# מתחילים להבין את המוח

> מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה זיהה חלבון ספציפי שיצירתו המוגברת במוח לאחר למידה חיונית לגיבוש זכרונות ארוכי טווח מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה זיהה חלבון ספציפי שיצירתו המוגברת במוח לאחר למידה חיונית לגיבוש זכרונות ארוכי טווח. גילוי זה מצטרף לשורה של גילויים ממחקרים קודמים שמאפשרים הבנה טובה יותר של אחד התהליכים המורכבים ביותר בטבע - התהליך בו נוצרים ונשמרים זיכרונות במוח האנושי. המחקר החדש יפורסם במגזין היוקרתי NEUROSCIENCE NATURE מבית…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/understanding-the-brain-2609084
- Author: אוניברסיטת חיפה
- Published: 2008-09-26T00:04:51+03:00
- Modified: 2008-09-26T20:30:48+03:00
- Sections: אוניברסיטת חיפה, המוח - מחקרים בסיסיים
- Topics: אוניברסיטת חיפה, המוח, זיכרון

## Article

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה זיהה חלבון ספציפי שיצירתו המוגברת במוח לאחר למידה חיונית לגיבוש זכרונות ארוכי טווח מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה זיהה חלבון ספציפי שיצירתו המוגברת במוח לאחר למידה חיונית לגיבוש זכרונות ארוכי טווח. גילוי זה מצטרף לשורה של גילויים ממחקרים קודמים שמאפשרים הבנה טובה יותר של אחד התהליכים המורכבים ביותר בטבע - התהליך בו נוצרים ונשמרים זיכרונות במוח האנושי. המחקר החדש יפורסם במגזין היוקרתי NEUROSCIENCE NATURE מבית ההוצאה לאור של NATURE. המוח האנושי מוצף ללא הרף במידע חושי על העולם: צלילים, טעמים מראות וריחות חדשים. מעט ממידע חושי זה הופך לזכרון קצר טווח. רק חלק קטן מהמידע שהופך לזכרון קצר טווח הופך בסופו של דבר לזכרון ארוך טווח ויציב. במחקרים קודמים שנערכו במעבדה למכאניזם מולקולארי ותאי של למידה וזיכרון באוניברסיטת חיפה נמצא חלבון שקשור לטיב הזיכרון ארוך הטווח שהצביע אם יהיה זה זיכרון חזק או חלש. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להבין כיצד מתגבש הזכרון. צוות החוקרים בראשותו של פרופ' קובי רוזנבלום, ראש החוג לנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה יחד עם אלינה אלקובי, ד"ר קטיה בללובסקי ד"ר ליזה ברקי ובשיתוף ד"ר אינגריד ארליך מאוניברסיטת לוזאן בשוויץ ביקשו למצוא חלבון שנוצר בעת גיבוש הזכרון ואף להוכיח שחלבון זה חיוני והכרחי לתהליך זה. סוג הזכרונות אותו בדקו החוקרים הוא זיכרונות לטעמים חדשים. בשלב הראשון מצאו החוקרים כי חלבון הנקרא PSD – 95 נוצר במוחם של עכברים בעת תהליך גיבוש הזכרון לטעם חדש בדיוק באזור אחסון זיכרונות הטעם. לעומת זאת, חשיפה לטעם ידוע לא גרמה לייצור מוגבר של חלבון ה- PSD – 95בתאי העצב באזור הרלוונטי במוח. כדי להוכיח את חיוניותו של חלבון זה לתהליך גיבוש הזכרון לטעם חדש לקחו החוקרים שתי קבוצות אחרות של עכברים, שעברו את אותו מבחן זיכרון לטעם. באמצעות טכנולוגית הנדסה גנטית הם הפסיקו בקבוצה אחת את ייצור חלבון ה- PSD – 95 בתאי העצב באזור הספציפי בקליפת המוח שבו מאוחסן הזכרון לטעם. בעוד שהקבוצה שלא עברה את התהליך הגנטי ידעה ביום שלמחרת לזהות את הטעם החדש, הקבוצה שבה נמנע ייצור ה- PSD – 95 לא זיהתה את הטעם, כשהמשמעות היא שהזכרון לא גובש ולכן נעלם. כדי לבדוק האם ייצור חלבון ה- PSD – 95 חיוני גם לתהליך שבו אנו שולפים זכרונות שכבר גובשו, נמנע ייצור של חלבון זה מקבוצה נוספת של עכברים לאחר שהם כבר גיבשו את זכרון הטעם. הממצאים הראו שהם זיהו את הטעם, כשהמשמעות היא שמניעת יצור החלבון לא פוגעת בזכרונות שכבר מגובשים במוח. "תהליך גיבוש זכרונות ארוכי טווח הוא מהתהליכים המופלאים בהם ניכר שינוי ברור בין המוח האנושי ל"מוח" מלאכותי לדוגמה במחשב. בעוד שה"מוח" המלאכותי סופג את המידע ומיד שומר אותו, במוח האנושי עיבוד המידע ממשיך זמן רב לאחר שנקלט ואיכות זכרוננו תלויה במידה רבה בעיבוד הממושך של הזכרונות שנוצרו. אחד התהליכים שנפגע ראשון במחלות הפוגמות ביכולת הקוגניטיבית כמו אלצהיימר ופרקינסון הוא תהליך רכישת ועיבוד הזכרון. במחקר הנוכחי מצאנו מתוך שלל החלבונים שפועלים בסינפסות, חלבון ספציפי שהגברת ייצורו חיונית לתהליך עיבוד המידע שהמוח קלט. ככל שנבין את התהליך והמרכיבים הפעילים של תהליך מורכב זה, נוכל למצוא תרופות שיעכבו את התפרצות מחלות ניווניות של המוח ויאפשרו לחולים להמשיך לתפקד", ציין פרופ' רוזנבלום. [לתוכנית באתר הערוץ האקדמי](http://actv.haifa.ac.il/programs/Search.aspx?s=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%99%20%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94%20%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93)