סיקור מקיף

‫ואף על פי כן… העולם מתחמם‬

צוות חוקרים בכיר מצא בניתוח עצמאי שהאקלים ביבשות של כדור הארץ אכן הולך ומתחמם, ושמסקנותיהן של קבוצות המחקר הקודמות היו נכונות, למרות הביקורת העזה שהוטחה בהן

טמפרטורת היבשות בשתי המאות האחרונות. הקו בכחול כהה מתאר את תוצאות פרויקט ברקלי. הקווים בצהוב, אפור ותכלת קבוצות אחרות. איור: פרויקט כדור הארץ של ברקלי
טמפרטורת היבשות בשתי המאות האחרונות. הקו בכחול כהה מתאר את תוצאות פרויקט ברקלי. הקווים בצהוב, אפור ותכלת קבוצות אחרות. איור: פרויקט כדור הארץ של ברקלי

נושא ההתחממות הגלובלית מעורר מחלוקת פוליטית עזה, בעיקר בארצות הברית. יש המוגדרים (כנראה בידי אחרים) כמכחישי ההתחממות (deniers), ויש המוגדרים (גם על ידי עצמם) כספקני ההתחממות (skeptics). יש המקבלים את הטענה שהעולם מתחמם, אבל דוחים או מסתייגים מן הטענה שהאדם הוא הגורם להתחממות, ולעומתם יש המערערים על עצם ההתחממות.

מהם הגורמים להתנגדות הזאת? ראשית כדאי להפריד בין ספקנות מדעית מבורכת לבין הכחשה רגשית בעייתית לבין הכחשה הנובעת ממניעים פוליטיים-כלכליים.

לדעתי, רוב המתנגדים משתייכים לקבוצה המכחישים, והם משתמשים בטיעוניהם של הספקנים כדי לחזק את תחושותיהם או את המדיניות שלהם. בפסיכולוגיה קוראים לזה הטיית אישוש: הנטייה לקבל ולהעצים טיעונים וראיות התומכים בדעה המוקדמת שלנו ולדחות או להמעיט בחשיבותם של טיעונים וראיות הסותרים אותה. מכחישי ההתחממות בוחרים להעצים את הטענות שמעלים הספקנים ורואים בהן הוכחה שההתחממות לא מתרחשת תוך בחירה להתעלם משלל העדויות התומכות בה. לגישה כזאת עלולות להיות השלכות הרסניות: ראו את מלחמת יום הכיפורים כדוגמה, אז קראו לזה “קונספציה”.

בימים האחרונים התפרסמו תוצאות ראשונות של מחקר במסגרת “פרויקט כדור הארץ של ברקלי”. את המחקר ערכה קבוצה של מדענים ובהם פיזיקאים בכירים (כמו סול פרלמוטר שזכה השנה בפרס נובל בפיזיקה), והוא נועד לבחון באופן בלתי תלוי את הנתונים על פיהם נקבע שהעולם הולך ומתחמם.

אבל לפני שנגיע לתוצאות, כמה מילים על הרקע הפוליטי. הפרויקט של ברקלי, בראשות האסטרופיזיקאי ריצ’רד מולר, הוקם ב-2009 בעקבות פרשה שזכתה לשם קליימטגייט (climatgate), תזכורת לפרשת ווטרגייט שהפילה את נשיא ארה”ב ריצ’רד ניקסון. קבוצה של האקרים פרצה וגנבה תכתובות דוא”ל של מדעני אקלים מאוניברסיטת מזרח אנגליה (UEA) ופרסמה אותם באינטרנט. העיתוי לא היה מקרי, הפריצה התבצעה שבועיים לפני פסגת קופנהגן שעסקה בשינוי האקלים. ספקני ההתחממות הגלובלית השתמשו בהודעות הדוא”ל האלה כדי להוכיח שהמדענים טיפלו (manipulate) לכאורה בנתונים כדי שיתאימו לתיאוריות שלהם, כלומר ביצעו מניפולציה בנתונים. המדענים טענו שהביקורת נבעה מפירוש שגוי וזדוני של ז’רגון מדעי, והכוונה הייתה לטיפול סטטיסטי מקובל והכרחי.

הוויכוח, בעיתוי ההוא, עלה מיד על פסים פוליטיים: מושל טקסס ריק פרי, אחד המנהיגים השמרניים בארה”ב מן המפלגה הרפובליקנית, טען שמספר ניכר של מדענים טיפל בנתונים כדי שדולרים ימשיכו לזרום למימון הפרויקטים שלהם.

ריק פרי הוא דובר בולט של תנועה שמרנית בארה”ב המתנגדת למכלול היבטים של המדע. פרי תומך למשל גם בהשערת התכנון התבוני המתנגדת לאבולוציה ומתנגד לחקר תאי גזע עובריים (אך תומך בטיפול חדשני באמצעות תאי גזע בוגרים). גם הנשיא לשעבר ג’ורג’ בוש נודע בספקנותו לגבי ההתחממות הגלובלית ובמקביל הקפיא את המימון הפדרלי לחקר תאי גזע עובריים.

את ההתנגדות לאבולוציה ולחקר תאי גזע עובריים אפשר להסביר במניעים דתיים. אבל העובדה שאצל רבים במחנה השמרני האמריקני היא כרוכה גם בהתנגדות לתסריט ההתחממות הגלובלית, ובייחוד לרעיון שהאדם הוא הגורם לה, מראה שההתנגדות הזאת עמוקה ורגשית. רבות מן ההתבטאויות נגד התיאוריות המדעיות האלה משולבות בהתבטאויות נגד המדענים: מפקפקים ביושרם, במניעים שלהם, במיומנות שלהם ובמקצועיות שלהם. נראה שהמדע והמדענים מאיימים על האגף השמרני. הם אינם מאיימים רק על השקפות העולם הדתיות אלא גם על אורח החיים האמריקני הקלאסי זולל הדלק, הוא דורש שינוי בהרגלים! ושמרנים לא ממש ששים לשנות הרגלים. אם נוסיף על כך מניעים כלכליים, טקסס, מדינתם של פרי ובוש, היא גם מדינתן של חברות הנפט האמריקניות, התמונה מתבהרת עוד יותר.

