סיקור מקיף

מערכת השמש

אסטרונומים מצאו אדי מים בדיסקה סביב כוכב צעיר בדיוק במקום שבו כוכבי לכת עשויים להיווצר. בתמונה זו, התצפיות החדשות ממערך המילימטר/תת-מילימטר הגדול של אטקמה (ALMA), שבו ESO שותפה, מראות את אדי המים בגוונים של כחול. ליד מרכז הדיסקה, שם חי הכוכב הצעיר, הסביבה חמה יותר והגז בהיר יותר. הטבעות האדומות הן תצפיות קודמות של אלמה המראות את פיזור האבק סביב הכוכב.קרדיט: ALMA (ESO/NAOJ/NRAO)/S. Facchini et al.

אסטרונומים מגלים קשר חדש בין מים והיווצרות כוכבי לכת

  • 3 תגובות
כמות מים הגדולה פי שלושה לפחות מהמים שבכל האוקיינוסים של כדור הארץ התגלתה בדיסקה הפנימית של הכוכב הצעיר דמויי השמש HL Tauri הרחוק 450 שנות אור מהארץ, בקבוצת שור
קפסולת החזרת הדגימות ממשימת OSIRIS-REx של נאס"א נראית זמן קצר לאחר שנחתה במדבר, יום ראשון, 24 בספטמבר 2023, במטווח הניסויים והאימונים של משרד ההגנה ביוטה.(קרדיט תמונה: נאס"א/קיגן ברבר)

קפסולת OSIRIS-REx של נאס”א ובה דגימות קרקע מאסטרואיד נחתה בשלום ביוטה והועברה לחדר נקי

  • 2 תגובות
הגשושית אוסיריס-רקס מחזירה לכדור הארץ דגימות קטנות של האסטרואיד בנו, "עולם קטן אמיתי" לניתוח
שתי לולאות מיתמרות כמעט סימטריות של גז ואבק מציינות את פרפורי הגסיסה של כוכב ענק אדום עתיק. קרדיט: International Gemini Observatory/NOIRLab/NSF/AURA, T.A. Rector (University of Alaska Anchorage/NSF’s NOIRLab), J. Miller (Gemini Observatory/NSF’s NOIRLab), M. Rodriguez (Gemini Observatory/NSF’s NOIRLab), M. Zamani (NSF’s NOIRLab)

“כד” קוסמי שעולה על גדותיו – טלסקופ לוכד את תצוגת סוף החיים המרהיבה של ענק אדום

  • אין תגובות
שלב סוף החיים הזה של כוכבי ענקים אדומים קצר יחסית, והמבנים השמיימיים שנוצרים סביבם נדירים, ולכן הערפילית קנקן טובי היא דוגמה מצוינת של חקר מקרה בהתפתחות של כוכב
התרשמות אמן זאת מציגה את חללית וויאג'ר של נאס"א על רקע שדה כוכבים בחשכת החלל. שתי החלליות של וויאג'ר נעות יותר ויותר רחוק מכדור הארץ, במסע לחלל הבין-כוכבי, ובסופו של דבר יסתובבו סביב מרכז גלקסיית שביל החלב. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

ויאג’ר 2 איבדה את הקשר עם כדור הארץ. רק צלחת רדיו אחת בעולם יכולה לעזור לה “להתקשר הביתה”

  • 7 תגובות
טעות אנוש בפקודות שנשלחו אליה גרמו להטיית האנטנה שלה בזווית של שתי מעלות מכדור הארץ. מהנדסי אנטנת הרדיו של רשת החלל העמוק באוסטרליה ינסו ליצור עמה קשר
התרשמות אמן של החללית קסיני טסה דרך תימרות שמתפרצות מהקוטב הדרומי של הירח של שבתאי אנקלדוס. תימרות אלה דומות מאוד לגייזרים ופולטות תערובת של אדי מים, גרגירי קרח, מלחים, מתאן ומולקולות אורגניות אחרות. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

טלסקופ החלל ווב מגלה תימרת מים באורך של 10,000 ק”מ שפורצת מהירח של שבתאי אנקלדוס

  • 5 תגובות
זאת הפעם הראשונה שפליטת מים כזאת נראתה למרחק רב כל כך, ובנוסף ווב מאפשר לחוקרים מבט ישיר, לראשונה, על איך הפליטה הזאת מזינה את הספקת המים של כל המערכת של שבתאי והטבעות שלו
V838 Monocerotis כוכב משתנה אדום בקבוצת מונוקרוס. המחשה: depositphotos.com

בתי חרושת לאבק קוסמי: כוכבים משתנים ומקור החיים

  • אין תגובות
נמצא שכוכבים עם עוצמת אור משתנה משפיעים על הפקת האבק הבינכוכבי והעשרתו ביסודות כבדים שמהם נוצרו החיים
כך ייראו כוכבי הלכת ביום שני בערב(צילום: NASA/JPL-Caltech/TNS)

