# רוצים להאמין: הספקנות, השיטה המדעית ועול ההוכחה

> אופוס 100: מה חושפת הספקנות על אודות המדע. בטורו ה-100 בכתב העת "סיינטיפיק אמריקן" מסביר מייקל שרמר מדוע עול ההוכחה מוטל על מי שמעלה טענה, ומדוע הוא ספקן לא מפני שאינו רוצה להאמין אלא מפני שהוא רוצה לדעת.

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/wanting-to-believe-1710093
- Author: סיינטיפיק אמריקן ישראל
- Published: 2009-10-17T01:16:18+02:00
- Modified: 2026-11-18T00:41:24+02:00
- Sections: חייזרים ועבמים, מדינה רדופת שדים, מייקל שרמר - קולו של הספקן, עולם במעיל משוגעים, תיאוריות קשר, תעלומות ופתרונן
- Topics: העידן החדש, חייזרים, מפלצת הספגטי המעופפת, ספקנות, פוסט מודרניזם, קולו של הספקן, קונספירציה, רפואה אלטרנטיבית

## Article

אופוס 100: מה חושפת הספקנות על אודות המדע. בטורו ה-100 בכתב העת "סיינטיפיק אמריקן" מסביר מייקל שרמר מדוע עול ההוכחה מוטל על מי שמעלה טענה, ומדוע הוא ספקן לא מפני שאינו רוצה להאמין אלא מפני שהוא רוצה לדעת. דיוקן עצמי של מפלצת הספגטי המעופפת ברגע נדיר של אינטראקציה עם קרינה אלקטרומגנטית מאת מייקל שרמר (Michael Shermer) הפרק "תיקי ספרינגפילד" בסדרה "משפחת סימפסון" שהוקרן ב-1997 היה פרודיה על הסדרה "תיקים באפלה". בהקדמה לפרק, שבו הומר פוגש חייזרים ביער (לאחר שגמע 10 בקבוקי בירה), נשמע קולו של השחקן ליאונרד נימוי, כפי שנשמע בסדרת המסתורין הטלוויזיונית "בחיפוש אחרי...", שאותה הנחה בתקופה שאחרי תפקידו כמר ספוק: "סיפור הפגישה עם חייזרים שלפניכם הוא סיפור אמיתי. וכשאני אומר אמיתי, אני מתכוון לכוזב. הכול שקרים. אבל אלה שקרים מבדרים, ובסופו של דבר האין זו האמת האמיתית? התשובה היא לא." האמונה הפוסט-מודרניסטית ביחסיות האמת, המשולבת עם תרבות השלט הרחוק של תקשורת ההמונים, שבה משך תשומת הלב נמדד בדקות על פי שעון ניו יורק, משאירה אותנו עם מגוון מבלבל של אמיתות לכאורה עטופות באריזה חינוכית-בידורית. זה חייב להיות נכון, ראיתי את זה בטלוויזיה, בסרט, באינטרנט. "אזור הדמדומים", "הגבולות החיצוניים", "זה מדהים", "החוש השישי", "פולטרגייסט", "הבדל קטן", "צייטגייסט - הסרט". מסתורין, קסם, מיתוסים ומפלצות. תורת הסוד והעל-טבעי. קונספירציה וקבלה. הפרצוף על מאדים וחייזרים על כדור הארץ. ביג פוט ומפלצת לוך נס. תפיסה על-חושית ופרפסיכולוגיה. עב"מים וישויות חוץ-ארציות. JFK, RFK, MLK וקונספירציות אחרות בראשי תיבות. מצבי תודעה משתנים ורגרסיות היפנוטיות. ראייה מרחוק וחוויות חוץ-גופיות. לוחות ויג'ה (Ouija) וקלפי טארוט. אסטרולוגיה וקריאה בכף היד. דיקור וכירופרקטיקה. זיכרונות מודחקים וזיכרונות כוזבים. שיחה עם המתים והקשבה לילד הפנימי שבנו. הטענות האלה יוצרות תערובת מבלבלת של תיאוריות והשערות, מציאות ודמיון, עיון ומדע בדיוני. שימו מוסיקה דרמתית. החשיכו את המסך. האירו בזרקור את פני המנחה. האמת מצויה אי שם. אנחנו רוצים להאמין. אבל הדברים שבהם אנחנו רוצים להאמין בהתבסס על הרגש ואלה שבהם עלינו להאמין בהתבסס על עדות עובדתית אינם עולים תמיד בקנה אחד. ולאחר 99 טורים חודשיים [שיותר מ-40 מהם תורגמו לעברית - העורכים] שבהם חקרתי את הנושאים האלה (ומכאן השם אופוס 100), הגעתי למסקנה שאני ספקן לא מפני שאיני רוצה להאמין אלא מפני שאני רוצה לדעת. אני מאמין שהאמת מצויה אי שם. אבל כיצד נדע להבדיל בין מה שאנחנו רוצים שתהיה האמת לבין האמת