בימים אלה, שבהם הקרע בין ימין ושמאל בארה”ב רק הולך ומחריף, בשעה שהעובדה שנשיא שחור יושב בבית הלבן מטריפה את דעתם של תומכי “מסיבת התה” – המדע והמדענים הולכים ונצבעים בידי הימין השמרני בצבע שמאל-ליברלי. ההתנגדות הפוליטית הזאת מהווה איום על התפתחות המדע בארה”ב, וכל איום על המדע באמריקה מאיים על המדע בעולם כולו.

על רקע זה יש לתוצאות פרויקט ברקלי חשיבות העומדת מעבר לעצם אישוש ההתחממות הגלובלית. ריצ’רד מולר, העומד בראש הפרויקט, נודע אף הוא בעבר בספקנותו לגבי עצם ההתחממות. מניעיו היו כמובן מדעיים, ונימוקיו, כמו גם אלה של רבים מן הספקנים המדעיים היו רציניים וראויים מאוד להתייחסות. מולר חשש שתחנות מדידה רבות בארה”ב ובעולם כולו אינן מדויקות ואינן מתוחזקות כראוי. הוא העלה חשש שרבות מן התחנות הוותיקות, המאפשרות הסקת מסקנות לאורך שנים רבות, היו בעבר ממוקמות מחוץ לערים, אך כיום מוקפות בבניינים ולכן מודדות למעשה את “אפקט אי החום” של העיר – כלומר את התחממות המתועדת היטב של האוויר בערים הגדולות, ולא את ההתחממות הגלובלית.

כאמור, מולר עמד בראש חבורה של עשרה מדענים רציניים, שבעה מתוכם פיזיקאים, ולאו דווקא מומחי אקלים, כדי לבחון מחדש את הנתונים הגולמיים. הצוות בחן 1.6 מיליארד מדידות שהגיעו מיותר מ-39,000 תחנות למדידת טמפרטורה מרחבי העולם (על היבשה) ולקח בחשבון את הטענות שהעלו ספקני ההתחממות והתמודד עמן. הוא פיתח שיטה סטטיסטית משלו לטפל בכל הנתונים ללא סינון, בדק בנפרד את התחנות שתוצאותיהן מוגדרות “באיכות גבוהה” מול התחנות הפחות אמינות, לקח בחשבון את המדידות בערים הגדולות ובודד את המדידות באזורים כפריים שונים. בקיצור – עבודה מדעית “על פי הספר”.

בנוסף, אולי כדי להגדיל את אמינות המחקר, חלק מן המימון לפרויקט הגיע דווקא מקרנות הידועות בתמיכתן בתנועות המתנגדות לרעיון שהאדם גורם להתחממות.

והתוצאות?

“התוצאות שלנו קרובות מאוד לאלה שפרסמו קבוצות קודמות,” כותב מולר בעיתון The Wall Street Journal, ולא הסתיר בראיונות אחרים את הפתעתו מכך. “אנו סבורים שמשמעות הדבר היא שהקבוצות האלה אכן הקפידו ונזהרו מאוד בעבודתן, אף על פי שלא הצליחו לשכנע בכך את הספקנים. הן הצליחו להימנע מהטיה של התוצאות בבחירת הנתונים, בהומוגניזציה שלהם ובתיקונים האחרים שערכו.”

המסקנות הפריכו את הטענות המרכזיות של הספקנים, הראו שעל אף אי דיוקים בחלק מן התחנות המגמה ברורה: מאז שנות ה-50 עלתה הטמפרטורה הממוצעת ביבשה במעלת צלסיוס אחת, הערכה גבוהה אף מזו של הפאנל הבין-ממשלתי של האו”ם לחקר ההתחממות הגלובלית, שעמדה על 0.64 מעלות. ההתבוננות בגרף מראה התאמה מרשימה בין התוצאות שלהם לבין תוצאותיהם של שלושת הצוותים האחרים שעסקו בנושא וזכו לביקורת: הסוכנות האמריקנית לאוקיינוסים ולאטמוספרה (NOAA), סוכנות החלל האמריקנית (NASA) וצוות משותף של השירות המטאורולוגי הבריטי עם מדענים ב… אוניברסיטת מזרח אנגליה – אותם מדענים שהודעות הדוא”ל שלהם נפרצו.

וכך מסכם מולר את מאמרו: “ההתחממות העולמית אמיתית. אולי התוצאות שלנו יצננו מעט את הרוחות בנושא הזה של הוויכוח על האקלים.”

ראוי לציין שהתוצאות שהתפרסמו השבוע אינן סופיות. המאמרים נשלחו לכתבי עת מדעיים אך עדיין לא עברו בקרת עמיתים – אותה בקרת איכות הנדרשת בעולם המדעי מכל פרסום. יש לכך סיבה: הצוות מנסה להשיג שקיפות מלאה, שכן אחת הביקורות הנוקבות ביותר על המחקרים הקודמים הייתה שהנתונים לא היו פתוחים לציבור. הצוות העלה את המסקנות ואת הנתונים לאתר האינטרנט שלו והם מקווים לקבל תגובות ענייניות לפני הפרסום הסופי.

הפרסום החופשי הזה היא הדרך “שבה מדע צריך להיעשות,” אומר מולר. “כך ערכתי את המחקרים שלי במשך עשרות שנים. וכך עשו כולם עד שכמה כתבי עת, ובייחוד סיינס ונייצ’ר (שני כתבי העת המדעיים היוקרתיים ביותר), אסרו לעשות זאת.” הוא מוסיף.

