# עוד לא סוף העולם – במאיץ החלקיקים חוגגים היום פתיחת עידן בפיסיקה

> אלפי מדענים מחכים בקוצר רוח, ובהם נציגים של הטכניון, אוניברסיטת ת"א, ומכון ויצמן. מהיום מתחילה תורנות מאסיבית של הישראלים בחדר הבקרה של אטלס * הקרן שתשוגר היום תהיה חד סטרית וההתנגשויות הרציניות צפויות בראשית 2009 לידיעה המעודכנת: נורתה האלומה הראשונה במאיץ החלקיקים בסרן (עדכונים שוטפים) הרגע שעשרה מדענים ישראלים, ועוד כ-20 דוקטורנטים משלוש מוסדות להשכלה גבוהה, כמו אלפי עמיתיהם מכל רחבי העולם הגיע. היום, ד', 10 בספטמבר, בשעה 09:30 שעון…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/today-the-opening-of-lhc-1009082
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2008-09-10T00:20:19+03:00
- Modified: 2008-12-22T08:49:38+02:00
- Sections: פיזיקה קוונטית
- Topics: CERN, LHC, אוניברסיטת תל אביב, אטלס, הטכניון, מאיץ ההדרונים הגדול, מאיץ חלקיקים, מכון ויצמן, סרן

## Article

אלפי מדענים מחכים בקוצר רוח, ובהם נציגים של הטכניון, אוניברסיטת ת"א, ומכון ויצמן. מהיום מתחילה תורנות מאסיבית של הישראלים בחדר הבקרה של אטלס * הקרן שתשוגר היום תהיה חד סטרית וההתנגשויות הרציניות צפויות בראשית  2009 [לידיעה המעודכנת: נורתה האלומה הראשונה במאיץ החלקיקים בסרן (עדכונים שוטפים)](https://www.hayadan.org.il/lhc-first-beam-1009080/) הרגע שעשרה מדענים ישראלים, ועוד כ-20 דוקטורנטים משלוש מוסדות להשכלה גבוהה, כמו אלפי עמיתיהם מכל רחבי העולם הגיע. היום, ד', 10 בספטמבר, בשעה 09:30 שעון ישראל יחל לפעול המכשיר המדעי הגדול בעולם – מאיץ ההדרונים הגדול (LHC בקיצור), במעבדת פיסיקת החלקיקים CERN בז'נבה. המדענים והמהנדסים ב-LHC הזריקו את הפרוטונים הראשונים למאיץ במהלך שני סופי שבוע בחודש אוגוסט. במהלך ניסויים אלה הקרניים נעו רק בחלקים ממנהרת המאיץ המעגלית שאורכה הכולל מגיע ל-27 קילומטרים. ישראל מיוצגת בידי עשרה מדענים משלושה מוסדות אקדמאים: אוניברסיטת ת"א, מכון ויצמן והטכניון. כולם עובדים על אותה מערכת – גלאי המיואונים בניסוי אטלס, אחד הגדולים מבין ארבעת הניסויים המפוזרים מעל מנהרת CERN. אליהם מצטרפים עוד כעשרים דוקטורנטים משלושת המוסדות, הלומדים את התחומים הרלוונטיים. שוחחנו עם נציגים מכל אחד משלושת המוסדות הישראליים על הרגשתם. פרופ' שלומית טרם, הטכניון, אומרת לאתר הידען, טלפונים ממשרדה ב-CERN: " שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. עבדנו הרבה מאוד שנים וסוף סוף אנחנו מקבלים את האלומות. הזמן קצר והמלאכה מרובה." באותו נושא: - [האם ישנה מאיץ החלקיקים הגדול של סרן את פני הפיסיקה](https://www.hayadan.org.il/5135new-collider-promises-to-transform-physics-0909082/)(יעל פטר, 10/9/2008) - [עכשיו זה סופי. מאיץ החלקיקים החדש בטוח לשימוש](https://www.hayadan.org.il/lhc-switch-on-fears-are-completely-unfounded-0709081/) (רועי