קסדת המציאות המדומה אוקולוס ריפט מסייעת לחוקרים להמציא מחדש את התרפיה באמצעות חשיפה
אלברט “סקיפ” ריזו מאוניברסיטת דרום קליפורניה החל לחקור את השימוש במציאות המדומה (VR) כטיפול פסיכולוגי ב-1993. מאז, עשרות מחקרים, ובהם גם מחקריו, הראו שטכניקת החשיפה (immersion) מועילה למגוון בעיות, החל בתסמונת פוסט-טראומטית עד חרדות ופוביות ועד התמכרויות. אבל מחסור בחומרה שימושית במרפאות השאיר את המציאות המדומה מחוץ להישג ידם של המטפלים. הדרישות מקסדת מציאות מדומה נראות פשוטות: מסך מהיר תגובה בהפרדה גבוהה, שדה ראייה רחב דיו שהמטופל יאמין שהוא במקום אחר, ומחיר סביר. אבל היה קשה למצוא מוצר כזה. אומר ריזו: “עברו עלי 20 שנה של תסכול.”
אבל ב-2013 עלתה המציאות המדומה לקדמת הבמה של השוק הצרכני בזכות אב טיפוס של צג לביש המכונה אוקולוס ריפט (Oculus Rift). ממציא המכשיר, פלמר לקי, ביקש ליצור פלטפורמה למשחקי וידאו מרשימים, אבל מפתחים בתחומים רבים, רפואה, תעופה ותיירות, מפליגים כעת בדמיונם עם האפשרויות. תפוצת הקסדה התרחבה כל כך עד שבספטמבר 2014 ערכה החברה המפתחת, היום בבעלות פייסבוק, כנס מפתחים.
הקסדה, שאמורה לצאת לשימוש רחב ב-2015, מורכבת בעיקר מרכיבים מוכנים שאפשר להשיג ברכישה קמעונאית, כמו למשל מסכים של סמארטפונים. חיישן תנועה רב-צירי מאפשר לצג לרענן את התמונה בזמן אמת עם תנועות חובש המסכה. אבל גולת הכותרת היא המחיר: כ-350 דולר (מערכות המעבדה הזולות ביותר עולות 20,000 דולר).
ריזו הוא מן הראשונים בתור. מחקרו מתמקד בהלומי קרב. במחקר שעשה ב-2010, הוא הציב מטופלים בסביבות מבוקרות המדמות טראומה, ובהן הדמיה של שדה קרב, כדי שיכולו להתמודד עם רגשות שעוררו בהם המצבים האלה, ולעבד אותם. אצל 16 מ-20 הנבדקים פחתה עוצמת התסמינים לאחר עשרה טיפולים בקסדת המציאות המדומה ה”ביתית” של ריזו. התסמינים כוללים מצבי רוח ודיכאון. הם נשארו ברמתם המופחתת גם בכל תקופת המעקב שארכה שלושה חודשים. באוגוסט 2014 החלה חברת אוקולוס לספק מסכות בגרסה כמעט גמורה לחוקרים. כך יוכל ריזו לנסות את שיטתו גם באמצעות המכשיר הזה. יש הנעזרים בתרפיית אוקולוס ריפט לטיפול בחרדה ובפוביות. במחקר העוסק בקלסטרופוביה שתוצאותיו טרם פורסמו, פרננדו מ’ טרנוגול, פסיכולוג וממייסדי חברת המציאות המדומה PsyTech, הוביל מטופלים אל תוך ארון וירטואלי. לדבריהם החשיפה הייתה כמעט מלאה, תגובה שהנתונים הפסיכולוגיים שאמד טרנוגול איששה את אמיתותה. הוא מקווה להשיק את המערכת שלו סמוך להשקת האוקולוס ריפט. ואולם, טיפולים כאלה לא נועדו לטיפול עצמי בידי בעלי המכשירים. השימוש בהם מציע למטפלים כלי לשימוש בפגישות הטיפול הנערכות אצלם בקליניקות, לאחר שמכשירים דומים “נתקעו” במעבדות במשך כמה עשורים.
הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל
12 תגובות
הדבר הזה כבר קיים בשוק זה זמן מה.. לפני כשנה בערך באיזה פאב, הסתובב לו איזה בחור עם ערכה ודרש 15 ש”ח על שימוש של כ5 דקות בתכנה המדמה אותך בקרון רעוע על מין רכבת הרים, כשהראו לי איך נראיתי מהצד, זה היה פשוט מצחיק..
ההרגשה היא אמיתית לגמרי למרות שהגרפיקה לא ריאליסטית ביותר, אחרי התמצאות קטנה במרחב המדומה פשוט “נכנסים לזה”.