המסקנות משמחות ומעציבות כאחד. הן משמחות מפני שהן מוכיחות שוב, שלמרות הכול, השיטה המדעית פועלת כהלכה. שגם אם יש פה ושם טעויות ומעידות, המדענים עושים עבודתם נאמנה. עצם קיומו של הפרויקט מוכיח את הדבר.

התוצאות מעציבות מאוד מפני שהן מוכיחות שוב שהעולם מתחמם, ושאי אפשר להתעלם מכך. הפרויקט לא עסק בגורמים להתחממות ולחלקו של האדם בכך. השאלה האם האדם אחראי להתחממות היא שאלה חשובה מאוד, אבל לדעתי היא מאפילה כבר שנים רבות על הבעיה האמיתית, והיא מאפשרת למנהיגים להסתתר מאחורי ההאפלה הזאת ולהימנע מלהתמודד עם השאלה האמיתית: העולם מתחמם – מה עושים?

במאמר “קורבנות שינוי האקלים”, בגיליון אפריל-מאי 2011 של סיינטיפיק אמריקן ישראל תיארנו כיצד עליית מפלס הים כתוצאה מן ההתחממות מאיימת על מיליונים המתגוררים באזורי שפלה, כמו למשל, דלתת נהר המקונג בוויינטם, אחד מאגני האורז החשובים בעולם. כיצד בצורות משולבות בהצפות מאיימות על החיים ועל היציבות באפריקה ובמקסיקו.

האם תוצאות הפרויקט ישכנעו את הספקנים? סביר להניח שלא, בייחוד לאור הנימה היהירה למדי של מולר. הם ינסו למצוא פגמים גם במחקר הזה, וטוב שכך.

האם הם ישכנעו את המכחישים? לדעתי התשובה היא בוודאי שלא. ההכחשה באה במקרה הטוב משכנוע פנימי עמוק ורגשי, ובמקרה הרע מאינטרסים כלכליים.

המדע אינו עומד מעל כל ביקורת. נהפוך הוא, ראוי ומוצדק לבדוק את המחקרים המדעיים חזור ובדוק, זהו חלק מן התהליך המדעי. בשנים האחרונות גוברת המגמה שהביקורת יוצאת משליטתם של מנגנוני בקרת העמיתים הקלאסית ועוברת למדיה הדמוקרטית יותר של האינטרנט באמצעות בלוגים המשמשים כלב שמירה חדש ואגרסבי על המדענים – וטוב שכך. יש גם לבחון את המניעים של המדענים, את מקורות המימון שלהם ואת האינטרסים שלהם – ניכוש וסילוק מניעים פסולים הכרחי לאמינות המדעית. ראוי לדון בהיבטים האתיים של מחקרים מדעיים, וחברה רשאית לשים גבולות כשהיא מגיעה למסקנה שגבולות האתיים נפרצו. אך מכאן רב המרחק מן הדמוניזציה רחבת ההיקף של המדע והמדענים הננקטת על ידי חוגים שונים, ולא רק באמריקה.

אבל בסופו של דבר, גם נשיא רפובליקני בבית הלבן ייאלץ להתמודד עם הבעיות שתעורר ההתחממות, ולא משנה מה גרם להן.

אבי בליזובסקי, עורך אתר הידען מוסיף

אליזבט מולר, מנהלת שותפה של מחלקת כדור הארץ ברקלי אמרה כי היא מקווה שהממצאים יסייעו לצנן את הויכוח אודות ההתחממות באמצעות מתן מענה על הדאגות הכנות של הספקנים בדרך ברורה ושקופה. “הדבר חשוב במיוחד כעת כשאנו מתקרבים למפגש COP 17 בדרבן, דרום אפריקה בסוף השנה, כאשר המשתתפים ידונו במטרות להפחתת פליטת גזי החממה לתקופת ההתחייבות הבאה כמו גם בנושאים כגון מימון, חילופי טכנולוגיה ושיתופי פעולה בינלאומיים.

מחלקת כדור הארץ בברקלי כוללת פיזיקאים, קלימטולוגים וסטטיסטיקאים מקליפורניה, אורגון וג’ורג’יה שלהם התמחות בניתוחים סטטיסטיים ובמיזוג סדרות נתונים. אחד מחברי הקבוצה, סול פרלמוטר זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2011 על עבודתו בתחום הקוסמולוגיה.

הקבוצה לא מעריכה את שינויי הטמפרטורות באוקיאנוסים שלפי ה-IPCC לא התחממו כמו היבשה – רק שני שלישים מעלת צלזיוס.

בפרט הגיע המחקר של ברקלי למסקנות כי:

* תופעת איי החום קיימת אך השפעתה מקומית והיא לא תורמת משמעותית לעליית טמפרטורת פני היבשה, זאת מכיוון שהשטח העירוני מכסה רק כ-1% משטח כדור הארץ.

* כשליש מאתרי מדידת הטמרטורות ברחבי העולם מדווחים על התקררות ב-70 השנים האחרונות, כולל רבות בארה”ב ובצפון אירופה, אך שני שלישים מהתחנות הראו התחממות (כמובן גבוהה יותר). טמפרטורות הסטוריות מאתרים בודדים נוטים לרעש ואינם בהכרח אמינים, ולכן חשוב תמיד להשוות את השילוב של רשומות רבות כדי להבין את תבניות ההתחממות הגלובלית.

