# העולם מתייבש

> רבע מאוכלוסית העולם נמצאת במצב שבו תקופות יבשות אחדות יגרמו לחוסר מים קיצוני, כאשר הודו היא אחת המדינות העומדת בפני התייבשות. מצב היובש בארצות רבות הופך לגרוע יותר ויותר בגלל תקופות יובש תדירות שנגרמות בגלל ההתחממות העולמית ״פשיטת-רגל״ בהספקת המים ב-17 מדינות מעמיד אותן בפני ״חוסר מים קיצוני״, זאת בגלל צריכת-יתר שנתית של 80%. כך על פי דו"ח מתחילת אוגוסט של ״המכון העולמי למים״ (WRI's Aqueduct Water ). לדברי כותבי…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/the-world-become-dry-2508192
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2019-08-25T00:05:01+03:00
- Modified: 2026-05-25T22:00:18+03:00
- Sections: מידבור, מים
- Topics: ההתחממות הגלובלית, התחממות כדור הארץ, מי תהום, מידבור, משבר האקלים, צריכת יתר של מים, שינויי האקלים

## Article

רבע מאוכלוסית העולם נמצאת במצב שבו תקופות יבשות אחדות יגרמו לחוסר מים קיצוני, כאשר הודו היא אחת המדינות העומדת בפני התייבשות. מצב היובש בארצות רבות הופך לגרוע יותר ויותר בגלל תקופות יובש תדירות שנגרמות בגלל ההתחממות העולמית ״פשיטת-רגל״ בהספקת המים ב-17 מדינות מעמיד אותן בפני ״חוסר מים קיצוני״, זאת בגלל צריכת-יתר שנתית של 80%. כך על פי דו"ח מתחילת אוגוסט של ״המכון העולמי למים״ ([WRI's Aqueduct Water](https://www.wri.org/aqueduct) ). לדברי כותבי הדו"ח, רבע מאוכלוסית העולם נמצאת במצב שבו תקופות יבשות אחדות יגרמו לחוסר מים קיצוני, כאשר הודו היא אחת המדינות העומדת בפני התייבשות. מצב היובש בארצות רבות הופך לגרוע יותר ויותר בגלל תקופות יובש תדירות שנגרמות בגלל ההתחממות העולמית. לדברי מנהל המכון ״העולם עומד בפני אסון מים״. נתונים חדשים מראים כי רוב הארצות הצמאות ממוקמות באזורים היובשניים של צפון אפריקה והמזרח התיכון (גם אנחנו א.ר.) .לדברי דובר המכון: "המדינות הראשונות שיגיעו למצב של חוסר במים הן קאטאר ואחריה לבנון וישראל״. הודו נמצאת במקום ה-13 אלא שאוכלוסייה של 1.3 מיליארד משווה את מצבה ל-16 מדינות שבהן החקלאות, התעשיה והערים עומדות בפני ״פשיטת-רגל מימית״. צ'נאני (Chennai), העיר השישית בגודלה בהודו היתה האחרונה (בערים) שהזהירה את תושביה כי ״בברזים לא יהיו מים״ בגלל נפילה במפלס המים במאגרים. ״ספירה לאחור״ דומה היתה בקייפטאון (דרום אפריקה) בשנה שעברה ובסאן-פאולו (ברזיל) ב-2015. לדברי מחברי הדו"ח יהיו עוד ועוד ״ספירות לאחור״ לקראת יום האפס - היום שבו לא יהיו מים בברזים. הספקת המים מאוימת על ידי גורמים רבים ושונים - שינויים אקלימיים, ניהול לקוי, ביזבוז וזיהום מקורות מים. בגלל הקושי למדוד ולנהל תלות גבוהה בהספקת מים שמקורם במי-תהום נוצרת בעיה שכן ירידת מפלסם נסתרת מהעין. על פי סקר גאולוגי של האו"ם: שליש מהספקת המים המתוקים מגיעה ממי-תהום ועל-פי דובר המכון: ״אין הבנה והניהול של מי התהום נגוע בחוסר יעילות." על-פי מפה של המכון, 189 מדינות נמצאות במצב של חוסר מים. בנוסף לירידה של מי-תהום והמלחתם, החוסר נגרם גם מתקופות בצורת ואפילו בשל שטפונות שהורסים מאגרים ומזהמים מקורות. חוקרי המכון מציעים דרכים להקל על מצוקת המים: • הגברת היעילות והחסכון בשימוש במים בחקלאות - גידול צמחים שצורכים פחות מים ושימוש בשיטות השקיה - טפטוף. • השקעה ב״מים-אפורים״: מיחזור והשבחת מים לשימוש חוזר וגם עידוד ״מים-ירוקים״ על ידי שימוש בשטחים לחים כמטהרי מים • טיהור ושימוש חוזר. החוקרים מסיימים בהצהרה כי: ״למרות הנתונים השליליים, יש אפשרות לפתור את בעיות המים לטובת הסביבה הטבעית, האנשים והכלכלה על הכדור״. אחרי כל הר"מ ראוי לציין את מצבנו: אף על פי שיותר מחצי משטחה של ישראל הוא מדבר והאקלים המדברי מתפשט צפונה, במשך שנים רבות נוהל משק המים כאילו אנחנו ב״ארץ אלף האגמים״. רק בעשורים האחרונים החלו מנהלי הרשויות להבין את מצבנו ומקומנו והגישה למשק המים השתנתה בהתאם. הקמת מפעלי התפלה שיפרה את מצב משק המים ותיקנה חוסר שנגרם בגלל מחדלים של שנים רבות, אבל עוד רבה המלאכה. ראוי להקים מאגרים (נוספים) למי שטפונות, חיוני לטהר ולהשמיש מקורות מים שזוהמו והומלחו, חשוב לחדש מערכות תשתית שיאפשרו ספיגת מי-גשמים בשטחים עירוניים שיעשירו את אקוות מי-התהום. ראוי לשלב בתכניות בניה מיחזור מים ושימוש ב״מים-אפורים״. הנתונים הרשמיים מראים על ״שימוש חוזר ב-70% ממי השפכים״, האמנם? לאור כמויות השפכים שזורמים לים וגורמים לזיהום, גם אם הנתונים הרשמיים נכונים, ברור כי אין זה מספיק.