תורת היחסות הפרטית שוב קבלה חיזוק ניסויי: לא ניתן לעבור את מהירות האור
פיסיקאים מהונג קונג בראשותו של פרופ’ שנגוואנג דו Shengwang Du מאוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה בהונג קונג, סין, פרסמו מחקר לפיו הפוטון הבודד לא יכול לעבור את מהירות האור. פירושו של דבר שהפוטון נע במהירות c, אך אינו יכול לנוע מהר יותר מזה. המחקר פורסם כמאמר קצר בכתב העת Physical Review Letters.
לתוצאות יש משמעות לגבי המהירות המקסימאלית שבה ניתן להעביר מידע (כלומר, השלכות לתחום התקשורת והמחשוב) וגם השלכות תיאורטיות בכך שמזה שנים לא היה ברור האם הפוטון הבודד מציית לסיבתיות והאם קיימים הטכיונים המסתוריים. עתה בניסוי אופטי מהונג קונג התברר שהפוטון הבודד מציית לחלוטין לחוקי הסיבתיות, וכך גם לחץ הזמן. פירושו שהסיבה אינה יכולה להופיע לפני התוצאה.
מסתבר שהאנטי-טלפון הטכיוני מ-1973 של בנפורד, בוק וניוקמב לא יכול להתממש. לפי הטלפון הזה ישנם שני אנשים משה וחיים ולכל אחד מהם ישנו משדר של טכיונים ששולח מידע שעה אחורנית בזמן. כלומר מדובר כאן במהירות הסיגנל שנשלח אחורנית בזמן. נניח שמשה וחיים מגיעים להסכם הבא: משה ישלח מסר בשעה שלוש אם ורק אם הוא לא יקבל כזה בשעה אחת. חיים ישלח מסר שיגיע למשה בשעה אחת מיד כאשר הוא יקבל כזה ממשה בשעה שתיים. וככה משה וחיים אף פעם לא יכולים לדבר באנטי-טלפון הטכיוני שמשדר לעבר, או תחלופת המסרים בין משה לחיים תתקיים אם ורק אם היא לא תתרחש.
ולכן אם משתמשים במכשיר טלפון שמשגר סיגנלים במהירות גבוהה מזו של האור מגיעים לפרדוקס. עכשיו נניח שלטלפון האנטי טכיוני יש פקס אנטי טכיוני. וויליאם שיקספיר ופרנסיס בייקון מסכימים ביניהם ששיקספיר יעביר בפקס את המלט לבייקון. שייקספיר מעביר את המלט על גבי הפקס הטכיוני ובייקון מקבל את הפקס בזמן מוקדם יותר. האם ניתן לטעון שבייקון כתב את המלט? לא, כי שום טיעון לא יכול לגרום לבייקון להיות מחבר של המלט. זהו שייקספיר ולא בייקון שהינו בעל השליטה על תוכן הפקס שנשלח. החתימה על המלט היא גודל אינבריאנטי.
עכשיו דומה שהבעיות האלה נפתרו על ידי הניסוי של החוקרים מהונג קונג. מבחינת תורת היחסות הפרטית שאותה פרסם אינשטיין ב-1905 הוא דיבר על שני דברים:
1) תשדורת סיגנל מהירה יותר ממהירות האור היא בלתי אפשרית.
2) גוף חומרי לא יכול לצבור מהירות שתגיע למהירות האור.
החוקרים הוכיחו שהפוטון הבודד שמרכיב את הסיגנל אכן נע במהירות האור. והם הוכיחו בניסוי שתשדורת סיגנל מהירה יותר ממהירות האור היא בלתי אפשרית.
מחקרים קודמים ניסו להדגים כמה מהר האור יכול לנוע. מאז שני המאמרים הראשונים ב-1914 של ארנולד זומרפלד ולאון ברילואין, שחקרו את התפשטות האור בתווך דיפרקטיבי, כלומר מפזר, החוקרים התעניינו בתופעה של התפשטות פולסי אור (שמורכבים מפוטונים רבים) בתוך התווך המפזר. הם גילו שמהירות החבורה של הפולס עשויה להיות גבוהה יותר ממהירות האור בואקום. מחקרים אף דווחו על הדגמות של מהירות איטית מהאור ועל מהירות חבורה כה איטית, עד כדי כמעט עצירה של הפולס. הדגמה של מהירות חבורה על אורית הודגמה במספר ניסויים בחומרים מוצקים והתופעה קשורה בפיזור הרב של החומר. מידת הפיזור היא שתוביל להאטה של מהירות החבורה מצד אחד או למהירות חבורה על אורית מצד שני.
למרות שמחקרים קודמים אלה מצאו שמהירות החבורה של האור עשויה להיות מהירה ממהירות האור, החוקרים סברו שמהירות הסיגנל – כלומר, המהירות שבה המידע נע – לא יכולה לעבור את מהירות האור. וכך, תורת היחסות של אינשטיין דומה שניצלה. אולם לאור הממצא האחרון של החוקרים מהונג קונג, הם תהו האם פוטונים בודדים נעים במהירות החבורה או במהירות הסיגנל?
כאשר מדברים על סיגנל אופטי שמתפשט בתוך תווך דיפרקטיבי, החוקרים האמינו שמהירות הסיגנל שווה תמיד למהירות האור ללא תלות בתכונות של התווך המפזר. הם סברו לכן שישנו גל טרנסיינט שקרוי מקדים אופטי, שהוא התנהגות רגעית של השדה של הגל המתפשט. גל הטרנסיינט נע במהירות האור בואקום. הבעיה היא, שנדרשו ניסויים שידגימו שהמקדים האופטי הוא החלק המהיר ביותר בהתפשטות הפולס האופטי.
כדי לפתור את התעלומה: האם מהירות הפוטון הבודד היא מהירות החבורה או מהירות הסיגנל, הניסוי של הקבוצה בראשותו של פרופ’ שנגוואנג לא רק שהפיק פוטונים בודדים, אלא גם נקט בהפרדת המקדים האופטי משאר הפולס, או מהפוטון. החוקרים בראשותו של פרופ’ שנגוואנג הדגישו, שניסויים קודמים שהיו מבוססים על התפשטות גלים אלקטרומגנטיים מקרוסקופיים – ואלה היו גם מעורבים בפוטונים רבים – הראו שהמקדים האופטי הוא החלק המהיר ביותר בהתפשטות של הפולס האופטי. ואולם המחקר של החוקרים מהונג קונג הוא הבדיקה הניסויית הראשונה שמראה שהמקדימים האופטיים קיימים ברמה של הפוטון הבודד, והם החלק המהיר ביותר בחבילת הגל של הפוטון הבודד.
פירושו שלפוטון יש מהירות סיגנל שהיא מהירות האור ולא ניתן לעבור את המהירות הזו! תורת היחסות הפרטית של אינשטיין שוב קיבלה חיזוק ניסויי יותר ממאה שנה לאחר שהוצעה.
לידיעה בנושא באתר הפיזיקה
נסיעתו של מארטי מקפליי בזמן בלתי אפשרית
נסיעה אחורה בזמן עם גוגל ארץ’:
62 תגובות
בימים שמסע בזמן היה אפשרי, לי אישית היה קשה לקבל את זה. אני שאלתי את עצמי שאלות פשוטות כגון: נניח שאנחנו נעביר את מגדל עזריאלי 10 דקות אחורה בזמן (לפרדס חנה). יצא מזה, שבזמן האמור היקום שלנו (בעבר) יכיל את עצמו + מגדל עזריאלי ובהווה אנחנו נהיה עם החומר הנתון פחות המגדל. זה נראה לי בלתי סביר ובלתי פתיר. בכל אופן, 10 דקות זה לא הרבה זמן ואלו חולפים להן כמו 10 דקות ונשאלת השאלה – מה קורה בדקה העשירית (שאנחנו מגיעים בזמן לנקודה בה העברנו את המגדל).
כשהכרחתי את עצמי לקבל את המסע בזמן, זה היה נראה כמו משהו חד כיווני (אל העבר). אז מה שהייתי עושה הייתי עושה טיולים בזמן ומנסה ליצר שיחה עם יהוירין (עבד שחי כאן לפני 2300 שנה). בזמן שדברנו היה ברור לי שהעתיד ממנו באתי קיים ובעצם המסע הביתה הוא בעצם מסע בזמן בכיוון ההפוך – משמע אל העתיד. ואם אני יכול לקפוץ ליהוירין ולחזור, הרי שאני יכול לעשות את אותו הדבר אבל בכיוון ההפוך (לקפוץ לשיחה עם קי שחי בשנת 4123). זה הוליד לי שאלה די פשוטה: אם אני יכול לדבר עם יהוירין ועם קי – אז מה שיש לנו כרגע זה עתיד שנכתב מראש. או במילים אחרות העתיד כמו העבר הוא כמו סרט. אנחנו פשוט צריכים להגיע אל הפריים הנכון כדי לדעת מה קרה שם. (לא מיותר לציין שגם את התובנה הזו אני לא מחבב).
אבל אז נכנס לסיפור המשתנה הבלתי ידוע הידוע כחומר/אנרגיה אפלה שאנחנו לא יודעים יותר מידי בגין העיניין הזה (חוץ מהעובדה שהם הרוב כאן ולא אנחנו) אבל אנחנו יכולים לשער שרב המשותף על השונה (בין החומר הקיים כאן לחומר הקיים שם) ואולי ביום בו נכול לשים את היד שלנו על החומר/אנרגיה הזו המציאות שלנו, תראה אחרת. בכל אופן, מאחר ואנחנו החריגים (פחות מאחוז ביחס לכלל החומר הקיים) זה כשלעצמו משאיר הרבה מאוד מקום למחקר אולי אפילו לאלוהים…
ליוסי כהן:
כפי שכתבת, מסע בזמן במובן שנמצא בדמיונם של רבים הוא סתירה פנימית.
לדעתי, השאלה האמיתית היא; האם ניתן “לצאת מהקופסא” של הזמן, ולהתבונן על הכול במבט חיצוני, מלמעלה, ללא יכולת השפעה על המציאות שנתונה במגבלות הזמן.
איך כל זה מסתדר עם ההנחה המקובלת שבעת המפץ הגדול, חומר ואנרגיה התפשטו במהירות גדולה ממהירות האור?
אילו היה אפשרי , אנשים מהעתיד היו צריכים להסתובב בינינו.. מילדות הרגשתי שזה לא אפשרי
איינשטיין חישב…חשב… ומצא ש…. לא. זה לא אותו דבר.
הלך, קיבל פרס נובל ושינה את העולם.
מצאו כוח מהיר יותר ממהירות האור, אז יכול להיות שעכשיו יימצאו דרך לחזור בזמן
באופן תאורטי אם עוברים את מהירות האור אז בעצם התהליך שקורה הוא חזרה בזמן. מכיון שהחוקרים הוכיחו שלא ניתן לעבור את מהירות האור- אז ההיסק הלוגי שנובע מכך הוא שגם אי אפשר לחזור בזמן.