* המספר הגבוה של אתרים המדווחים על התקררות עשוים להסביר כמה מטיעוני הספקנים, אומר רוד. “ההתחממות הגלובלית היא איטית מכדי שאנשים יוכלו לחוש באורח ישיר ואם החזאי המקומי אומר שהטמפטרטרה נשארה זהה או קרה מאשר לפני מאה שנה קל להאמין לו.” למעשה, קשה למדוד מזג אוויר באורח עקבי על פני עשרות ומאות שנים, וקיום האתרים המדווחים על התקררות מעידה על רעש ושונות מקומית שיכולה לשבש את הנתונים. הערכה נכונה של עליית טמפרטורת פני השטח של כדור הארץ, לא יכולה להתבצע רק על סמך תחנות בודדות. נדרשות מאות ואלפי תחנות כדי לגלות ולמדוד את ההתחממות הממוצעת. רק כאשר מדי חום סמוכים רבים מדווחים על אותה תבנית אנו יודעים שהמדידות הן אמינות.

* תחנות שדורגו כפחות איכותיות נבדקו בסקר שנערך בידי אנטוני ואט ואנשי צוותו. הם בחנו בעיקר את רשת התחנות הותיקות בארה”ב USHCN (the US Historical Climatology Network). תחנות אלה מראות תבניות דומות לאלו של תחנות שנחשבו טובות. הטמפרטורות האבסולוטיותשמדדו תחנות בעלי איכות נמוכה נטו להיות גבוהות יותר ופחות מדויקות, אך המגמה שהראו דומה למגמה של התחנות הטובות והניתוח של ברקלי הגיע למסקנה שלא היתה הטיה מהכללת תחנות באיכות נמוכה בסקר.

 

לקריאה נוספת

פרויקט כדור הארץ של ברקלי

המאמר של מנהל הפרויקט ריצ’רד מילר בוול סטריט ג’ורנל

דיווח בבי בי סי

דיווח בסיינטיפיק אמריקן

נושא הכחשת ההתחממות יהיה אחד הנושאים בהם נדון בכנס המשותף לאתר הידען ולחמד”ע, 2/11/2011 בשעה 19:00

47 תגובות

  1. שוב ושוב צריך להזכיר כי בעצם חשיבותו של הדיון הוא לא אם האדם גרם להתחממות ארוכת הטווח אלא אם פעילות האדם משנה וע”י כך פוגעת בשמישותה של האטמוספרה ליצורים הביולוגיים ע”פ כדור הארץ.
    עד כמה שידוע לי ,על כך אין כמעט ויכוח וגם לבריאתנים המובהקים ביותר אין נימוקים רציניים להכחיש זאת.

  2. מתוך הפרק בויקיפדיה העוסק בערך “שם טוב”: (http://en.wikipedia.org/wiki/Reputation):

    A cognitive view of reputation
    Until very recently, the cognitive nature of reputation was substantially ignored. This has caused a misunderstanding of the effective role of reputation in a number of real-life domains and the related scientific fields. In the study of cooperation and social dilemmas, the role of reputation as a partner selection mechanism started to be appreciated in the early 1980s.
    Working toward such a definition, reputation as a socially transmitted (meta-) belief (i.e., belief about belief) concerns properties of agents, namely their attitudes toward some socially desirable behaviour, be it cooperation, reciprocity, or norm-compliance. Reputation plays a crucial role in the evolution of these behaviours: reputation transmission allows socially desirable behaviour to spread. Rather than concentrating on the property only, the cognitive model of reputation accounts also for the transmissibility and therefore for the propagation of reputation.

  3. סטס:
    עצוב לראות שאנשים שטופי מוח פונים לניסיון לפגיעה אישית כאמצעי שכנוע.
    לדעתי אתה מקשקש בגדול אבל גמרתי להתווכח אתך כי אפילו תרבות דיון אין לך.

    במילים אחרות – הרסת את השם שלך בעיני ואין לי כוונה לקרוא את תגובותיך.

    אתה מוזמן לא להתייחס לשמו של אדם ולייחס את אותו משקל לדברי איינשטיין ולדברי אחמדינג’אד אבל אני עוד לא נפלתי על הראש ולא אצטרף אליך בהתנהגות אובדנית זו.

  4. סטס יקר,

    נראה שאתה מתווכח לשם הויכוח.
    לא שדיבייט הוא לא ספורט מוערך בעיני,
    אבל אבוי לנו כאנושות אם לא היה מנגנון
    ששומר על אמינותו של כל מדען ומדען בפרט,
    ושל המדע בכלל בעיני הציבור.

    כל אדם יכול לקרוא לעצמו “מדען”.
    ההבדל המהותי הוא שימוש בשיטה המדעית.
    מי שאכן עובד על פיה – אין סיבה ששמו הטוב ייפגע לאור פרסום ממצאים שנויים במחלוקת,
    ולכן אין סיבה שיהסס לשים את הקריירה שלו ואת שמו המקצועי על כף המאזניים.

  5. עצוב לשמוע שאנשים עדיין תקועים בפרידיגמה האגוצנטרית ששם אומר משהו…

    עצוב עוד יותר שמחקרים לא נקלחים בחשבון אפילו אם אין לך שם… זה אומר שיש לנו פה נקודות ריכוז כח שמונעות ממחקרים והפיתוחים מסויימים להתקדם ולהכנס לעשייה ממשית בעולם, אצל הפרופסורים שלוקחים על עצמם לתת את השם שלהם כמוציאי המחקר..

    דרך אגב הבלבולי שכל שכתבת פה על רצון לשם טוב ושזה קשור לאבולוציה… תגיד אתה למדת פסיכלוגיה או סוציולוגיה בכלל?
    אתה אומר שהאדם נולד עם רצון לשם טוב? תגיד אתה גם תומך באאוגניקה והרג פושעים לעתיד כשהם תינוקות, לפי הגנים?

