# כמה נגיפים צריכים לחדור לתא כדי להתחיל הדבקה פעילה?

> מדעניות מכון ויצמן למדע גילו כי מספר חלקיקי נגיף הציטומגלו החודרים לתא עשוי להכריע אם תתפתח בו הדבקה פעילה או שהנגיף יישאר רדום. מחקר המשך חשף גם כיצד חלבונים נגיפיים מתגברים על מנגנוני ההגנה של התא

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/viral-dose-cell-hcmv-latency
- Author: מכון ויצמן
- Published: 2026-09-16T09:06:00+03:00
- Modified: 2026-09-13T13:08:07+03:00
- Sections: כללי
- Topics: HCMV, הדבקה נגיפית, הדבקה רדומה, יערית קיצברג, מונוציטים, מיכל שוורץ, מכון ויצמן למדע, מערכת החיסון, מקרופגים, נגיפי הרפס, נגיפים, נעם שטרן־גינוסר, ציטומגלו

## Article

מדעניות מכון ויצמן למדע גילו כי מספר חלקיקי נגיף הציטומגלו החודרים לתא עשוי להכריע אם תתפתח בו הדבקה פעילה או שהנגיף יישאר רדום. מחקר המשך חשף גם כיצד חלבונים נגיפיים מתגברים על מנגנוני ההגנה של התא המחשה של נגיף הציטומגלו (CMV) בתא אנושי. מחקר במכון ויצמן למדע גילה כי מספר חלקיקי הנגיף החודרים לתא עשוי להשפיע על ההכרעה בין הדבקה פעילה לבין כניסה למצב רדום. [אילוסטרציה: depositphotos.com](https://depositphotos.com/). כאשר נגיף חודר לגוף, לא רק עצם החשיפה אליו חשובה. גם לכמות חלקיקי הנגיף שאליהם נחשפנו עשויה להיות השפעה על הסיכוי להידבק ועל מהלך המחלה. מחקר חדש מ[מכון ויצמן למדע](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%a6%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%a2) מראה שעיקרון דומה פועל גם בקנה מידה קטן בהרבה – ברמת התא הבודד: מספר חלקיקי הנגיף שחודרים לתא עשוי לסייע לקבוע אם הנגיף יתחיל להתרבות מיד או ייכנס למצב רדום. המחקר, בהובלת הדוקטורנטית יערית קיצברג ממעבדתה של פרופ' נעם שטרן־גינוסר ובשיתוף מדענית הסגל ד"ר מיכל שוורץ, התמקד בנגיף ה[ציטומגלו](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a6%d7%99%d7%98%d7%95%d7%9e%d7%92%d7%9c%d7%95) האנושי, [HCMV](https://www.hayadan.org.il/topic/hcmv), ממשפחת נגיפי ההרפס. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי Nature Communications. נגיף הציטומגלו מדביק חלק גדול מאוכלוסיית העולם, ובמרבית המקרים אינו גורם למחלה קשה. אבל כמו [נגיפי הרפס](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%a1) אחרים, הוא מסוגל להישאר בגוף במצב רדום במשך שנים ולהתעורר כאשר התנאים משתנים. התעוררות כזו מסוכנת במיוחד לאנשים ש[מערכת החיסון](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%9f) שלהם מוחלשת. הנגיף יכול גם לעבור מאם לעובר, ובמיעוט מהמקרים לגרום לפגיעות קשות ובהן אובדן שמיעה ועיכובים בהתפתחות. ## מדוע אותו נגיף מתנהג אחרת בתאים שונים? אחד ממקומות המסתור של נגיפי ציטומגלו רדומים בגוף הוא ה[מונוציטים](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%98%d7%99%d7%9d) – תאים של מערכת החיסון הנמצאים בדם. כאשר המונוציטים מתמיינים ל[מקרופגים](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%92%d7%99%d7%9d), התמונה משתנה: המקרופגים נוטים הרבה יותר לאפשר לנגיף לקיים הדבקה פעילה. במשך שנים הוצע שההבדל קשור בעיקר לאופן שבו הדי־אן־אי הנגיפי נארז בתוך התא. לפי ההשערה, המונוציטים מצליחים לדחוס את החומר הגנטי של הנגיף וכך להשתיק את פעילותו. אלא שכאשר החוקרות השוו את ביטוי הגנים במונוציטים ובמקרופגים, הן לא