# מה בין מלחמות לשמירת טבע ?

> מחקר שנערך על ידי מדענים מוכרים וידועים מרחבי העולם, והתפרסם ב-Conservation Biology, הגיע למסקנה כי "בין 1950 - ל 2000 הייתה חפיפה בין אזורים שמזוהים כבעלי מגוון ביולוגי עשיר לשדות קרבות ומלחמה" המחקר השווה אזורי מלחמות עיקריים ל 34 "נקודות-חמות" שזוהו ע"י גוף שנקרא שימור בינלאומי -( Conservation International (CI נקודות-חמות הן אזורים להם יש לתת עדיפות בשימור והגנה. מדובר באזורים בהם באוכלוסיה הביולוגית יותר מחצי מיני צמחים ולמעלה מ…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/war-and-nature-conservation-1303096
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2009-03-13T00:04:37+02:00
- Modified: 2010-08-27T02:58:34+03:00
- Sections: שמירת טבע
- Topics: בעלי חיים בסכנת הכחדה, המגוון הביולוגי, מגוון ביולוגי, מגוון גנטי, שמירת טבע

## Article

מחקר שנערך על ידי מדענים מוכרים וידועים מרחבי העולם, והתפרסם ב-Conservation Biology, הגיע למסקנה כי "בין 1950 - ל 2000 הייתה חפיפה בין אזורים שמזוהים כבעלי מגוון ביולוגי עשיר לשדות קרבות ומלחמה" המחקר השווה אזורי מלחמות עיקריים ל 34 "נקודות-חמות" שזוהו ע"י גוף שנקרא שימור בינלאומי -( Conservation International (CI נקודות-חמות הן אזורים להם יש לתת עדיפות בשימור והגנה. מדובר באזורים בהם באוכלוסיה הביולוגית יותר מחצי מיני צמחים ולמעלה מ 42% בעלי חוליות, כאשר רבים מהמינים נחשבים כמצויים בסכנה. לדברי החוקרים, " המסקנה המדהימה ש"מחסני" העושר במגוון הביולוגי הם גם האזורים בהם מתקיימות מלחמות בין אנשים מראה כי אלו הם אזורים בהם השמירה על המגוון הביולוגי ועל איכות חיי האוכלוסייה האנושית חיוניים והכרחיים". אלו הם אותם אזורים בהם חיים רבים מעניי העולם, עניים שמקורות מחייתם בטבע ולכן קיומם תלוי בסביבה טבעית בריאה, לכן חייבת להיות אחריות והתחייבות מוסרית, חברתית (ופוליטית) להגן ולשמר אזורים אלה על המשאבים וה"שירותים הסביבתיים" שקיימים בהם. המחקר הגדיר עימותים מזוינים ככאלה שבהם נהרגו יותר מ 1000 אנשים, ונמצא כי : יותר מ-90% מהעימותים היו בארצות שבהן אחד או יותר מ-34 האזורים המוגדרים נקודות-חמות. כאשר 81% מהעימותים היו ב נקודות-חמות. ב 23 נקודות חמות היו מלחמות שנמשכו תקופות ממושכות, לדוגמא וויטנם - הגאז המרעיל שפוזר והרס יערות, חורשים ושטחי מנגרוב בחופים; ליבריה - מלחמה שמומנה ע"י חברות לכריתת עצים; קמבודיה וקונגו - מלחמות שעדיין ממשיכות; במלחמות המוזכרות ובאין ספור אחרות נגרם נזק לעושר הביולוגי ובחפיפה לאפשרות האנשים להתקיים מסביבתם,. [פליטי המלחמות גורמים לנזק נוסף](https://www.hayadan.org.il/refugis-and-rare-animals-0201084/). כדי להתקיים עליהם לצוד, לאסוף עצים לבניה ולבישול, פעילויות שמגדילות