    שוב המדע לא מצא ולעולם לא ימצא שום קשר בין התנהגות לגנים באופן ישיר. ורצון לשם טוב הוא תוצר של מערכת ניהול המדע באופן ריכוזי ולא פתוח באמת…

    כדי שמדע יעבוד כמו שהוא אמור לעבוד, הוא אמור ליהיות ללא אגו… אחרת הרבה ההתקדמות נמנעת בגלל שזה לא מתאים לאנשים לראות שאפשר לעשות משהו טוב יותר ושהדרך הישנה שלהם לא עובדת…

    מעשים שיפגעו בשם המדענים יכולים ליהיות גם מחקרים שאינם עומדים בד בבד עם המחקרים האחרונים במיין סטרים האקדמי… עם זאת המחקרים הם מדעיים לגמרי… מה שאומר שאם בשם עסקינן יש פה נקודות מעצור של התקדמות.

  6. סטס:
    קודם כל – המדע לא רוצה כלום – ממש כפי שהכיסא שעליו אני יושב לא רוצה כלום.
    מי שרוצה משהו הם בני האדם.
    לבני אדם יש רצונות והרצון לשם טוב משותף לכולם והוא נוצר באבולוציה מפני שיש בו תועלת.
    אני שוב אומר: הרצון הזה הוא לא תמיד המניע למחקר אבל הוא תמיד קיים ותמיד חשוב.
    אפילו אם כל מה שמעניין את המדען זה לעזור לאנושות הוא יודע שאיש לא יתייחס למחקריו אם שמו לא יהיה טוב ולכן עליו לשמור על שמו הטוב ולו רק בגלל הצורך לשרת את המניע האמתי שלו.
    אישית, אני ממש שמח על כך שאנשים חרדים לשמם הטוב ונמנעים מביצוע מעשים שיפגעו בשמם כי מעשים שיפגעו בשמם הם בהסתברות גבוהה מעשים שיזיקו לחברה.
    נכון – לא תמיד – אבל מי שחרד לשמו לא יימנע בדרך כלל מפרסום ממצאים שהוא מאמין בנכונותם – הוא פשוט יבדוק אותם יותר טוב.
    אדם שלא חושש לשמו – בין אם הוא מדען ובין אם הוא סוחר בשוק – הייתי שולח לבדיקה פסיכיאטרית.
    לא סתם אמרו חז”ל “טוב שם משמן טוב”.

  7. אם השם חשוב למדען או שהוא משפיע על משהו, סימן שיש פה משהו לא מדעי… כי המדע עצמו אם הוא רוצה ליהיות נקי ואמיתי, חייב לבוא ללא אגו…

    אם יש מדענים שדואגים לשם שלהם אבל לא להתקדמות האנושות, אני אישית מתבייש בהם וחושב להציע לכל המדענים כאן אם יש כאלו, שדואגים לשם שלהם, אולי לשקול לעבור למקצוע קצת יותר פופולרי… אולי זמרים? או שחקני טלויזיה? שמה השם באמת משנה משהו יחסית למקצוע…

    ברגע שאדם דואג לשם שלו ולא לקידום האנושות והמדע, סימן שהוא כבר לא מדען, אלה סלבריטי שפועל ממניעים פוליטיים… ורוב הסיכויים שגם לא יביא שום קידום משמעותי במדע…

  8. לאדון “תגובה לרוטשילד”:
    קודם כל – אולי תבחר לעצמך כינוי נורמלי ותישאר אתו ותחסוך מאתנו את הסרבול שכרוך בכתיבת תגובה שרוצים להפנות אליך?

    לעצם העניין – אתה מפספס את העיקר.
    אמרתי בעצמי שהמניעים יכולים להיות שונים ומגוונים אבל אתה הגבת לטענה שהשם חשוב למדען ובכך הבעת את העמדה שזה לא נכון.
    העניין הוא שזה כן נכון. תמיד!
    לא תמיד זו הייתה המטרה שלשמה נערך המחקר אבל ללא קשר למטרה שלשמה נערך המחקר – השם חשוב וכשמדען מפרסם את תוצאות מחקריו הוא תמיד (אבל תמיד!) חרד לשמו, ורק לעתים מאד רחוקות חרד לכספו (כפי שמרמזת תגובתך שלה הגיבה אפרת).
    זו גם הסיבה לכך שמדענים בעלי שם מהססים הרבה יותר מאשר מדענים צעירים וחסרי שם לפני שהם מפרסמים את תוצאות מחקריהם – במיוחד אם מדובר בתוצאות מהפכניות.

  9. בסופו של דבר ה”שם” הזה שאנחנו מדברים עליו, הוא תוצר לוואי ולא המטרה…

    מדענים לא עושים ניסויים יושבים שעות ימים חודשים ושנים על מושא המחקר שלהם כדי למצוא פתרון לבעיות או הסבר לדברים הלא מובנים, רק כי הם רוצים שיהיה להם שם….

    אחרת ברור שהם לא היו ממשיכים בתחום המדע, אלה בתחום הריאליטי או הטלויזיה… ששמה אפשר לעשות אחלה “שם” .. ומקבלים גם תשומת לב מינית רבה יותר…

    עם זאת כמובן שמדענים מתגאים בהצלחותיהם ונוטים להדגיש זאת.. אמנם זאת לא המטרה שלשמה הם התחילו את כל זה..
    אדם שם את השם שלו בתור כלי להעברת האמת, כאשר אין בידיו כלי מעשי לעשות זאת…

    זאת אומרת למה לי להגיד שקוראים לי איינשטיין (לא באמת) ושאני חכם וגדול, אם המטרה שלי זה להוכיח את תיאוריית האטום שאני מדבר עליה, וההוכחה שלי היא דרך ניסוי… כאשר אם הניסוי יצליח אני אקבל את הפרסום של התיאוריה… גם יחלקו לי כבוד רב.. אבל זה רק כמו מחיאות כפיים כדי להביע הערכה על תרומה…