לאמיתה? התשובה היא מדע. ## השערת האפס ועול ההוכחה המדע מתחיל בהשערת האפס (null hypothesis), המניחה שכל טענה שאנו חוקרים אינה נכונה עד שיוכח אחרת. אמות המידה הסטטיסטיות שבהן נבחנות העדויות הפוסלות את השערת האפס הן אמות מידה מוצקות. באופן אידאלי, בניסוי מבוקר, אנחנו רוצים להיות בטוחים ב-95% עד 99% שהתוצאות אינן מקריות לפני שניתן הסכמה על-תנאי לכך שהתופעה עשויה להיות אמיתית. כישלון בפסילת השערת האפס אינו עושה את הטענה לכוזבת, ולהפך, פסילת השערת האפס אינה תמיד ערובה לאמת. ואף על פי כן, השיטה המדעית היא הכלי הטוב ביותר שפותח מעולם כדי להבדיל בין תבניות אמיתיות לכוזבות, להבדיל בין מציאות לדמיון ולזהות שטויות. על פי השערת האפס, עול ההוכחה הוא על האדם שמעלה טענה חיובית, ולא על הספקנים להפריכה. פעם הופעתי בתכנית האירוח של לארי קינג כדי לשוחח על עב"מים (נושא שתמיד היה חביב עליו). סביב השולחן ישבו עב"מולוגים רבים. השאלות שהפנה קינג אל הספקנים האחרים ואלי החמיצו את העיקרון המרכזי של המדע. אין זה מתפקידם של הספקנים להפריך את קיומם של עב"מים. על אף שאיננו יכולים לערוך ניסוי מבוקר שיניב הסתברות סטטיסטית שתפסול (או לא) את השערת האפס הטוענת שחייזרים אינם מבקרים בכדור הארץ, ההוכחה אמורה להיות פשוטה: הראו לנו חללית חייזרית או גופה חוץ-ארצית. עד אז, המשיכו לחפש וחזרו אלינו כשיהיה לכם משהו ביד. למרבה צערם של העב"מולוגים, מדענים אינם יכולים לקבל כהוכחה חותכת לביקורי חייזרים ראיות כמו תצלומים מטושטשים, סרטי וידאו מגורענים וסיפורים אקראיים על אורות מוזרים בשמים. צילומים וסרטים אפשר לזייף בקלות, ולאורות בשמים יש הרבה הסברים פשוטים (הבזקים אטמוספריים, בלונים מוארים, כלי טיס ניסיוניים ואפילו כוכב הלכת נוגה). גם אי אפשר לקבל כעדות למפגשים עם חייזרים דוחות ממשלתיים שחלקים מהם הושחרו, מפני שאנו יודעים שממשלות שומרות על סודות מטעמים ביטחוניים. וסודות ארציים אינם מעידים על הסתרה של מידע על חוץ-ארציים. ## ראיות על דרך השלילה רבות מן הטענות מסוג זה מבוססות על ראיות על דרך השלילה. כלומר, אם המדע אינו מסוגל להסביר דבר כלשהו, ההסבר שלך חייב להיות נכון. ואין זה כך. במדע נותרות תעלומות רבות בלתי מוסברות עד שעולות ראיות חדשות, ובעיות רבות מחכות לפתרונן ביום מן הימים. אני זוכר תעלומה מראשית שנות ה-90, שבה היה נראה שיש כוכבים עתיקים יותר מן היקום עצמו - בן הזקן מאביו! חשבתי שיש בידי סיפור חם שיחשוף שגיאה מהותית במודלים הקוסמולוגיים. ראשית, פניתי לקוסמולוג קיפ ס' תורן (Kip S. Thorne) מן המכון הטכנולוגי של קליפורניה. הוא הבטיח לי שהסתירה נובעת רק מבעיה בהערכת גיל היקום, ושהדבר ייפתר מאליו כשיגיעו נתונים חדשים ויפותחו שיטות חדשות לקביעת גיל. וכך אכן קרה, כפי שקרה בסופו של דבר בבעיות מדעיות רבות אחרות. ובינתיים זה בסדר גמור להגיד: "אינני יודע", "אני לא בטוח" ו"נחכה ונראה". ## מדעים היסטוריים וראיות מצטברות למען ההגינות, אי אפשר לבחון את כל הטענות בניסויים במעבדה או במבחנים סטטיסטיים. מדעים היסטוריים והיסקיים רבים דורשים ניתוח מגוון של נתונים ושילוב ראיות מקווי מחקר רבים מאוד כדי להוליך למסקנות בלתי מעורערות. כפי שבלשים משלבים ראיות בשיטות שונות כדי להסיק בסבירות הגבוהה ביותר מי ביצע את הפשע, גם מדענים פועלים בשיטה דומה כדי לקבוע מהו ההסבר הסביר ביותר לתופעה מסוימת. קוסמולוגים משחזרים את ההיסטוריה של היקום על ידי