סיקור מקיף

טרוגלוביט

איך יצור קטן גורם לעצירת יוזמות פיתוח בעלות הכנסה משוערת של מיליארדי דולרים

טרוגלוביט
טרוגלוביט

פרוש המילה “שוכן מערות” ולכן, טרוגלוביט הוא שם כללי לקבוצת יצורים זעירים שוכני קרקע, כמי שכל חייו בחושך איבד הטרוגלוביט את מאור עיניו ופיתח חושים רגישים: ריח, טעם וכן רגישות לרעידות/ תנועות בקרקע. קיימים : מרבי-רגליים, עכבישים, צרצרים, תולעים, סרטנים ודגים. לכולם ולכל אחד ממיני הטרוגלוביט “פינות” גידול ייחודיות ומיוחדות, חשיבותם לסביבה: במחזור פסולת וחלקיקי מזון זעירים והחזרתם למחזור, בגלל ייחודם רגישים היצורים לפעילויות אנושיות כמו : חקלאות וכריה, פעילויות שחושפות את בית הגידול החשוך לאור, חשיפה לאור השמש ולקרינה הורגת את היצורים הזעירים.

ב איזור נהר-רוב Robe River שבמערב אוסטרליה הוחל בהכנות לכריית ברזל, חברת הכרייה Rio Tinto היא אחת הגדולות בעולם, לחברה מכרה נוסף באזור שאמור להסגר ב 2010, אחרי קבלת האישורים הדרושים, החלה החברה בהכנות לפתיחת מכרה שהיה אמור להפיק כ 220 מיליון עפרה בערך של כ מיליארד דולר בעשר השנים הבאות.

במסגרת כרית ניסיון התגלו בחומר שנחפר 11 מיני טרוגלוביט, מהם מספר יצורים חדשים למדע, הגילוי הביא – את רשות שמירת הסביבה במערב אוסטרליה Western Australia's Environmental Protection Authority (EPA) לדרוש הפסקה מידית של הכרייה וביטול ההרשאה שניתנה לחברה, בטענה שהמשך הכרייה תיפגע ביצורים הזעירים שנמצאים “רק כאן”. פגיעה נוספת צפויה בשרידי תרבות ילידית שבאזור, כמו כן קיימת סכנה לפגיעה ביציבות הקרקע באזור.

מסתבר כי לרשות הסביבה באוסטרליה יש את האמצעים והכוח להפסיק ולמנוע פעילות שפוגעת בסביבה, עכשיו נימצא הנושא בדיון אצל שר הסביבה שהוא הפוסק האחרון, פסיקה שתביא בחשבון קודם לכל את טובת הסביבה והיושבים בה, כך נכון !

אצלנו: הולך ומיתגלגל מיזם פיתוח מגלומני עם שם יומרני “עמק השלום”, מי יעשה, מי יצליח לנטרל את לידת התפלצת בטרם יהיה מאוחר.

9 תגובות

  1. לעמי שמירת הטבע אינה תחזיק מעמד עוד הרבה זמן על כדה”א ככלות השנים כוחנו הולך ומתעצם וכך גם יכולתנו בתחומים אחרים אנחנו הופכים לצוויליזיה והטבע עומד בדרכינו . האם בגלל הטבע נבלום את היכלות שלנו להתקיים גם לאחר סופו הקרב של כדה”א בשביל להתקיים צריך להקריב מישהו אולי על כדה”א זה הטבע אך על תשכח שיש עוד כוכבים רבים על חלק מהם ישנם מים ואולי גם טבע אז עד שנגיע אליהם יעבור זמן רב אני בטוח שזה משתלם יום יבוא ונצטרך להפרד מכדה”א והטבע כולו בגלל ההתחממות אז לא משנה כל כך אם נשמור או לא.

  2. עמק השלום לא קשור לתעלת ים אל ים, אלה לפרויקט פיתוח במבואות יוקנעם שליד חיפה שאמור להיבנות על עמק שהוא כיום שטח בר ירוק ויפיפה ויחיד באזור

  3. מאמר מעניין ומרגש.

    במיוחד נגע לליבי הקטע בו הטרוגלוביט איבד את מאור עיניו.
    כמעט בכיתי.

  4. ב 24 לדצמבר 2006 תחת הכותרת "סוף מעשה במחשבה תחילה" ציינתי כמה מהסכנות הסביבתיות של "תעלת הימים" , על הכתוב יש להוסיף את העובדה כי התעלה מתוכננת על קוו שבר פעיל(שבו שלשה כווני תנועה) , רעידות אדמה רצופות וחזקות ידועות לכל אורך ההיסטוריה,
    כמו כן , ברשימה הצעה / פתרון לבעיות אותן מתימרת
    תכנית התעלה לפתור ,

  5. פופוליזם!
    שמירת טבע היא עניין רגיש וחשוב. כמו כן יש למזער נזקים מצד חברות שמנסות להפיק כסף ממחצבים טבעיים תוך ניצול לרעה של הסביבה. לא נראה לי שכאן זה המקרה. 11 ערצבים נמצאו, חלק מהם חדשים למדע. חרק. כמה חרקים חדשים נמצאים בעשרים מטר מרובע של יער טרופי? בממוצע 20 חדשים למדע. כנראה שיותר. זה חרקים. אני לא מדבר על שאר בעלי החיים. לכן זה פופוליזם.

    בעניין פרוייקט השלום – אני לא בטוח מה זה. אבל יש איזה פרוייקט גדול שאמור להעביר מים מהים האדום אל ים המלח ולמלא אותו שוב רגע לפני שיתיבש.

    מעניין באמת מה האספקטים האקולוגיים המפלצתיים אותם מזכיר הכותב.

    עמי

  6. אולי אפשר להרחיב לגבי פרוייקט השלום המתוכנן ולמה הוא כל כך בעייתי לסביבה?
    תודה
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.