    אם הייתי רוצה לקבל הערכה וכבוד, הייתי הולך לאישה שלי.. שתאהב ותחבק ותיתן לי הערכה וכבוד =]

  10. למר “תגובה לאפרת”:
    מכיוון שדבריך היו תגובה לאפרת הסקתי שאתה מתנגד לטענתה כאילו השם חשוב למדענים.
    זה לא עולה ישירות מתוכן תגובתך אלא רק מעצם העובדה שהגבת לדברי אפרת.
    לדעתי השם כן חשוב להם ואכן – בסופו של דבר – ההצלחות המדעיות תרמו לשמם הטוב של המדענים שעמדו מאחריהן.
    מדענים שונים פועלים מסיבות שונות.
    חלקם אולי אפילו חושבים על כסף אבל לא התרשמתי שזה מניע עיקרי כיוון שהמחקר המדעי אינו דרך אופטימלית להרוויח כסף.
    חלקם פועלים כדי להיטיב עם האנושות.
    חלקם פועלים בעיקר מתוך סקרנות.
    לכל מי שמפרסם את ממצאיו חשוב השם כי השם משפיע גם על מידת הרצינות שבה מתייחסים לדבריו.
    ברור גם שכולם מתחילים את עבודתם המדעית לפני שרכשו לעצמם שם אבל זה לא אומר שהשם לא חשוב להם.

  11. אתה טוען שהם עשו זאת בשביל פרסום?
    או שאתה טוען שהם עשו זאת בשביל הכבוד בעזרה לאנושות לפתור את הבעיות שלה, והפרסום שהם קיבלו היה תוצר לוואי שהם לא התנגדו לקבל, כדי לעודד את הפתרונות שהם מציעים?

  12. לאדון “תגובה לאפרת”:
    משהו בשמיעה שלך כנראה לקוי.
    על איינשטיין שמעת?
    על ניוטון שמעת?
    על מרי קירי שמעת?
    בכלל – כל חתני פרס נובל הם מדענים בעלי שם.
    אתה טוען שהם לא הביאו קדמה?

  13. לפי מה שאני שמעתי מה שחשוב למדען זה לא השם שלו ולא הכסף שהוא מרוויח… שכן המדענים הגדולים באמת הביאו קדמה ללא שם וללא כסף בכלל…

  14. משה,

    “כל כספו” של מדען, זה בדר”כ לא כל כך הרבה, אם בכלל.
    מה שחשוב ביותר למדען (כהכללה, כמובן) – זה השם המקצועי שלו.

  15. בקיצור משה, המדענים אף פעם לא ישביעו את רצונם של אלי הנפט שמממנים את המפלגה הרפובליקנית ואת התקשורת בארהב המקדישים את כל משאביהם להכחשת המדע, ואחר כך משפיעים על מיליונים ברחבי העולם. אז אם כך, למה להשתמש בהשגי המדע כדוגמת האינטנרט כדי לחתור תתתיו?

  16. לא חכם להסיק מגמה מגרף נתונים ל-50 שנה.
    כי יתכן שבטווח גדול יותר המגמה דווקה הפוכה.
    בסביבות מרובות השפעות כמו שוק ההון למשל מופעים גרפים כאלו לרוב.
    אבל מי שמוכן להסתכן ולנבא מגמה מובהקת עשוי להפסיד את כל כספו. (קיימות דוגמאות רבות)
    מעניין אם אותם מדענים מוכנים להמר כספית על הפרשנות המגמתית של הנתונים בטווח גדול יותר.

  17. אבי מעלה הקליפ ליוטיוב נתן שם פרובוקטיבי בכדי למשוך צפיות.
    והוא לא קשור בכלל לפורום הדיון.

    זה הקישור המקורי
    http://www.climatescienceinternational.org/index.php?option=com_content&view=article&id=514

    אני מבטיח לך שאתה תראה שיש מחלוקת מדעית אמיתית וכל עניין ה’מכחישנות’ הוא לא לעניין.

  18. שמענו את השטות הזו של הקדמה במאה שנה, זה היה נכון כאשר האדם לא היה, ולא היו כאלה ריכוזים של דת”פ. אני חושב שהסרטון שאליו הפניתי קודם – בסך הכל דקה וחצי מסביר את הנושא מצויין.
    מעב ר לכך, גם בשנות השישים והשבעים מספרם של אלו שדיברו על התקררות היה זניח לעומת אלו שצפו התחממות אבל הם היו יותר קולניים. אני זוכר הרצאות על אפקט החממה מתחילת שנות השמונים, כשעוד לא היתה עליה כזו גדולה וטרם הורגשה השפעה על מזג האוויר.
    אני נוטה להטיל ספק בסרטי תעמולה. יש לאנשים עניין להכחיש את ההתחממות כי הם פרו ביזניס, ובשל כך הם לא רוצים להטיל על העסקים עלויות של תיקון נזק שהם גרמו, על ידי התעלמות מהנזק.
    אבל אם נתעלם הנזק לא ייעלם, הוא כבר מורגש, אפילו בישראל. אני לא מצליח להבין למה אנחנו צריכים ליבא את כל השטויות של ארה”ב, מדינה שלצערי נמצאת בדרך להפוך ממעצמה מדעית למעצמת בורות ואנוכיות (רק תראה איך הם מתייחסים לתנועת לכבוש את וול סטריט, הכל כשר כדי לא לפגוע בטייקונים).

  19. איזה ראיון ערוך ? הוידאו זה הדיון המלא.

    כל מדען מקבל בדיוק אותו הזמן ואותם השאלות.

    שניהם נפרדים בלחיצת יד ידידותית.

    יש שם מדען בכיר התומך בהתחממות אנטרופוגנית
    שמסביר את הצד בו אתה תומך – ממה אתה כל כך מפחד אבי ?

