# מאה שנים בדיוק לאירוע טונגוסקה

> ב-30 ביוני 1908 פגע עצם מהחלל ביער מרוחק בטונגוסקה שבסיביר וגרם להתפוצצות שקולה ל-185 פצצות הירושימה השנה, 1908, מעט לאחר השעה שבע בבוקר שעון מקומי. אדם יושב במרפסת החזית של מתחם מסחרי בואנאוורה, סיביר. דקות מעטות לאחר מכן הוא יוטל מהכיסא והחום יהיה כל כך חזק שהוא ירגיש כאילו החולצה שלו עולה באש. כך הורגש אירוע טונגסקה למעלה מ-60 קילומטרים מנקודת המרכז שלו. השבוע, ב-30 ביוני 2008, ציינה הקהילה המדעית…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/the-tunguska-event-100-years-later-0507082
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2008-07-05T00:00:12+03:00
- Modified: 2010-07-24T03:36:14+03:00
- Sections: התנגשויות קוסמיות, עצמים קרובי ארץ
- Topics: אירוע טונגוסקה, אירוע טונגסקה, מטאורואידים, מכתש פגיעה, מכתשי פגיעה, עצמים קרובי ארץ

## Article

ב-30 ביוני 1908 פגע עצם מהחלל ביער מרוחק בטונגוסקה שבסיביר וגרם להתפוצצות שקולה ל-185 פצצות הירושימה השנה, 1908, מעט לאחר השעה שבע בבוקר שעון מקומי. אדם יושב במרפסת החזית של מתחם מסחרי בואנאוורה, סיביר. דקות מעטות לאחר מכן הוא יוטל מהכיסא והחום יהיה כל כך חזק שהוא ירגיש כאילו החולצה שלו עולה באש. כך הורגש אירוע טונגסקה למעלה מ-60 קילומטרים מנקודת המרכז שלו. השבוע, ב-30 ביוני 2008, ציינה הקהילה המדעית מלאת מאה שנה לפגיעה האכזרית מהשמים סמוך לנהר פודקאמניה טונגוסקה בסיביר. מאה שנים לאחר האירוע הוא עדיין נושא לשיחה בין מדענים. "אם אתה רוצה להתחיל בשיחה עם מישהו מעסקי האסטרואידים, כל מה שצריך להגיד לו זה 'טונגוסקה', אומר דון יאומנס, מנהל פרויקט עצמים קרובי ארץ במעבדה להינע סילוני של נאס"א. "זו הכניסה היחידה של מטאוריט גדול שאנו מכירים בתקופה המודרנית, ושאנחנו יכולים לבחון את השלכותיה מיד ראשונה." למרות שהאירוע התרחש בשנת 1908, המשלחת המדעית לאיזור המתינה 19 שנים. בשנת 1921 הוביל האוצר הראשי של אוסף המטאוריטים במוזיאון בסנט פטרבורג את המשלחת לטונגוסקה, אך תנאים קשים בערבה הסיבירית סיכלו את הנסיון של הצוות להגיע לאיזור הפיצוץ עצמו. ב-1927 הצליחה להשיג את המטרה משלחת חדשה, שאף בראשה עמד קוליק. "בתחילה המקומיים היססו מלספר לקוליק אודות האירוע". אומר יאומנס לאתר נאס"א. "הם מאמינים כי ההתפוצצות היתה עונש משמים בידי האל אוגדי, שקילל את האיזור באמצעות השטחת העצים והריגת בעלי החיים." אך בעוד היה קשה להשיג עדויות מפי בני אדם שהיו נוכחים בקרבת מקום, העדויות הפיזיות היו 800 מיילים מרובעים (כ-2,000 קמ"ר) של יערות מרוחקים שנקרעו לחלקים. 