חוקרות תאומות ממכון ויצמן למדע זכו במלגת פולברייט ואחת מהן – בפרס אונסקו-לוריאל

אחת התאומות – אפרת שמע-יעקובי גם זכתה בפרס אונסקו-לוריאל למען נשים במדע. השתיים ייצאו ביחד לפוסט-דוקטורט בבוסטון * פולברייט צפויה להעניק השנה 17 מלגות לחוקרים פוסט-דוקטורטים בהיקף כולל של כ- 2.5 מיליון שקל

ד”ר רעות שמע-תירוש וד”ר אפרת שמע-יעקבי (31) , אחיות תאומות, דוקטוריות לביולוגיה במכון ויצמן למדע, זכו במלגת פולברייט היוקרתית לפוסט-דוקטורט בארה”ב. לדבריהן, ההחלטה לצאת לפוסט-דוקטורט בארה”ב מהווה מסלול טבעי עבור קידום הקריירה שלהן בישראל.

רעות אשר התקבלה ל Broad Institute מרכז מחקר של MIT והרווארד, וכן ל Picower Institute ללמידה וזכרון ב MIT, מתכננת להתמקד במחקרה בתהליך ההזדקנות ומחלות נוירודגנרטיביות. אפרת אשר התקבלה לבית החולים של מסצ’וסטס, שהינו חלק מבית הספר לרפואה של הרווארד, תתמקד במחקרה בשינויים אפיגנטיים המתרחשים בתהליכי התמרה סרטנית ובהתמיינות של תאי גזע עובריים.

לדברי ד”ר רעות שמע-תירוש, מחקר מדעי בבוסטון, העיר בעלת הקהילה המדעית הגדולה בעולם ומספר המוסדות האקדמאיים הגדול בעולם, פותח אפשרויות לשיתופי פעולה ברמה העולמית. “מאפייני העיר ואפשרויות המימון למחקרים המוצעות בבוסטון מאפשרים לחשוב בגדול ולקדם מחקרים מתוחכמים ויקרים “.

ד”ר אפרת שמע-יעקבי מוסיפה כי סוג העבודה שלהן בשילוב היותן אמהות צעירות, מחייב מעורבות, חשיבה, יכולות ניתוח, יצירתיות ואמביציה. לדבריה חוקרות ישראליות חייבות לצאת לפוסט-דוקטורט באחד ממרכזי המדע הנחשבים בעולם על מנת לקדם את הקריירה שלהן . “לזכות מכון ויצמן למדע ניתן לומר כי ישנו בערך אחוז זהה של נשים וגברים שסיימו דוקטורט והמכון מעודד נשים לצאת ללימודי פוסט-דוקטורט בחו”ל באמצעות מלגות”.

“חשוב מאוד לתמוך בפוסט-דוקטורנטים שיוצאים ללימודים בחו”ל, בייחוד בשנה הראשונה שלהם” אומרת ד”ר רעות שמע-תירוש. “מלגת פולברייט חיונית לפיתוח המדע בארץ וחשיפה למחקר בארה”ב. פולברייט מאפשרת לפוסט-דוקים להיחשף לשיא של הקהילה המדעית מצד אחד ומסייעת להם ולמשפחותיהם להתמודד כלכלית עם המעבר לארה”ב מהצד השני”.

רעות ואפרת מציינות כי קיים בניהן קשר מיוחד והן צפויות לגור בשכנות בבוסטון, על אף שמעבדות המחקר שלהן ממוקמות באזורים שונים של העיר. השתיים צפויות לצאת עם משפחותיהן, לרעות 2 בנות ולאפרת בן, בתחילת חודש יולי ולשהות בארה”ב 3 שנים לצורך קידום מחקרן. לדבריהן החזרה הביתה לישראל ברורה והן אינן רואות עצמן חיות בארה”ב, אלא בישראל בקרבת משפחתן ומקדמות את המדע בישראל.

בשנת הלימודים הקרובה צפויים לצאת 17 פוסט-דוקים ישראלים לארה”ב, עם מלגות בהיקף כולל של כ- 2.5 מיליון שקל, מטעם פולברייט – שהינה התוכנית הבין-ממשלתית הראשונה שהופעלה לקידום הקשרים המדעיים בין ישראל לבין ארה”ב. תכנית פורלברייט המורחבת לפוסט-דוקים ישראלים מתאפשרת תודות לתמיכה מיוחדת המוענקת על ידי הוועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת) של המועצה להשכלה גבוהה.

השתתפותה של ישראל בתכנית פולברייט מנוהלת ע”י קרן חינוך ארה”ב-ישראל. מאז הקמתה של קרן חינוך ארצות הברית -ישראל ב-1956, כ-1600 ישראלים זכו במלגות פולברייט ללימודים, להשתלמות ולמחקר בארה”ב וכ-1200 מרצים, חוקרים בתר-דוקטוריים וסטודנטים אמריקאים זכו במענקי פולברייט לביקורים מקצועיים בישראל. תוכנית פולברייט הטביעה את חותמתה על המחקר האקדמי בארץ ועל תחומים מרכזיים נוספים.

ד”ר אפרת שמע-יעקובי – זוכה בפרס אונסקו-לוריאל למען נשים במדע בשנת 2012
אפרת שמע-יעקובי היא חוקרת במכון ויצמן למדע בתחום הביולוגיה המולקולארית וחקר הסרטן, במעבדה של פרופ’ משה אורן בת 31, נשואה ואם לילד, מתגוררת ברחובות

החלבונים בשירות המלחמה בסרטן
אפרת חוקרת את השינויים האפיגנטיים הקשורים למחלת הסרטן. אפיגנטיקה היא התחום בביולוגיה העוסק בעיצוב ביטויים של גנים מסוימים, החלשה ו/או חיזוק של אחרים, וכדומה. הדנ”א בתאים שלנו כרוך סביב חלבונים שנקראים היסטונים, ליצירת מבנה שנקרא כרומטין. הכרומטין מבקר את ההוצאה לפועל של התכנית הגנטית, ומשפיע על זהות הגנים שיתבטאו בכל תא ספציפי בגופנו. בנוסף, הכרומטין משפיע על תהליכים של תיקון ושכפול דנ”א.

חלבוני ההיסטונים שמרכיבים את הכרומטין עוברים שינויים (“מודיפיקציות”), ואלו מבקרים את מבנה הכרומטין שנוצר וכתוצאה מכך את תכנית ביטוי הגנים. אפרת חוקרת במעבדתו של פרופ’ משה אורן תרביות של סרטן שד, סרטן ריאות, סרטן מעי גס ועוד. בתרביות אלו היא בודקת את התפקידים של אחד השינויים הללו. במהלך מחקרה גילתה שירידה בשינוי הזה מובילה תאים למסלול של התמרה סרטנית: חלוקות יתר, נדידה (בדומה לתאים סרטניים בגוף שיוצרים גרורות) וכיוצ”ב.

אפרת עוברת בקרוב למעבדה של ד”ר ברדלי ברנשטיין באוניברסיטת הרווארד בבוסטון, שם היא תמשיך במחקרה על אפיגנטיקה, מודיפיקציות של היסטונים וסרטן. אפרת מתכננת לפתח שיטת מקרוסקופיה שתאפשר בחינה של המודיפיקציות על היסטונים ברזולוציה גבוהה מאוד, ותאפשר להעריך את התרומה של שינויים אפיגנטיים לתהליכים של התפתחות עוברית ותהליכי התמרה סרטנית.