה אלקטרוניקה ומחשב. האם לרובוטית יכולה להיות אורגזמה? נשמע מבחיל.

  17. היה סרט עם חואקין פיניקס לפני שנה. היה סרט עם ג'וני דפ על הכנסת התודעה שלו למחשב לפני מותו ממחלת קרינה, ושל סקרלט גוהנסון שנמצאת במחשב כתודעה לאחר שבלעה כמות אדירה של סם שהביאה אותה בהדרגה לשימוש ב 100% מהמוח שלה. הנושא של תודעת אדם במחשב, או התאהבות במחשב מעסיק בסרטים.

    מעניין – אם היתה רובוטית יפה, חכמה ושנונה, ונענית לחיזורינו האם היינו מוכנים ללכת על זה.

  18. ניסים
    אני נזכר בסרט מדע בדיוני מלפני שנים בו אדם מתאהב במחשב שתכנתו אותו עם קול נשי. יכול להיות שראית אותו . זה נראה מאוד פרוורטי. יש מה שהוא דומה במיתולוגיה היוונית על הפסל פידאס שפיסל דמות של אישה בשיש. הוא התאהב בה וביקש מהאלים שיהפכו אותה לאישה אמיתית

  19. אני
    לא צריך להיות חכם כדי להגיד שהעתיד יהיה שונה מהעבר. מצד שני, אין שום סיבה לחשוב שרובוטים יחליפו בני אדם כבני זוג. אולי זה יפתיע אותך, אבל ילדים זה התענוג הגדול ביותר בחיים….

  20. בסופו של דבר מדענים יצליחו לייצר רובוטים אנושיים. ברגע שזה יקרה, לא יהיה צורך בבני זוג אנושיים. לכל אחד יהיה בן זוג או בת זוג רובוטית שיענו להם על כל הצרכים (רגשיים ופיזיים).
    ברגע שזה יקרה, הממשלה תצטרך מהר מאוד "לייצר" תינוקות. אולי תמורת פיצוי כספי גדול למי שמוכן יהיה לקחת עליו את העול, או בכלל- לשלם כדי לקבל זרע וביציות, ומשם והלאה רובוטים יקחו את המלאכה.
    אם זה לא יתבצע בצורה אופטימלית,ייתכן כי בני האדם ייעלמו ויישארו כאן רק רובוטים (ע"ע ה "בורג" במסע בין כוכבים, רק ששום דבר לא אומר שהם יהיו תוקפניים…ייתכן כי הם יהיו אנושיים, כי הם יבראו בצילנו).
    בכל מקרה – העתיד הולך להיות שונה לגמרי ממה שראינו ב 5000 שנים האחרונות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן