# "מידרך מים" – Water Footprint

> בבר נידח בצפון קניה כתב ליצן "חסכו במים, שתו יותר בירה" מי שיודע חשבון נכון ומכיר את הליך ייצור הבירה - מגידול המרכיבים השונים, ייצור והובלת הבקבוקים, דרך חישוב אנרגטי ועד פינוי הפסולת, ידע מיד עד כמה ה"בדיחה" אינה אמינה ואינה מבטאת את המציאות. אם הנושא הסביבתי העיקרי שהעסיק את העולם בעשור הראשון (של האלף השלישי), היה ההתחממות והפליטות, הרי (למרות שידוע למי ניתנה הנבואה) ניתן להניח כי בעשור השני…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/water-footprint-2112093
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2009-12-21T00:05:56+02:00
- Modified: 2009-12-19T14:23:39+02:00
- Sections: בצורת, מידבור, מים
- Topics: בצורת, מים, משבר המים, סביבה

## Article

בבר נידח בצפון קניה כתב ליצן "חסכו במים, שתו יותר בירה" מי שיודע חשבון נכון ומכיר את הליך ייצור הבירה - מגידול המרכיבים השונים, ייצור והובלת הבקבוקים, דרך חישוב אנרגטי ועד פינוי הפסולת, ידע מיד עד כמה ה"בדיחה" אינה אמינה ואינה מבטאת את המציאות. אם הנושא הסביבתי העיקרי שהעסיק את העולם בעשור הראשון (של האלף השלישי), היה ההתחממות והפליטות, הרי (למרות שידוע למי ניתנה הנבואה) ניתן להניח כי בעשור השני יהיו הנושאים העיקריים מזון ויותר מכך מים. המושג מידרך סביבתי (ההשפעה הסביבתית / העקבות שמוטבעות ), ידוע ומקובל, בדומה לכך ראוי ונכון למדוד את מידרך-המים : איך משפיע השימוש והיצור של מוצרים שונים על משק המים העולמי (והמקומי). העולם המדעי (והתעשיתי) מתחיל להשתמש במדדים לקביעת מידרך-המים: מדידת כמות המים הנדרשת לייצור ולשנוע מוצר עד לשימוש בו. חישוב מידרך-המים נותן בידי הצרכן מידע והבנה שיעזרו לקבוע את היחס למוצר וליצרן … בעולם בו המים הופכים ליקרי ערך. מדד שיאפשר לצרכן לדעת את עלות וכמות המים שנידרשו כדי לייצר, לשנע ולהגיש את המוצר. דוגמא למוצרים (צריכה) שליצורם נידרשו כמויות מים עתירות בין היתר הם כותנה ובשר-בקר. באוניב' טוונטי בהולנד University of Twente, הוקם אירגון (התנדבותי) שקורא לעצמו "עמותה למידרך-מים "‬ Water Footprint Network (WFN). על פי העמותה :לייצור ק'ג אחד של בשר-בקר ישאבו 16,000 ליטר מים, לייצור חולצת כותנה ישאבו 2,900 ליטר מים. ארה"ב היא השיאנית במידרך-המים לתושב (כמו בפליטת דת"פ), כאשר עבור כל תושב נשאבים כל שנה 2,9 מיליון ליטר. אחרי ארה'ב נמצאים היפנים ש 65% ממידרך-המים שלהם במוצרים מיובאים. מאחר והתודעה הציבורית גוברת, מאחר ויותר צרכנים מעונינים לדעת את מידרך-המים שלהם ולהפחיתו, יותר ויותר חברות ואירגונים פונים ל"עמותה" ולשלוחותיה כדי שמידרך- המים שלהם ימדד. מאחר ופתחנו בבירה הרי שענקית הבירה SABMiller היתה אחת הראשונות שפרסמה את מידרך-המים שלה, בדיון "שבוע המים העולמי" World Water Week conference שנערך בשטוקהולם. הנתונים נאספו בדרום-אפריקה ובצ'כיה ע'י האירגון העולמי לשימור WWF וה"עמותה" (WFN). התברר כי : כדי לייצר ליטר בירה ב דרא"פ נישאבו 155 ליטר מים, ואילו בצ'כיה לייצור אותו ליטר נישאבו רק 45 ליטר מים ! ההבדלים נובעים מהיות דרא'פ יבשה יותר, כלומר תלות בהשקיה. 