להאכיל את העולם בזמן משבר
משבר הקורונה העולמי מספק לנו הזדמנות לחשוב על העתיד של אספקת מזון בעולם לנוכח שינוי האקלים ואירועי קיצון
משבר הקורונה העולמי מספק לנו הזדמנות לחשוב על העתיד של אספקת מזון בעולם לנוכח שינוי האקלים ואירועי קיצון
בהולנד ובמדינות אחרות כבר החלו לחפש אחר הימצאות קורונה במי השפכים העירוניים. צעד זה יכול לכאורה לחסוך הרבה בדיקות פרטניות ולקדם התמודדות יעילה יותר עם
פרסומים חדשים קושרים בין חדירת נויטרופילים לריאות מטופלים ובין תסמיני קורונה
מזכר מדיניות חדש של פרופ' דן בן-דוד מספק מתווה כיצד ישראל תוכל לנצל את יתרונותיה היחסיים להחזיר את המשק לפעילות כלכלית כמעט מלאה בתוך מספר
בהאקטון EU vs. Virus ישתתפו למעלה מ-12,000 משתתפים, מאות יזמים ישראלים, מעל 200 שופטים, פרס של 80 אלף אירו לזוכים ומטרה אחת ברורה: מאמץ משותף
תחליף ירוק וידידותי לאלכוג'ל וחומרי חיטוי כימיים: חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן פיתחו טכנולוגיה שהופכת מים לחומר חיטוי עוצמתי באמצעות אלקטרודות. יאפשר לחטא משטחים רחבים בבתי חולים
מדענים מדווחים על מחקר מסוג 'היתכנות רעיון' בכתב העת המדעיNano שבו הם מתארים את הפיתוח של בדיקת אבחון מדויקת יותר המתבססת על חישה פוטו-תרמית פלזמונית
IBM מזמינה כל אדם בעולם שיש לו מחשב עם חיבור לאינטרנט לתרום למאבק בנגיף הקורונה. איך תורמים? מורידים אפליקציה שמנצלת את משאבי המחשב האישי כשהוא
הפיתוח עשוי להציל את חייהם של חולים הסובלים מתסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS) – גורם התמותה העיקרי בקרב חולי קורונה
תיאוריית קונספירציה הטוענת כי קרינת הדור החמישי יכולה לגרום להתפשטותו של נגיף הקורונה סוחפת ושוטפת את המדיה החברתית. לפעמים גם את המובן מאליו צריך לאמר
מענה לארבע שאלות אודות כיצד אנשים שורדים את נגיף הקורונה ומה מתרחש לאחר מכן
השיטה עושה שימוש בחומרי בדיקה שרובם נמצאים בארץ בכל מעבדה, ללא תלות בחברות מסחריות בינלאומיות * השלב הבא במחקר הוא הגדלת מספר הבדיקות בעזרת שיטה
האוכלוסייה האנושית גורמת לקריסה חסרת תקדים של הסביבה הטבעית והמגוון הביולוגי. הקריסה היא שגורמת למגפות כלל-עולמיות. מסתבר כי מקורה של מגפת הקורונה באכילת חיות בר
המכון יוכל לטפל באלף בדיקות קורונה ביום *מדעני מכון ויצמן למדע הכניסו סדר בשטף המידע על מחולל המגיפה הגלובלית
הכולרה הייתה למאה ה19 מה שהקורונה היא לנו. מה למדנו מהמגיפות הגדולות של העבר והיכן אנו דורכים במקום?
מדענים מעריכים כי קיימים כיום בעולם שמונה זנים פעילים של הנגיף. במעבדתו של פרופ' סובל סבורים כי ייתכן שאובדן חוש הריח מהווה אינדיקציה מבדלת בין
ד"ר אייל צימליכמן, סמנכ"ל רפואה וחדשנות במרכז הרפואי שיבא תל השומר: "צוואר הבקבוק זה להקצות איש מחשוב לצורך ההטמעה" * צימליכמן אמר את הדברים בכנס
כך אומר טרי ניומן, בעלי חברת MMC Group שמייצרת בתי חולים זמניים מאובזרים בוועידת “Corona Wake Up Call #2. יוזם הוועידה, איש העסקים אראל מרגלית:
כך אומר בראיון לאתר הידען פרופ' נדב כץ מהאוניברסיטה העברית שהשתתף בפיתוח מודל המבוסס על משוואות קצב יחד עם חוקרים נוספים מהאוניברסיטה העברית. פרופ' כץ
החוקרים, המשתייכים למגוון תחומי מחקר, עובדים יחד עם הגופים בשטח כדי לסייע למאמץ העולמי בנגיף
שיתוף פעולה גלובלי מחויב המציאות בוודאי כל עוד הוירוס קיים מדינה כלשהי, הוא יכול לחדור למדינה שכבר הצליחה להאט או אפילו למחוק אותו
מנהל המרכז לריח ולטעם באוניברסיטת פלורידה עונה על שאלות אודות מגמה זו
מומחי מערכת החיסון מנסים להאיץ כעת את הפיתוח של חיסונים ושל שיטות ריפוי המבוססים על נוגדנים. כרגע המדענים מפתחים חיסון חדשני כנגד נגיף הזיקה, ובנוסף
עודף פעילות של מערכת החיסון אצל מבוגרים, גורם לה לפגוע בגוף בעת המאבק בוירוס. מספר תאי מערכת החיסון גדל עם השנים
מדעני מכון ויצמן למדע מציגים מודל מתמטי ל"יום שאחרי": איך להפעיל מחדש את המשק לאחר המשבר. במחקר שותף גם מהנדס בכיר באפלייד מטיריאלס