80 מיליון עצים נטו על צידם ונחו בתבנית מעגלית. "עצים אלה סימנו כסמנים והצביעו במדויק החוצה ממרכז ההתפוצצות" אמר יאומנס. "מאוחר יותר, כאשר הצוות הגיע לנקודת האפס, הם מצאו כי העצים שם עומדים זקופים, אך ענפיהם וקליפתם נקרעו מהם. הם נראו כמו יער של עמודי טלפון." תוצאה כזו דורשת גל הלם שנע במהירות ואשר שבר את ענפי העצים לפני שהענפים יכלו להעביר את תנע הפגיעה לגזע. 37 שנים לאחר ההתפוצצות בטונגוסקה ניתן היה למצוא עצים ללא ענפים גם לצידו של מרכז התפוצצות מאסיבית אחרת – בהירושימה, יפאן. המשלחות של קוליק (הוא נסע לטונגוסקה בשלוש הזדמנויות נפרדות) הצליחה לבסוף מישהו מהמקומיים שהסכים לדבר. היה זה האיש שישב על המרפס באיזור המסחרי בואנארה, ואשר היה עד ראיה לגל אוויר חם שהרים אותו מהכסא.והנה דבריו. "פתאום בשמי הצפון... השמים התחלקו לשנים, וגבוה מעל היער, כל החלק הצפוני של השמים נראה מכוסה באש.. ברגע זה, היה כל רעש מהשמים והתרסקות ענקית... לאחר ההתרסקות שמעתי רעש שנשמע כמו אבנים שנופלות מהשמים, או כמו יריות רובים. הארץ רעדה". ההתפוצצות היתה דחוסה ביותר. התוצאה, גלי הלם סיסמיים נרשמו בברומטרים רגישים באנגליה הרחוקה. עננים דחוסים נוצרו מעל האיזור בגובה רב והחזירו את אור השמש מעבר לאופק. שמי הלילה בהקו, ואזרחים מאזורים מרוחקים באסיה יכלו לקרוא עיתונים מחוץ לבית בשעת חצות. קרוב יותר למקום, מאות איילי הצפון, מקור המחיה של הרועים המקומיים, נהרגו, אך אין כל עדות ישירה לכך שבני אדם נהרגו בהתפוצצות. "מאה שנה מאוחר יותר יש עדיין תסריטים שונים באשר לגורם האפשרי להתפוצצות" אמר יאומנס. "אך המוסכמה הכללית היא שבבוקר ה-30 ביוני 1908, סלע גדול, בקוטר של כ-30 מטרים חדר לאטמוספירה מעל סיביר והתפוצץ באוויר." ההערכה היא שהמטאוריד הגיע במהירות של כ-54 אלף קמ"ש. במהלך הצלילה המהירה, הסלע שמשקלו כמאה אלף טונות וחימם את האוויר לטמפרטורה של כ-25 אלף מעלות צלזיוס. בשעה 7:17 דקות בבוקר שעון מקומי, בגובה של כ-8.5 ק"מ. השילוב של לחץ וחום גרמו לאסטרואיד להתפרק לרסיסים ולהתאדות, ויצרו כדור אש ששחרר אנרגיה השקולה לזו של 185 פצצות הירושימה. "זו הסיבה שאין מכתש פגיעה" אומר יאומנס. "רובו הגדול של החומר באסטרואיד נצרך במהלך ההתפוצצות." יאומנס ועמיתיו בפרויקט העצמים קרובי ארץ ב-JPL, התבקשו לעקוב אחר מסלוליהם של שביטים ואסטרואידי םהחוצים את מסלול כדור הארץ ועלולים להוות סכנה פוטנציאלית לכוכב הלכת שלנו. יאומנס מעריך כי בממוצע, אסטרואיד מהסוג שפגע בטונגוסקה חודר לאטמוספירה של כדור הארץ אחת לכ-300 שנים. "מנקודת מבט מדעית, אני חושב על טונגוסקה כל הזמן" הוא מודה. ואולם אם נכניס את הנושא לפרספקטיבה, "המחשבה על עוד אירוע מסוג זה בתקופה הקרובה אינם גורמים לי לא לישון בלילה."