צזנה, 7/9/2008) - [התרומה הישראלית הגדולה לחקר החלקיק הקטן](https://www.hayadan.org.il/visiting-atlas-at-cern-2107080/)(אבי בליזובסקי, 21/7/2008) - [כל מה שרציתם לדעת על מאיץ ההדרונים הגדול](https://www.hayadan.org.il/lhc_trivia_3105086/)(אבי בליזובסקי, 31/5/2008) - [האם כדור הארץ עומד להבלע ע"י חור שחור?](https://www.hayadan.org.il/could-welsh-scientist-end-our-universe-3005085/)(יעל פטר, 30/5/2008) פרופ' גיורא מיקנברג ממכון ויצמן, גם הוא בז'נבה: "התחלנו לעבוד על הניסוי הזה בשלבי התכנון הראשונים מ-1992. מדובר בחלק גדול מהחיים האקדמיים של כולנו ופתאום בחצי השנה האחרונה כשרואים פגיעות של קרינה קוסמית בגלאים ורואים שהגלאים עובדים ועושים את מה שהם צריכים לעשות, עכשיו סוף-סוף נראה ממש אלומה. זה חלום. כשהתכנסנו, היינו קבוצה קטנה של מדענים ישראלים ויפנים וחשבנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי ליטול חלק משמעותי בניסוי וכששרטטנו את הגלגלים הענקיים המכילים את גלאי המיואונים על הנייר זה נראה כמו משהו שלא יתגשם לעולם ועכשיו כשאנחנו רואים את זה, אנחנו מתפלאים: את זה אנחנו עשינו? פרופ' ירון עוז ראש ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת ת"א: "מחר (ד', הראיונות התקיימו ביום שלישי) יהיה יום חגיגי, הולכים לשגר אלומה אחת ולא לערוך התנגשות. ההישג הגדול יהיה כשיצליחו לעקוב אחריה ולכוון אותה כמו שצריך כי היא צריכה להיות מאוד מדויקת. בשלב השני, בערך באוקטובר כבר ישלבו אלומה שנייה והניסויים העיקריים יתבצעו במהלך השנה הראשונה. בשלב הראשון זה לא יהיה באנרגיה המתוכננת אלא באנרגיה יותר נמוכה." פרופ' טרם: "עד עכשיו אספנו נתונים על פגיעות של קרניים קוסמיות בגלאים. לאף אחד אין ניסיון איך הגלאים יתנהגו בסביבה של אלומות פרוטונים מתנגשים ב-LHC, כמה חלקיקים ילקטו, אילו חלקיקים. הכנו מספר שיטות עבודה כדי שנוכל על המקום להתאים את עצמנו למצב." צפוי טקס כלשהו? פרופ' טרם: "מחלקת יחסי הציבור של CERN מארגנת מקום שבו עיתונאים מכל העולם יוכלו לצפות על המתרחש בחדר הבקרה של המאיץ, ועל חדרי הבקרה של הניסיונות ויתנו להם הסברים. אני לא יודעת על גזירת סרטים,אני כנראה אהיה בעבודה." פרופ' מיקנברג מתכונן לכמה לילות ללא שינה, כדי לוודא שכל המערכות עובדות כשורה: "אסור לשכוח שהמאיץ הוא אחד מהדברים המסובכים ביותר שהאנושות בנתה, אפילו יותר מתוכניות החלל. עם כל הכבוד לתוכנית אפולו. זו סך הכל קופסה שאתה שולח החוצה עם כמה גלאים ומערכות בקרה. פה מדברים על מאה מיליון גלאים שונים בניסוי אחד. אני תמיד אוהב לעשות את ההשוואה –40 מיליון פעם בשניה אמורים החלקיקים להתנגש, והמידע נקלט דרך 100 מיליון גלאים שונים כשלכל אחד יש כמה ביטים של מידע. אם מכפילים את שלושת המספרים הללו זה בפקטור מאה יותר מכמות המידע שעוברת בכל שיחות הטלפון בעולם כולו ואתה מצליח לסנן את