# חוקר מסטנפורד: ההכחדה ההמונית השישית כבר כאן, גם האדם אינו חסין

> "אם קצב הכחדה זה יימשך יידרשו לחיים מיליון שנה כדי להתאושש, וסביר להניח שגם המין שלנו עצמו יעלם ובשלב די מוקדם", אמר המחבר הראשי של המחקר שפורסם בכתב העת Science Advances אין עוד כל ספק: אנחנו נכנסים כעת להכחדה המונית המאיימת על קיומה של האנושות. אלו החדשות הרעות מפי קבוצת חוקרים בסטנפורד, הכוללת גם את פול ארליך, חוקר בתחום התנהגות אוכלוסיות בביולוגיה ועמית בכיר במכון וודס סטנפורד לאיכות הסביבה, המתריע…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/the-sixth-mass-extinction-is-here-2206151
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2015-06-22T00:10:29+03:00
- Modified: 2026-05-25T21:27:36+03:00
- Sections: ההתחממות: ההיבט המדעי, ההתחממות: השפעות חברתיות, תכנון סביבתי
- Topics: הגירת אקלים, המגוון הביולוגי, התחממות כדור הארץ, משבר האקלים

## Article

"אם קצב הכחדה זה יימשך יידרשו לחיים מיליון שנה כדי להתאושש, וסביר להניח שגם המין שלנו עצמו יעלם ובשלב די מוקדם", אמר המחבר הראשי של המחקר שפורסם בכתב העת Science Advances אין עוד כל ספק: אנחנו נכנסים כעת להכחדה המונית המאיימת על קיומה של האנושות. אלו החדשות הרעות מפי קבוצת חוקרים בסטנפורד, הכוללת גם את פול ארליך, חוקר בתחום התנהגות אוכלוסיות בביולוגיה ועמית בכיר במכון וודס סטנפורד לאיכות הסביבה, המתריע זה שנים על הסכנה. ארליך וחבריו קוראים לפעולה מהירה כדי לשמר מינים, אוכלוסיות ובתי גידול מאוימים, אך מזהירים כי חלון הזדמנויות הולך ונסגר במהירות. "המחקר מוכיח ללא כל ספק שאנו נכנסים עתה לאירוע ההכחדה ההמונית הגדולה השישית," אמר ארליך. ארליך חוקר לרוב את האוכלוסייה האנושית אך הוא גם פרסם מחקרים על הכחדות חוזרות. הוא פרסם בשנת 1981 את הספר "הכחדות: הסיבות וההשלכות של היעלמות מינים." במחקרו הוא קישר בין תחומים שונים בביולוגיה ובהם אבולוציה משותפת (מירוץ החימוש האבולוציוני, א.ב.), על גזע, מגדר וצדק כלכלי, וכן על סכנת החורף גרעיני בהיבט של אוכלוסיות של חיות בר ואובדן מינים. ישנה הסכמה כללית בקרב מדענים כי שיעורי ההכחדה הגיעו לרמות שלא נראו כמותן מאז נכחדו הדינוזאורים לפני 66 מיליון שנים. עם זאת, חלקם קרא תיגר על התאוריה, והמעיטו בעוצמת המשבר. המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Science Advances, מראה כי גם בהערכות השמרניות ביותר, מינים נעלמים בקצב גדול פי מאה לעומת שיעור ההכחדות הרגיל (שיעור הרקע). "אם קצב זה יימשך יידרשו לחיים מיליון שנה כדי להתאושש, וסביר להניח שגם המין שלנו עצמו יעלם ובשלב די מוקדם", אמר מחבר הראשי חררדו קבלוס מהאוניברסיטה האוטונומית של מקסיקו. גישה שמרנית באמצעות בחינת רשומות המאובנים ומדידת קצב ההכחדה הנוכחי ממגוון של רשומות, השוו החוקרים שנקטו הערכה שמרנית מאוד של קצב ההכחדה הנוכחית עם אומדן שיעור רקע גבוה פי שניים מאלה שנעשה בהם שימוש נרחב בניתוחים קודמים. בדרך זו, הם סיפקו שני אומדנים – האחד לשיעור ההכחדה הנוכחי מול קצב הרקע של ההכחדות, וכן מצב היפותטי שלפיו קצב ההכחדות הוא קבוע, וניסו לקרבם ככל האפשר. החוקרים התמקדו בבעלי חוליות, משום שלגביהם יש נתונים מודרניים וכן מאובנים אמינים. החוקרים שאלו האם גם ההערכות הנמוכות ביותר של ההבדל בין שיעור הרקע ושיעורי ההכחדה הנוכחיים עדיין מצדיק את המסקנה שאנו חווים "עווית גלובלית של אובדן מגוון ביולוגי." התשובה: כן מוחלט. "אנו מדגישים כי החישובים שלנו ממעיטים בחומרת משבר ההכחדה, משום שהמטרה שלנו הייתה להציב גבול מציאותי תחתון להשפעה של האנושות על המגוון הביולוגי," כתבו החוקרים. האוכלוסייה האנושית גדלה במהירות, הצריכה לנפש וחוסר השוויון הכלכלי גרמו לשינוי או אף להרס בתי גידול טבעיים. הרשימה של השפעות ארוכות הטווח כוללת: • בירוא יערות לצורך שימוש בקרקע לחקלאות • הקלה על הגירת מינים פולשים • פליטת פחמן המניעה את שינויי האקלים ואת החמצת האוקיינוסים • רעלים הפוגעים במערכות אקולוגיות על פי נתוני האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע, המפרסם רשימה רשמית של מינים מאוימים וכאלו שכבר נכחדו, מרחפת כעת סכנת ההכחדה מעל כ-41 אחוזים מכלל מיני הדו-חיים ו-26 אחוזים מכלל מיני היונקים. "יש דוגמאות של מינים בכל רחבי העולם שהם למעשה מתים מהלכים" אמר ארליך. כאשר מינים נעלמים, אובדים גם שירותים חיוניים של המערכת האקולוגית כגון האבקת היבולים על ידי דבורים, טיהור מי ביצות ועוד. בקצב הנוכחי של אבדן מינים תאבד האנושות את מרבית היתרונות של המגוון הביולוגי בתוך שלושה דורות. "אנו מנסרים את הענף שעליו אנו יושבים" אמר ארליך. תקווה לעתיד למרות התחזית הקודרת, יש על פי ארליך וחבריו דרך משמעותית לעצור את התהליך. "הימנעות מהכחדה המונית שישית תדרוש מאמצים מהירים, ובפרט בשימור המינים שכבר מאוימים באמצעות הקלת הלחצים על האוכלוסיות שלהם - בעיקר אובדן בתי גידול, ניצול יתר של המינים הללו למען רווח כלכלי והיאבקות בשינוי האקלים," כותבים עורכי המחקר. בינתיים מקווים החוקרים כי עבודתם תסייע בהגברת מאמצי שימור המינים ותחזוקת שירותי המערכת האקולוגית, ותשפיע על המדיניות הציבורית. [להודעה של החוקרים](http://www.eurekalert.org/pub_releases/2015-06/su-srd061815.php)