שילוב נתונים מתחומי הקוסמולוגיה, האסטרונומיה, האסטרופיזיקה, הספקטרוסקופיה, היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. גאולוגים משחזרים את ההיסטוריה של כדור הארץ באמצעות שילוב ראיות מתחומי הגאולוגיה, הגאופיזיקה והגאוכימיה. ארכאולוגים תופרים מחדש את ההיסטוריה של התרבות באמצעות בחינה של אבקנים, פסולת מטבח, חרסים, כלים, חפצי אמנות, מקורות כתובים וחפצים אחרים הייחודיים לאתר. מדעני האקלים בוחנים את ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם מנקודת מבטם של מדעי הסביבה, גאולוגיה פלנטרית, גאופיזיקה, מדעי הקרחונים, מטאורולוגיה, כימיה, ביולוגיה, אקולוגיה ועוד. ביולוגים אבולוציוניים חושפים את תולדות החיים על פני כדור הארץ באמצעות גאולוגיה, פליאונטולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה, ביו-גאוגרפיה, אנטומיה השוואתית, פסיכולוגיה, גנטיקה ועוד. אבל משעה שמדע היסקי או היסטורי מסוים מבסס את טענותיו היטב באמצעות צבירה של עדויות חיוביות, טענותיו תקפות בדיוק כמו אלה של מדעי המעבדה והמדעים הניסויים. כדי שבריאתנים יפריכו את האבולוציה, למשל, הם חייבים לפסול את כל קווי הראיות הבלתי תלויים האלה וגם לבנות תיאוריה מתחרה שתסביר את העובדות טוב יותר מן האבולוציה. הם אינם עושים זאת. במקום זאת הם משתמשים רק בראיות על דרך השלילה המנוסחות כך: "אם המדענים האבולוציוניים אינם יכולים להציג הסבר טבעי לדבר מסוים, אז הסבר על-טבעי לכך חייב להיות נכון." העיקרון של ראיות חיוביות חל על כל הטענות. ספקנים תמיד ירצו שיראו להם: הראו לי גופה של ביג פוט. הראו לי חפצים ארכאולוגיים מאטלנטיס. הראו לי לוח ויג'ה שמאיית מילים כשעיניהם של כל המשתתפים בסיאנס מכוסות כהלכה. הראו לי בית שיר מרובע (quatrain) של נוסטרדמוס שחזה את מלחמת העולם השנייה או את ההתקפה ב-11 בספטמבר לפני (ולא אחרי) שהן התרחשו (תחזיות בדיעבד אינן נחשבות במדע). הראו לי ראיות לכך שתרופות אלטרנטיביות יעילות יותר מתרופות דמה (פלצבו). הראו לי חייזר או קחו אותי לספינת האם שלו. הראו לי את המתכנן התבוני. הראו לי את אלוהים. הראו לי, ואאמין. ## שאלת האלוהים והרב-יקום רוב האנשים (ובהם מדענים) נוהגים בשאלת האלוהים בנפרד מכל שאר הטענות. הם רשאים לעשות כך כל עוד אי אפשר לבחון את הטענה המסוימת, אפילו בעיקרון, בכלים מדעיים. מה אפשר לבחון? אפשר לבחון את רוב הטיעונים הדתיים באמצעות ניסוי, למשל את הטענה שתפילה משפיעה באופן חיובי על ריפוי. במקרה זה, ניסויים מבוקרים שנערכו עד 2009 לא הראו שום הבדל בין חולים שהתפללו למענם לבין כאלה שלא התפללו בשבילם. ומעבר למחקר מבוקר כזה, מדוע נדמה שאלוהים מרפא רק מחלות שבדרך כלל חולפות לבד? כדי להאמין אני צריך משהו חד-משמעי, כמו קטוע גפה שתצמח לו גפה חדשה. דו-חיים יכולים לעשות זאת. ודאי שישות כל-יכולה מסוגלת לעשות זאת. פצועי מלחמה רבים ששבו מעירק מחכים בקוצר רוח לפעולה אלוהית. יש תעלומה אחת שאני מודה שייתכן שהמדע לא יוכל לפתור: מה היה קיים לפני שהיקום שלנו נוצר. אחת התשובות היא רב-יקום (multiverse). על פי התיאוריה הזאת, ליקומים רבים הייתה התחלה משלהם, מקצתם הולידו "יקומי תינוק" (baby universes), אולי בקריסה של חורים שחורים, ואחד מאלה הוא היקום שלנו. אין ראיות חיוביות להשערה הזאת, אבל גם אין ראיות חיוביות לתשובה המסורתית לשאלה: אלוהים. ובשני המקרים אנחנו נשארים עם שאלת ה"רֶדוּקְצְיוֹ אַד אַבְּסוּרְדּוּם" (reductio