זה, ולהעביר את זה בזמנים מאוד קצרים." מה צפוי לנו מהבחינה המדעית? פרופ' טרם: "לא יגלו את ההיגס על היום הראשון. מבחינת הפיסיקה לא צפוי מחר כל חדש. תשוגר רק אלומה אחת, במטרה לתת לנו אפשרות לוודא את פעולת המיכשור בנוכחות של אלומות. ואז תוך זמן קצר ככל האפשר יגיעו למצב של אלומות מתנגשות. בשלב ראשון תשוגר אלומה אחת בכל פעם, וגם אם ישוגרו שתי אלומות, לא יביאו אותם לכדי התנגשות. צריכים לכייל את המערכת ההאצה וההתנגשות ולסגור בה את כל הקצוות. אלו מערכות שלא ניתן היה לנסות אותם כל זמן שאנחנו עבדנו על בניית הגלאים ובמקרה הטוב בדקו מקטעים. אנו מצפים לראות אלומה אחת עורכת סיבוב מלא. יהיה קטע שבו יגרמו להתזת חלקיקים לתוך אטלס כדי שנראה איך אטלס מגיב למקלחת גדולה של חלקיקים שנכנסת לתוכו ואיך אנו מזהים זאת. לאט לאט יעברו לשתי אלומות נפרדות בכל כיוון. כל תהליך ייבדק לחוד ולבסוף נגיע להתנגשויות." ומה תפקידכם, המדענים שנמצאים ב-CERN ביום הראשון? אנחנו נימצא בחדר הבקרה ונאייש אותו במומחים הגדולים ביותר כדי לגלות אם יהיו אי התאמות לצפי ולהחליט בזמן אמת על דרכי הפעולה. בין היתר נבדוק את הגלאים עצמם, למשל אם יעבור בהם יותר מדי זרם. המומחים יהיו שם לשמור כל אחד על המערכת שלו ולראות כיצד היא פועלת. מה מצפים לגלות? פרופ' עוז: "במאיץ ירוצו שתי אלומות פרוטונים שמתנגשות אחת בשניה, באנרגיה שהיא פי 10 מהאנרגיות שבהם התבצעו ניסויים עד היום. אחת המטרות הבסיסיות היא למצוא את בוזון היגס - החלקיק שלפי התיאוריה הוא האחראי על מנגנון היווצרות המסה. אבל יש הרבה תיאוריות נוספות שנבחנות – סופר סימטריה שמנבאת שלכל חלקיק שאנו מכירים היום יש אח שלא גילינו אותו עד היום לדוגמה לאלקטרון יש אח שנקרא סלקטרון שיש לו תכונות זהות לחלוטין למעט דבר אחד – הספין. דבר נוסף שהולכים לבדוק זה האם יש ממדים נוספים ליקום מעבר לשלושת המרחב ואחד זמן שקיים. אם קיימים כאלה באנרגיה של המאיץ, אז קיימת גם אפשרות להיווצרות של חורים שחורים זעירים שזה היה הטריגר לפחד של אנשים. עוז אומר כי יש להעריך את הפרויקט העצום של המאיץ, במיוחד לאור העובדה שהוא לא נבנה על בסיס טכנולוגיה קיימת אלא היה צריך לפתח טכנולוגיות חדשות. "הכי מעניין הוא שהמאיץ יגיע לאנרגיות שבהן יהיו הפתעות. אף אחד לא יכול להגיד לך בוודאות מה יתגלה שזה הדבר הכי מעניין מבחינתנו. הייתה להם תקופה קשה שבה הם היו צריכים לבנות ואני מקווה שיהיו תוצאות. גם לתיאורטיקנים יהיו נתונים שנוצרו בניסוי. צפויה תקופה מאוד מעניינת בפיסיקה בסיסית בעשור הקרוב." פרויקט לאומי ישראלי "זה פרויקט לאומי מבחינת ישראל" אומר פרופ' עוז. " שלוש הקבוצות שותפות באופן זהה בבניה, בבדיקה של הגלאי ובהתקנה שלו ואחר כך בשלב האנליזה של הנתונים. המימון הוא מימון של המדינה, בעיקר הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, משרד התמ"ת ומשרד המדען הראשי. ישראל חתומה על הסכם עם סרן על שיתוף פעולה ברמה