מודל ממוחשב מראה שלטי-רקס לא היו די שרירים לאפשר לחיה בגודלו ריצה מהירה
מאת תמרה טראובמן, הארץ, מערכת וואלה
הטירנוזאור רקס, ה”טי-רקס”, ידוע כטורף הגדול והאיום ביותר שהתהלך על כדור הארץ בעידן הדינוזאורים. הטי-רקס, שנכחד לפני כ-65 מיליון שנה, הטיל את חתיתו על העולם הפרה-היסטורי, ולחיות שנקלעו לסביבתו לא היה כל סיכוי מול שיניו החדות, שאורכן כ-16 סנטימטרים. ואולם כעת גילו מדענים כי ליצור האימתני לא היתה עליונות בכל התחומים. בניגוד למה שמקובל היה לחשוב, הטי-רקס המגושם כנראה לא היה מסוגל לרוץ.
הסיבה לכך היא שכמות השרירים ברגלי הטי-רקס היתה קטנה מדי מכדי לאפשר לבעל חיים במידותיו להפיק את הכוח הדרוש לריצה מהירה. “על מהירות של 72 קמ”ש, כפי שכמה פלאונתולוגים הציעו פעם, ברור שאין מה לדבר”, אמר ד”ר ג'ון הצ'ינסון בראיון טלפוני ממשרדו שבאוניברסיטת סטנפורד.
ד”ר הצ'ינסון, החוקר את האבולוציה של האנטומיה והתנועה, ביצע את המחקר יחד עם מאריינו גרסייה, איש מחשבים מאוניברסיטת קורנל. מחקרם התפרסם אתמול בכתב העת המדעי “.”Nature
הצ'ינסון הסביר שכמות השרירים הנחוצה לריצה עולה באופן קבוע ככל שמסת הגוף גדלה. ואולם כשמדובר במסת גוף גדולה מאוד, היחס לא נשמר, וכמות השרירים הנחוצה עולה בשיעור גדול עוד יותר.
המודל הממוחשב שעליו התבסס המחקר מצביע על כך שכדי לאפשר לטי-רקס בוגר לרוץ, שרירי רגליו היו צריכים להוות יותר מ-%80 מכלל המסה של גופו. “זהו מספר בלתי מתקבל על הדעת”, אמר הצ'ינסון, “זה היה משאיר מעט מאוד מקום לשאר גופו – השלד, שרירי הגוף האחרים ושאר האיברים”.
החוקרים בדקו את המודל הממוחשב שלהם גם על תנינים ותרנגולות, שני “בני משפחה” רחוקים של הדינוזאורים. התרנגולת, למשל, אומר הצ'ינסון, רצה היטב כששרירי רגליה מהווים רק %17 ממסת גופה. ואולם אם התרנגולת היתה בממדיו העצומים של הטי-רקס, שמשקלו היה כ-6 טון, שרירי רגליה היו צריכים להוות%99 ממסת גופה כדי שתוכל לנוע. “לכן”, אמר הצ'ינסון, “הסברה כי הטי-רקס ודינוזאורים ענקיים אחרים היו אצנים מוכשרים מוטלת בספק”.
לפי המודל, האפשרות הסבירה ביותר היא שהטי-רקס כלל לא היה מסוגל לרוץ. עם זאת, אומר הד”ר הצ'ינסון, המודל לא מאפשר לקבוע בדיוק מה היתה מהירות תנועתו. לדבריו, ייתכן שהטי-רקס היה מסוגל לריצות מתפרצות קצרות במהירות של כ-16 קמ”ש – שהיא המהירות הממוצעת לבני אדם ולפילים. לדברי הצ'ינסון, במקרה הטוב ביותר, אך המאוד לא סביר, הטי-רקס אולי היה מסוגל להגיע בריצות קצרות אלה למהירות של 40 קמ”ש, המשתווה לזו של אצן אולימפי. בכל מקרה, גם לפי אפשרות זו, הטירנוזאור רקס, שפירוש שמו הוא “מלך הלטאות העריצות”, היה משתרך הרבה מאחורי הצ'יטה שרצה במהירות של כ-105 קמ”ש.
ואולם, אף על פי שגופו לא עוצב לנוע במהירות, אומרים מדענים, הוא הצליח לצוד ביעילות חיות גדולות, וזאת בזכות רגליו הארוכות, שאורכן הגיע לכ-2.5 מטר.
ד”ר קווין פאדיאן, פלאונתולוג מאוניברסיטת קליפורניה, שיבח את הניתוחים האנטומיים והביו-מכניים שעשו החוקרים. המחקר, אמר בהודעתו, “קובע אמות מידה לאופן שעבודות מסוג זה יצטרכו להתבצע בעתיד”.
(אתר הידען היה עד שנת 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ)
תגובה אחת
יש כמה סתירות משכנעות שהטירנוזאורוס יכל לרוץ ולצוד:
• אחת מהן, הפחות משכנעת היא ששום טורף גדול שחי כיום לא ניזון מפגרים. בנוסף, הדוב הלבן למשל, שוקל ביחס לגודל גופו הרבה יותר מהטירנוזאורוס, והוא מצליח לצוד היטב וגם לרוץ מהר. אם הדוב הלבן היה בגודל של הטירנוזאורוס הוא היה שוקל כ – 18 טונות. כלומר, הטירנוזאורוס היה חייב לצוד כדי להזין את גופו, כי שום טורף בגודל כזה לא יכל לצוד נבלות.
• סתירה נוספת, משכנעת יותר היא ששיניו של הטירנוזאורוס, בכל השלדים המאובנים שלו התגלו שחוקות, שיניו לא יכלו להיות שחוקות מאכילת פגרים ולכן די ברור שהוא צד. בשר טרי יכל לשחוק את שיניו בקלות, אך הבשר הרך של הפגר לא יכל לגרום לזה.
• הסתירה המשכנעת ביותר מראה שהטירנוזאורוס יכל לרוץ מהר יותר מששיערו. המודל שהממוחשב הראה שכדי שיוכל הטירנוזאורוס לרוץ ולפנות מהר מסת רגליו היתה צריכה להוות כ – 85% ממסת גופו, דבר לא אפשרי, לכן ברור שהטירנוזאורוס לא יכל לרוץ. אך אם מסתכלים על יונקים כיום, שעצמות גופם אינן חלולות ומשקלם רב בהרבה ביחס לגודל גופם המסקנות שונות לגמרה. הפיל לדוגמה, שוקל כ – 5 טונות, כשגופו נמוך וקצר בהרבה משל הטירנוזאורוס, ואולם, הפיל מגיע למהירויות של 40 קמ"ש ויכול לפנות מהר ממה שהמודלים מראים שהטירנוזאורוס פנה. גם ההיפופוטם שוקל הרבה מאוד ביחס לגודל גופו, משקלו מגיע ל – 4 טונות וגופו קצר ונמוך מאוד יחסית לטירנוזאורוס, ההיפופוטם רץ במהירות של 50 קמ"ש.
ברור שהטירנוזאורוס לא יכל לרוץ במהירות גבוהה כשל ההיפופוטם, משום שראשו היה כבד מאוד ורק הזנב הגדול איזן אותו, עובדה זו מורידה משיעור מהירותו. הטירנוזאורוס רץ כנראה במהירות של 30 – 45 קמ"ש ויכל לפנות פניה של 90 מעלות בשנייה. מהירות כזאת מספיקה כדי לצוד דינוזאורים צמחוניים גדולים כמו הטריצרטופס או דינוזאורים ברווזונים כמו האדמונטוזאורוס שרצו אף הם במהירות דומה.