# הקרנף הצפוני האחרון

> ד"ר אסף רוזנטל מציע לבטל את החלוקה לתתי מינים כדי לשמר את המטען הגנטי, על רקע מותו של סודאן, הקרנף הצפוני (הלבן) האחרון

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/what-are-biological-species-1208186
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2020-08-11T00:15:40+03:00
- Modified: 2020-12-20T21:21:02+02:00
- Sections: אבולוציה בפעולה
- Topics: טקסונומיה, מיון, מין ביולוגי

## Article

ד"ר אסף רוזנטל מציע לבטל את החלוקה לתתי מינים כדי לשמר את המטען הגנטי, על רקע מותו של סודאן, הקרנף הצפוני (הלבן) האחרון פורסם במקור ב-11 באוגוסט 2018, עודכן 20/12/2020 <img src="https://www.hayadan.org.il/images/content3/2018/08/Depositphotos_162103960_l-2015-500x323.jpg" alt="סודאן, הקרנף רחב השפה (הלבן) האחרון. <a href="https://depositphotos.com/">המחשה: depositphotos.comסודאן, הקרנף רחב השפה (הלבן) האחרון. [המחשה: depositphotos.com](https://depositphotos.com/) כשמדפדפים ברשת או מאזינים לאמצעי התקשורת מתברר מה רב הבלבול אפילו בקרב מי שאמור להיות מומחים בזואולוגיה או ביולוגיה. השימוש השגוי במושגים כמו סוג או זן כאשר הכוונה היא למין ביולוגי נפוץ  (Biological species) ורווח לכן ראוי לדעת כי סדר המיון הנכון (בשלבים האחרונים) הוא סוג, כאשר בכל סוג יש כמה מינים. יש מקרים רבים בהם יש חלוקה משנית לתת-מין, אבל מושגים כמו זן או גזע שייכים לחיות בית או גידולים בחקלאות. אחרי זאת מסתבר כי גם בקרב זואולוגים וגנטיקאים יש דיון וחוסר הסכמה ער על החלוקה למינים או לתתי מינים. בזמנו למדנו כי כל מי שבשל הזדגוות מוליד צאצא פורה שייך לאותו המין, לכן כולם ידעו כי הזדווגות של חמור וסוס תוליד פרד בן כלאיים שאינו פורה. ידוע גם כי מאחר שהכלב והזאב הם בני שאותו מין הרי שגוריהם יהיו פוריים. פשוט וברור. ג'ירף נובי. צילום: ויקיפדיה אלא שאז הגיעה היכולת למיין, להשוות ולמדוד את המרכיבים הבסיסיים של הביולוגיה, ה-DNA והגנים הפכו ובלבלו את היוצרות. על פי רשימה זו יש הבדלי גישות וחוסר הסכמה בין המדענים העוסקים בנושא. בבדיקה הסתבר כי יש כשלושים גישות שונות למיון. לדברי אחד הכותבים: "מין הוא הגדרה או פרשנות יותר מעובדה". ברור כי בעל חיים אחד שונה מאחר לדוגמה אריה אינו טיגריס אלא שלפעמים ההבדלים אינם כה ברורים. כשבעלי חיים וצמחים מתפצלים גאוגרפית נוצרים לחצים סביבתיים שגורמים להתפתחות בכוונים שונים, במשך הזמן נוצרים שינויים במבנה הגנטי וגם בצורה (מורפולוגיה), יש מי שימצא כי די בשינויים אלא כדי להפרידם למינים שונים. בעוד הטבע מתפתח הממיינים ( taxonomists) חייבים לשפוט ולהחליט מתי נוצר מין חדש. בגלל נסיונות להבין את הטבע יש מגוון גישות ל מי הוא מין. יש מי שממין את המינים לפי ה-DNA. אחרים מסתפקים בהבדלי צורה חיצוניים, כמו צורת קרניים, יש גם מי שמשלב למיון "אופי" וצורת התנהגות. כאשר משלבים את כל אלה עם "מבחנים" גנטיים "נוצרים מינים חדשים". חשיבות הצורה בה ממינים את החיות והצמחים נובעת מהצורך לשמור על מינים. כאשר אין סיווג ומיון ברורים יש פגיעה ביעילות השימור והשמירה על מינים בסכנה. יש מי שקורא לחדול מהבלבול והאנרכיה במיון ("taxonomic anarchy" ) מתוך חשש כי המגמה האפנתית של פיצול מינים ובעיקר יונקים גדולים ובולטים תפגע באפשרות להגן עליהם. כך למשל חלוקת הג׳ירפים לחמישה מינים שונים, חלוקת בעלי הקרניים הספירליות למינים רבים ולאחרונה הפרדת האורנגאוטן לשני מינים. אצלנו אפשר לציין פיצול הלילית המדברית, או הפיצול של התן הזהוב א.ר.). הסיכוי הופך להימור כאשר במקום להגן ולשמור על מין אחד ידוע ומוכר נוסף לו מין שני, שכן עכשיו יש להחליט על מי שומרים. לסרוגין יהיה צורך בתקציבים נוספים כדי להגן על שני המינים, שכן שמירה והגנה על מינים עולה כסף רב ותמיד קיימת ההתלבטות האם להגן על מיני סמל ( iconic species) ולאבד מינים אחרים שכן מין שפוצל עשוי לאבד את ההגנה שהיתה לו. למשל: פיצול האורקה (killer whales) לשלושה מינים עשוי לגרום לכך שרק מין אחד יהנה מהגנה והאחרים יכחדו. כי יקולי יוקרה של מדענים יש חוסר הסכמה באופן המיון, שגורמת לפגיעה באפשרויות השימור, לכן יצאה קריאה להקמת גוף בין-לאומי בחסות "האיחוד הבין לאומי למדעי הביולוגיה" (‫International Union of Biological Science), גוף שבו יהיו חברים סוציולוגים, אנתרופולוגים, משפטנים ואנשי מדעי החברה. גוף זה ינסח את כללי המיון כך שיהיו מקובלים על הכול. מובן שגם להצעה זאת קמו מתנגדים, בעיקר אלה שממינים על-פי ה-DNA. אלה טוענים (במידה רבה של צדק א.ר.) כי "ההגנה החוקית שיש לתת למינים ולאוכלוסיות לא צריכה להיות תלויה בשם". למרות ההתנגדות ידון "האיחוד הביןלאומי למדעי הביולוגיה" בהצעה בכנס הבא שיתקיים ב-2019. הדיון בנושא חיובי שכן במקרים רבים המינים הביולוגים מהווים "מטבע עובר לסוחר", כלומר לעיתים תכופות הצורך בשימור והגנה על מינים נמדד גם בערכם הכלכלי, וכידוע בעולמנו "הכסף מדבר " … יורשה לי (הקטן) להוסיף כי ראוי לנהוג בזהירות רבה שכן כאשר ממיינים יונקים או עופות על פי ההבדלים הגנטיים ו"מעלים" תת-מין לדרגת מין האם יש סיכוי כי על-פי שאותם מדדים ניתן לחלק גם את האוכלוסיות האנושיות למינים נפרדים? לכן לעניות דעתי נכון וראוי להשאיר את שיטת המיון הישנה והטובה שבה מי שמעמיד צאצאים פוריים הוא מין ביולוגי. עוד בנושא באתר הידען: - [אות הפתיחה להכחדה ההמונית – מדי שנה נכחדים שני חוליתנים](https://www.hayadan.org.il/disappearance-of-species-tells-only-part-of-the-story-of-human-impact-on-earths-animals-2307179) - [חשיבות המגוון הגנטי של חיות משק](https://www.hayadan.org.il/importance-of-livestock-genetic-varieation-2502161) - [שם החיה](https://www.hayadan.org.il/name-of-the-beast-2205156)