אולי רק לראות את העבר…
אי אפשר לחזור ולשנות כי אז לא צריך לחזור ולשנות ואז השינוי לא קרה. לגבי העתיד, הוא כל הזמן משתנה
מסע בזמן בלתי אפשרי בגלל סיבה אחת:
בגלל המצב שבו דברים גורמים לדברים אחרים לקרות גם אם מישהו יחזור בזמן ויעשה את מה שהוא רצה הוא בעצם לא יעשה את זה כי הסיבה למסע נעלמה
נניח מישהו חוזר בזמן כדי להציל מישהו ממפגע כלשהו הוא חזר בזמן והציל אותו מהמפגע מכאן שהוא לא היה צריך להציל אותו כי הרי במצב הנתון הוא ללא פגע והוא אינו צריך הצלה (המפגע לא התרחש לכן הסיבה למסע מתבטלת) ואז בעצם הוא לא נוסע בזמן להציל אותו מה שמבטל את הצלתו של האדם והמצב אינו משתנה
(וגם שהתפישה שלנו של זמן היא שינויים בחומר וכדי לחזור בזמן ולהיות מודע לכך אתה צריך להחזיר את כל החומר אחורה בכל תהליכיו האינסופיים של היקום או רק בכדו”א לא כולל את החומר שמרכיב את התודעה שלך ולהחזיר חומר מתהליכיו השונים לא תמיד אפשרי או דורש כמות אנרגיה בלתי מוגבלת מה שאין לנו)
ישראל:
אתה מבין לא נכון.
יש הבדל בין מהירות האור לבין מהירויות אחרות ומה שמאחד את כולן היא נוסחת חישוב המהירות היחסית של תורת היחסות.
אם עד כה חשבתי שרק אינך מבין את תורת היחסות הרי שתשובתך האחרונה מרמזת על כך שאפילו אינך יודע על קיומה.
בנוסף לכך, מצביע האופן בו סיימת את תגובתך על כך שאינך רק בור אלא שאתה גם חצוף.
הייתי מציע לך להשתפר אבל אתה כבר שפירא וכנראה הגעת למקסימום האישי שלך.
הבנתי אותך, מיכאל, אז אני מניח לפי דבריך שאותו עיקרון חל גם על כדור רובה או גל במים. ז”א שאם רובה יורה כדור במהירות של 1000 מ\ש, אז כל צופה ימדוד את אותה המהירות של 1000 מ\ש יחסית אליו ואין זה משנה מה מהירותו של הצופה? ומה אם הצופה טס בעצמו במהירות של 1000 מ\ש באותו כיוון? האין מהירותו אפס יחסית לכדור?
ולגבי גל במים: אם מהירותו נאמר 10 מ\ש, יחסית למים, האין מהירותו אפס יחסית לגולש הרוכב עליו וצופה בו? ו50 מ\ש יחסית לסירה הנוסעת במהירות 40 מ\ש בכיוון ההפוך?
עכשיו השווה זאת לאור, ומצא את ההבדל.
נא להשתפר.
ישראל שפירא:
על ידי מי לא נלקחה אפשרות זאת בחשבון?
על ידך?
כל מי שמודד את מהירות האור הוא …. צופה.
הרי אי אפשר למדוד מהירות בלי לצפות בה.
לכן – כן – כל הצופים מקבלים את אותה תוצאה.
הכל נכון ויפה ונחמד, אבל יש לי שאלת תם: מהירות האור יחסית למה?
למקור האור?
אולי לתווך?
כי קיימת עוד אפשרות, שלא ידוע לי אם נלקחה בחשבון (ואשמח אם מישהו יוכל להאיר לי). שמהירות האור היא בכלל יחסית לצופה.
דבר שיכול להסביר הרבה. כולל מיקלסון ומורלי, פרדוקסי הזמנים לדורותיהם, וכולי.
….במאמר באנגלית שציטטתם- אין שום תזכורת או כותרת שמציינת הקשר של התגלית
למסע בזמן- או תום המסעות בזמן…..
הוספת כותרת כזאת מצידכם- היא פופוליסטית- ובילתי מובנת.
הגזמתם
סתם שאלה אבל אם תשגר קרן אור אל עבר חור שחור או כל גוף אחר בעל מסה גבוהה מופעל על הפוטונים כוח כבידה מכאן שלפי החוק הראשון של ניוטון מופעל על הפוטונים כוח מכאן שהם חייבים להאיץ!!!!!
והרי המהירות ההתחלתית הייתה מהירות האור מכאן שהחלקיק עבר את מהירות האור?
טל.
יכול להיות שבעוד מאה שנה יגלו שתורת היחסות הפרטית והכללית הן מקרה גבולי של תורה יותר כללית. היום עובדים על כבידה קוונטית. המדע כל הזמן מתפתח.
אנחנו גילינו שהמכניקה הניוטונית תקפה רק בגבול בו המהירויות נמוכות למשל. בתחילת המאה ה-19 למשל לא העלו על הדעת שזה יתכן בכלל.
אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד. היום המוני ניסויים תומכים בתורת היחסות הפרטית והכללית. וזה נכון לעכשיו.
