סיקור מקיף

הזדקנות

חוקרים הולנדים מצאו כי תהליך זה קורה כל הזמן ופוגע בכל הגנים אבל ככל שהגנים ארוכים יותר הם עלולים להיפגע יותר כי יש בהם יותר אתרים. במיוחד הנזק הגדול הוא לתאי עצב עקב חוסר יכולתם להתחדש
תחרות חדשה לעצירת ההזדקנות עם פרסים של 101 מיליון דולרים
חוקרים גילו שהרכב שרירי השלד של החולד העיוור נשמר לאורך כל חייו, מה שמעכב את הזדקנותו
בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה" – שמו התלמודי של עוף החול המיתולוגי
שתי תגליות מפתיעות: בניגוד להשערה הרווחת, עטלפים כן סובלים מירידה בשמיעה עם הגיל, אך ככל הנראה יש להם מנגנונים מפתיעים שמסייעים להם להאט את קצב איבוד השמיעה
מחקר בתולעי סי אלגנס מצא כי סוג של מולקולות אר-אן-אי קטנות חיוני להאטת קצב ההזדקנות ולהארכת חיים של חיות עם מערכת מין פגועה
על דגים מזדקנים, חלבונים מתקפלים ומסלול חדש לפיתוח חומרים תרופתיים
האם משמח להזדקן? ואיך נכון להזדקן? הניתן לשנות לטובה את האופן שבו אנו תופסים זיקנה? פרופ' אהוד בודנר מהתוכנית ללימודי תואר שני בגרונטולוגיה, עונה על השאלות הללוהאם משמח להזדקן? ואיך נכון להזדקן? הניתן לשנות לטובה את האופן שבו אנו תופסים זיקנה? פרופ' אהוד בודנר מהתוכנית ללימודי תואר שני בגרונטולוגיה, עונה על השאלות הללו
חוקרים מאוניברסיטת סארי פיתחו מודל של בינה מלאכותית המסוגל לזהות תרכובות כימיות המעודדות הזדקנות בריאה יותר – תוך סלילת מסלול אפשרי לעבר המצאות רוקחיות שתוכלנה להאריך את תוחלת החיים של בני האדם
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מובילים מחקר חדשני בנושא הבנת התהליכים המולקולריים בתהליך ההזדקנות ומצאו גנים שיוכלו לנבא הזדקנות בריאה ויסייעו במניעת מחלות
תיאוריות רבות הוצעו בעבר – ועדיין מוצעות – כדרך להסביר את תופעת ההזדקנות. בשנים האחרונות התווספה אליהן תיאוריה חדשה שמסבירה את ההזדקנות. לכאורה, אין בכך שום דבר חדש, אלא שממש בשבוע האחרון התפרסם מחקר מרתק שהדגים לראשונה כיצד ניתן להסב אחורנית את ההזדקנות ברקמות שעברו טיפול מתאים
ניסוי קליני ראשון בעולם מסוגו, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומבית החולים שמיר (אסף הרופא), קובע כי טיפול בתא לחץ של אנשים בריאים בגיל השלישי יכול לעצור את הזדקנות תאי הדם
את המחקר שהתפרסם ב-PNAS – כתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית - הובילו פרופ' רעות שלגי, עמיתי המחקר ניב סבט ופלוניה לוי-אדם והדוקטורנטית אמל יוניס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט
לוגו אתר הידען
חיפוש