סיקור מקיף

מים בשפע ממקור לא צפוי

מאגר עצום, בחלקו של מים מתוקים ובחלקו מים מליחים, התגלה מתחת לקרקעית האוקיאנוס. כאשר מקורות המים שעומדים לרשות האוכלוסיה האנושית מתדלדלים, יוכל המאגר שהתגלה לספק את הצרכים העתידיים של האוכלוסיה האנושית שהולכת וגדלה.

מחזור המים. איור: shutterstock
מחזור המים. איור: shutterstock

רבות דובר ונכתב על המצרך יקר המציאות שבלעדיו אין חיים. האם יתכן כי בעתיד יעמדו לרשותנו מים שעד היום לא היה ידוע על קיומם? חוקרים מאוסטרליה מאמינים שהאפשרות קיימת.

מאגר עצום, בחלקו של מים מתוקים ובחלקו מים מליחים, התגלה מתחת לקרקעית האוקיאנוס. כאשר מקורות המים שעומדים לרשות האוכלוסיה האנושית מתדלדלים, יוכל המאגר שהתגלה לספק את הצרכים העתידיים של האוכלוסיה האנושית שהולכת וגדלה.

על־פי “נייצ’ר” (Nature) מוערכת כמות המים בכ-500,000 קילומטרים מעוקבים מים במליחות נמוכה שקבורים תחת המדף היבשתי (באוקינוסים) ברחבי העולם כמות זו של מים גדולה מאות מונים מכמות המים שנשאבה (ממקורות יבשתיים) במאה העשרים, כך לדברי חוקרים מאוניברסיטה באדלייד שבאוסטרליה (Flinders University).

כמויות מי-שתייה בפרט ומים מתוקים בכלל מתדלדלות והולכות ולדברי החוקרים מהמרכז הלאומי לחקר מים תת קרקעיים (National Centre for Groundwater Research and Training) “גילוי המאגר שאינו רחוק מהחופים מלהיב ומרגש”, גילוי שנותן חלופות נוספות בהן ניתן יהיה להשתמש כדי למתן השפעות של עונות יובש ובצורת.

על־פי סוכנויות המים של האו”ם: במאה שעברה גדל השימוש במים בקצב כפול מקצב גידול האוכלוסייה בעיקר בגלל ביקוש גובר להשקיית שדות חקלאות ולגידול חיות משק לבשר. כבר היום כ-40% מאוכלוסית העולם חיה בתנאים של חוסר מים. על־פי הערכות האו”ם עד 2030 יהיו 47% מהאוכלוסיה במצב של “חסר חמור במים”.

לפני הדו”ח בנייצ’ר נחשבו מאגרי מים תת־ימיים נדירים, אבל לדברי החוקרים שילוב של נתונים וממצאים מראים כי “מציאת מים חיים מתחת לקרקעית הים אינה נדירה אלא נפוצה”. החוקרים מסבירים כי האקוות נוצרו במשך מאות אלפי שנים בעבר כאשר פני הים היו נמוכים בהרבה ואזורים נרחבים ספגו מי גשמים שהתרכזו בתת הקרקע.

כאשר מי הקטבים החלו להפשיר, לפני כ-20,000 שנים, נעלמו קווי החוף תחת מי הים, רוב האקווות כלואות בין שכבות חרסיות ומשקעים נוספים ולכן נשארו מוגנות ובלתי פגועות. במקומות ומקרים מסוימים יש מים מתוקים, אבל יש מקרים בהם חדרו מי-ים לאקוות ואז המים מליחים. מאחר שכבר היום תלויים תושבים באזורים נרחבים בהתפלת מי-ים הרי שברור שהתפלת מים מליחים זולה וכדאית יותר. לדברי החוקרים ניתן לשאוב את המים באותה שיטה שמשמשת היום בשאיבת נפט.

ברור ששימוש בטכנולוגיה של שאיבת נפט הופכת את המים ליקרים, כמו כן יהיה צורך להקפיד לא לאפשר חדירת מי-ים לאקוות, שעשויה לפגוע במשאב היקר, שכן האקוות הן של מים “מאובנים” שיתחדשו רק כאשר פני הים ירדו (מה שלא יקרה במאות ואולי באלפי השנים הקרובות).

כאשר יגיע הזמן ויהיה צורך (וכדאיות כלכלית) להשתמש במים שהתגלו, חייבת האנושות ללמוד מבזבוזי המשאב היקר בעבר ולנצל את האקוות בזהירות. כמו שאומרים המגלים: “הפעם עלינו לפעול בזהירות ולהראות כי אנחנו מסוגלים להיות אחראים בניצול האקוות היקרות”

ואני אוסיף (כרגיל) כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!

11 תגובות

  1. לסנופקין
    ברור שנוצרים חללים (לא וואקום) ולכן מודגש כי יש להבטיח קידוח אטום
    שימנע ״זיהום״ מי-ים,
    לספקן
    על ״פשוט ויעיל״ צריך לחשב כדאיות כלכלית /עלויות,

  2. להוביל קרחונים מהקטבים,

    לא יותר פשוט ויותר יעיל מלקדוח בתוך אוקיינוסים ?

  3. אסף לא ירדת לסוף דעתי. לא חשוב אם זה אגם או נקבוביות, חומר יוצא מהבאר ולכן נוצר נוצר לחץ שלילי שעשוי לגרום לחדירת מי ים למאגר. לא?

  4. בתגובה הקודמת נשמטה המילה החשובה במשפט הראשון : א י נ ו !
    צריך להיות כתוב אקווה אינו אגם תת קרקעי,

  5. ראוי כי המגיבים יבינו כי :
    אקווה אגם תת קרקעי (שבו ניתן לשחות) אלא שכבת סלע נקבובי (למשל אבן חול)
    בנקבוביות / בתוך הסלע יש מים ,
    כאשר קודחים באר המים (מהנקבוביות) מתנקזים לתחתית הבאר ..
    לא “נוצר וקום” … ובהקשר לתגובה ברשימה קודמת (על “מובל השלום” ) ,
    מאחר ולא נוצר וקום
    אין “סכנה של הווצרות בולענים”.

  6. הקטע המצחיק שנתקלת בכתבה הזאת באתר חדשות, ושם כתבו שנמצא מאגר מים של 500,000 קוב מים, אז לא הבנתי מה ההתרגשות הגדולה ממאגר כל כך קטן (לעיר כמו חיפה זה יספיק לחודשים בודדים), מסתבר שהעיתון טעה בפקטור קטן של פי מיליון…

  7. אין מחסור במי שתייה, מדובר במחסום אנרגטי. אנרגיה זמינה = התפלה זולה. ברגע שימצא פתרון זול ופרקטי לאנרגיה זמינה וזולה, לא תהיה שום בעית מים בעולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.