אבל מה שכן ברור, דומה שהיקום פועל לפי חוקי המדע. כלומר הוא לא פועל לפי חוקי האסטרולוגיה למשל. חוקי המדע מתחלפים ותורות מדעיות מתרחבות ומוכללות או אפילו מתחלפות. אבל המסגרת המדעית נשארת. עכשיו במסגרת העקרון הזה ישנה סיבתיות. עקרון הדטרמיניזם. לעקרון הזה ישנן כמה השלכות. מצד אחד תורת הקוונטים מציבה לו אתגר רציני עם השזירה הקוונטית. ניסוי אפ”ר. מצד שני לולאות דמוי זמן. אלה הם שני אספקטים של עקרון הסיבתיות. התורות יכולות להתחלף. השאלה היא מה לגבי עקרון הסיבתיות. זה כמו לשאול מה לגבי עקרון שימור האנרגיה. נגיד שתורה פיסיקאלית תתחלף. האם נסכים שעקרון שימור האנרגיה יופר? אינשטיין לא הסכים לזה. וגם רבים כמוהו לא יסכימו לזה. והוא גם לא הסכים שעקרון הסיבתיות יופר. והוא אמר שאלוהים לא משחק בקוביות. כלומר, היו לו עוד עקרונות ברורים שהנחו אותו. והוא לא הסכים שהם יופרו…
ממש לא במקום, אתר מדעי שאומר “סופית” בלתי ניתן לסוע בזמן.
אנחנו כל כך פרמיטיבים, רק במאה האחרונה התחילה ההתפתחות המודרנית לשגשג, איך אפשר לדעת מה התגליות שיהיו בעוד 100 שנה מהיום? שלא נדבר על מיליון שנה ואפילו יותר.
רק בשנים האחרונות גילינו מידע על מכניקת הקוואנטום, חומר אפל, ועוד הרבה תגליות שלאף אחד לא היה שמץ שיהיו קיימות.
אם היו שואלים לפני 3,000 שנה בן אדם האם הוא חושב שיום אחד תהיה חללית שתוכ להגיע לירח הוא היה עונה בחיוב? אני חושב שממש אבל ממש לא, הוא היה צוחק אם היו מסבירים לו על טלפון הרבה יותר אם עכשיו נגיד שמכונת זמן זה דבר אפשרי.
מסע בזמן אפשרי, אבל אנחנו לא רואים אנשים שחוזרים בזמן, זה בגלל שעוד לא המצאנו אותו.
ביום שהתודעה האנושית תהיה מחוברת, והזכרונות שלנו יהיו מתועדים על מדיה חיצונית, והתודעה שלנו תהיה וירטואלית, כל שינוי בעתיד או בעבר יבצע את השינוי לכל אדם, בזמן שהוא יחליט לבחור.
אני אומר שנמציא שכבה נוספת של תודעה:
אדם שיש לו יומן בו הוא מתעד את הכל, ובגלל זיכרונו הקצר הוא חוזר ליומן לראות מה הוא עשה בעבר, פתאום רושמים לו שלפני שנה הוא היה במקום אחר, בגלל זיכרונו הקצר, כשיבדוק הוא יגלה שהוא היה במקום האחר… עכשיו נניח שהשינוי שרשמנו ביומן, משנה את כל מהלך החיים והפעולות והתגובות, אז בעצם שינינו את התודעה של ההווה שהוא חי בו, שיכול להיות גם בכל נקודת זמן.
גלי, מצד אחד אפשר להניח שמה שמצאו נכון וזה בלתי אפשרי.
אבל לא יתכן שקיימת תורה אחרת או בכלל חוקי פיזיקה אחרי שאף אחד עוד לא גילה שן מאפשרי זאת?
א.נ:
אין טעם להיכנס לזה.
זה לא כמו בסרטים כי אינך יכול לחזור ולספר לחברה.
ביחסות הפרטית אפילו תהיה “מחלוקת” על משך החיים כי כששתי מערכות נמצאות בתנועה יחסית נראה לצופה בכל אחת מהן שדווקא הצופה בשנייה זוכה לחיים ארוכים יותר.
במערכות מואצות המצב כבר שונה כי הצופים יכולים לחזור לאותה מערכת ולהשוות שעונים ובהתאם לתאוצות שבהן היו נתונים, סביר שאחד מהם יהיה צעיר מרעהו.
מהירות התגובה שלי היא איטית 🙂
תורת היחסות לא עוסקת במהירות המחשבה. למרות שאלה הם אותות חשמליים. אבל הנושא באמת מעניין ויש היום מחקרים ב-f-MRI.
עריד – נורא צחקתי. הבדיחה ממש טובה.
תשובות לשאלות ששאלו אותי:
דני: דובר על מהירות הסיגנל של הפוטון הבודד. לפי תורת היחסות הכללית, הכבידה מעקמת את האור.