את הלחץ על משאבים טבעיים. באזורי מלחמות יש יותר נשק שבעזרתו מתבצע צייד פראי שגורם לפגיעה חמורה באוכלוסיית בעלי החיים, כך הושמדו 95% מההיפופוטמים שבשמורת ווירונגה, השלכות העימותים האלימים נמשכות ומתרחבות הרבה מעבר ללחימה. הכנות ללחימה והפעילויות שאחרי העימות משפיעות על מגוון המינים ועל אנשים באיזורי הלחימה. נקודות-חמות מהוות אזורי מחיה לכ-1.2 מיליארד אנשים המסווגים כעניים ביותר. עניים שמחיתם תלויה בשרותים ומשאבים שמסופקים ע"י הסביבה הטבעית, נושאים סביבתיים נוטים להתפוגג ולקרוס בעת עימותים בין אנושיים. פעילויות סביבתיות מושהות בזמן עימותים, אבל בה בעת מלחמה מספקת הזדמנות לשימור, "שמורות השלום" "Peace Parks" לאורך גבולות בין ארצות שהיו בעימות מהווים הוכחה לאפשרויות השימור. העובדה שכה רבים העימותים שגרמו לאזורים עשירים ביולוגית להיפגע מחייבת המשך בדיקה לחקר הסיבות ובו בזמן מאירה את חשיבותם של אזורים אלה, חשיבות סביבתית וביטחונית כאחד, החוקרים קוראים לגופי שימור בינלאומיים ולקהילות בכלל ליזום, לפתח ולתחזק תכניות יעילות לשימור הסביבה באזורי מלחמות, כדי לתגבר את יעילות המיזמים קוראים החוקרים להטמיע את עקרונות שמירת הטבע לצבא, עקרונות שישולבו בתכניות "הומניטאריות". לדוגמא : זוכת פרס נובל וואנגרי מהאטי מקניה והנסיך אלברט ממונקו יזמו נטיעה של מיליארד עצים עד סוף 2009. ליוזמה הצטרפו ראשי מדינות וארגונים רבים לאחרונה קראה מהאטי לשילוב צבאות ביזמה, לדבריה "בזמן שחיילים מחכים כדי להלחם (במי ?) הם יכולים לנטוע עצים". בעזרת חיילים וללא עזרתם עד כה ניטעו 2.6 מיליארד עצים. ישנה כמובן גם "הנקודה הישראלית" שכן באגן הים התיכון שנחשב ל נקודה-חמה. למעלה מ-22 אלף צמחים אנדמיים, זוחלים יחודיים רבים, כלב הים הנזירי, המקוק של גילברלטר השונר האיברי, הם יונקים יחודיים לים התיכון, ואלה רק דוגמאות. הים נחשב לאתר חופשה מבוקש וככזה מפרידים "חופי-נופש" בין אזורי מחיה של צמחים וחיות וגורמים לבידוד שפוגע באפשרויות הקיום ולכן נחשב לאחת מאותן נקודות-חמות. אנחנו כזכור יושבים לחופו של הים התיכון ומלחמות... לא נדירות בסביבתנו. נוסיף לכך את הביוב שזורם לחופינו לעיתים קרובות מדי ואת שפעת האשפה שמפוזרת בחופים ע"י "מתרחצים" ומבקרים "נחמדים" והתמונה מתעכרת ומתכערת. כך מרצון או מכורח לטוב או לרע אנחנו הקטנים תורמים לסטטיסטיקה העולמית. המסמך מסתיים בהצהרת תמיכה ועידוד לגופי שמירה מקומיים שפועלים תוך-כדי ובזמן העימותים האלימים. צוותי פקחים ושומרים נשארים בתפקידם ובמקומם באזורי קרבות לא רק בגלל מסירותם אלא פשוט בגלל שמקום עבודתם הוא בראש וראשונה... ביתם, הבית והמסירות מאפשרים המשך ההתחייבות המוסרית שמאפשרת פעילות שימור והגנה על הסביבה ואשר בה! שכבר נאמר: "הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה".