# טכניקה חדשה ופשוטה להעלאת IQ של אנשים

> קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות ברן ומישיגן כיצד הצליחה לשפר במידה משמעותית את האינטיליגנציה הנוזלית של אנשים באמצעות משטר אימונים של – לא פחות ולא יותר - משחקי זכרון חלקנו חכמים יותר, חלקנו חכמים פחות. עם העובדה הזו אי-אפשר להתווכח, והיא מונצחת מדי שנה במבחני ה- IQ. אבל רוב מבחני ה- IQ מנסים למדוד שני סוגים שונים של אינטיליגנציה. הסוג הראשון הוא האינטיליגנציה ה- 'גבישית', שבנויה על המיומנויות הנרכשות, הידע ונסיון העבר…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/training-can-increase-fluid-intelligence-1206085
- Author: ד"ר רועי צזנה
- Published: 2008-06-12T00:37:52+03:00
- Modified: 2015-07-10T22:01:26+03:00
- Sections: המוח - מחקרים בסיסיים
- Topics: IQ, אינטליגנציה, המוח, זיכרון, ראיונות ל"הידען"

## Article

קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות ברן ומישיגן כיצד הצליחה לשפר במידה משמעותית את האינטיליגנציה הנוזלית של אנשים באמצעות משטר אימונים של – לא פחות ולא יותר - משחקי זכרון חלקנו חכמים יותר, חלקנו חכמים פחות. עם העובדה הזו אי-אפשר להתווכח, והיא מונצחת מדי שנה במבחני ה- IQ. אבל רוב מבחני ה- IQ מנסים למדוד שני סוגים שונים של אינטיליגנציה. הסוג הראשון הוא האינטיליגנציה ה- 'גבישית', שבנויה על המיומנויות הנרכשות, הידע ונסיון העבר של הנבחן. הסוג השני משקף את יכולתו של הנבחן לפתור בעיות חדשות ונקרא 'אינטיליגנציה נוזלית'. מכיוון שהאינטילינציה הנוזלית קשורה במידה רבה להצלחה בעבודה ובלימודים, כבר למעלה מארבעים שנה שחוקרים ואנשי-חינוך מנסים למצוא את הדרך לתגבר אותה, ללא הצלחה. עד לימים האחרונים, האינטיליגנציה הנוזלית נחשבה לתורשתית בעיקרה, וחסינה להשפעות של חינוך ותרבות. בימים האחרונים התפרסם מחקר ב- PNAS, שעשוי להעניק תקווה לאנשים רבים. במאמר מתארת קבוצת חוקרים מאוניברסיטאותת ברן ומישיגן כיצד הצליחה לשפר במידה משמעותית את האינטיליגנציה הנוזלית של אנשים באמצעות משטר אימונים של – לא פחות ולא יותר - משחקי זכרון. הזכרון לטווח-קצר הוא זה שאנו משתמשים בו כדי לזכור מספר טלפון או כתובת אי-מייל לזמן קצר. בנוסף, הוא המאפשר לנו לתפעל מידע המאוחסן לזמן קצר במוח, גם לנוכח הפרעות והסחות-דעת. לפי הנחת החוקרים, האינטיליגנציה הנוזלית והזכרון לטווח-קצר מוגבלים ביחד ביכולת הקיבול הכוללת שלהם. אנו מוגבלים ביכולתנו להתרכז בבעיות שונות, בין היתר בעקבות 'חוסר מקום' ביכולת הקיבול של הזכרון הפעיל האוצר את פריטי הבעיה. החוקרים גייסו ארבע קבוצות של מתנדבים והעבירו אותם תכנית אימונים לזכרון לטווח-הקצר. לפני האימון הראשון נבדקה רמת האינטיליגנציה הנוזלית של כל אחד מהמשתתפים בניסוי. הם התאמנו כחצי-שעה ביום במשך שמונה, 12, 17 או 19 ימים. בסוף כל אחת מתקופות האימונים נבחנו שוב הישגיהם של המתאמנים במבחני אינטיליגנציה נוזלית. כדי לוודא שהם לא השתפרו במבחן השני רק מתוך האימון שקיבלו במבחן הראשון, השתמשו החוקרים גם בקבוצות בקרה שלא עברו אימון אלא עשו