שבועיים נותרו למעבר ניו הוריזונס ליד פלוטו

כל מכשיריה של ניו הוריזונס נמצאים במצב טוב ופועלים לפי הספר. כל המערכות עברו את האישור, צוות המשימה עסוק מאוד ומתכנן ובודק בו זמנית את ההוראות האחרונות של הטיסה, בוחנים את הנתונים המשודרים, בודקים את מערכת הניווט ומחשבים את נקודת ההתקרבות ליד פלוטו, וכמו כןהם גם מנסים לאתר במערכת פלוטו סימנים לסכנה לחללית, אך עד כה לא מצאו כאלה.

החללית ניו הוריזונס מתקרבת למעבר החטוף ליד מערכת פלוטו וירחו הגדול כארון. זו הזדמנות יחידה במונה להכיר את פלוטו, שגם למעלה מ-70 שנה לאחר שהתגלה עדיין טומן בתוכו חידות רבות.

כל מכשיריה של ניו הוריזונס נמצאים במצב טוב ופועלים לפי הספר. כל המערכות עברו את האישור, צוות המשימה עסוק מאוד ומתכנן ובודק בו זמנית את ההוראות האחרונות של הטיסה, בוחנים את הנתונים המשודרים, בודקים את מערכת הניווט ומחשבים את נקודת ההתקרבות ליד פלוטו, וכמו כןהם גם מנסים לאתר במערכת פלוטו סימנים לסכנה לחללית, אך עד כה לא מצאו כאלה.

ב-14 ביוני בוצע תמרון מוצלח של החללית והיום (1 ביולי) צפוי עוד תיקון קטן כדי להגיע לנקודה הקרובה ביותר האפשרית לפלוטו ב-14 ביולי.
ניו הוריזונס נעה כעת במהירות של 49,600 קמ”ש. רבע מאה של הכנות, שתדלנות, תכנון, בניה, שיגור ולבסוף טיסה מהירה במיוחד. למדענים צפויים עשורים שלמים של ניתוח המידע.

ניו הוריזונס איננה המשימה הראשונה לפלוטו שהוצעה לפניה היו תכניות שנשכחו מאז – פלוטו מארינר מארק 2, PLUTO FAST FLYBY ו – Pluto Kuiper Explorer. כך חושף Dwayne Day באתר The Space Review

הרעיונות שלא יצאו לפועל

“באמצע שנות השמונים הוצעה הצעה בשם “Pluto/Charon Orbiter With Dual Landers.” . באותה התקופה היה לחברה בשם Science Applications International Corporation (SAIC, ששינתה את שמה ל-Leidos)) חוזה עם נאס”א לבניית חלליות למשימות פלנטריות. החוזה של SAIC איפשר לה להשתתף בבנית משימות שקודם נבנו על ידי JPL והוכרזו כבלעי עדיפות גבוהה – מקפות לכוכב חמה, חללית שתביא דגימות קרקע מנוגה ועוד. כמה מהמשימות שנחקרו נבנו או לפחות זכו לתמיכת הועדה למדעים פלנטריים. כגון חללית למפגש עם אסטרואיד קרוב ארץ, קאסיני, גליליאו וMars Observer,. הצעות אחרות כגון חללית לירחי שבתאי וחללית שתיפגש או תחלוף ליד נפטון לא זכו לתמיכה.”

“אחת המשימות שנחקרה על ידי SAIC היתה מקפת עם שתי נחתות – לפלוטו ולכארון. הדוח של SAIC הקדיש רק עשרה עמודים למשימת פלוטו שתחקור את קיומה של אטמוספירה, , תצורת והרכב פני השטח, וכיצד פלוטו פועל הדדית עם התווך הבינפלנטרי. הדוח זיהה כמה מטרות שאפתניות למשימת מקפת, לרבות חקר פני השטח של פלוטו ושל כארון באמצעות נחיתות התרסקות של חלליות קטנות.”

“הצעתה של SAIC לחללית שתקיף את פלוטו לא תוכננה כפי שמהנדסים הנתקלים בנושא היו מתכננים כיום. בנייתה ושיגורה היו יקרים מאוד. אבל ייתכן שאחרי מבצע ניו הוריזונס אנשים ישאלו מהו השלב הבא לחקר מערכת השמש החיצונית.”