לא ברור מתי יוטס הבלון למאדים, תלוי בתקציב נאס”א
חברת גלובל אירוספייס, קבלנית משנה של נאס”א פיתחה מערכת שיכולה לשמש הן כלווין והן כבלון מזג אוויר. המערכת, הקרויה סטרטוסייל פותח כאמצעי להעלות בלוני מזג אוויר לגבול החלל. ואולם המערכת הזו עומדת לערוך את הניסוי שלה במקום בלתי צפוי – בכוכב הלכת נוגה. מנכ”ל החברה, ד”ר אלכסיי פנקין החליט לבנות גרסה נוגאית של DARE – Directed Aerial Robot Explorer
עם DARE נוכל לבצע מחקרים אטמוספיריים ולהציב גם מצלמה”, אומר פנקין. אפשר להוריד ממנו רכבים קטנים יותר ולבצע ניתוחים כימיים של פני הקרקע. או לחלופין הרכבים הללו יוכלו גם להיות רכבי שטח קטנים או מטוסים קטנים שיוכלו לצאת, לטוס במעגלים ולחזור לבלון.
בשנת 1985 הגיעו ספינות החלל הסוביטיות ווגה 1 ו-2 לנגה, הנחיתו בלונים לתוך שכבת העננים העבה. הבלונים הללו שרדו 56 דקות ו-46.5 דקות בהתאמה. החלליות קלטו רוחות חזקות וזרמים שמשכו אותם כלפי מטה. בכל אופן הבלונים הללו היו חסרי תמרון לחלוטין ונתונים לחסדי הסביבה העוינת, לא הכילו מצלמות או רכבים נוספים בתוכם ולא ניתן היה לכוון אותם לטוס מעל איזורים ספציפיים. “ההבדל הגדול ביותר בין DARE לבלונים קונבנציונליים הוא שאורך חייהם יהיה מאות ימים”, אומר פנקין. “והם לא יהיו נתונים לחסדי הרוחות.”
כוכב הלכת הקרוב אלינו ביותר הוא חידה בפני עצמה. מלבד קרבתו לשמש, יש לו יום גדול יותר מהשנה שלו – פירושו של דבר שהצד המואר מקבל את כל אור השמש במשך 122 ימי ארץ ונכנס אחר כך לחשיכה בעלת אורך דומה. האטמוספירה מורכבת מדו תחמוצת הפחמן מעורבת בחומצה גפריתית, הכולאים את החום ויוצרים את אפקט החממה.
הנוף שנגלה לראשונה לרדארים של חלליות וונרה ב-1983 נראה חדש יחסית. פני השטח נוצרים מחדש. “אנחנו רוצים להבין את פני השטח, הם בודאי צעירים מאוד כי לא ראינו יותר מדי מכתשים. מספר המכתשים מעיד על גיל פני השטח, והירח, החשוף ללא אטמוספירה מכיל מכתשים רבים.” לא ברור עדיין מתי מתכננת נאס”א לשגר את הבלון החדש לנגה.