ad absurdum) של מה קדם לרב-יקום או לאלוהים. אם אלוהים מוגדר ככזה שאינו חייב להיווצר, אז למה שהיקום (או הרב-יקום) לא יוכל להיות מוגדר ככזה שאינו חייב להיווצר? בשני המקרים אנחנו נשארים רק עם ראיות שליליות הפועלות על פי קו המחשבה של "איננו יכולים לחשוב על שום הסבר אחר", ראיות שאינן ראיות כלל. אם יש לקח אחד שלמדנו מן ההיסטוריה של המדע, הרי הוא שיהיה זה יהיר לחשוב שאנו יודעים כעת די כדי לדעת מה איננו יכולים לדעת. ולכן בינתיים עלינו לבחור בחירה הכרתית או רגשית בין תשובה שהראיות לה הן רק ראיות שליליות לבין היעדר תשובה כלל. אלוהים, רב-יקום או הבלתי נודע - מה שתבחרו תלוי במידת הסובלנות שלכם למצב של עמימות ועד כמה אתם רוצים להאמין. ובאשר לי, אני נותר עם יראת כבוד כלפי הבלתי נודע הגדול. מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת Skeptic ‏(www.skeptic.com) ומחבר הספר "כיצד אנו מאמינים". ## שאלות ותשובות ### מהי השערת האפס, לפי מייקל שרמר? השערת האפס היא נקודת המוצא של המדע: ההנחה שהטענה הנחקרת אינה נכונה עד שיוכח אחרת. באופן אידאלי, בניסוי מבוקר רוצים להיות בטוחים ב-95% עד 99% שהתוצאות אינן מקריות לפני שמקבלים, על-תנאי, שהתופעה עשויה להיות אמיתית. ### על מי מוטל עול ההוכחה? לפי שרמר, עול ההוכחה מוטל על מי שמעלה טענה חיובית, ולא על הספקנים להפריך אותה. למשל, מי שטוען שחייזרים מבקרים בכדור הארץ צריך להציג חללית חייזרית או גופה חוץ-ארצית. ### מדוע תצלומים ודוחות ממשלתיים אינם הוכחה לביקורי חייזרים? תצלומים וסרטים אפשר לזייף בקלות, ולאורות בשמים יש הסברים פשוטים כמו בלונים מוארים, כלי טיס ניסיוניים או כוכב הלכת נוגה. ממשלות שומרות על סודות מטעמים ביטחוניים, ולכן סודיות של מסמכים ממשלתיים אינה מעידה על הסתרת מידע על חייזרים. ### מה הבעיה בראיות "על דרך השלילה"? ראיה על דרך השלילה טוענת שאם המדע אינו מסביר תופעה מסוימת, ההסבר החלופי חייב להיות נכון. שרמר מראה שתעלומות מדעיות רבות נפתרות כשמגיעים נתונים חדשים, כמו התעלומה מראשית שנות ה-90 של כוכבים שנראו עתיקים יותר מן היקום עצמו. ### כיצד מדעים היסטוריים, כמו חקר האבולוציה, מגיעים למסקנות בלי ניסויים במעבדה? מדעים היסטוריים משלבים ראיות מקווי מחקר רבים ובלתי תלויים, כפי שבלשים משלבים ראיות כדי לזהות את מבצע הפשע. לפי שרמר, משעה שמסקנות כאלה מבוססות היטב על ראיות חיוביות, הן תקפות בדיוק כמו מסקנות של מדעי המעבדה. המאמר המקורי (באנגלית): [Michael Shermer, "I Want to Believe", Scientific American, יולי 2009](https://michaelshermer.com/sciam-columns/i-want-to-believe/) ## עוד בנושא באתר הידען - [קולו של הספקן – מהו פסוידו-מדע? / מייקל שרמר](https://www.hayadan.org.il/shremer-on-pseudo-science-0312112) - [פסאודו-מדע ותיאוריות קונספירציה אינם פשעים חסרי קורבן נגד המדע](https://www.hayadan.org.il/pseudoscience-and-conspiracy-theory-are-not-victimless-crimes-against-science-160152) - [תבניתיות: הנטייה למצוא תבניות בעלות משמעות ברעש / מייקל שרמר](https://www.hayadan.org.il/finding-paterns-2703094) - [מסמכים נחשפו, עב"מים לא נמצאו](https://www.hayadan.org.il/documents-revealed-ufos-were-not-found-1902201) - [האם הרב-יקום באמת קיים? / ג'ורג' פ' ר' אליס](https://www.hayadan.org.il/does-multi-universe-realy-exist-010412)

