הסברה המקובלת היא שההזעה המרובה ביותר בקיץ, שגורמת לאיבוד של נתרן גם תגרום לנו לצרוך יותר מלח. המחקר החדש הראה שבישראל זה לא קורה
למרות הסברה המקובלת, לפיה במהלך הקיץ יש צריכה מוגברת של מלח, מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שאין הבדלים בצריכת המלח בין החורף והקיץ בישראל. “חשיבות המחקר בהבנה מוגברת לגורמים לצריכת המלח בקרב האוכלוסייה, שהיא סוגיה בריאותית חשובה. מאמצים רבים מושקעים ע”י משרד הבריאות והרפואה לצמצם את צריכת המלח, כך שככל שנבין טוב יותר את הגורמים לצריכתו, תשתפר יכולתנו לאיזון תזונתי משופר”, אמר פרופ’ מיכה לשם, ביו- פסיכולוג מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה שערך את המחקר.
במחקרים שנעשו בעבר, נמצא כי אצל אוכלוסיות הגרות במדבר צריכת המלח גבוהה וזאת ככל הנראה בגלל שהמלח מסייע במניעת התייבשות. כמו כן, על פי הסברה המקובלת, ההזעה הגדולה במהלך הקיץ שגורמת לגוף לאבד מלחים, כמו גם השתייה המרובה שמורידה גם היא את אחוז המלח בגוף, מביאה לכך שבמהלך הקיץ נצרוך יותר מלח מאשר בחורף. לדברי החוקר, סברה זו כה מושרשת, עד שבארצות הברית, לדוגמא, ההמלצות הרשמיות לצריכת נתרן בקיץ לוקחות כנתון את העובדה שבקיץ אנחנו צורכים יותר מלח. בפועל, עד היום לא בוצע מחקר אשר בדק את השפעת העונות או אקלים על צריכת המלח.
במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת Appetite ובו השתתפו 140 סטודנטים, ביקש פרופ’ לשם לבדוק את ההשפעה של חום הקיץ על צריכת מלח. המחקר התקיים בחיפה כאשר הטמפרטורה בקיץ הייתה גבוהה ב- 10 מעלות מהטמפרטורה החורף. הנחקרים נבדקו גם בחורף וגם בקיץ. לצורך הניסוי, התבקשו הנבדקים להימנע מאכילה, ומשתיה של משקאות שאינם מים למשך שעתיים לפני הבדיקה. בבדיקה נבדקו אופנים שונים של צריכת מלח, כמו הכמות שמוסיפים הנבדקים למרק, הצריכה הדיאטטית של נתרן, מידת ההמלחה של מזונות שונים, העדפה למתאבנים מלוחים ומבדקים פסיכופיסיים לאמוד את חוש הטעם של מלח. במקביל לבדיקות אלה, נבדקה גם ההעדפה לטעם המתוק כביקורת לוודא ששינויים שימצאו לא יהיו כלליים לחוש הטעם, אלא ייחודיים לטעם המלוח.
מתוצאות המחקר עולה כי אין השפעה לעונות השנה על צריכת המלח. עוד נמצא כי צריכת המים אינה שונה ע”פ עונה, וההעדפה למתוק דווקא ירדה בקיץ. “יתכן והצריכה הדומה של מלח בחורף ובקיץ נובעת מחשיפה מועטה לאקלים האמיתי בגלל נפוצות מיזוג אוויר בסביבתנו” אמר פרופ’ לשם.
3 תגובות
הוספת מלח למזון היא מנהג מלאכותי ולא טיבעי.
האדם באופן טיבעי לא זקוק לשום תוספת של שום מלח למזון , הכמות שנמצאת באופן טבעי בפירות ירקות בשר חלב ובמים היא מעל ומעבר למה שהגוף צריך.
עודפי הסודיום מהמלח מעמיסים על הכליות שלא בנויות להתודד עם כמויות כאלה של סודיום, הסודיום מתחרה עם האשלגן בגוף וגורם לחוסר במינרל הזה.
עודף המלח במזון הוא אחד בגורמים למחלות כליות, יתר לחץ דם ועוד …
רובנו אוכלים יותר מדי מלח. אולי הסיבה שאיננו מתאימים את רמת הצריכה לעונה היא הרגלי צריכה גבוהים וחוסר רגישות לצרכי הגוף, ולא המצאות בחלל ממוזג כפי שמוצע בסוף הכתבה.
נתרן היא מתכת ר ע י ל ה !
לכן לא ברור מדוע שוב ושוב ״מומחים״ מדברים על ״צריכת נתרן״,
אנשים צורכים מלח , מלח לא נתרן ,
בדיוק כמו שאכילת שקדים אינה ״צריכת״ ציאניד ,
או כמו שאכילת תפוז אינה ״צריכת״ חומצת לימון ,
מי שחוזר על ״צריכת נתרן״ במקום לומר מלח בנסיון להשמע מתוחכם
מ נ פ נ ף ב ב ו ר ו ת ו !