תזכורת היום אחה”צ התקבצות נדירה של שבתאי וצדק

  • 3 תגובות
בעת ההתקבצות, שני כוכבי הלכת ייראו בכיוון מערב, מיד לאחר שקיעת השמש מעל האופק הדרום מערבי קרוב לשמש השוקעת. ההתקבצות הקרובה הבאה - במרץ 2080 * ואיך זה קשור לדרך שבה אנו מגלים כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש?
צדק נוצר במרחק גדול יותר פי ארבע מהשמש מאשר המיקום הנוכחי שלו כיום, על פי סימולציה חדשה. איור: NASA / JPL-Caltech

המסע הארוך שעשה צדק כדי להגיע למסלולו הנוכחי

  • 2 תגובות
מעבר קצר שאמור לחשוף גרם שמימי לא נודע. הדמיה של New Horizons ליד ת'ולה אולטימה (לא בקנה מידה) | מקור: NASA

שלוש וחצי שנים לאחר פלוטו, ניו הוריזונס חלפה על פני ת’ולה אולטימה בחגורת קויפר

  • 16 תגובות
איור של דסקה פרוטופלנטרית סביב כוכב צעיר. הדמייה: NASA/JPL-Caltech/T. Pyle.

קורות החיים הסוערים של מערכת השמש

  • אין תגובות
מכתשי פגיעה על פני השטח של נוגה. תמונה בצבעים מלאכותיים המבוססת על נתוני מכ"ם. מתוך ויקיפדיה

הגיע הזמן לטוס לנוגה

  • 4 תגובות
פני השטח של כוכב הלכת הננסי קרס כפי שצילמה החללית DAWN המקיפה אותו. החומר הלבן בתוך המכתש - סוג של מלח. צילום: NASA

נפתרה התעלומה  של קרס

  • 2 תגובות
השוואת גודלם של כדור הארץ ומאדים באותו קנה מידה. איור: נאס"א

מדוע כדור הארץ גדול ממאדים?

  • 3 תגובות
העולמות החדשים והאמיצים פלוטו וכארון במוקד שדה הראיה של מצלמת LORRI בחללית ניו הוריזונס. צילום: NASA TV

ניו הוריזונס חשפה: קוטרו של פלוטו 2,370 ק”מ

  • 7 תגובות
באו ממקור אחד? פני השטח של פלוטו וברקע ירחו הגדול, כארון. איור: נאס"א

פלוטו – נקודת אור באפלה

  • 4 תגובות

מגלה פלוטו, הילדה שנתנה לו את שמו והשחקן לאונרד נימוי יזכו להנצחה על פלוטו וכארון

  • 3 תגובות
החללית ניו הוריזונס על רקע כוכב הלכת פלוטו. איור: נאס"א

מפגש היסטורי

  • 8 תגובות
בתקופה שבה האדם המודרני הגיח מן הצללים, והניאנדרטלים היו קרובים להכחדה, חלפה מערכת כוכב כפול ליד האיזורים המרוחקים של מערכת השמש. איור: Michael Osadciw/University of Rochester)

כוכב חלף דרך מערכת השמש שלנו לפני 70 אלף שנה

  • 6 תגובות
מערכת השמש. איור: shutterstock

חישובים מתמטיים לגילוי כוכבי לכת – האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה בימים אלה ממש?

  • 9 תגובות
מיקומה וכיוון תנועתה של השמש בגלקסיה. איור: IBEX

הרוחות הכוכביות החובטות במערכת השמש שלנו שינו כיוון

  • 5 תגובות
מעבר כפול: תחנת החלל הבינלאומי ונוגה, 8 ביוני 2004. צילום: תומס מרקוזה. מתוך אתר נאס"א

הזדמנות אחרונה לאירוע של פעמיים במאה שנה – מעבר נוגה על פני השמש

  • 5 תגובות
חגורת האסטרואידים - מתוך ויקיפדיה

אסטרואידים בעלי תכונות יוצאות דופן

  • תגובה אחת
ארבע הדמיות מתוך סימולצית מחשב המראה את ההתנגשות בין הירח וירח מלווה קטן יותר. ההדמיה מראה כי מרבית תכולת הירח הקטן מתאחדת והופכת לשכבה דמוית פנקייק המהווה כיום את האיזור ההררי בצד אחד של הירח - הצד המרוחק מכדור הארץ. איור: M. Jutzi and E. Asphaug, Nature.

ירח שני הקיף את כדור הארץ לפני מיליארדי שנים

  • אין תגובות
התמונות של נפטון צולמו בידי המצלמה רחבת הזוית מס' 3 של האבל ב-25-26 ביוני במהלך הקפתו של כוכב הלכת סביב צירו הנמשכת 16 שעות. התמונות צולמו במרווחים של כארבע שעות כך שהם מאפשרים מבט מלא על כוכב הלכת. התמונות מראות עננים בקווי הרוחב הגבוהים הן בחצי הכדור הצפוני והן בדרומי. העננים מורכבים בעיקר מגבישי קרח מתאן.

נפטון – רהב השלים הקפה אחת מאז התגלה

  • 4 תגובות
שביט מתקרב לשמש. איור: נאס"א

האם כוכב לכת ענק בקצה מערכת השמש אחראי לחלק מהשביטים?

  • 27 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש