לפני מספר ימים התבשרנו שמדעני המרכז לחקר חלקיקים CERN בשווייץ (מאיץ החלקיקים LHC) מצאו עדויות לקיומו של חלקיק תת־אטומי חדש בשם “פנטה־קווארק” (Pentaquark). הגילוי החדש קשור לשאלה ממה החומר מורכב ומה החלק הכי קטן של החומר
לפני מספר ימים התבשרנו שמדעני המרכז לחקר חלקיקים CERN בשווייץ (מאיץ החלקיקים LHC) מצאו עדויות לקיומו של חלקיק תת־אטומי חדש בשם “פנטה־קווארק” (Pentaquark). הגילוי החדש קשור לשאלה ממה החומר מורכב ומה החלק הכי קטן של החומר. זו שאלה מסקרנת שעד היום אין לה פתרון, למרות שעשינו כבר כיברת דרך מרשימה בדרך לענות עליה. הפילוסופים היוונים, לדוגמה, היו חלוקים בדעותיהם. חלק חשבו שמבחינה לוגית הגיוני שאפשר לחלק עוד ועוד את החומר ללא גבול. מולם היו את הפילוסופים שטענו שאין זה הגיוני משום שאם נחלק את החומר עוד ועוד בסופו של דבר לא ישאר כלום ונגיע לריק. משום שלא הגיוני שחומר בנוי מריק, הם טענו שחייב להיות חלק הכי קטן בחומר אותו אי אפשר להמשיך ולחלק – האטום.
לאחר כאלפיים שנה רעיון האטום קיבל דחיפה רצינית. במאה ה-19 וה-20 אכן גילינו שכל החומר הנראה מורכב מאותו מבנה ולכן קראנו למבנה זה אטום כפי שחשדו היוונים הקדמונים. אך לא באמת מדובר בחומר שלא מורכב ממשהו קטן יותר. האטום מורכב מחלקיקים תת אטומיים. במרכזו הגרעין שמורכב מפרוטונים ונויטרונים ומסביבם ענן של אלקטרונים. לאחר מכן התגלו חלקיקים תת אטומיים רבים נוספים שלא מרכיבים את האטום.
כעת נשאלת השאלה, ממה מורכבים החלקיקים התת אטומים הללו? האם הם פיסות החומר הקטנות ביותר או שמה גם הם מורכבים מחלקיקים עוד יותר קטנים? והאם יהיה סוף לחלוקות הללו?
כיום עוד אין לנו תשובות לכל השאלות הללו, אך הגענו לתובנות רבות. בקרב החלקיקים התת אטומים יש משפחות שונות ולא כל החלקיקים התת אטומים מרכיבים כלל את החומר!
משפחת הבוזונים למשל הם חלקיקים אשר לא בונים את החומר אלא נושאים את הכוחות השונים בטבע (הכוח האלקטרומגנטי, הכוח ההגרעיני החזק והחלש. עדיין לא נמצאו החלקיקים שאמורים להעביר את כוח המשיכה). בוזון מוכר אחר הוא בוזון ההיגס. גם הוא אינו בונה את החומר, אך בזכות האינטרקציה איתו לחלקיקים שבונים את החומר יש מסה (ללא מסה קשה לדמיין חומר ולכן בוזון ההיגס כה חשוב). עד כמה שאנו יודעים, החלקיקים הללו הם נקודתיים ולא מורכבים מחלקיקים קטנים יותר. לעומתם משפחת הפרמיונים הם החלקיקים אשר מרכיבים את החומר עצמו. כעת ניתן לשאול, מהם החלקיקים הכי בסיסיים מתוך משפחת הפרמיונים. מסתבר שכאן יש כבר יותר מגוון. ישנם פרמיונים בסיסיים להם אנו קוראים לפטונים שנראה שהם נקודתיים ולא מורכבים מחלקיקים קטנים יותר. דוגמה ללפטון כזה הוא האלקטרון. לעומתו הפרוטונים והנויטרונים שבגרעים האטום אינם חלקיקים בסיסיים והם כן מורכבים מחלקיקים קטנים עוד יותר!