הלאומית." מה ניתן לומר על שיתוף הפעולה הישראלי? "כולנו עובדים על אותו פרויקט ספציפי של גלאי המיואנים. עד כה היינו עסוקים בבניה, בדיקה והצבה בסרן ואחר כך שלב האנליזם ושלב השיפטים – כשהניסוי מתבצע יתקיימו תורניות כדי לעקוב אחרי הניסוי, לאתר תקלות אפשריות, וכמובן לאסוף את הנתונים. חדר הבקרה יהיה כל הזמן מאויש לא רק בחברי סגל אלא גם בסטודנטים שעושים דוקטורט בתחום. כבר ברגע זה נמצאים ב-CERN כעשרה חברי סגל מבין שלושת המוסדות. ומספר הסטודנטים בערך כפול מזה. פרופ' מיקנברג: "הקהילה הישראלית מאוד פעילה והדבר היפה הוא שאנו מהווים דוגמה לרוב הקהיליות, חלק מהם למדו מאיתנו וחיקו אותנו. אנחנו עובדים ביחד ואז האימפקט יותר גדול. שיכנענו את היפנים וגם הם עושים כמונו ועורכים שיתוף פעולה מצויין בינם לבין עצמם וגם איתנו." מלבד זאת יש כאן נוכחות חזקה של התעשיה הישראלית שהשתתפה באורח מאסיבי כחלק מהתרומה הישראלית ל-CERN על אף שאנו רק במעמד של משקיף. גם שיתוף הפעולה הבינלאומי – לרבות עם אלו הרואים עצמם אויבים שלנו היה מוצלח. כשיש פרויקט הנדסי ומדעי אמיתי, קל מאוד לאנשים שבאים מתרבויות או מדתות שונות לעבוד ביחד. מהנדסים וטכנאים שלנו עבדו במשך שלוש שנים ביחד עם מהנדסים וטכנאים מפקיסטן. הגלגלים הענקיים שעליהם נמצאים הגלאים הישראליים הורכבו על ג'יגים –מבנים מדויקים ממתכת שעליהם הודבקו הסטרוקטורות מאלומיניום שנבנו בארץ שעליהם הורכבו הגלאים, הכבלים וכל מערכות השירות. זו היתה הגאווה של מנהל סוכנות הגרעין של פקיסטן. עבדנו גם עם פיסיקאים פלשתינאים ולבנונים. כשיש פרויקט מוגדר בקצה היכולת הטכנולוגית כל המושגים הפוליטיים לא משחקים שום תפקיד. אנחנו בני אדם וגאים במה שאנחנו עושים." פרופ' עוז מוסיף כי האיחוד האירופי עצמו נבנה על המודל של סרן, שבו מספר מדינות מתאגדות ביחד ומבצעות ניסוי משותף לא לצורך של מדינה ספציפית. המאיץ היה המניע להישגים טכנולוגיים לא קטנים. עובדה שהמודל הצליח, בשעה שבניה של מאיץ דומה בארה"ב נכשלה. כנראה קל יותר לעשות פרויקטים כאלה באמצעות מנגננון של שיתוף פעולה בינלאומי. אפשר להרגיע את הציבור שמחר לא יגיע סוף העולם? פרופ' טרם: "מדענים רבים ערכו מיליון בדיקות וחישובים שלא יקרה כלום. יש כמה אנשים שאינם מהתחום כמו אותו כימאי גרמני שהחליט שהוא יודע יותר טוב מכל המומחים. אנשים אלה רצו להשיג פרסומת בזכות הפאניקה. גם העיתונאים אחראים לכך כמו מי שכתב את הידיעה בוואלה שאכן היתה נכונה וכתבה שכולם חוץ מאותו כימאי גרמני שאיננו מומחה לתחום אומרים שאין בעיה, אבל העורך שלו נתן את הכותרת 'סוף העולם ביום רביעי.' "כמו שאהוד דוכובני כתב ב-YNET, מדובר בבבל"ת. חבל רק שלא שומעים לו. אחרי יום רביעי יגיע יום חמישי, ובעוד כמה שבועות אולי נתחיל ללמוד יותר על היקום ועל הטבע. וחוץ מזה החיים ימשיכו כהרגלם". גם פרופ' מיקנברג התייחס לנושא בקצרה: "בית המשפט האירופי דחה את העתירה, וקבע שאין שום סכנה."