# נצחון הרציונאליות: המועצה להשכלה גבוהה דחתה הצעה של ועדת משנה שהקימה להכרה אקדמית ברפואה המשלימה

> ועדת המשנה בראשות פרופ' ירון כהן, סברה כי יש לאפשר תואר ראשון בלימודי האדם שיהוו תשתית עתידית לרישוי של מטפלים אלטרנטיביים. מליאת המועצה סברה שהעובדה שאין בסיס מדעי לרפואה המשלימה גוברת על השיקולים הללו

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/victory-of-rationalism-1612091
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2009-12-16T00:26:41+02:00
- Modified: 2011-10-17T02:53:41+02:00
- Sections: אתיקה רפואית, דעות ספקניות, מדינה רדופת שדים, רפואה אלטרנטיבית
- Topics: גדעון סער, המועצה להשכלה גבוהה, רפואה אלטרנטיבית

## Article

ועדת המשנה בראשות פרופ' ירון כהן, סברה כי יש לאפשר תואר ראשון בלימודי האדם שיהוו תשתית עתידית לרישוי של מטפלים אלטרנטיביים. מליאת המועצה סברה שהעובדה שאין בסיס מדעי לרפואה המשלימה גוברת על השיקולים הללו המועצה להשכלה גבוהה מישיבתה אתמול (15/12/2009) בראשות שר החינוך ויו"ר מל"ג, גדעון סער, החליטה לדחות את המלצות הוועדה לבחינה כוללת של תחום הרפואה המשלימה.  לדעת מליאת המועצה לא קיים בסיס מדעי לתחום הרפואה המשלימה שמחייב לבצע אקדמיזציה של התחום.  הדיון בנושא התחיל בישיבת מל"ג שהתקיימה לפני שלושה שבועות ונמשך בישיבה שהתקיימה היום. מליאת המועצה שמעה את יו"ר הוועדה, פרופ' ירון כהן, שכיהן בעבר כיו"ר ועדת האיכות הבינלאומית של בתי הספר לרפואה. כמו כן, שמעה מליאת המועצה את דיקן ביה"ס לרפואה באוניברסיטה העברית, פרופ' ערן לייטרסדורף.  הכל החל מבקשה שהגיש המסלול האקדמי של המכללה למינהל לפתוח תוכנית לימודים לתואר ראשון ברפואה משלימה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן-גוריון. במהלך הוועדה הצטרפה גם בקשה של מכללת רידמן לרפואה משלימה להפוך למכללה אקדמית ולהעניק תואר ראשון בתחומים בהם היא עוסקת. בתום עבודת הוועדה הבודקת, ב-1 באפריל 2008 קיימה המועצה להשכלה גבוהה דיון ממושך בנושא בקשת המסלול האקדמי של המכללה למינהל. בתום דיון זה התקבלה החלטה להקים ועדה מקצועית חדשה אשר תדון בשרלות עקרוניות שעלו במליאת המל"ג באשר לתחום הרפואה המשלימה כעיסוק וכתחום לימוד. השאלות היו: - האם קיים בסיס מדעי בתחום זה? - האם רצוי שהלימודים יהיו במסגרת אקדמית של תוכנית המקנה תואר? - מדוע שתוכנית כזו לא תהיה במסגרת או מסלול התמחות בבי"ס לרפואה.? בדיון עלו מספר שאלות נוספות: - האם הלימודים מתאימים למסגרת BA, או MA, או מסגרת אחרת? - זיקתו של התחום למקצוע הרפואה. - הסדרת שאלת רישוי ע"י משרד הבריאות - האכסניות האקדמיות המתאימות לכך.  הועדה  מאמצת את הגדרת ה-NIH בארה"ב לפיה רפואה משלימה כוללת שיטות ותחומים שאינם נחשבים היום לרפואה קונבציונאלית. נהוג לסווג את הרפואה המשלימה לחמש קבוצות: - רפואת גוף ונפש - התערבויות ביולוגיות כגון צמחי מרפא, דיאטות מיוחדות וויטמינים - רפואה מנואלית ותנועה כגון עיסוי, יוגה - רפואת אנרגיה כולל שדות מגנטיים וביולוגיים - מערכות רפואה שלמות, כגון הרפואה הסינית המסורתית בראשות הוועדה עמד פרופ' ירון כהן, יו"ר לשעבר של הועדה להערכת איכות של בתי הספר