לחלקיקים שמרכיבים אותם נתנו את השם קוורקים ובינתיים נראה שהם חלקיקים נקודתיים שלא מורכבים מחלקיקים קטנים יותר. אם כך, הלפטונים והקוורקים הם אבני היסוד של החומר. אנחנו מכירים שישה קוורקים שונים ושישה לפטונים שונים.
בין הקוורקים פועל כוח הנקרא הכוח הגרעיני החזק. הכוח הזה יוצר מצב בו הקוורקים תמיד חייבים להימצא יחדיו. אי אפשר לבודד ולראות קוורק בודד. עד כדי כך שאם אנו מנסים לבודד קוורק אחד בניסוי, הוא יקח מהריק אנרגיה כדי שיווצר קוורק נוסף! (לחדי העין המשפט האחרון אמור להראות מאד מוזר. איך אפשר לקחת אנרגיה מהריק? הרי הריק ריק לא? אז זהו שלא. בזכות עקרון אי הודאות אפילו במה שנראה כמו ריק יש אנרגיה ומן האנרגיה הזו ניתן לייצר מסה).
כך, בזכות הכוח החזק, הקוורקים מסתדרים ביחד ויוצרים חלקיקים חדשים. יש חלקיקים המורכבים משני קוורקים (נקראים מזונים) ויש חלקיקים כבדים יותר המורכבים משלושה קוורקים (נקראים באריונים). הנויטרון והפרוטון בגרעין אטום למשל הם באריונים ולכן כל אחד מהם מורכב משלושה קוורקים. כמובן שיש עוד הרבה חלקיקים שונים שנוצרים מתוך הקוורקים שאינם נמצאים באטום.
המודל הסטנדרטי של החלקיקים התת אטומיים (מתוך סיינטיפיק אמריקן בעברית). בירוק רשומים החלקיקים ממשפחת הלפטונים. אדום – הקוורקים השונים. כחול – חלקיקים ממשפחת הבוזונים שנושאים את רוב הכוחות בטבע ובנוסף גם בוזון ההיגס שהתגלה לפני מספר שנים
הגילוי האחרון הוא חלקיק חדש שמורכב מחמישה קוורקים. לחלקיק קוראים פנטה קוורק (פנטה- חמש בלטינית). הוא מעין איחוד של המזונים והבאריונים. הוא בנוי בעצם משלושה קוורקים כמו הבאריונים ועוד שני קוורקים כמו המאזונים. בגלל שיש בו כל כך הרבה קוורקים החלקיק מסיבי בעל מסה גבוהה ולכן מתפרק מהר לחלקיקים קטנים יותר עם פחות קוורקים בחלקיק.
לפי המשוואות שמתארות את הקוורקים וכיצד הם משתלבים ביחד ציפו כבר כמה עשורים למצוא מבנים כאלה, ועכשיו באמת אישרו זאת ומצאו חלקיק מסוג זה. זהו עוד צעד בדרך להבין לא רק ממה מורכב החומר, אלא גם איך המרכיבים היסודיים ביותר משתלבים ליצירת מבני חומר מורכבים ביקום ובסופו של דבר גם אותנו.