98‫%‬ ממידרך-המים לייצור הבירה בדרא'פ היו ההוצאות בחקלאות (גידול השעורה). נתונים כאלה מאפשרים ליצרן לזהות את יכולת החיסכון בעת הצורך. פרסום מידרך-המים יתן לחברה כלים להפחית את השימוש במים, לצמצם את מידרך-המים. הצורך לזהות את מידרך-המים אינו רק מצפוני סביבתי או לצרכי "פרסום ירוק", שכן ברוב המקרים משלמות חברות עבור זכויות למים, או ישירות עבור המים, לכן עלות / מחירי המים מהווים גורם שעל היצרנים להביא בחשבון, ולכן מידרך-המים מהווה נתון שיש לחשבו גם מההיבט הכלכלי. חברה נוספת שחישבה את מידרך-המים היא קוקה-קולה, החישוב נעשה לבקבוקי חצי ליטר, דובר החברה מסרב לגלות את המספרים אבל מבטיח כי תוך שנתיים יצומצם המידרך ב 20%, קביעת /חישוב מידרך-המים כרוך בחישובים סביבתיים שמשתנים בכל מקרה, לכן כדי למנוע בילבול יש צורך במדד אוניברסלי שיהיה מקובל. הצורך לקבוע אחידות במדידת מידרך-המים ולפרסם מידרכם/השפעתם של יותר ויותר מוצרים הולך וגובר ככל שבעיית חוסר המים פושטת ומגיעה ליותר איזורים, קביעת מידרך-מים תהווה את הכלי המתאים למניעת ביזבוז, בעיקר באיזורים שהולכים ומתיבשים, ה"עמותה" אמורה לפרסם מדריך לחישוב מידרך-המים, ע'י בודדים, חברות תעשיתיות, תאגידים או מדינות, כבר היום יש אירגונים סביבתיים שדורשים כי מידרך-מים יהיה חלק מהמידע המפורסם על תוויות מוצרי-מזון, מידע שיאפשר לצרכן להשפיע על מידרך-המים האישי. יצרנים רבים מביעים ספקנות לגבי סימון מידרך-המים בטענה כי סימון זה אינו מעשי בגלל ריבוי המוצרים, ריבוי שיגרום ליצרנים בילבול וסיבוך מיותר? לטענת יצרנים רבים מידרך-המים אינו מדד יעיל ולכן מבלבל. בעוד אלה מתנגדים יש כבר מי שמציע תווית בדמות פרח, התווית תסמל את ההשפעה הסביבתית על פי נושאים כאשר אחד מעלי הכותרת יסמל מים, במקום להראות כמה מים ניצרכו לייצור ק"ג, תסמל המדבקה התנהגות/כלכלת מים נכונה. כבר היום יש חברות פיניות ויפניות שעל מוצריהן יש ציון כמויות המים שנידרשו לייצור המוצר. יצרנים מבינים כי ככל ש"סיפור המוצר" ברור, כך יתרבו הצרכנים (האחראיים) שסביבתם חשובה להם. אצלנו: בעבר התיחסתי לתשישות בה לוקות הרשויות בארצנו ביחס למשאב החסר, אלא שלמזלנו גופים עצמאיים למדו את לקח הצורך שבהפחתת מידרך-המים, חקלאים ותעשיינים כאחד עושים לחיסכון במים, היו "חכמים" שרמזו כי "יצוא פירות וירקות מארץ שחציה מדבר דומה ליצוא מים", ולא היא שכן מידרך-המים של כל מוצרי החקלאות שלנו קטן עשרות מונים ממוצרים דומים בארצות אחרות, המצאת ופיתוח מערכות השקיה חסכוניות ‫(‬טיפטוף) מאפשר לחקלאים לצמצם למזער את מידרך-המים ולעמוד במדדים שבעתיד יחייבו יצרנים בעולם כולו. עד 2025 יסבלו כ 3 מיליארד אנשים מחוסר מים, אחת הדרכים /האפשרויות הנכונות למנוע צמא היא ע"י חיסכון והפחתת מידרך-המים.