לרפואה, והשתתפו בה רופאים קונבנציונאליים וגם בין היתר מנהל המחלקה לפואה אינטגרטיבית בבילינסון. הוועדה הונחתה לבחון את נושא הרפואה המשלימה תוך התמקדות בהצגת חלופות שונות על יתרונותיהן וחסרונותיהן. בנוסף, נאמר לוועדה שמסקנותיה יהוו בסיס לקביעת מדיניות כוללת של המועצה בתחום הרפואה המשלימה. הוועדה התרשמה מכך שקיים רצון בקרב הציבור להשתמש בשירותי הרפואה המשלימה ולכן מיסוד התחום, מבחינת פיקוח ומניעת נזקים, הינו דבר רצוי. הוועדה הביע חשש ממה שקורה כיום בתחום  כאשר אין פיקוח נאות, בעיקר לאור העיסוק ב"ריפוי" סרטן. הוועדה אתה עצמה אחראית בראש ובראשונה לטובת החולה: מניעת שרלטנות, הוצאות רפואיות ללא פיקוח, והשהייה וויתור על טיפולים קונבנציונליים נחוצים. הוועדה ביקשה למצוא הוכחות מבוססות מחקר בנושא הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית ובד בבד שאלה אם קיים בסיס מדעי המצדיק אקדמיזציה של התחום. שאלה נוספת שעלתה היתה האם ללמד את הנושא או ללמד על הנושא. מסתבר שעמדת משרד הבריאות היא בכיוון של הסדרת התחום – בפני הוועדה הופיע ד"ר יצחק זיידס, המכהן כיו"ר הוועדה לקידום דרכי ההכרה והרגולציה של הרפואה המשלימה שהקים משרד הבריאות ב-2005. ד"ר זיידס סבר שרפואה משלימה ואלטרנטיבית חייבת להיות מאורגנת וצריך ללמדה במסגרת אקדמית בשל מספר סיבות מחייבות, לדוגמה השגת סטנדרטיזציה של תוכנית הלימודים, בקרה על איכות ההוראה והלימדים, הכנסת המתודה המדעית, יצירת טיפולים וטכניקות מבוססי עובדות, הצמחת אנשים בעלי יכולת אקדמיות ומחקרים ועוד. הועדה בחנה בעיון חומר מקצועי רב בנושא רפואה משלימה ואלטרנטיבית.   באשר לשאלה האם קיים בסיס מדעי לרפואה המשלימה היכול להוות בסיס ללימודים אקדמיים, ענתה הוועדה כי היא מסכימה שסוגית הבסיס המדעי של הרפואה המשלימה נותרה שנויה במחלוקת וקוראת פה אחד לאימוץ עקרונות הרפואה נסמכת הראיות לצורך הביסוס המדעי של התיאוריות השונות העומדות בבסיסם של הטיפולים המשלימים השונים והבחינה האמפירית של יעילותם, בטיחותם, עלותם ושילובם במערכת הבריאות. הכוונה הייתה טובה, הצורך להגן על הציבור בפני נביאי שקר, ניצול כלכלי והסיכון בהתעלמות מהצורך בטיפול רפואי קונבנציונלי בשעת הצורך. כל מטפל חייב להיות אדם ישר המודע למגבלותיו. גישת משרד הביראות היא שיש צורך להסדיר פיקוח ברפואה המשלימה דרך רישוי מטפלי הרפואה המשלימה במשרד הבריאות.   בסופו של דבר החליטה הוועדה לאשר מסלול של לימודים לתואר ראשון של מטפלים בגוף האדם שיכלול בסיס להבנת האדם, בריאותו ומחלותיו כגון יסודות באנטומיה, פיזיולוגיה, ביוכימיה, פרמקולוגיה, פתולוגיה, מיקרוביולוגיה, חיסון והתנהגות. כמו ן התוכנית תכלול חשיבה מדעית ושיטות מחקר. בנוסף יילמדו שיטות סטטיסטיקה, הסקה מסקנות רציונאלית, אתיקה, אחריות המטפל, חברה רב תרבותית, הגנה על פרטים, כבוד האדם וכו'. הועדה המליצה שמשרד הבריאות יחייב את השגת תואר BA במסלול זה ובנוסף גם בסטאז' מוכר כדי לעסוק ברפואה משלימה.  אבל השיקולים הללו כאמור לא התקבלו על מליאת המועצה להשכלה גבוהה, שבצדק חששה מכך שאקדמיה של התחום תיתן לו לגיטימציה שאין לו, מה גם שההערכה הסבירה היא שאחרי שיבחנו את התיאוריות בכלים מדעיים לא יישאר מה ללמד.