אך האם זהו סוף פסוק? האם הקוורקים והלפטונים אכן נקודתיים ולא מורכבים מחלקיקים קטנים יותר? את זה אנחנו עדיין לא יודעים. בכלל, מה הכוונה בחלקיק נקודתי? לנקודה אין שום גודל. איך יכול להיות שלחלקיק לא יהיה גודל ושהוא לא יתפוס מקום בחלל? יש תיאוריות שמתארות חלקיקים בדרך שונה ובהם לחלקיקים יש גודל. תאוריה כזו היא למשל תורת המיתרים. לפיה הדבר הבסיסי ביותר אינם חלקיקים אלא מעין מיתרים קטנים שרוטטים בתדירויות שונות. בגלל שהם כל כך קטנים אי אפשר לראות שמדובר במיתר וכל תדירות כזו נראית לנו כחלקיק שונה. עד היום לא ברור האם התיאוריה הזו נכונה ומחפשים דרכים כיצד ניתן יהיה לבחון את תורת המיתרים בניסויים שונים. אפשרות מעניינת אחת היא שלפי תורת המיתרים אנו חיים לא בארבעה מימדים (אורך, רוחב, גובה וזמן) אלא בעשרה מימדים! שישה מהמימדים הללו זעירים ולכן אנחנו לא רואים אותם, אך המיתרים קטנים מספיק ורוטטים הכל עשרת המימדים. אם המימדים הללו קיימים, החלקיקים (או המיתרים) כן מרגישים אותם וכך באופן עקיף ניתן לגלות את קיום המימדים הזעירים הללו. אם למשל במאיץ החלקיקים LHC ימדדו לאחר ניסוי שכמות המסה והאנרגיה ירדה באופן משמעותי וללא הסבר ידוע הדבר ירמוז על כך שהחלקיקים החסרים אולי עברו לתוך מימדים זעירים שאיננו יכולים למדוד. כעת צריך להמתין ולראות האם תתרחש האפשרות המשונה הזו.
נקודה אחרונה מעניינת היא שכל החומר הנראה הזה שאנו מדברים עליו כלל לא מייצג את רוב החומר ביקום! כל החומר שמורכב מלפטונים ומקוורקים תופס כחמש אחוז מכלל החומר ביקום. 30% נוספים מהחומר ביקום נקרא חומר אפל. זהו חומר שאינו מאיר ואנו יודעים על קיומו רק בעקיפין דרך השפעתו על הכבידה. אין לנו עדיין מושג מהו החומר האפל הזה וממה הוא מורכב. יש כמה תיאוריות שמנבאות קיום של חלקיקים חדשים מעבר לחלקיקים המוכרים לנו במודל הסטנדרטי של החלקיקים אשר יכולים להוות את מרכיבי החומר האפל. גם תיאוריות אלו מצפות לתוצאות הניסויים במאיץ LHC כדי לראות האם יתגלו החלקיקים החדשים הללו. אך גם החומר הרגיל וגם החומר האפל הם רק מיעוט החומר ביקום. רוב היקום מלא בכלל באנרגיה אפלה. זהו שם מפוצץ למשהו שאנחנו לא יודעים מהו. 65% מהיקום מלא באותה אנרגיה אפלה והיא גורמת ליקום שלנו להתפשט יותר ויותר מהר. גם כאן הוצאו מספר תיאוריות להסבר מהי אותה אנרגיה אפלה, אך עד היום אין שום תיאוריה שמצליחה להסביר ולחזות את כמות האנרגיה האפלה ביקום באופן סביר. מפתיע לגלות שכל החומר המוכר לנו מחיי היום יום כלל אינו מייצג את רוב החומר ביקום. אומנם יש ביקום הנראה כשלושים מיליארד טריליון כוכבים אשר מורכבים מחומר רגיל, אך כל הכמות העצומה הזו מהווה אחוז קטן מכלל החומר והאנרגיה ביקום.
התפלגות החומר והאנרגיה ביקום. החומר הרגיל שמורכב מקוורקים ולפטונים מהווה רק 5% מכלל החומר והאנרגיה ביקום הנראה.
