האם גורדי שחקים ובהם גידולים חקלאיים וחיות משק יהוו חלק בלתי נפרד מן הנוף העירוני של הערים בעתיד?
יורם אורעד, מגזין “גלילאו”
חלק גדול מאוד מן האנושות מתגורר כיום בערים, ולא ירחק היום שבו יתגורר בהן רוב-רובה. בה-בעת, המזון או חומרי הגלם לייצורו מגיעים מחוות חקלאיות. ולא רק המזון, אלא גם חומרי גלם אחרים, כגון כותנה המשמשת לייצור בגדים. דבר זה גורם הוצאות ניכרות על שינוע התוצרת החקלאית אל הערים, וכן תפיסת שטחי ענק, הבאים על חשבון נופים טבעיים.
פרופ' דיקסון דספומייר (Despommier) מאוניברסיטת קולומביה, ארצות-הברית, ותלמידיו מציעים רעיון שיוכל אולי לשמש כחלופה. עיקרו של הרעיון הוא לבנות חוות חקלאיות לגובה, ובניגוד למצב המקובל כיום, דווקא בתוך הערים! החוות ימוקמו בגורדי שחקים, שייבנו לשם כך באופן מיוחד, ויגיעו לגובה של עשרות קומות.
הרעיון כבר זכה לשם: חקלאות אנכית (vertical farming). על פי ההצעה, קירותיו של כל גורד שחקים כזה, שיהווה חווה חקלאית, יהיו עשויים מזכוכית, שתאפשר חדירת אור שמש. בכל קומה בגורד השחקים יהיו מצעים שבהם תגדל צמחייה חקלאית, כעין שדות.
בחוות אלה יהיה אפשר לגדל גם חיות משק. האנרגיה לצרכיה החקלאיים של החווה תסופק על-ידי לוח ענק של תאי שמש שימוקם בראש הבניין (וראו: ג'ודי ואריה מלמד-כץ, “המהפכה הסולארית”, “גליליאו” 107), וכן באמצעות משרפות שינצלו את הפסולת האורגנית שתיווצר בחווה. חווה מרקיעת שחקים כזאת תהיה מצוידת במערכת השקיה מתוחכמת, וכל המים בבניין ימוחזרו לשימוש חוזר.
דספומייר מונה כמה יתרונות להצעתו המהפכנית. יתרון אחד הוא האפשרות לייצר יבולים בכל ימות השנה, בסביבה מבוקרת. יתרון נוסף, לדבריו, הוא היכולת לייצר יבול אורגני לחלוטין, משום שהסביבה המבוקרת תאפשר הרחקת מזיקים שונים. עוד יתרון הוא האפשרות למקם את החווה החקלאית ממש באזור שאליו תסופק התוצרת החקלאית.
כך, למשל, ניתן יהיה לבנות חווה חקלאית כזאת בתוך העיר ניו-יורק, כדי לספק את צורכיהם החקלאיים של תושביה. באופן כזה תיחסך עלות השינוע של מוצרים חקלאיים מאזורים חקלאיים שמחוץ לעיר אל תוכה. בין היתרונות מונה דספומייר גם את היתרון החשוב מאוד של האפשרות לחסוך בשטחים שתופסות כיום חוות חקלאיות מסורתיות.
פורסם במגזין “גלילאו”
הקומה ה-350
10 תגובות
נשמע פתרון טוב , אם להוריד את ההיפ והעיצובים זה גם יכול להיות מאוד זול , במיוחד בישראל
"אין שמש מספיק"
מכיוון שבימינו אין חשמל ולכן אין גם מנורות שעוזרות לתהליך הפוטוסינתזה אז אנחנו באמת חייבים שמש בשביל לגדל ירקות….
