# שיתוף פעולה בין חוקר מאובנים למומחים למטוסים

> פלאונתולוג, מהנדס אוירונאוטיקה ודינוזאור מקרטון נפגשים במנהרת רוח המשפט הזה אולי נשמע כמו בדיחה, אבל עבור כהן סטיין, סטודנט לתואר שני בפלאוביולוגיה, זו היתה הזדמנות פז למחקר חדשני ויוצא דופן. סטיין לקח על עצמו משימה יוצאת דופן : לפענח את צורת תעופתם של דינוזאורים קדמונים, שנכחדו לפני 225 מיליון שנים. לשם כך הוא בחר להתרכז במין נכחד של זוחלים הנקרא קואנאוזאורים. הקואנוזאורים התגלו לראשונה בשנות החמישים, במערה עתיקה ליד בריסטול.…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/was-it-a-bird-or-was-it-a-plane-2007088
- Author: ד"ר רועי צזנה
- Published: 2008-07-20T00:11:15+03:00
- Modified: 2008-07-19T23:21:48+03:00
- Sections: דינוזאורים
- Topics: דינוזאורים, תעופה

## Article

פלאונתולוג, מהנדס אוירונאוטיקה ודינוזאור מקרטון נפגשים במנהרת רוח המשפט הזה אולי נשמע כמו בדיחה, אבל עבור כהן סטיין, סטודנט לתואר שני בפלאוביולוגיה, זו היתה הזדמנות פז למחקר חדשני ויוצא דופן. סטיין לקח על עצמו משימה יוצאת דופן : לפענח את צורת תעופתם של דינוזאורים קדמונים, שנכחדו לפני 225 מיליון שנים. לשם כך הוא בחר להתרכז במין נכחד של זוחלים הנקרא קואנאוזאורים. הקואנוזאורים התגלו לראשונה בשנות החמישים, במערה עתיקה ליד בריסטול. הם הגיעו לאורך של 70 סנטימטרים וסיקרנו פלאונתולוגים רבים בשל השלוחות הבולטות מהצלעות בגופם. הדיעה הרווחת היתה כי שלוחות אלו היו מכוסות בעור ושימשו לתעופה בדרך כלשהי, אך יכולתן האווירודינמית לא נבדקה מעולם. סטיין, ביחד עם עמיתיו מאוניברסיטת בריסטול שבאנגליה, הראה כי שניים מסוגי הקואנוזאורים שהתגלו בבריטניה היו מסוגלים לתפקד באוויר בצורה שונה. הקואנקוסוכוס מסוגל היה לגלוש באוויר באמצעות 'כנפיים' מאורכות, בעוד שהקואנוזאורוס, שניחן ב- 'כנפיים' קצרות בהרבה, היה מסוגל רק לצנוח באמצעותן. שתי צורות המאובנים דומות זו לזו בפרטים רבים אחרים, ויתכן שהן למעשה זכרים ונקבות מאותו המין. "לא חשבנו שקואנוזאורוס יהיה יעיל במיוחד באוויר," אומר סטיין, "אך כל העבודה עד עכשיו היתה השערתית, כך שהחלטנו לבנות מודלים ולבחון אותם במנהרת הרוח במחלקה להנדסת אוירונאוטיקה באוניברסיטת בריסטול." סטיין ועמיתיו יצרו מודלים שונים של קפלי העור באיזור הכנפיים, על מנת להבין כיצד יכלו היצורים לשלוט במסלולם באוויר. "בנינו גם ידיים ורגליים עם קרומים, וקרום נוסף בין רגלי הדגמים, אך תכונות אלו הפכו את טיסתן של החיות לבלתי-יציבה, ומכך מוצע כי הן לא היו ברשותן." מתוך המבדקים שהורצו על המודלים, גילו החוקרים כי הקואנוסוכוס היה יציב מבחינה אוירודינמית. לפי סטיין, בקפיצה מעץ בגובה של חמישה מטרים, יצור זה היה מסוגל לגלוש למרחק של תשעה מטרים עד לנחיתתו על הקרקע. הקואנוזאורוס, לעומתו, התמחה בצניחה ישירה לעבר האדמה. "זוהי דוגמא פנטסטית למחקר בין-תחומי," אמר פרופסור מיכאל בנטון, חבר בצוות המחקר וראש המחלקה בבריסטול. "פלאונתולוגים משתוקקים להבין כיצד פעלו החיות המדהימות מן העבר, ובעזרת שיתוף הפעולה עם מהנדסי אוירונאוטיקה אנו יכולים להיות בטוחים שהמודלים והחישובים מציאותיים יותר." המאמר, מאת כהן סטיין, קולין פאלמר, פאמלה ג. גיל ומיכאל ג'. בנטון התפרסם ב- 15 ביולי, בכתב העת המדעי Palaeontology. [לידיעה באתר אוניברסיטת בריסטול](http://www.bristol.ac.uk/news/2008/212017945439.html)