סיקור מקיף

כימיה ביולוגית

נוזל חכם. קרדיט: אתר הידען באמצעות DALEE. התמונה איננה בגדר תמונה מדעית

לראשונה: “נוזלים חכמים” ישמשו כחיישנים ביולוגיים רגישים

צוות החוקרים הסביר כי הייחודיות של הנוזלים החכמים היא שכתוצאה מהתכונות הכימיות שלהם, הנוזלים שומרים על הפרדה אחד מהשני, וכך יוצרים טיפות מובחנות
מיקומם השונה של אופסינים שונים על תא זרע של אדם, כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ, התגלה באמצעות סימון בנוגדן פלואורסצנטי (בצהוב בוהק)

תאי זרע מנווטים את דרכם באמצעות חלבוני ראייה

  • תגובה אחת
חלבונים בתוך התא. איור: Courtesy Nicolle Rager and National Science Foundation

מספריים לסילוק חלבונים

  • תגובה אחת
מימין: פרופ' אברהם בן-נון, פרופ' יחיאל שי, ד"ר נתלי קאושנסקי ועומרי פינגולד. השפעה מעכבת

לנצל את מנגנון ההדבקה של נגיף האיידס כדי להלחם במחלות אוטואימוניות

  • אין תגובות
נגיף האיידס בזרם הדם. איור: shutterstock

המולקולות האנטי-נגיפיות – הנלחמות גם בנגיף ה-HIV

  • אין תגובות
מימין: מריה פוזשי לוי, ד"ר מיכל שרון, ישי לוין וגילי בן-ניסן. גמישות. צילום: מכון ויצמן

חלבונים ממוחזרים

  • אין תגובות
סרטן ריאות. איור: Shutterstock

זיהוי מוקדם של סיכון לחלות בסרטן ריאות

  • 3 תגובות
דנית עוז לוי ואמיר גלמן. עומדים מאחור, מימין: פרופ' דורון לנצט ופרופ' זבולון אלעזר. מוטציות נדירות

תקלות בדרך למיחזור

  • אין תגובות
תרופה ממוקדת מטרה. איור: shutterstock

אפשר ל’מחזר’ תרופות אשר נפסלו לשימוש ולעשות בהן שימוש כתרופות מכוונות מטרה

  • 2 תגובות
סיבי צלולוז בדופן תא צמח מוגדלים פי 50,000 באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי

מפרקים מחסומים

  • תגובה אחת
מדעני המכון פיתחו טיפול מקדים שמאפשר להסיר את הליגנין שבצמח מבלי לגרום נזק לסוכרים
מימין: מבנה של טבעת יחידה (A) ומבנה של טבעת כפולה (B), המכונה בשם hexadecameric catenane. משמאל: ניתן לדמיין את המבנה של ה- hexadecameric catenane בצורת שתי טבעות השלובות זו בזו.

אנזים בעל מבנה יוצא דופן ומפתיע

  • אין תגובות
זבוב פירות בוגר שנחשף לאתגר סביבתי (רעל) במהלך התפתחותו (משמאל), לעומת זבוב שהתפתח בסביבה נוחה (מימין)

אתגרים בסביבה

  • תגובה אחת
פרופ' דוד ולך. צילום: מכון ויצמן

קריאת אזהרה

  • תגובה אחת
חולדה משתמשת בשירותי כדנית מלכותית

שירותים קטנים ומטריפים

  • אין תגובות
מימין: דליה אלינגר, ד"ר יעל לייטנר-דגן, ד"ר זיו סביליה, ד"ר תמר פז-אליצור ופרופ' צבי ליבנה. רגישות מוגברת

תוספת סיכון

  • תגובה אחת
מחסום הדם-מוח. צילום: Ben Brahim Mohammed via Wikimedia Commons

שערי התקווה – מתברר כי דווקא נגיף האיידס יכול לסייע בהחדרת תרופות למוח

  • אין תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. פעילות רציפה. צילום: מגזין מכון ויצמן

עקרון הרצף

  • אין תגובות
פרופ' מייק פיינזילבר וד"ר אידה רישל. הסעה

הגודל קובע (בתא)

  • אין תגובות
יחסי הגומלין בין הפרוטאוסום לבין NQO1 מבוססים על עיכוב הדדי: הפרוטאוסום מפרק אנזימי NQO1 חסרי מבנה (שאינם קשורים ל-FAD), ואילו האנזים, כשהוא קשור ל-FAD, מונע מהפרוטאוסום לפרק חלבונים אחרים – כולל אותו עצמו

הצילו את המציל

  • תגובה אחת
המבנה המולקולרי של חלבון נגיף השפעת הספרדי (המגלוטינין), כשהוא קשור בחוזקה לחלבון (בירוק) שפותח באמצעות השיטה הממוחשבת החדשה

השדכן

  • אין תגובות
מימין: פרופ' גדעון שרייבר ויעל פיליפ. זמן אמת. צילום: מכון ויצמן

מפגשים

  • אין תגובות
לאישה שבתמונה יש רעמת שיער מפוארת, העוטפת חלקית את גופה העירום. זו אינה יצירה אמנות לא מוכרת שהתגלתה באחרונה, אלא חלק מתא צמח, המוגדל פי יותר מ-20,000.

רואים את האור

  • תגובה אחת
מימין: ד"ר עדי רוה, רז פלטי, רות מלר, פרופ' איתן ראובני ועידו קמינסקי. ריכוזים. צילום: מכון ויצמן

ספירת מלאי

  • תגובה אחת
יושבים מימין: ליאת רוסו נורי, ד"ר גד אשר, ד"ר יהודית כהן. עומדים מימין: זיו צויגהפט, טל שמיע, ד"ר עדי נויפלד – כהן. יום ולילה

מסביב לשעון

  • 14 תגובות
המבנה התלת-ממדי של מולקולת האנזים אצטילכולין-אסתראז, עם אצטיל כולין (במרכז, בירוק בהיר) בתוך האתר הפעיל

עיכוב לטובה

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש