היקום והתכנון

עם או בלי הדת, אנשים טובים יכולים לעשות מעשים טובים, ואנשים רעים יכולים לעשות מעשים רעים. אך כדי שאנשים טובים יעשו דברים רעים, לשם כך נדרשת דת. * הפיסיקאי סטיבן ויינברג מתעמת עם האמונה הדתית באשר לויכוח האמנם יש סימנים ביקום המעידים על תכלית

פרופ' סטיבן ויינברג

התבקשתי להביע עמדה בשאלה אם ניתן למצוא ביקום סימנים לכך שהוא תוכנן, או עוצב, באופן מכוון. השאלה הנראית לי ראויה למענה, ואולי גם זו שאפשרי לענות עליה, היא האם ניתן למצוא ביקום סימנים לכך שתוכנן ע”י ישות אלוהית הדומה, פחות או יותר, לאלו של הדתות המונתיאסטיות המסורתיות, סוג מסוים של אישיות, אינטלגנציה כלשהי, אשר יצרה את היקום ויש לה עניין מיוחד בחיים, ובפרט בחיי אנוש.

פעם היה מובן מאליו שהעולם תוכנן על ידי ישות אינטלגנטית כלשהי. מה עוד היה עשוי להסביר את קיומם של אש ושל גשם, של ברקים ורעידות אדמה? ומעל לכל, יכולותיהם המופלאות של בעלי החיים הצביעו, כמדומה, על בורא שהיה לו עניין מיוחד בחיים. היום אנו מבינים את רוב הדברים הללו במונחים של כוחות פיסיקליים הפולעים מתוקף חוקים בלתי אישיים. אנחנו עדיין לא מכירים את החוקים היסודיים ביותר, ועדיין אין אנו יכולים לצפות ולחשב במדויק את כל התוצאות של אותם חוקים שכבר הצלחנו להכיר. המוח האנושי קשה מאוד להבנה, אך כך גם מזג האוויר. אנחנו לא יכולים לחזות אם יירד גשם בעוד חודש, אך אנחנו כן יודעים לחשב מהם החוקים השולטים בגשם. אינני רואה דבר במוח האנושי, יותר מאשר במזג האוויר, המעיד שהוא נמצא מחוץ לתחום היכולת העקרונית להבינו כתוצר של חוקים בלתי אשיים הפועלים במשך מיליארדי שנים. לא נראה לי שיש חריגים כלשהם לסדר טבעי זה; אין נסים. דומני שבימינו רוב התאולוגים נבוכים כאשר מדברים על נסים; אך הדתות המונותיאסטיות הגדולות מבוססות על סיפורי נסים – הסנה הבוער הנגלה למשה, הקבר הריק של ישו, מלאך המכתיב את הקוראן למוחמד – ועל פי כמה מן הדתות מתקיימים מעשי נסים עד לעצם היום הזה. העדויות לכל אותם מעשי נסים נראות לי חלשות בהרבה מהעדויות לאפשרות קיומו של מיזוג גרעיני קר, ואני אינני מאמין במיזוג גרעיני קר. מעל לכל כיום אננו מבינים שאפילו בני האדם הם תוצאה של ברירה טבעית שפעלה במשך מיליוני שנים.

על האושר האנושי

חיי שלי היו מאושרים במידה יוצאת דופן. אולי במאית האחוזון העליונה ה-99.99% של האושר האנושי. אך אפילו כך, ראיתי את אמי מתה בייסורים ממחלת הסרטן, את אישיותו של אבי נהרסת ע”י מחלת אלצהיימר, ועשרות בני דודים מדרגה שניה ושלישית נרצחים בשואה. הסימנים לקיומו של מתכנן שופע חסד, אומר בגילוי לב, מוסווים היטב מעיני. הימצאותם של רשע ואומללות בכל מקום הטרידה מאז ומתמיד את המאמינים בקיומו של אל שופע חסד וכל יכול. לפעמים מסירים המאמינים את האחריות מאלוהים, באמצעות ההצבעה על הרצון החופשי של בני האדם. מילטון נותן בפי אלוהים את הטיעון הבא ביצירתו “גן העדן הרבוד”: “יצרתי אותם בני חורין, הם עצמם הביאו לנפילתם”. נראה קצת לא הוגן שבני משפחתי יירצחו על מנת שלגרמנים תהיה הזדמנות להביא לביטוי את רצונם החופשי. אך אפילו אם נשכח מזה לרגע, כיצד מסביר הרצון החופשי את קיומה של מחלת הסרטן, האם זוהי הדרך לאפשר רצון חופשי לגידולים?

על העבדות

מארק טויין תיאר בחום את אימו, כאשה שבלבה נמצאו חמלה ורחמים אפילו עבור השטן, אך לא היו לה שום ספיקות לגבי הלגיטימיות של העבדות, משום שבמשך שנים רבות לא שמעה מעולם דרשה בגנות העבדות, אלא רק דרשות רבות מספור בהן הטיפו שהעבדות היא רצונו של האל. עם או בלי הדת, אנשים טובים יכולים לעשות מעשים טובים, ואנשים רעים יכולים לעשות מעשים רעים. אך כדי שאנשים טובים יעשו דברים רעים – לשם כך נדרשת דת.

מתוך מסר שהגיע אלי בדואר האלקטרוני מן האגודה האמריקנית לקידום המדע הבנתי שמטרת כנס זה היא להביא לדיאלוג קונסטרוקטיבי בין המדע לדת. אני תומך לחלוטין בדיאלוג בין המדע לדת, אך לא בדיאלוג קונסטרוקטיבי. אחד מן ההשגים הגדולים של המדע הוא, שגם אם לא הפך את האמונה הדתית לבלתי אפשרית עבור אנשים אינטלגנטים, הוא לפחות איפשר להם שלא להיות דתיים. ומכאן אל לנו לסגת.

באותו הנושא:

דארוויניזם ואידיאולוגיה