ספוק: לגבי שזירה קוונטית: לאינשטיין הייתה בעיה עם השזירה הקוונטית. הוא קרא לה “פעולה למרחוק של רוחות רפאים”. והייתה לו בעיה עם זה בגלל שנראה לו שזה מפר את תורת היחסות הפרטית. מה זאת אומרת שחלקיק A מידית משפיע על חלקיק B בקצה השני של היקום? והוא הגה את ניסוי אפ”ר. כאן כתבתי על זה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3724917,00.html
ר.ח. רפאים. המקדים האופטי: http://en.wikipedia.org/wiki/Precursor_(physics)
וגם כדאי לקרוא: http://www.photonics.com/Article.aspx?AID=27833
לגבי סוליטונים, למשל: http://www.springerlink.com/content/f811837606602633/
למגיב שמתחיל ב-א, השם ישמרני… מפאת הלבוש הצנוע שנדרש כאן באתר אינני יכולה לכתוב את שמו… 🙂 😉 אז ל”אינטלקטואלית”: מסע בזמן על גבי לולאות סגורות: http://en.wikipedia.org/wiki/Closed_timelike_curve
הפתרונות האקזוטיים לתורת היחסות הכללית לרוב דורשים חומר אקזוטי, אנרגיה שלילית והם תקפים מבחינה מתמטית אבל לא הגיוניים או בלתי אפשריים מבחינה פיסיקאלית. לא כל פתרון למשוואות השדה של אינשטיין, שהוא קונסיסטנטי לגמרי מבחינה מתמטית, יכול להיות קונסיסטנטי מבחינה פיסיקאלית. וזו בדיוק הבעיה עם תיאוריות מודרניות. אבל בשביל זה יש מדע בדיוני. כי בעולם של המדע הבידיוני הכל אפשרי והכל קונסיסטנטי. העיקר שהפתרון אפשרי מבחינה מתמטית. אם הוא אפשרי מבחינה מתמטית. אז זה בסדר. כבר נסדר את חוקי הפיסיקה כך שבעולם המדע בידיוני ניצור מסע בזמן…וזה בדיוק “חזרה לעתיד” של סטיבן שפילברג או “תיכון בלייק הולזי” הקנדי או “קפיצה לעתיד” וכולי.
לשאר המגיבים בקישורים שהבאתי למעלה תמצאו הגדרות והסברים נוספים למהירות חבורה וכולי.
אבל במהירות גבוהה, אתה נוסע בזמן יותר מאחרים על כדור הארץ.
במילים אחרות, אתה יכול לנסוע בזמן כמו שמתכוונים בסרטים.
שאלה:
מהירות המחשבה היא מושג מטאפורי ולא מושג פיזיקאלי.
מהירות מוגדרת כיחס בין שינוי המקום לשינוי הזמן.
אין לזה קשר למחשבה.
א.נ.
גם ללא כל צורך בתורת היחסות וגם ללא כל תנועה – כולנו נעים תמיד לעבר העתיד.
כמובן שלא לזה מתכוונים כאשר מדברים על מסע בזמן
אני אמנם רק מתעניין בתחום, אבל ממה שקראתי, איינשטיין בעצמו אמר שמסע בזמן כן אפשרי בתורת היחסות הפרטית.
הוא דיבר על תופעת התארכות הזמן שדורשת גם מהירויות נמוכות ממהירות האור. אמנם זה מסע בזמן רק לעתיד, אבל זה עדיין מסע בזמן.
תקנו אותי אם אני טועה.
שאלה,
למה אתה חושב שלא ניסו למדוד את מהירות המחשבה? אפשר ומדדו את מהירות הזרמים והעברת האותות הכימיים במח. אפשר ומדדו את המהירות שבין גירוי לתגובה, גם תגובהרפלקסיבית וגם תגובה מודעת כמו בנסיונות שבהם מראים לך תמונה על מסך ואתה צריך ללחוץ על כפתור המתייחס אליה וכו’. אפשר למדוד כמה זמן לוקח לך לפתור בעייה.
גם לי כותרת המאמר נשמעת מנוגדת לשיח המדעי. סגנון של החלטיות יהירה הולם יותר תאוריות שהתגלו עם הזמן כשקריות.
ומה עם מהירות המחשבה??? מישהו מדד פעם את המהירות שלה? או ניסה בכלל למדוד אותה? אם אפשר לראות עתיד פוטנציאלי ולחשוב עליו, מה זה אומר על מהירות המחשבה?
או כיפה שחורה
אוהד, אין בעיה, בכל כתבה על זאבים בטבע נכניס גם פסקה המתארת את הזאב מסיפור כפה אדומה.
אוהד , בדיוק בגלל שהידען הוא אתר מדעי, הוא לא יכול הרשות לעצמו לפרסם כתבות על התכנון התבוני. מדע עוסק בניתוח והסקת מסקנות, ולא בתאוריות ללא בסיס, כמו התכנון התבוני, שמעולם לא הוכחה כנכונה.
ברגע שמישהו יוכיח בצורה מדעית שהתכנון התבוני הוא התיאוריה הנכונה (וזה אומר שהוא יצטרך להוכיח שכל המדע שלנו כיום, כולל שנים של מחקר ותגליות, הוא שטויות.. ביום הזה אני מניח שגם הידען יהיה מוכן להתייחס לאותו תכנון תבוני.
אבל כולנו יודעים שהיום הזה לא יגיע, ושהמדע ככל נראה מתפתח בכיוונים הנכונים, ולכן אפילו תגובה זו, העוסקת בצורה מסויימת בתכנון התבוני, היא בזבוז זמן מוחלט לטעמי.
ככלל אני מעדיף לא להתייחס, ולא להמשיך להתעניין בנושאים שעליהם כבר ביססתי דעה שהם לא נכונים. זה תמיד יהיה בזבוז זמן, חוץ מאשר במקרה שצריך לעזור למישהו אחר “לראות את האור” (למשל חזרה בשאלה), כאשר אז להתעסקות בשטויות יש איזושהי תוצאה שהיא דווקא כן בעלת משמעות.. אחרי הכל, כבר קראתי עשרות מחקרים התומכים ונותנים הוכחות חותכות ומכל כיוון אפשרי לנכונות של האבולוציה, אז מדוע שאבזבז עוד מזמני על תאוריות אחרות, שגם אותן אני מכיר, ושאין להן אפילו הוכחה אחת משכנעת, למרות שהן קיימות אלפי שנים לפני שחשבו על האבולוציה..
מה שסופי זה ששום דבר לא סופי. התאוריות שיש לנו מוגבלות מאד. ניסוי אחד לא יכול להגדיר מה אפשרי ומה לא.
אבי, כקורא קבוע באתר אני חש שבכל הנוגע לאמונה או תכנון תבוני יש לאתר נטיה חזקה נגד, ואף הכתבות ערוכות בצורה שתבהיר כל הזמן את העמדה הזאת ותשלול את הדעות האחרות שגם הם לגיטימיות .
חבל, אתר מדעי צריך שיביא את הכל בלי נטיה לשום צד!
במצב כיום אתה אינך שונה מהדתיים שרואים רק צד אחד..
ממה אתה חושש? תביא את הכל!
תודה.
רעיונות דתיים הם עדיין רעיונות, ואדרוש פתיחות מסויימת גם עבורם.
הסיבה שהם לפעמים מתחפשים למדע מסודר, היא כי זה צו האופנה כיום.
יש גם מדענים שמתחפשים לנביאים.
והנבואה הרי ניתנה לשוטים…
רעיונות שוליים היו ומהווים המפתח לחדשנות ולקפיצות מדרגה היסטוריות.
הכנסיה בשעתה ביטלה את קופרניקוס, ובאותה צורה פרופסורים גדולים מגלים קיבעון גם היום.
כשכל מומחה כזה עסוק במשנתו שלו, בוודאי אין זה מקומם להכיל גם אפשרויות מנוגדות,
ואני מבקש ממך להיות זה שפתוח לרעיונות שוליים במדע.
r
פתיחות רעיונית היא דבר טוב אבל הוא צריך להעשות במידה, כמחו שלא תדרוש פתיחות רעיונית לרעיונות דתיים המתחפשים לרעיונות מדעיים (ע”ע התכנון התבוני) כך לא צריך לבקש ממני להיות זה שפתוח לרעיונות שוליים במדע. יש בשביל זה את נייצ’ר וסיינס, אם הם ישנו את דע\תם גם אני אפרסם זאת. ודווקא זה מוסיף לתו התקן של האתר ולא גורע ממנו.
אגב בכל האתרים באנגלית מיוחסת שקילות למסע במהירות גבוהה מהאור ולמסע בזמן. לא המצאתי את הגלגל.
אבי, בבקשה תקן את הכותרת. באמת לא לעניין, וגורע מתו האיכות שמיוחס לאתר.
אולי מסע בזמן לא אפשרי עם השגת מהירות האור, אבל זה הבדל שמיים וארץ לכותרת הנחרצת שהענקת.
ובנימה אישית – לטעמי יש לך נטייה חזקה מדי לפסול ולבטל רעיונות חדשים (או ישנים), מאשר למצוא מקום להכיר בהיתכנות קיומם.
הגדרתי למדע טוב היא פתיחות רעיונית. איני יודע מה הגדרתך.
ראשית אין שום בעיה לחלקיק לעבור את מהירות האור. ישנה תופעה פיסיקלית ידועה
בשם קרינת צ’רנקוב שבה חלקיק נע מעבר למהירות האור בחומר ופולט פוטונים עקב כך.
זוהי הסיבה לאור הכחול הנפלט בכורים גרעיניים המקוררים על ידי מים קלים.
הטענה הפיסיקלית היא שלא ניתן לעבור את מהירות האור בריק!
גם על טענה זו יש סייגים:
בעקבות תורת הקוונטים וניסויי המחשבה של אינשטיין-פודלוסקי-רוזן והבדיקה שלו בניסויים שביצע
הפיסיקאי הצרפתי אלן אספקט התברר כי יתכנו קורלציות במרחב זמן שמועברות במהירות גדולה ממהירות האור ולכן הטענה הפיסיקלית היא:
לא ניתן להעביר סיגנל (אינפורמציה) במהירות גדולה ממהירות האור!
לגבי הקישור למסע בזמן הוא קצת מאולץ לטעמי אבל ניחא. הסיבה שמהירות האור מקושרת למסע בזמן הינה שמהירות האור משמשת להגדרת היחס סיבה ותוצאה פיסיקלית בין שני אירועים פיסיקליים. ברגע שאירוע מסויים התרחש בנקודה ובזמן מסויים ואירוע שני התרחש במרחק ובזמן קצר מכדי שסיגנל אור היה יכול לעבור בינהם לא ניתן לקשר בין האירועים בקשר סיבתי הם אירועים בלתי תלויים. לו היו מצליחים להראות כי ניתן לשלוח סיגנל במהירות גבוה ממהירות האור היה המבנה הסיבתי של הזמן מרחב נשבר ולכן ניתן היה לדבר על מסע בזמן.בניסוח פיסיקלי הדבר היה מאפשר לצאת מחוץ לקונוס האור של אירוע.
ראשית אין שום בעיה לחלקיק לעבור את מהירות האור. ישנה תופעה פיסיקלית ידועה
בשם קרינת צ’רנקוב שבה חלקיק נע מעבר למהירות האור בחומר ופולט פוטונים עקב כך.
זוהי הסיבה לאור הכחול הנפלט בכורים גרעיניים המקוררים על ידי מים קלים.
הטענה הפיסיקלית היא שלא ניתן לעבור את מהירות האור בריק !