כעת תיאוריות רבות מצפות בכיליון עיניים לתוצאות של מאיץ החלקיקים LHC שבאזור שוויץ. התקווה היא שמעבר לאישושים שהמאיץ מספק לתחזיות המודל הסטנדרטי, יתגלו גם הפתעות במאיץ. תופעות חדשות וחלקיקים חדשים שהמודל הסטנדרטי לא חזה. בעזרתם נוכל להמשיך ולהתקדם לעבר הבנה מלאה יותר ממה מורכב החומר וממה מורכב היקום שלנו. שאלה פשוטה, ממה מורכב החומר, מובילה אותנו אל מחוזות רחוקים ומגלה לנו עד כמה המציאות שלנו מוזרה ושונה מחיי היום יום ומהשכל הישר שלנו. צעד אחר צעד אנחנו מתקדמים לעבר פתרון החידה המרתקת הזו. כך, בעזרת המחקר המדעי, אנו מצליחים להציץ אל סודות היקום.
- ניר להב מפיק את פסטיבל אבק כוכבים שיערך בין 12-14.8.15 סביב שיא מטר המטאורים פרסאידים. בפסטיבל תצפיות אסטרונומיות, סדנאות מדע, מיצגי אומנות ועוד. לפרטים פסטיבל אבק כוכבים
עוד בנושא באתר הידען:
50 תגובות
הרעיון הפילוסופי מאחורי האטום הצדיק את עצמו. חלוקת האטום של יסוד מסויים גורמת לאבדן המידע אודותיו. – ולכן הוא כבר לא מה שהיה. הוא כבר לא אותו חומר. זה העניין.
“יריב, אגיב לך בסוף שבוע אי”ה”
טוב, אני ממתין (אבל גם אם הוא לא ירצה, בסדר ?).
גם קצת לא הבנתי מהי ה”שאלה” שאתה מדבר עליה. כנראה פספסתי אותה איפהשהו בתגובות. אם שאלת אותי משהו ולא עניתי, נסה לשאול שוב ואראה אם אוכל לעזור.
עלם,
אולי אכן הייתה כאן סדרה של אי-הבנות מצערות מצידי, כאשר כל פעם חשבתי שאתה מנסה לומר מה עושים או לא עושים, מה אפשר או אי-אפשר לעשות במדע, ולמעשה רק התכוונת לשאול. בכל מקרה, מעולם לא התכוונתי לתקוף אדם שרק מנסה ללמוד ולכן אם באמת הבנתי אותך לא נכון באופן עקבי, אני מתנצל.
יתכן…
א – מה הגורם לכוח המשיכה האפסי שפועל למרחק עצום.
אותו גורם שגורם לתפוח ליפול מהעץ.
ב- מה גורם לייציבות יחסית של המסלול, שעדיין נשאר מסלול למרות הפרעות חיצוניות.
בפיסיקה שואלים מה גורם לאי-יציבות, ולא מה גורם לאי-יציבות … את זה גליליאו אמר.
ג- שאלה חשובה ומסקרנת: אם השמש זזה ממקומה, האם המסלול ישתבש מייד
או רק אחרי שהידיעה תגיע במהירות האור…
יעבור זמן עד שהשינוי ישפיע על המסלול.
בבקשה – די לבלבל את המוח.
עלם,
שאלת המשך.
לא התכוונתי להביך, גם אני לא ממש מבין המון דברים. מעניין אותי לדעת מדוע הגעת מראש עם מטען כזה?
עלם,
תודה על התשובה מ
ברמה האישית זה מביך. אבל לא הביישן למד. למעשה לא התווכחתי, שאלתי את אלבנזו (שכבר ענה לי כמה וכמה פעמים על שאלות) על המחקרים הקיימים, וניסים הספיק לענות לפניו ולתת הפניות.
לגבי השאלה עצמה, עוד אין לי מושג, אצטרך לקבל עזרה בנוגע להפניות, ואני אמור לפגוש ידיד פיזיקאי בקרוב. אני אעדכן כאן (עניין של מעט יותר מחודש, אבל לא תפספס).
יריב, אגיב לך בסוף שבוע אי”ה.
בואו ננסה לקבל מעלם תגובה מוחלטת.
עלם, האם אתה מבין שכל מה חשבת על הפיזיקה היה לחלוטין שגוי? כבידה אינה אקסיומה בשום צורה שהיא ולעולם בשום פורום אחר לא תטען שהיא אקסיומה?