  20. בתור אחד שעד לא מזמן האמין בכך שההתחממות הגלובית היא תוצאה של פעילות האדם ולאחר צפייה בסרט “The Great Global Warming Swindle” (אני ממליץ לכל אדם לצפות בסרט הרציני הזה לא משנה מהיא דעתכם בנושא) שמציג טיעונים מדעיים משכנעים כנגד הטענה הזו (שבני האדם אשמים-הסרט לא מתכחש להתחממות העולם,הוא רק מתנגד לזיהוי הסיבה לכך)….
    הפרט שכי שכנע אותי היה כשהסבירו מדוע הטענה שהפד”ח הוא הגורם להתחממות אינה נכונה והתופעה הזו היא בעצם תגובה עקיפה להתחממות. אני ארחיב, מנתונים שנאספו בקרחונים בקוטב ניתן לדעת את הרכב האוויר בשנים עברו, וכאשר מעמידים את נתוני אחוז הפד”ח באוויר מול הטמפ’ של כדור הארץ רואים שקודם ישנה עלייה בטמפ’ ורק לאחריה (כמ-100 לאחר העלייה !) יש עלייה באחוז הפד”ח באוויר, אותו הדבר קורה גם בהתקררות הכוכב.מכאן ששינוי באחוז הפד”ח הוא תוצאה של התחממות הגלובלית ולא הסיבה לה.
    גם ערכו עשרות בדיקות ברחבי העולם של האטמוספרה בגובה בו נמצאת שכבת הפד”ח בה (שלפי הטענה שהמדובר בגז חממה אמורה להיות השכבה הכי חמה באטמוספרה או לפחות חמה יותר מהאוויר בגובה בקרקע) גילו הטמפ’ לא יותר גבוה ולפעמים הייתה אפילו יותר נמוכה.
    וגם כשאר רואים את הנתונים מהמאה הקודמת רואים שאין קשר בין פעילות האדם לשינוי טמפ’ בעולם. למשל הטמפ’ עלתה בשיא המשבר הכלכלי של שנות ה-20 והמשבר בכלכלי של שנות ה-80 תקופות בהן פעילות התעשייה העולמית הייתה בשפל והייתה אמורה לפלוט פחות פד”ח לאוויר ובכך לקרר את הכוכב. ודווקא בשיא הפריחה של כלכלות העולם הייתה ירידה בטמפ’ (למשל בשנות ה-60 הBBC הפיקו תוכנית על הסכנה של התקררות גלובית!).
    אם מישהו יכול לספק לי טענות המחזקות את הטענה שהתחממות הגלובלית היא תוצאה של פעילות האדם אני אשמח לשמוע עליהן.

  21. בשמחה, אעשה זאת אחרי שאתה תקרא את כל החומר החדש ותבין אותו. נראה שאתה אטום לאמת,] גם אם היא מתגלית למי שחיפש בתום לב לנסות להפריך אותה ולהפך אפילו המצב חמור יותר ממה שחשבו לא שני שליש מעלה אלא מעלה שלמה.
    אין לי עניין בראיונות ערוכים על ידי מחב”תים. (ואני לא טועה, מכחישי ההתחממות דוגמטיים בדיוק כמו מטיפים דתיים, והם מחפשים לעוות כל ממצא כדי שיתאים לצרכיהם)

  22. אתם כולכם זורקים סיסמאות
    המצב הרבה יותר מורכב, תצפו בדיון בין שתי המדענים מתגובתי הראשונה.

  23. וכמו שנדב אמר, גם אם הוא לא רעיל, וזה בספק, אפקט החממה שהוא יוצר, בתוספת להרס הסביבתי שהאדם יוצר בכך שהוא הורס יערות, בעצם גורם לחוסר איזון בטבע… דבר הגורם ליצורים החיים האחראיים לניקוי האוויר מהפחמן הזה, להפסיק להתקיים, דבר הגורם להתחממות כדור הארץ.

  24. דרך אגב פחמן דו חמצני הוא גז רעיל… אלה אם כן תרצו לנשום קצת פיח מכוניות…

    כיצד להזכירכם הרגו יהודים בשואה בתחילתה? העבירו את הגז דו חמצני שיוצא מהפליטה בחזרה לארגז המשאית שבו היו יהודים, וזה הרג אותם.

    לא רעיל?

  25. לטל
    אף אחד לא טוען שדת”פ הוא גז רעיל, אלא שעלייה בריכוזו האטמוספרי גורמת להתחממותה.

  26. טל:
    כפי שענה לך אבי – דארווין בכלל לא ידע על גנים וגם הדברים שתיארת מתאימים היטב לתורתו.
    האבולוציה אינה מנוקבת כלל ובטח שלא ככברה.
    מותר להטיל ספק בכל דבר וגם באבולוציה.
    הספק הוא עיקרון מובנה במדע והוא עד כדי כך מובנה שאין כל סיבה לומר שאתה מטיל ספק במשהו כי זה ברור מראש.
    יש הצדקה לפרסום הטלת הספק שלך רק כאשר אתה מאמין שיש לך ממצא שסותר את התורה.
    איש מעולם לא דרש ממי שמפריך תיאוריה שיציג תיאוריה חלופית.
    הפרכת התיאוריה היא דבר שעומד בפני עצמו ותיאוריה שהופרכה תישאר מופרכת בין אם ימצאו לה אלטרנטיבה ובין אם לא.
    מעולם לא נמצא ממצא כלשהו שאינו עולה בקנה אחד עם תיאורית האבולוציה.

  27. לא עבר ביקורת עמיתים עדיין, ובכלל לא מחדש שום דבר… הרי רוב המדענים, כולל הסקפטים, מקבלים את זה שקיימת התחממות. מכאן ועד לקשור אותה לאדם או למחזוריות טבעית ארוכה הדרך…. עד אז בוא נשמור על הבית כדי שגם הילדים שלנו יהנו ממה שאנחנו נהנים היום!