גם על טענה זו יש סייגים:
בעקבות תורת הקוונטים וניסויי המחשבה של אינשטיין-פודלוסקי-רוזן והבדיקה שלו בניסויים שביצע
הפיסיקאי הצרפתי אלן אספקט התברר כי יתכנו קורלציות במרחב זמן שמועברות במהירות גדולה ממהירות האור ולכן הטענה הפיסיקלית היא:
לא ניתן להעביר סיגנל (אינפורמציה) במהירות גדולה ממהירות האור.
לגבי הקישור למסע בזמן הוא קצת מאולץ לטעמי אבל ניחא. הסיבה שמהירות האור מקושרת למסע בזמן הינה שמהירות האור משמשת להגדרת היחס סיבה ותוצאה פיסיקלית בין שני אירועים פיסיקליים. ברגע שאירוע מסויים התרחש בנקודה ובזמן מסויים ואירוע שני התרחש במרחק ובזמן קצר מכדי שסיגנל אור היה יכול לעבור בינהם לא ניתן לקשר בין האירועים בקשר סיבתי הם אירועים בלתי תלויים. לו היו מצליחים להראות כי ניתן לשלוח סיגנל במהירות גבוה ממהירות האור היה המבנה הסיבתי של הזמן מרחב נשבר ולכן ניתן היה לדבר על מסע בזמן.בניסוח פיסיקלי הדבר היה מאפשר לצאת מחוץ לקונוס האור של אירוע.
מישהו מוכן להסביר לי למה קיומו של חלקיק שנע במהירות גדולה יותר ממהירות האור גורר בהכרח אפשרות למסע בזמן? לעניות דעתי קיומו של טכיון מעין זה יכול רק גרום לתיקון מסויים בתורת הייחסות והרחבת גבולותיה.
אני לא מאמין באפשרות לקיומה של תנועה בזמן אבל לא מבטל על הסף קיומו של טכיון
אלא אם יוכיחו לי אחרת.
לילה טוב
סבדרמיש יהודה
קמילה:
גם אני חשבתי כמוך כשקראתי את הודעתו של ספוק (לא שהיא ממש תורמת לעניין גם בכתיב הנכון).
כללית, לא נראה לי שהתפתח פה דיון רציני ולכן באווירת חוסר הרצינות אוסיף שאני מציע לאבי שישאיר את הכותרת כפי שהיא עד להודעה ישנה שבה יאמר ההפך.
אבי – אני באתי מהעבר – חייתי לפני 1823 שנה בירושלים עד שמצאתי את מכונת הזמן
במערה בהרי יהודה.
אז היה קל יותר לחיות – מחירי דירות מלבני בוץ וחושות היה זול מאוד – בכלל לא היה צריך לקחת משכנתא.
תמורת 4 שקלים כסף היית קונה בית מתבן עם 3 חדרים גדולים,גג שטוח וחצר.
מחירי הקוטג’ היו שפויים יותר (היית פשוט ניגש לעז או לפרה שבחצר) שלא לדבר על שביתת הרופאים
שאז למעשה היו הכהנים או כל מיני טיפוסים רוחניים ותימהוניים כמו איזה אחד בשם ישוע מנצרת
(שהיה בכלל נגר באיקאה של אז).
סמוך עליי אבי – יש מסע בזמן
כולכם נוסעים בזמן גם אם אתם עומדים במקום ומנסים לא לזוז.
כולכם בעתיד ובעבר.
מה זה ליסוע בזמן.
איך אפשר ליסוע בזמן אם הגדרת המושג מסע ותנועה היא המצאות של אדם במרחב התלת מימדי בנקודות זמן שונות.
מסע בזמן יצתרך להיות לפיכך המצאות אדם בזמנים שונים בנקודות זמן שונות שזה קישקוש.
אתן דוגמא האם אפשרי להיות ב3 בצהרים ב 2011 וב 3:10 עשר דקות אחרי ב 2010 ??
אנשים מבלבלים את תחושת ההוה הסוביקטיווי עם מושג הזמן. אם פרדוקס התאומים של אינשטיין נכון אז למה לא יהיה אפשרי לקחת את זה עוד צעד קדימה לסוף העולם ובחזרה?
אני גם הסכמתי עם מסקנות הכתבה הזאת כשקראתי אותה.
אתמול.
שום דבר לא סופי.
בשביל להוכיח מסע בזמן לא צריך לחפש רחוק מידי, שהרי, לדוגמא, כל מטוס שממריא מישראל ליפן נוסע בזמן, וגם להיפך. ולכן צריך לכוון מחדש את השעון. המאמר מדבר על נסיעה שהיא במהירות גבוהה יותר ממהירות האור, ואין לזה קשר למסע בזמן.
מחשבות על – אשליה של דטרמיניזם…
אם כל הפוטנציאלים קיימים ויש אינסוף של מציאויות מקבילות שביניהם עוברת התודעה בצורה חלקה, הדטרמניזם הוא אשליה ותו לו. מה שאינו אפשרי ברגע נתון במציאות מסויימת אפשרי גם אפשרי במציאות מקבילה כלשהיא.
ומכיוון שחץ הזמן אינו קיים (אנטרופיה היא סטטיסטית ותו לו) חוץ מאשר בנסיון האנושי, יש להסיק מכאן שהכל קיים עתה, ברגע זה. אם ניתן לעבור בין מציאויות מקבילות מדוע לא קדימה ואחורה ב”זמן”?
לגבי השאלה – מיהו זה שמנווט ואיך? תשובה אפשרית היא התודעה בכל בחירה שנעשית.