לשלושת המגיבים שהגיבו אחרי שלום,
אתיחס לפי סדר הכותבים:
השטח הדרוש לגידול צמחים קטן בהרבה מהשטח שניתן להם בשדה הפתוח הקלאסי. כמות האור המנוצלת על ידי הצמחים היא קטנה מאוד ובעזרת שימוש חכם ויעיל בקרינה ניתן יהיה (אולי) לווסת ולחלק את האנרגיה טוב יותר ובכך לנצל את שטף האנרגיה למטר רבוע טוב יותר.
חרקים ומאבקים הם כמובן עניין שנלקח בחשבון והם מחוייבי המציאות במקרים מסויימים. "איזון אקולוגי" וחקלאות אנושית הם מושגים סותרים ואין שום צורך להגיע לאיזון שכזה, כפי שקיים בטבע. המבנה החקלאי הוא פונקציונלי ובעל מטרה של הטמעה פוטוסינתטית בגידולים למאכל אדם ו-או אחרים. כפי שהשדה החקלאי רחוק מאיזון אקולוגי כך גם אופרציה שכזו תהיה רחוקה מאיזון אך בכל זאת תמלא את הפונקציונליות החקלאית שלה. אני מאמין שזה אפשרי, אם כי זאת מתוך תחושת בטן בלבד.
צחנה? נדמה לי שבעיר "צחנה" של ירקות ופירות טריים תיבלע די בקלות בניחוחות פיח האוטובוסים ושאר מרעין סביבתיים. על כל פנים, נדמה לי שבסביבה סטרילית יחסית תהליכי הדה-קומפוסטציה יהונדסו כך שהשימוש בהם (ובאנרגיה שאצורה בהם) יהיה הרבה לפני שיתחילו תהליכי ריקבון שגורמים לריח זה או אחר.
הצדדים השליליים הם צדדים אנטרופוטכניים. העיר יכולה כעת להפוך למטרופולין אדיר מימדים עם צפיפות אוכלוסין גדולה עוד יותר ממה שהיא היום. מצב זה הוא מצב בלתי טבעי בעליל בעבור כלל בעלי החיים ובהם גם האדם. מצד שני, כל אחד אוכל את המרק שהוא מבשל לעצמו. תרתי משמע.
זה יצחין ויוריד ערך…
בעיה נוספת היא חרקים מאביקים למשל, אני משערת שאפשר להקים כוורות של דבורים אבל הבעיה היא לא רק זאת, יהיה צורך להקים אקוסיסטם שלם ומאוזן וזה כבר פרוייקט יותר מסובך כי אם רוצים לוותר על חלקים מסויימים ממנו (כמו חרקים מזיקים) צריך למצוא איזון שונה.
בגידול אורגני לוקחים בחשבון כמות מסויימת של בע"ח וחרקים מזיקים אבל האיזון נשמר ע"י שמירה על בריאות הצמחים ועידוד אוייבים טבעיים.
גידולים חקלאיים צריכים שטח גדול של שמש
ובגורד שחקים כל קומה מסתירה את השמש מהקומות שמתחתיה
כן. נדמה לי שזה יעיל וחכם ויאפשר יצירה של גידולים חקלאיים עם נוחות של חיי עיר. לגובה חממות ולעומק מגרשי חניה אוטומטיים שבלחיצת כפתור מגישים לך את המכונית שהחנית בבוקר. כך ניתן ליצור הרבה יותר אזורים ירוקים בתוך העיר ולהעשיר שוב שטחים חקלאיים במגוון מינים גדול. כמו כן הרעיון של שימוש חוזר במערכת מים חכמה ושימוש בחומר האורגני שנשאר לשם ויסות הטמפ’ של המבנה הם בהחלט פלוס גדול שנוסף על פלוסים רבים נוספים.
זה מה שחסר לנו בעולם, פרות מתאבדות מגורדי שחקים
לא טעים שישליק של עיר אני עובר לכפר
אבל יבול אורגני לחלוטין זה רעיון מצוין
עוד יתרון הוא הקטנה פליטת גזי חממה (מתן) שניתנים לניצול כחלק מיצור באנרגיה.