מצאו במונוציטים פעילות מוגברת של גנים הקשורים לדחיסת די־אן־אי שתוכל להסביר את ההבדל. במקום זאת התגלה הבדל במקום אחר לגמרי: בשער הכניסה לתא. על פני המקרופגים יש ביטוי מוגבר של חלבונים שאליהם יכולים [נגיפים](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d) להיקשר כדי לחדור לתא. הדבר העלה את האפשרות שההכרעה בין הדבקה פעילה לבין מצב רדום מתחילה עוד לפני שהנגיף מפעיל את מנגנוניו בתוך התא – פשוט במספר חלקיקי הנגיף שמצליחים להיכנס. החוקרות סימנו את חלקיקי הנגיף, הוויריונים, בסמנים פלואורסצנטיים. הן גילו שמספר גדול בהרבה של ויריונים חודר למקרופגים בהשוואה למונוציטים. ## פי 15 יותר חלקיקי נגיף כדי לבדוק אם יעילות הכניסה אכן משפיעה על גורל ההדבקה, הוסיפו החוקרות למונוציטים, באמצעות הנדסה גנטית, קולטנים המסייעים לנגיף הציטומגלו להיכנס לתא. התוצאה הייתה בולטת: מספר הוויריונים שחדרו למונוציטים גדל בממוצע פי 15, ובמקביל נסק שיעור התאים שבהם התפתחה הדבקה פעילה. מכאן עולה שלתאים יש מעין "מנת הדבקה מינימלית" משלהם. כאשר מספר קטן מדי של חלקיקי נגיף מצליח לחדור לתא, לפחות בחלק מהמקרים הנגיף נכנס למצב רדום. כאשר מספר גדול יותר של ויריונים חודר לתא, גדל הסיכוי שהנגיף יצליח להתגבר על מנגנוני ההגנה ולהתחיל בתהליך התרבות פעיל. לדברי פרופ' שטרן־גינוסר, גודל הסף אינו בהכרח זהה בכל התאים. המשמעות האפשרית היא שרקמות שונות בגוף עשויות להכיל נגיפי הרפס רדומים שקשה לזהותם, משום שמאפייני התאים עצמם מקשים על הנגיף לעבור את הסף הדרוש להתפתחות הדבקה פעילה. ## החיפוש אחר שער הכניסה בשלב הבא ניסו החוקרות לזהות אילו חלבונים על פני המקרופגים מאפשרים לנגיף להיכנס ביעילות. הן זיהו חלבון מעטפת מסוים שמחיקתו מהמקרופגים הפחיתה משמעותית את שיעור ההדבקה הפעילה. ואולם, כאשר הוסיפו אותו למונוציטים, הדבר לא הספיק כדי לגרום לעלייה דומה בהדבקה הפעילה. מכאן עולה שאין "מפתח" יחיד המסביר את כניסת הציטומגלו לתאים. ככל הנראה משתתפים בתהליך חלבוני פני תא נוספים, שחלקם עדיין אינם ידועים. לזיהוי מנגנוני הכניסה עשויה להיות חשיבות גם מבחינה רפואית. חיסונים ותרופות נגד נגיפים יכולים להתמקד במפגש שבין הנגיף לבין החלבונים המשמשים אותו לחדירה לתא. נכון להיום אין חיסון מאושר נגד נגיף הציטומגלו. ## ומה קורה אחרי שהנגיף עבר את הסף? הגילוי של מנת ההדבקה התאית העלה שאלה נוספת: אם מספיק חלקיקי נגיף הצליחו להיכנס לתא, כיצד הם מבטיחים שההדבקה אכן תהפוך לפעילה? במחקר המשך, שממצאיו פורסמו בכתב העת PNAS, עקב אותו צוות אחר שני חלבונים של HCMV המכונים חלבונים "מיידיים־מוקדמים" – immediate-early proteins. חלבונים אלה מיוצרים בשעות הראשונות שלאחר חדירת הנגיף לתא. כאשר הם מתבטאים ברמות גבוהות, הם מתחילים שרשרת אירועים שבסופה הנגיף משכפל את החומר הגנטי שלו, מייצר חלקיקי נגיף חדשים ומפיץ אותם לתאים נוספים. החוקרות גילו ששני החלבונים פועלים בשתי חזיתות שונות. הראשון מפרק גופיפים בגרעין התא המנסים לדחוס ולנטרל את הגנום הנגיפי. השני משנה את סביבת התא כך שיצטברו בו אבני הבניין הדרושות לייצור די־אן־אי, ואז מעמיד אותן לרשות הנגיף לצורך שכפול החומר הגנטי שלו. לפי החוקרות, פעולות אלה מאפשרות לנגיף להתגבר על המשוכות שהתא מציב בפניו. יתרה מכך, פירוק מנגנוני הדיכוי בגרעין לבדו עשוי להספיק כדי להעיר נגיף שהיה במצב רדום. ## לכל תא סף אחר שני המחקרים מציירים יחד תמונה מורכבת יותר של ההכרעה בין