האם זה עשה לך משהו ברמה האישית, העובדה שטעית לחלוטין בנושא עליו התווכחת? האם השקפת עולמך השתנת? בכל זאת חשבת שהפיזיקאים הם רובוטים שמניחים אקסיומות כי הם עצלנים(?) או לא חכמים(?) ולמדת שזה בדיוק הפוך. האם לפיכך יש לך כבוד חדש למדע?
ניסים
תודה
ניסים
בכל הקישורים שהבאתה,
לא מצאתי תשובה למחקרים שלטענתך עלו מליארדים…
נשאלות השאלות הבסיסיות:
א – מה הגורם לכוח המשיכה האפסי שפועל למרחק עצום.
ב- מה גורם לייציבות יחסית של המסלול, שעדיין נשאר מסלול למרות הפרעות חיצוניות.
ג- שאלה חשובה ומסקרנת: אם השמש זזה ממקומה, האם המסלול ישתבש מייד
או רק אחרי שהידיעה תגיע במהירות האור…
מברור לשאלה השלישית תהיה השלכה לקביעה של התאוריה
שמהירות האור כמהירות מירבית להעברת מידע…
נראה לי שתשובה לשאלות אילו לא ניתנה…
עלם
תעשה לעצמך טובה -פתח את הערך על כבידה בויקויפדיה, באנגלית. הערך מפנה לעוד ועוד ערכים, כמו כבידה קוונטית וגלי כבידה. קרא אותם, וקרא גם את הביבליוגרפוה.
בתוך זה יש הפניה למחקרים שנעשים היום.
אחרי זה, נדבר.
כן, אני יודע שזו לא ההגדרה האקדמית למילה אקסיומה.
הכוונה: כמו שאקסיומה מוגדרת במתמטיקה כמשהו שאני לא חוקר אותו, לפחות לא עכשיו, אלא מקבלו כפי שהוא.
כך חוקי הטבע היסודיים – או לפחות כח הכבידה, הוא משהו שכרגע אנו מקבלים אותן כמו שהם. כלומר: פעם חשבנו שאטום הוא אקסיומה, משהו שאי אפשר ‘לגעת’ בו, להתערב בו, ובסוף פירקנו אותו (ועל הדרך עיר שלימה), אבל לא ניסינו לפרק את כח המשיכה, “להתערב” במנגנון של כח המשיכה עצמו, לא ניסינו לשנות את כח הכבידה שמחבר אותנו לכדור הארץ. הגדרנו את זה כ”כח” – כעובדה.
ככל הידוע לי. לכן, מעניין מה שאלבנצ’ו אומר, על מחקרים שנעשים על כח הכבידה עצמו. ולא רק על תיאור ההתנהגות שלו. ועכשיו בקריאה שנייה אולי לא הבנתי אותו נכון. ליל”ט.
עלם
כוח יסוד אינו אקסיומה! במתמטיקה יש אקסיומות, כללי היסק, הוכחות ומשפטים.
בפיסיקה יש תצפיות, היפותיזות, ניסויים ותיאוריות.
אלה עולמות שונים לגמרי.
אלנבנז’ו פספסת את תחילת דברי בשרשור:
הנה זה:
אוקי זה מעניין:
חוקרים את כח המשיכה? כלומר: את העיקום הזה במרחב – ? חשבתי שזה פשוט “אקסיומה” של הטבע כרגע מבחינתנו וזהו.
וזה היה בעקבות דבריך על כך שחוקרים את זה. ניסים שאל אותי בסך הכל מה חשבתי, ועניתי מה חשבתי. וחשבתי כך בעקבות מה שכתוב בויקיפדיה שזה “כוח יסוד (או תגובת יסוד) הוא מנגנון לפיו חלקיקים מגיבים האחד עם השני, בצורה שאינה מוסברת על ידי כוח בסיסי יותר.”
אני לוקח על עצמי את זה שפספסת, כי בפורום לא מצפים ממך לזכור או לראות מה היה לפני כמה ימים.