בקיצור, מגניב.
יש לדבר הזה אינסוף יישומים (למשל עולה לי בראש הנושא של התמודדות עם פחד גבהים, ליצור סימולציה בה חובש הקסדה רואה את עצמו הולך על מוט צר בגובה 80 מטר מעל רחוב סואן, יש לי צמרמורת רק מלחשוב על זה :-))
זה יכול להיות מנגנון ללימוד,תלמידי בית הספר יכלו לערב חושים נוספים בתהליך הלימוד.אולי כך לא היו דיסלקטים,שנפוצים עקב אופי החיים הרב חושי- הקיים (סמרטפונים).
אא
נא לדייק. ספקן וקנטרן הם דברים שונים. אני ספקן, אני לא קנטרן.
לעיתים ספקן מעורר מחלוקת כי הוא תוקף מוסכמות, אבל קנטרן מרגיז מסיבות אחרות.
ספקן, אתה בכלל קנטרן
safkan
חיסון שיתוק הילדים הוא פתרון מהיר וזול שלא תורם להכנסות חברות התרופות, ובכל זאת החברות מפתחות אותן… לא כולם רשעים כמו שאתה מתאר אותם. בבקשה, תפסיק לדחוף לפה את האג’נדות שלך, זה לא תורם כלום – פרט לתגובות המעצבנות שלי…
אורי
מחיר המערכת ישראל יהיה נאמר פי חמש ממחיר המקור. מיסים , קרציות שונות שמעלות את המחיר לצרכן וכדומה. אבל טוב לשמוע ולקוות שיום אחד תהיה מערכת זולה. מבחינתי האישית, כל עוד אין סרטים תלת מימד מעניינים ובכמויות – חבל על הכסף. שימושים רפואיים – אולי, אבל לא בטוח (יתכן שהמפתחים מחפשים השקעות לכן מבטיחים שיש לזה שימושים רפואיים).
בלי קשר להמצאה כאן. די מעצבן שלא פיתחו עד היום מיכשור לנדודי שינה שמבוססים על יצירת שינויים בגלי מוח על ידי גירוי חושים אודיו ויזואליים. השימוש בתרופות לשינה הוא שימוש מסוכן כי בדרך כלל תרופות כאילו גורמות להתמכרות (מה שמשמח את חברות התרופות). לא תולה תקוות בתעשיית התרופות (מבחינתן פתרון יעיל וזול לבעיה רפואית גורם להפסד הכנסות, לכן לא ישקיעו).
אורי
בסרטון השני התגובות נראות מוגזמות ומבויימות. גם ההסבר לסרטון זה הוא שמדובר בסלקציה מכוונת (מה שנהוג לקרוא בתחום הקליפים המופצים ברשת אינטרנט בשם compilation).
אורי
התמונה היא של משחק מחשב, ולא של עולם אמיתי. בתור משחק זה מצויין, אבל, לדעתי, זה קצת מטעה לקרוא לזה מציאות מדומה. פרוש הביטוי באנגלית – virtual reality – הוא “כמעט מציאותי”, ולא כך המצב. אני לחלוטין לא פוסל את המערכת הזו, היא באמת זולה, אבל השימושים מעט מוגבלים. אני בא מעולם ההדמיה התעופתי, ושם הדרישות גבוהות בהרבה, ולכן המחירים הגבוהים.
ניסים לפי מה שאני רואה בסרטון הקודם, ובזה למשל:
https://www.youtube.com/watch?v=INDKNA7kXoo
התחושה היא סופר משכנעת… וגם המחיר לפי מה שקראת כאן שווה לכל כיס (והטכנולוגיה רק הולכת ומשתכללת)
כדי ליצור תמונה משכנעת, צריך לפתור מספר גדול של בעיות, ולכן קסדות מקצועיות כל כך יקרות. שדה הראיה צריך להיות רחב, כי אנחנו מקבלים הרבה מידע בקצות שדה הראיה. הרזולוציה צריכה להיות מספיק גבוהה, ולעין שלנו יש רזולוציה גבוהה מאד. המיקוד חשוב, וצריך להתחשב בעובדה שלחלק גדול מהאנשים יש מיקוד שונה בכל עין. לגבי חיישני המיקום – כאן צריך זמן תגובה מאד קצר, דיוק גבוה, ולעיתים חיישנים לכל 6 הצירים. ויש עוד…
וכמובן שזה צריך להיות אמין, קל ונוח.
הדבר הזה נראה ממש מדהים…
https://www.youtube.com/watch?v=fEds92tY9QQ