רק את המבחן הראשון. התוצאות היו מפתיעות בבהירותן. למרות שקבוצות הבקרה השתפרו במקצת בציוניהן, כנראה בשל ההיכרות עם המבחן הראשון, הקבוצות שעברו אימון השתפרו במידה משמעותית יותר מקבוצות הבקרה. מעבר לכך, ככל שהמתנדבים אומנו זמן רב יותר, כך ציוניהם השתפרו במידה רבה יותר. "הממצאים שלנו מראים בבירור שאימון במטלות זכרון מסויימות משפר את האינטיליגנציה הנוזלית," אומרת סוזאנה ג'אייגי, הכותבת הראשית של המאמר. "אנו מגלים כי גם אנשים עם ציוני אינטיליגנציה נוזלית נמוכה יכולים להרוויח מן האימון." מערכת האימון, כפי שהיא מוצגת במחקר, יכולה לפיכך לסייע לאנשים להעלות את האינטיליגנציה הנוזלית שלהם : לפתור בעיות מהר יותר וטוב יותר, למצוא הקשרים בין גורמים שונים ולהגיע להבנה טובה יותר של טיעונים לוגיים. כל אלו נדרשים, ברמה גבוהה, כדי להתקדם במקצועות רבים. "השיפור הכללי מסתכם ב- 20%, אך משתנה בהתאם לזמן האימונים. הקבוצה שהתאמנה שמונה ימים השתפרה בשני אחוזים בערך, בעוד שהקבוצה שהתאמנה 19 יום השתפרה ב- 40%," אומרת ג'אייגי לידען, אך מוסיפה כי, "חשוב להעיר שאנחנו לא טוענים שהפכנו אנשים לחכמים יותר ב- 40%. אלו רק מספר הבעיות הנוספות שנפתרו במבחן הסופי, לעומת המבחן המקדים. מדובר בתוצאות גולמיות ולא בציוני IQ." יתכן כי כאשר תתקדם הטכנולוגיה והבנת המנגנונים שמאחוריה, יתפתחו ישומים להעלאת האינטיליגנציה של ילדים עם קשיי התפתחות ושל קשישים המאבדים את זכרונותיהם. עדיין לא ניתן לקבוע האם יש פוטנציאל לטכנולוגיה גם באפיקים אלו, מכיוון שתוצאות המבחן התבססו על תוצאותיהם של סטודנטים צעירים ובריאים. "אנחנו אכן מתחילים עכשיו תכנית לילדים (ואימנו ילדים בעבר)," אומרת ג'אייגי בראיון לאתר הידען, אך מוסיפה כי, "כרגע אין נתונים שאנו יכולים לחלוק עם הציבור – זו עבודה בהתהוות." למרות ההתרגשות הגדולה בקהילת חוקרי המוח והאינטיליגנציה, עדיין קיימות שאלות רבות הדורשות תשובה. האם השיפור באינטיליגנציה נשמר לאורך זמן? האם התוצאות התקבלו כתוצאה ממשחק הזכרון המסויים בו השתמשו החוקרים, או שמא ניתן להשתמש בכל משחק זכרון? רוברט ג'. סטרנברג, דיקן בית הספר לאמנויות ומדע באוניברסיטת טופטס, מציין במאמר מקביל כי יש צורך לחזור על המחקר עם מבחנים נוספים על-מנת לאמוד היטב את השיפור באינטיליגנציה הנוזלית. השאלות היחידות שהופיעו במבחן היו מסוג המטריצות הגיאומטריות. בעות מטריציות נחשבות כדרך מצויינת לבחון אינטיליגנציה נוזלית, אך הן דורשות מעורבות גבוהה מצד הזכרון לטווח-קצר. סטרנברג מציין כי ביקורת זו אינה שוללת את החשיבות שבתוצאות מחקריהם של ג'אייגי ועמיתיה, אלא מצביעה על כך שמחקרם פורץ-הדרך בוודאי יהיה הראשון בשורה ארוכה של מחקרים עוקבים. ג'אייגי מסכמת כי, "יתכן שיש סוג של אימון זכרון המקושר לאינטיליגנציה, שלמעשה עוזר. האמרה 'תשתמש בזה או תאבד את זה' קרוב לוודאי שתקפה כאן." כל המעוניין מוזמן להתאמן באופן עצמאי בדרך זהה לזו בה השתמשו במאמר, [בלינק המצורף (מטעם אוניברסיטת ברן](http://www.braintwister.unibe.ch)). [לידיעה באתר ה-NSF](http://www.nsf.gov/news/news_summ.jsp?cntn_id=111659)