עלם,
מצטער על הדז’ה-וו, אבל אני חייב לשאול: כמה מחקר בדיוק עשית לפני שקבעת ש”התגובה הספיציפית הזו בין חומר לחומר, (למשל היחס בין המסה לעוצמת הכח) היא עובדה מוגמרת, שאין לנו כרגע מה לעשות מלבד לקבל אותה ככה, ללא עוררין. ללא יכולת לנסות לחקור אותה עצמה ולשנות אותה”?
האם טרחת לקרוא על הנושא? האם חשבת לדבר עם פיזיקאי לפני שאתה מחליט בשביל כולנו מה עובדה מוגמרת ומה לא? מה אפשר לחקור ומה לא?
לפני כמה ימים הבעת מרמור כשהשוותי אותך לרפאל, מישהו, אפרים, ושאר אנשים בעלי אג’נדה חיצונית נגד מחקר מדעי. אבל האמת היא, שאתה כנראה הגרוע מכולם. אמנם האג’נדה שלך לא ברורה כמו של רפאל (“התורה תמיד צודקת בהכל והמדע או מדבר שטויות או שאומר אותו הדבר כמו התורה”) או מישהו (“אין אבולוציה כי חייזרים בראו את כולנו”), אבל היכולת שלך לגשת לנושא שברור שאין לך צ-ל ש-ל מ-ו-ש-ג בו, לקבוע עובדות בשטח (לא משנה כמה הן מנוגדות לידע המדעי שלנו) ואז להיתמם, באמת ששמה את כל המגיבים הנ”ל בכיס הקטן.
או, בקיצור, עשה טובה. אם אין לך משהו חכם להגיד…
ניסים,
לא הכוונה שכח המשיכה בהסברו הניוטוני הוא האקסיומה, אלא עצם קיומו של כח זה, איך שלא נגדיר אותו.
וכמו כל כח אחר.
הכח החזק – הוא פשוט כח שקיים.
כח ההתמדה (האינרציה) – הוא אקסיומה.
אז גם תופעת הכבידה, או תופעת העיקום במרחב, היא תופעה שפשוט כל מה שאנו יודעים הוא שהיא קיימת. והפיזיקה רק מתארת את הכח הזה.
יכול להיות שהם התגלמות של כח אחר, בסיסי יותר. אבל עדיין עצם התגובה הספיציפית הזו בין חומר לחומר,
(למשל היחס בין המסה לעוצמת הכח) היא עובדה מוגמרת, שאין לנו כרגע מה לעשות מלבד לקבל אותה ככה, ללא עוררין. ללא יכולת לנסות לחקור אותה עצמה ולשנות אותה.
ייתכן
וכאן – http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0550321398007111
ייתכן
וכאן – http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0370269398004663
ייתכן
אם זה לא מספיק – קרא כאן – https://www.nsf.gov/funding/pgm_summ.jsp?pims_id=5628
ייתכן…
אמממ … לא נעים לי קצת … שמעת על ה-LHC?
אני לא הזכרתי את המילה “מיליארדים”, אבל אם כבר מדברים, ה-LHC עלה כ-9 מיליארד דולר.
אם היית קורא את התגובה שלי, אמרתי שהמסלול פלוטו הוא לא יציב.
שמע, אני מציע שתלמד טיפה פיסיקה ותחסוך מעצמך תגובות מביכות. אין שום דבר מסתורי במסלול של פלוטו, ובבקשה די עם השטויות.
ייתכן…
אמממ … לא נעים לי קצת … שמעת על ה-LHC?
אני לא הזכרתי את המילה “מיליארדים”, אבל אם כבר מדברים, ה-LHC עלה כ-9 מיליארד דולר.
אם זה לא מספיק – קרא כאן – https://www.nsf.gov/funding/pgm_summ.jsp?pims_id=5628
וכאן – http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0370269398004663
וכאן – http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0550321398007111
אם היית קורא את התגובה שלי, אמרתי שהמסלול פלוטו הוא לא יציב.