הדבקה פעילה לרדומה. התוצאה אינה נקבעת רק על ידי הנגיף. היא תלויה במפגש בין מספר חלקיקי הנגיף שמצליחים לחדור לתא לבין התנאים שהנגיף מוצא בתוכו. בתא שבו קיימים מנגנוני דיכוי חזקים ומעט חומרי גלם לשכפול די־אן־אי, עשויה להידרש מנת נגיף גדולה יותר כדי להתגבר על ההגנות. בתא המספק לנגיף תנאים נוחים יותר, ייתכן שגם מספר קטן יותר של חלקיקים יוכל להניע הדבקה פעילה. להבנה הזו עשויה להיות משמעות גם בחיפוש אחר המאגרים הסמויים של נגיפי הרפס בגוף. ייתכן שרקמות שלא נחשבו עד כה למקומות מסתור משמעותיים של הנגיף מארחות למעשה תאים שבהם הוא נשמר מתחת לרדאר במצב רדום. בעתיד עשויה הבנה טובה יותר של הסף לסייע לחוקרים לזהות רקמות שבהן מסתתרים נגיפים, להעריך באילו תנאים הם עלולים להתעורר ולחפש דרכים למנוע מהם לעבור ממצב רדום להדבקה פעילה. עם זאת, מדובר במחקר בסיסי ולא בטיפול שכבר ניתן ליישם בבני אדם. הדרך מהבנת מנגנון ההדבקה לפיתוח תרופה או חיסון עדיין ארוכה. ## שאלות ותשובות ## מהו נגיף הציטומגלו? ציטומגלו, HCMV, הוא נגיף ממשפחת נגיפי ההרפס. לאחר ההדבקה הוא יכול להישאר בגוף במצב רדום במשך שנים ולהתעורר מחדש בתנאים מסוימים. ## מה גילו מדעניות מכון ויצמן? הן הראו שמספר חלקיקי הציטומגלו החודרים לתא הוא אחד הגורמים המשפיעים על ההכרעה אם תתפתח הדבקה פעילה או שהנגיף ייכנס למצב רדום. ## מדוע חשוב ההבדל בין מונוציטים למקרופגים? מונוציטים נוטים לאפשר ל־HCMV להישאר רדום, בעוד שבמקרופגים מתפתחת ביתר קלות הדבקה פעילה. המחקר הראה שחלק מההבדל נובע ממספר חלקיקי הנגיף שמצליחים לחדור לכל סוג תא. ## האם הממצאים כבר מאפשרים טיפול חדש בציטומגלו? לא. המחקרים עוסקים במנגנונים הבסיסיים של ההדבקה. הם מצביעים על מנגנוני כניסה ופעילות נגיפית שעשויים בעתיד לשמש מטרות לפיתוח אמצעי מניעה או טיפול, אך עדיין לא מדובר בטיפול שנבדק בבני אדם. המאמר המדעי: [Viral entry shapes HCMV latency establishment – Nature Communications](https://www.nature.com/articles/s41467-025-68063-y?utm_source=chatgpt.com) מחקר ההמשך: [PNAS – מחקר ההמשך על החלבונים המיידיים־מוקדמים של HCMV](https://www.pnas.org/doi/10.1073/pnas.2536082123?utm_source=chatgpt.com) ## עוד בנושא באתר הידען - [על נגיפים רדומים וחלבונים מגינים](https://www.hayadan.org.il/%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94?utm_source=chatgpt.com) - [מדוע קיים בתאים בריאים מנגנון המאפשר לנגיפים להתרבות ולהפיץ את עצמם?](https://www.hayadan.org.il/why-do-healthy-cells-have-a-mechanism-that-allows-viruses-to-multiply-and-spread-themselves-0305192?utm_source=chatgpt.com) - [הטריפל של הקורונה](https://www.hayadan.org.il/%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%A1%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95?utm_source=chatgpt.com) - [מדענים ישראלים זיהו 23 רצפי חלבון חדשים בקורונה](https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95-23-%D7%A8%D7%A6%D7%A4%D7%99-%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D?utm_source=chatgpt.com) - [האם אלגוריתם ממוחשב יכול לנצח מחלות ויראליות?](https://www.hayadan.org.il/can-algorithm-fight-viruses-2506085?utm_source=chatgpt.com) למאמר המדעי: [פתיחת המאמר המדעי](https://www.nature.com/articles/s41467-025-68063-y?utm_source=chatgpt.com)

