ביומימטיקה

פינגווין צולל. מתוך shutterstock

פינגווין טורפדו

הפינגווינים מסוגלים לנוע מתחת למים כמו טילים קטנים, להגיע למהירות מ-0 עד 7 מ' לשנייה בתוך שנייה. למי שמנסים להבין מה זה אומר – מדובר

אלבטרוס שחור גבות (Thalassarche melanophris melanophris) בוגר בטיסה מעל ים סקוטיה. צילום: shutterstock

שיעור מאלבטרוס בכלכלת תעופה

מהנדסי אווירונאוטיקה וביולוגים עקבו אחר נתיב התנועה של אלבטרוסים מעל האוקיאנוס, וחשפו את דפוסי היעילות האנרגטית של תנועתם.

גלגלי שיניים טבעיים - התמונה באדיבות פרופ' Malcolm Burrows

מי המציא את גלגל השיניים?

תשאלו כל מהנדס מכונות (למשל אותי) מהם גלגלי שיניים, והוא יענה שאלו רכיבי ההנעה הנפוצים ביותר בעולמנו, שהידע לתכנונם מבוסס על תיאוריות ונוסחאות, ושהיתכנות הייצור

רחוב בעיירה פוינטון שליד מנצ'סטר. מתוך ויקיפדיה

כאוס מבוקר – ערים ללא תמרורים

האם אפשר באמצעות מספר מספר חוקים פשוטים, העדר ריכוזיות ולקיחת אחריות, בדומה להתנהגות בנחילי חרקים, לצמצם באופן דרמטי את מספר החוקים בהם אנו נעזרים? בניסוי

חיקוי הטבע. צילום: המכון הטכנולוגי חןלון

כנס יסוד ארצי "ביומימיקרי: ללמוד לחדש מן הטבע" – מדע/טכנולוגיה/עיצוב יתקיים היום במכון הטכנולוגי חולון

ד"ר דרור לוי, ראש התוכנית אומר כי תחום הביומימיקרי (Biomimicry), תחום עכשווי ומתפתח בעולם כולו, מבקש למצוא פתרונות אפקטיביים ובני קיימא לבעיות עיצוב ובעיות טכנולוגיות

כיתון. התמונה באדיבות Professor Douglas Eernisse

רכה – קשה?

הכיתון הוא בעל חיים חסר חוליות ממערכת הרכיכות, שכדי לשרוד צריך לגדל שיניים חזקות ללא הרף. הבנת התהליך יכולה לתרום לשיפור יעילותם של פנלים סולאריים

חלבון מונע קפיאה בחרקים. מתוך ויקיפדיה

אנטיפריז – לא רק למכוניות

מחקר חדש באוניברסיטה העברית בדק כיצד פועלים חלבונים נוגדי-קפיאה בטבע

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים חודר (TEM) של ננו-חלקיקי כסף הנוצרים מיוני כסף בתמיסה המכילה חומצה הומית. החומצה נוטה לעטוף את ננו-החלקיק (נראית בתמונה כרקע בהיר) ולמנוע ממנו מלהצטבר יחדיו עם ננו-חלקיקים נוספים.

הוכחה חדשה לסינתזה טבעית של ננו-חלקיקי כסף

ננו-חלקיקי כסף מתגלים יותר ויותר בסביבה – וכן במעבדות למדעי הסביבה. לאור העובדה כי טמון בהם מגוון של תכונות שימושיות, במיוחד כחומרים נוגדי-חיידקים ונוגדי-פטריות, השימוש

התא הפוטואלקטרוכימי שמבנה להוכחת הרעיון

תא פוטווולטאי המתקן את עצמו

צמחים מצטיינים במשימה שמדענים ומהנדסים מתאמצים לבצעה מזה עשורים: המרה של אור השמש לאנרגיה אגורה, באופן אמין יום אחר יום, שנה אחר שנה. כעת, מספר

מהפכה בטכנולוגית מידע בהשראת הדנ"א

כימאים מאוניברסיטת רידינג (Reading, בריטניה) הכינו צורה מלאכותית של דנ"א שתוכל לעורר מהפכה בדרך שבה אנו מעבדים ומאחסנים מידע ספרתי.

דוגמה לפוליאן - Amphotericin B

שיטה חדשה להכנת תרופות חשובות

מדענים ממכון המחקר סקריפס פיתחו שיטה חדשנית המאפשרת, לראשונה אי-פעם, ייצור יעיל של שלד מולקולארי המשותף למגוון רחב של תרכובות הקיימות בטבע. פיתוח זה מספק

מפתחי היריעות - רון צוקרמן וקי נאם טאי. צילום: Roy Kaltschmidt מיח"צ מעבדת ברקלי

הוכן נייר מולקולארי – גביש פולימרי דו-מימדי

ננו-מבנים דו-מימדיים, דמויי דף, משמשים תכופות במערכות ביולוגיות כגון קרומיות תאים, ומאפייניהם הייחודיים נתנו השראה לחומרים מעניינים כגון גרפן. עתה, מדענים מאוניברסיטת ברקלי הכינו את

קונכיה

קונכיות סינתטיות עשויות גיר ופולימר

מדענים יצרו מבני-קונכייה מלאכותיים מתערובת של גיר וכוסות חד-פעמיות מסוג פוליסטירן – וקיבלו חומר נוקשה חדש שיוכל להפוך בתים ומשרדים לברי-קיימא יותר.

אפונה

אפונה כמקור אנרגיה חדיש

אם ניצול אנרגית השמש היה משימה קלה, לא היינו נתקלים בבעיית גזי החממה הנובעת מהשימוש בדלק מאובן. בעוד שמערכות לאנרגיה סולארית פועלות די טוב באקלים

כנפי פרפר ננומטריות

צוות חוקרים משותף מאוניברסיטת פנסילבניה והאוניברסיטה במדריד, ספרד, פיתח שיטה לשכפל מבנים ביולוגיים, כדוגמת כנפי פרפרים, בקנה-מידה ננומטרי. ביו-החומר המתקבל יוכל לשמש להכנת מבנים פעילים

דילוג לתוכן