שמע, אני מציע שתלמד טיפה פיסיקה ותחסוך מעצמך תגובות מביכות. אין שום דבר מסתורי במסלול של פלוטו, ובבקשה די עם השטויות.
נסים
זה בדיוק העניין…
מה גורם המדהים שהמסלול עדיין נשאר מסלול ?
אולי תביא קישורים על המילארדים שהשקיעו בנושא זה
ועל המסקנות מהם ?
כוח משיכה כוח משיכה ..?!?
כנראה שאפשר לעוות את הזמן …
אם נחשוב היטב ונבין שיש עולם קטן בתוכנו שיש לו שמש וירח וכוכבי לכת ובלה בלה בלה..
ונצליח להתחבר אליו אל תוך העולם הזה נבין למה אנחנו מושכים אנשים ומה בדיוק מרחיק אותם..
וזהו כוח המשיכה או אנרגייה מסויימת שמושכת ומרחיקה..זאת אומרת שאם נמצא דרך להתחבר או לשאוב כוח משיכה מכוכבים אחרים חזקים נוכל להגביר את מרכז הכובד של אותו עולם..
נו בעצם איך עושים את זה ?
אולי נמשוך אלינו עוד עולמות אחרים אם כוח משיכה גדול ..
ובעזרת הכוח הזה נגרום לעיוות בזמן בגלל עיוות המסה של הגוף תוך כדי כך אנחנו נצליח לעשות מסע בזמן..אולי ??מפוקפק ? לא הגיוני ? או שסתם עישנתי יותר מידי 😉
עלם
על סמך מה חשבת שזה “אקסיומה”?
יתכן…
סתם, שתדע – המסלול של פלוטו אינו יציב. אין לנו מושג, למשל, איפה פלוטו יהיה בעוד 20 מיליון שנה.
אוקי זה מעניין:
חוקרים את כח המשיכה? כלומר: את העיקום הזה במרחב – ? חשבתי שזה פשוט “אקסיומה” של הטבע כרגע מבחינתנו וזהו.
ייתכן…
זה מה שנקרא לבלבל את המוח. אין לך מושג על מה אתה מדבר, אבל אתה חייב לשלש איזה תגובה שטותית.
בשביל מה זה טוב? אתה כל כך צריך תשומי?
ייתכן,
כוח המשיכה לא נחקר ברצינות הראויה? בטוח?
האם אתה יודע מי חוקר את כוח המשיכה? האם אתה יודע כיצד חוקרים אותו? האם אתה יודע לספר על מחקרים שעשו בנושא? האם אתה יודע לספר על מחקרים שצריך לעשות אך לא עשו?
איתן
זה קשור בעקיפין…
כאשר כוח המשיכה פועל ברחק עצום ובדיוק מדהים
ולמרות זאת, הוא לא נחקר ברצינות הראויה…
זה מה שנקרא: לחפש מתחת לפנס…
יתכן..
אני לא בטוח איך השאלה קשורה לנושא המאמר.
בכל מקרה, כוח המשיכה בין פלוטו לשמש “מחזיק” את פלוטו במסלולו.
כוח המשיכה עובד במרחקים הרבה הרבה הרבה יותר גדולים מאשר פלוטו והשמש. (בדומה לאור)
גלקסיית אנדרומדה מושפעת מכוח המשיכה של הגלקסיה שלנן (ולהיפך) ולכן שתיהם מתקרבות אחת לשנייה במסלול “התנגשות” למרות מרחקן העצום של 2.5 מילון שנות אור.
אותי מדהים
איך המסלול של פלוטו נשמר יציב
כאשר המרחק שלו כל כך עצום מהשמש ?