## Questions and answers

### מדוע אותו נגיף מתנהג אחרת בתאים שונים?

אחד ממקומות המסתור של נגיפי ציטומגלו רדומים בגוף הוא המונוציטים – תאים של מערכת החיסון הנמצאים בדם. כאשר המונוציטים מתמיינים למקרופגים, התמונה משתנה: המקרופגים נוטים הרבה יותר לאפשר לנגיף לקיים הדבקה פעילה. במשך שנים הוצע שההבדל קשור בעיקר לאופן שבו הדי־אן־אי הנגיפי נארז בתוך התא. לפי ההשערה, המונוציטים מצליחים לדחוס את החומר הגנטי של הנגיף וכך להשתיק את פעילותו. אלא שכאשר החוקרות השוו את ביטוי הגנים במונוציטים ובמקרופגים, הן לא מצאו במונוציטים פעילות מוגברת של גנים הקשורים לדחיסת די־אן־אי שתוכל להסביר את ההבדל.

### ומה קורה אחרי שהנגיף עבר את הסף?

הגילוי של מנת ההדבקה התאית העלה שאלה נוספת: אם מספיק חלקיקי נגיף הצליחו להיכנס לתא, כיצד הם מבטיחים שההדבקה אכן תהפוך לפעילה? במחקר המשך, שממצאיו פורסמו בכתב העת PNAS, עקב אותו צוות אחר שני חלבונים של HCMV המכונים חלבונים "מיידיים־מוקדמים" – immediate-early proteins. חלבונים אלה מיוצרים בשעות הראשונות שלאחר חדירת הנגיף לתא. כאשר הם מתבטאים ברמות גבוהות, הם מתחילים שרשרת אירועים שבסופה הנגיף משכפל את החומר הגנטי שלו, מייצר חלקיקי נגיף חדשים ומפיץ אותם לתאים נוספים.

### מהו נגיף הציטומגלו?

ציטומגלו, HCMV, הוא נגיף ממשפחת נגיפי ההרפס. לאחר ההדבקה הוא יכול להישאר בגוף במצב רדום במשך שנים ולהתעורר מחדש בתנאים מסוימים.

### מה גילו מדעניות מכון ויצמן?

הן הראו שמספר חלקיקי הציטומגלו החודרים לתא הוא אחד הגורמים המשפיעים על ההכרעה אם תתפתח הדבקה פעילה או שהנגיף ייכנס למצב רדום.

### מדוע חשוב ההבדל בין מונוציטים למקרופגים?

מונוציטים נוטים לאפשר ל־HCMV להישאר רדום, בעוד שבמקרופגים מתפתחת ביתר קלות הדבקה פעילה. המחקר הראה שחלק מההבדל נובע ממספר חלקיקי הנגיף שמצליחים לחדור לכל סוג תא.

### האם הממצאים כבר מאפשרים טיפול חדש בציטומגלו?

לא. המחקרים עוסקים במנגנונים הבסיסיים של ההדבקה. הם מצביעים על מנגנוני כניסה ופעילות נגיפית שעשויים בעתיד לשמש מטרות לפיתוח אמצעי מניעה או טיפול, אך עדיין לא מדובר בטיפול שנבדק בבני אדם. המאמר המדעי: Viral entry shapes HCMV latency establishment – Nature Communications מחקר ההמשך: PNAS – מחקר ההמשך על החלבונים המיידיים־מוקדמים של HCMV