הפרדוקסים של “המסע בזמן” נובעים משימוש לא נכון במושג “סיבתיות”. בעולם דטרמיניסטי לא ניתן לומר שמשה וחיים “מסכימים בינהם” על משהו. “הסכמה” הוא מושג עם קונוטציות של בחירה חופשית, כאילו שהם יכלו לא להסכים. בעולם דטרמינסטי מה שהם עשו היה חייב להיעשות. אם מישהו חוזר בזמן זה כי זה כפוי עליו לחזור בזמן ולא כי הוא החליט להיכנס למכונת זמן.
הסיבה האמיתית שאין שום משמעות למושג החזרה בזמן בעולם דטרמינסטי היא שאיננו נוסעים בזמן בכלל, אפילו לא לעתיד. בעולם דטרמינסטי היקום כולו קיים מתחילתו ועד סופו. והתפיסה היותר נכונה היא שהמודעות רק נעה על פני הזמן קדימה. ניתן להמשיל זאת לסרט קולנוע הסרט כבר קיים, כל מה שקורה הוא שהסרט מסתובב וכך אנו רואים את השינויים.
גלי שלום,
האם תוכלי לבאר את המושגים “חבורה של הפולס” ו”גל טרנסיינט”? אני מוצא שקשה לי מאוד להבין את מסקנות הניסוי בלא להבין מושגים אלו.
תודה
קמילה – לא הצלחתי לרדת לעומק דעתך. אני סקרן לדעת מה עניין ריהוט לכאן. סליחה על קוצר דעתי.
כמובן קיימת הטענה שאומרת שאילו מסע בזמן היה אפשרי, אזי היו מסתובבים בינינו היום ואף לאורך ההסטוריה נוסעים בזמן מהעתיד שלנו. היות ולא נתקלנו באנשים שטוענים (ויכולים להוכיח) שהם נוסעים בזמן, הגיוני שמסע בזמן הוא לא אפשרי.
אבי,
אולי תשקול לשנות את הכותרת ל:
סופית – מסע בזמן במהירות הגבוהה ממהירות האור אינו אפשרי
זה מתאר טוב יותר את הנושא.
הכותרת לקויה ,אינה ניתנת לאימות כל עוד המדע טרם ערך את כל הניסויים האפשריים ,זה ניכר כי המדע הנמצא עדיין בחיתוליו בתחום זה ,אינו בר סמכא לחרוץ הנחה כה נחרצת.
אומנם גילי הוא צעיר ,אך אני עדיין חושב שזה די מוקדם מבחינה מדעית לקבוע בודאות קביעה שכזאת ,אני מקווה שהמדע יתפוס אותך טועה ומהר כדי שאזכה לראות זאת במו עיניי….
סלח לי אבל אני חושב שהקביעה שקבעת נעשתה ממניעים לא מדעיים…פשפש בתוכך למצוא מדוע בחרת להיות כה נחרץ.
אני אחראי לכותרת. אם יבוא נוסע בזמן ויוכיח זאת אשקול לשנות את הכותרת. 🙂
כל מדען שכותב “סופית” לוקה בשיגעון גדלות.
אני לא טוען שאפשר לעבור את מהירות האור אבל ההיסטוריה מלאה בדוגמאות למדענים שתעו או חסרו ידע.
מאד יכול להיות שעוד כמה עשרות שנים המדענים האלו יראו מגוכחים וחסרי מעוף.
צורת כתיבה מבלבלת ומסורבלת. יש לי קצת רקע בנושא התורת היחסות, אופטיקה ותורת הקוונטים ועדיין אני אחרי קראית המאמר לא הבנתי למה זה לא אפשרי.
ומה עם מסע בזמן באמצעות לולאות סגורות, שנוצרות ע”י כבידה חזקה (כמו ליד חור שחור)?
לא נדרשת כאן תנועה מעל למהירות האור, ועדיין אפשר לנוע לעתיד (וגם אל העבר, כל עוד החור השחור היה קיים בנקודת הזמן שאליה רוצים לחזור).
גלי
שלום.
המקדם האופטי שעליו מדובר בכתבה משום מה מזכיר לי את ה”סוליטון” מהכתבה הזאת:
https://www.hayadan.org.il/physicists-predict-new-form-of-soliton-in-ultracold-gases-2912091/
זה נראה כאילו המקדם האופטי מתנהג כמו הסוליטון ההוא, שעליו נע הפוטון.
אשמח אם תוכלי לעשות סדר איפה שטעיתי, כי אני לא ממש מבין בזה (מה זה מקדם אופטי?)
יזם מהיר ועירני יעשה כאן הרבה כסף קל בתחום הריהוט לחדר… אני אשמח לקבל אחוזים ממי שירים את הספה, אה… את הכפפה.
BS
look for quantum entanglement and realize you do not have to accelerate futons
They can just be duplicated across space
גלי
מה לגבי גרביטציה אין הוכחה שמהירות התפשטות שדה הגרביטציה מוגבל למהירות האור.
ומה לגבי חומר אפל ואנרגיה אפלה.
אין מניעה לקיום סוג של חלקיקים שנעים במהירות גבוהה מהאור.
גלי – יופי שחזרת לכתוב. קראתי על זה היום פרסום מאוד קצר באנגלית שלא ניתן היה להבין ממנו כלום. טוב שכתבת והארת את עינינו. ובעניין אחר. כמומחית לפילוסופיה של המדע ולאינשטיין, קראי בבקשה את
https://www.hayadan.org.il/relative-theory-philosophical-implications-070103
וחווי את דעתך בתגובה לתגובה שלי שם.