# מה אתם קולטים ממה שכתוב פה?

> במשרד שבו אני יושבת, התנהלה שיחה ערה, ממושכת וכנראה מעניינת, בענייני ניתוח .fMRI למזלי, השיחה הארוכה התנהלה באיטלקית במשרד שבו אני יושבת, התנהלה שיחה ערה, ממושכת וכנראה מעניינת, בענייני ניתוח .fMRI למזלי, השיחה הארוכה התנהלה באיטלקית, כך שכשאחד הדוברים התנצל לבסוף על אי הנוחות שהם אולי גרמו לי (הנימוס האירופאי...) אמרתי לו שזה לא הפריע לי כלל, כי זה עבר לי "ממש מעל הראש - מזל שדיברתם באיטלקית". ברור לי…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/what-do-you-get-from-this-article-2404114
- Author: שני וידרגורן
- Published: 2011-04-24T00:02:54+03:00
- Modified: 2011-04-24T11:23:14+03:00
- Sections: החושים, המוח - מחקרים בסיסיים, פסיכולוגיה
- Topics: המוח, ריכוז, תפיסה

## Article

במשרד שבו אני יושבת, התנהלה שיחה ערה, ממושכת וכנראה מעניינת, בענייני ניתוח .fMRI למזלי, השיחה הארוכה התנהלה באיטלקית  במשרד שבו אני יושבת, התנהלה שיחה ערה, ממושכת וכנראה מעניינת, בענייני ניתוח .fMRI למזלי, השיחה הארוכה התנהלה באיטלקית, כך שכשאחד הדוברים התנצל לבסוף על אי הנוחות שהם אולי גרמו לי (הנימוס האירופאי...) אמרתי לו שזה לא הפריע לי כלל, כי זה עבר לי "ממש מעל הראש - מזל שדיברתם באיטלקית". ברור לי שאילו השיחה הייתה מתנהלת בעברית, או אפילו באנגלית, זה היה מפריע לי לעבוד. השיחה הזו גרמה לי לחשוב על תהליכי תפיסה, תפיסה של שפה ותפיסה בכלל. הרי אני שומעת טוב, ואת התנהלות השיחה שמעתי כשישבתי שם ועסקתי בענייני. אבל משום מה כל מה שקרה לא הפריע ולא נרשם אצלי, וזו הדגמה טובה לאיך אנו תופסים ומעבדים תוכן, וגם לשוני ולתהליך שעבר על עולם הפסיכולוגיה\ חקר המוח בהסתכלות ובתפיסה (כן כן, כאן בלי להתכוון נוצר משחק מילים משעשע) אודות התפיסה. פעם היה מקובל להתייחס למוח כאל מערכת פסיבית - מה שמכניסים לתוכו, הוא מעבד ומקבל. הגישה הזו הלכה והשתנתה, וכיום מקובל לחשוב כי תפיסה היא פעולה קונסטרוקטיבית , במהלכה אנחנו, באמצעים אקטיביים ואפילו סלקטיביים בוחרים למה להתייחס ומה לעבד. ה"הבנייה" הזו של מה שאנחנו תופסים, נתינת המשמעות או ההימנעות מכך, (וזה יכול להיות, כמובן, בכל החושים שלנו - טעם, ריח, שמיעה ראייה ואפילו מגע) מתקיימת ברמה המוחית ומתחילה מרשתות מוחיות שכל הזמן עוסקות בדבר אחד - לשער השערות על מה שיהיה ומה שהיה. לשוני בהתייחסות בין מה שאנו תופסים "מאפס", לבין ההנחה שאנחנו מפעילים הנחות קדומות על העולם, ובאופן פעיל משפיעים על מה שנתפוס בחושינו, יש כמובן שמות ומצדדים שונים. או - אולי יהיה נכון יותר לומר - ישנן שני מחנות של תיאוריות. המחנה האחד מניח שאנחנו תופסים בחושינו כל פרט ופרט בעולם מסביב, ופרטים אלו נקלטים אצלנו לכדי תמונה. זו גישת הbottom up– שהרי ההנחה היא שכל פרט קטן נרשם ועולה "במעלה המערכת" כלפי מעלה אל האדם החושב. מחנה שני מניח שאנחנו פועלים על העולם, ומגיבים בהתאם לסיטואציה או למי שאנחנו. כלומר - המוח שלנו יגרום לנו לתפוס מה שמסביבנו לפי מה שמתאים לנו, או לסיטואציה, ובכל מקרה - פקודות מגבוהה ישפיעו על איך שהפרטים הקטנים ייראו. זו גישת הtop- down, שהרי – אנחנו – בני האדם החושבים – משערים מה יקרה ומה נראה בפרטים הקטנים, ומשפיעים "מלמעלה כלפי מטה". כמובן שבחלוף השנים הוצגו תיאוריות ופיתוחים לדעות אלו, ואף הוכחות מדעיות חקוקות באבן (טוב, לא באבן, בנייר של מאמרים אקדמיים וספרי לימוד מלומדים) לכיוון הזה והכיוון הזה, ואפילו גישה שלישית המשלבת בין כולם, ואני קטונתי מלהכריע מי צודק. אבל אני מודה כי המחשבה שלי במקרה הזה הייתה, כי התפיסה שלי הושפעה בצורה ברורה ממה שהנחתי שאבין ומה שרציתי לקלוט. וגם ללא התייחסות למקרה הספציפי הזה – האם זה לא מעניין ומעורר מחשבה – לדעת שמה שאנחנו רוצים לחשוב, מאמינים בו או משערים על העולם – משפיע על מה שנתפוס בפועל? Beck DM, Kastner S. Top-down and bottom-up mechanisms in biasing competition in the human brain. Vision research, 2009 [לינק למאמר על תהליכי תפיסה וקשב במוח האדם (שעל חלקו התבססתי)](http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18694779)