אבל גם משעמם
יפה
אהה..עכשיו הכל מובן. ברור לחלוטין. זה רק נקרא ריק .. אבל זה לא ריק כי זה אנרגיה.. חכם.. חכם
אני חושב שזה משפט המפתח בקטע שציטטתי קודם הוא:
“אפילו במה שנראה כמו ריק יש אנרגיה”
כלומר הוא “ריק” רק למראית עין, יש בו אנרגיה.
יריב לגבי הריק לפי עקרון אי הוודאות גם הריק יכול להיות ריק.. ומשם אכן מתגלה החלקיק.. כי יכולות להיות 2 תשובות ואולי אף יותר.. אך יכול להיות שהחלקיק נוצר מריק או מאנרגיה או או מחומר שעדיין לא התגלה..
גלעד, למה ?
ראיתי כמה סרטונים של קריסטופר היצ׳נס, קצת פחות התחברתי אליו.
דרך אגב ראיתי שהוא נפטר ב 2011.
יריב,
ראיתי את ההרצאה הזו מזמן לאחר ששמעתי הרצאה של קריסטופר היצ׳נס ממליץ עליה. נפלא.
מאז הוא הופיע עוד הרבה פעמים תוך עדכון ההרצאה. חפש לדוגמא את ההרצאה שלו בסטוקהולם (שני חלקים: חלק ראשון ההרצאה והחלק השני דיון עליה)
שימו את הכתבה בYnet ותראו איך האתר שלהם קורס
יריב,
בדוק את זה:
https://en.wikipedia.org/wiki/Vacuum_state
בוודאי שאלבנטזו יוכל להרחיב
“אי אפשר לבודד ולראות קוורק בודד. עד כדי כך שאם אנו מנסים לבודד קוורק אחד בניסוי, הוא יקח מהריק אנרגיה כדי שיווצר קוורק נוסף! (לחדי העין המשפט האחרון אמור להראות מאד מוזר. איך אפשר לקחת אנרגיה מהריק? הרי הריק ריק לא? אז זהו שלא. בזכות עקרון אי הודאות אפילו במה שנראה כמו ריק יש אנרגיה ומן האנרגיה הזו ניתן לייצר מסה)”
אז אולי פשוט לא נכון לקרוא לזה “ריק” ? אם יש שם אנרגיה, אז אולי אי אפשר להגדיר זאת כ”ריק” ?
אולי זה רק נראה כמו ריק, אבל זה לא באמת ריק ?
(קשור מאוד גם להרצאה שקישרתי אליה)
אין קשר בין חלקיקים שקופצים יש מאין לבין החומר האפל או האנרגיה האפלה. זה כתוב במפורש בכתבה
מה כל כך קשה להגיד שחלקיק נוצר יש מאין. וחייבים להציב שם סוג של משהוא אפל.. האם הסיבה מובילה לבסוף למשהו שלא רוצים להודות בו
מציע להסתכל רגע בהרצאה שנתתי קודם, בדקה 19:00 הוא מראה הדמייה ממוחשבת של איך נראה פרוטון מבפנים, זה מדהים, לפי הטענה שלו 90% מהמסה של הפרוטון היא… כלום!
רפאל
כתוב יפה ובהיר. שאפו.
שאלה לגבי זה: “מה הכוונה בחלקיק נקודתי? לנקודה אין שום גודל. איך יכול להיות שלחלקיק לא יהיה גודל ושהוא לא יתפוס מקום בחלל?”
אם בחורים שחורים שמאסתם עצומה מתקיימת נקודה סינגולרית אז למה לא בחלקיקים?
דרך אגב הוא מדבר גם על נושא שעלה כאן בדיון אחר, מי “קבע” את חוקי הטבע.
בדקה – 45:10 בהרצאה.
אופס קראתי קודם רק את הכותרת, ברפרוף מהיר נראה לי שהנושא הזה מוזכר כאן.
אקרא יותר מאוחר.
מה עם החומר האפל, מצאו אותו כבר ?
https://www.youtube.com/watch?v=j6__QxTG90s
דקה 29:50, אפשר להפעיל תרגום לעברית.