## שאלות ותשובות

### מהי השערת האפס, לפי מייקל שרמר?

השערת האפס היא נקודת המוצא של המדע: ההנחה שהטענה הנחקרת אינה נכונה עד שיוכח אחרת. באופן אידאלי, בניסוי מבוקר רוצים להיות בטוחים ב-95% עד 99% שהתוצאות אינן מקריות לפני שמקבלים, על-תנאי, שהתופעה עשויה להיות אמיתית.

### על מי מוטל עול ההוכחה?

לפי שרמר, עול ההוכחה מוטל על מי שמעלה טענה חיובית, ולא על הספקנים להפריך אותה. למשל, מי שטוען שחייזרים מבקרים בכדור הארץ צריך להציג חללית חייזרית או גופה חוץ-ארצית.

### מדוע תצלומים ודוחות ממשלתיים אינם הוכחה לביקורי חייזרים?

תצלומים וסרטים אפשר לזייף בקלות, ולאורות בשמים יש הסברים פשוטים כמו בלונים מוארים, כלי טיס ניסיוניים או כוכב הלכת נוגה. ממשלות שומרות על סודות מטעמים ביטחוניים, ולכן סודיות של מסמכים ממשלתיים אינה מעידה על הסתרת מידע על חייזרים.

### מה הבעיה בראיות "על דרך השלילה"?

ראיה על דרך השלילה טוענת שאם המדע אינו מסביר תופעה מסוימת, ההסבר החלופי חייב להיות נכון. שרמר מראה שתעלומות מדעיות רבות נפתרות כשמגיעים נתונים חדשים, כמו התעלומה מראשית שנות ה-90 של כוכבים שנראו עתיקים יותר מן היקום עצמו.

### כיצד מדעים היסטוריים, כמו חקר האבולוציה, מגיעים למסקנות בלי ניסויים במעבדה?

מדעים היסטוריים משלבים ראיות מקווי מחקר רבים ובלתי תלויים, כפי שבלשים משלבים ראיות כדי לזהות את מבצע הפשע. לפי שרמר, משעה שמסקנות כאלה מבוססות היטב על ראיות חיוביות, הן תקפות בדיוק כמו מסקנות של מדעי המעבדה. המאמר המקורי (באנגלית): Michael Shermer, "I Want to Believe", Scientific American, יולי 2009