  28. את האבולוציה מעניינת השונות הגנטית ולא איך היא הושגה. אל תשכח שדארווין לא הכיר את תורת מנדל למרות שזו נוסחה באותה תקופה, כל הדברים שאמרת ושאני בעצמי כתבתי עליהם, גם החוקרים שהגו אותם אמרו שזה חלק מהמארג האבולוציוני ולא תורות מתחרות, אבל מי שמחפש חורים ימצא אותם בכל מקום גם אם אינם קיימים.

  29. אגב, (ולמרות שזה לא קשור אבל זה הופיע במאמר לעיל) גם באבולוציה מותר להטיל ספק (ולא להחשב ככופר ב”מדע”…), וכן לא חייבים להציע תורה חלופית כדי להטיל ספק. תורת האבולוציה מנוקבת ככברה, מן הסתם יש בה מהאמת, אבל הרבה דברים לא מסתדרים בה. העדכונים כמו “העברת גנים רוחבית” והגילוי שזבובים שהורגלו לסוכר מעדיפים זבובות שהורגלו לסוכר, בעצם סותרים את התורה המקורית. אני צופה עוד עדכונים רבים לאבולוציה, וברור לי שכיום התורה הזו רחוקה מלהיות שלמה.

  30. קרטר אני איתך! אני אישית מאמין שכדור הארץ מתחמם (קשה להטיל בכך ספק) אולם לחלוטין לא ברור שיש לאדם קשר לכך. פחמן דו חמצני אינו גז רעיל זה מוסכם על כולם הצמחים נושמים אותו ובני האדם פולטים אותו (בנשימה, לא רק דרך המכוניות). בכל מקרה וודאי שעדיפה אנרגיה חלופית אבל לאו דווקא הפחמן הדו חמצני צריך להיות הקריטריון. בכל מקרה ברור שבשני הצדדים יש כאלה שהם אינטרסנטים מהמעלה ראשונה ויש כאלה שעושים מחקר אמיתי, צריך לא לטמון את הראש בחול ולבחון את הראיות לבד. לא בגלל שיש למישהו אתר כזה או אחר אז מה שהוא אומר זה ה”מדע” והאחרים הם סתם אינטרסנטים.

  31. קרטר – תמשיך לראות פוקס, זה באמת מקור מצוין לידע על התחממות כדור הארץ. כמה שטויות אפשר לומר במשפט אחד. נתחיל מזה שגז דו תחמוצת הפחמן אינו תמים כי אם אין מה שיקלוט אותו בחזרה, הוא גורם לתופעת החממה.

  32. התשובה לשאלה הראשונה נמצאת במחקר הנוכחי, פשוט צריך לא לאטום את האוזניים כמו שעושים המכחישים.
    התשובה לשאלה השניה – בעוד שכל הדת”פ שנוצר בטבע נבלע בחזרה, הדתפ שנוצר על ידי האדם גם אם מבחינת אחוזים חלקו נמוך – לא נבלע ולא מתאזן ולכן הוא מצטבר ב-200 השנים האחרונות. מעלה אחת של תוספת מאז שנות החמישים (אני מדבר על העבר לא על תחזית לעתיד) זה המון.

  33. עצמם השימוש במילים מכחישים, שוללים, מזעיקים, גורם לתחושה שחלקו של המדע קטן פה מהאמונה ואמוציות לא בריאות משני הצדדים משחקות תפקיד גדול מידי

    אבי, למתנגדים יש שתי טענות כבדות משקל, האחת, האם בכלל ניתן למדוד טמפ’ באורח אמין למאות ואלפי שנים אחורה. השנייה, האמנם האדם הוא שגורם לשינוי (אם ישנו) של האקלים בעולם ולא פעילות של איתני טבע שלנו ולהם מעט מאוד מהמשותף

    אני לא מבין גדול בתחום, אבל עוד לא זכיתי לשמוע תשובות שמסברות את האוזן לשתי טענות אלה

  34. הויכוח הגדול הוא מה הגורם לחימום.
    ועל זה הדיון בין שני המדענים.
    מחקר ברקלי בכלל לא עסק בסוגייה זו

    נו גם אתה אלרמיסט. איזה נבואה נתת

    כמה ילדים מתו בעולם השלישי עקב עליית מחירי המזון בשל הסבת תבואה לביו דיזל ?
    כמה כסף הלך לפרוייקטים לצמצום הגז התמים פחמן דו חמצני במקום להשקיע אותם באמת באפיקי שמירת סביבה ?

  35. המחקר החדש נועד בדיוק לענות על הטענות של המכחישים, ולכן סרטון שהופק לפניו לא יכול להוות תגובה לו.
    מכחישי ההתחמות בדיוק כמו מכחישי האבולוציה לא עונים על דרישות המדע כי יש להם רק תלונות – זייפתם פה רימיתם שם, אין להם תיאוריה חלופית.

    אין לך מושג כמה החברים שלך גרמו נזק לעצמם ולילדיהם. הם משאירים אחריהם לילדים ולנכדים עולם חרב.
    וחוץ מזה אם תישמע אזעקה בחוץ בגלל טיל אירני לא תיכנס למקלט? או שגם במקרה כזה תגיד שהצבא הוא סתם אלרמיסט ולא צריך לשמוע לו.

  36. תגובה אמביוולנטית ממי שקורא לאלו שעונים על דרישות המדע – מכחישים באותה התגובה.
    מצחיק

  37. לקרטר, עצם השימוש במילה אלרמיסט למי שעונה על דרישות המדע, כבר מעיד על חוסר נקיון כפיים של מפיצי הסרטון, הם מכחישי התחממות ושום מחקר כנראה לא יעזור להם, אחרי שטיפת המוח שעברו מהרפובליקנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.